רבי שמואל הלוי וואזנר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף הרב וואזנר)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
Disambig RTL.svg המונח "שבט הלוי" מפנה לכאן. לערך העוסק באחד מתוך שנים עשר שבטי ישראל, ראו שבט לוי.
רבי שמואל הלוי וואזנר
Shmuel Halevi Wosner.jpg
הרב שמואל הלוי וואזנר
לידה 4 בספטמבר 1913
ב' באלול ה'תרע"ג
וינה, אוסטריה-הונגריה
פטירה 3 באפריל 2015 (בגיל 101)
ט"ו בניסן ה'תשע"ה
בני ברק
השתייכות חוג חתם סופר
רבותיו רבי מאיר שפירא מלובלין
רבי שמעון מזליחוב
רבי יוסף צבי דושינסקי
רבי שמשון אהרן פולנסקי
חיבוריו שבט הלוי

0רבי שמואל הלוי וואזנר (קרי: ווֹזנר; ב' באלול ה'תרע"ג[1] [2]ט"ו בניסן ה'תשע"ה) היה מחשובי פוסקי ההלכה במפנה המאה ה-21. חיבר את שו"ת "שבט הלוי" וחידושי "שבט הלוי" על הש"ס ועל התורה, וכיהן כאב"ד ומרא דאתרא בשכונת זכרון מאיר, וראש ישיבת חכמי לובלין בבני ברק.כונה "פוסק הדור".

ביוגרפיה

נולד בווינה ליוסף צבי וואזנר ולרחל[3] בת בן ציון לבית שיף, שהיו בני קהילת בית הכנסת עדת ישראל. מכונה בדרך כלל: "שיף-שול"[4]. בגיל 14 עבר ללמוד בטרנוי אצל הרב שמואל דוד אונגר, ובגיל 16 עבר ללמוד בצעהלים אצל רבי יוסף אלימלך כהנא מאונגוואר. וכשנסגרה הישיבה חזר לוינה. בשנת תרצ"א עבר ללמוד בישיבת חכמי לובלין בפולין אצל רבי מאיר שפירא והמשגיח שם, רבי שמעון מזליחוב. אחרי פטירת רבי מאיר שפירא ועזיבת רבי שמעון מזעליחוב את הישיבה בסוף תרצ"ד חזר לעירו וינה. בל' ניסן ה'תרצ"ז נשא את רבקה בתו של מרדכי גלבר[5] ראש הקהל בפרשבורג ומחסידי המנחת אלעזר ממונקאטש[6].

אחר נישואיו התגורר בפרשבורג שם עשה שימוש בבית ההוראה של הדעת סופר ורבי דוד וועסעלי ראב"ד פרשבורג. לימים נתנו לו מכתב סמיכה להוראה והוא מונה שם למו"צ בבית ההוראה [7]. ואף התחיל למסור שעורים תורניים[8]. רבי חיים מאיר וואזנר בנם הבכור נולד בשנת תרצ"ח, אחרי האנשלוס ברחו בני הזוג מאירופה ועלו לארץ ישראל בשנת תרצ"ט. בנם נשאר אצל הסבא באירופה. הם הפליגו בספינה בשם ג'יפו (Chepo) שיצאה מטולצאה או קונסטנצה ברומניה והגיעה לחוף נתניה בכ"ה בכסלו תרצ"ט, לאחר מסע מפרך לאורך הדנובה ובים התיכון[9].יום הגיעו ארצה נקבע ליום ההצלה והיה עושה מדי שנה מסיבת הודיה עם תלמידיו בנר ב' דחנוכה [10] לאחר הגיעם ארצה, התגורר בתל אביב זמן מסוים ואחר כך עבר להתגורר בירושלים ברחוב הושע. הרב וואזנר למד אצל רבי יוסף צבי דושינסקי, ועשה שימוש חכמים אצל רבי שמשון אהרן פולונסקי מטפליק. למד בכולל אוהל תורה בירושלים, שבו למדה קבוצת תלמידי חכמים בולטים[11]. בחשון תש"ג מונה על ידי העדה החרדית והרב דושינסקי לדיין בבית הדין ורב מטעמה לשכונות כרם אברהם - גאולה. וכן היה האחראי בכשרות העדה החרדית [12] ורב ועד העירובין עם רבנים נוספים [13]. כמו כן, הוא התמנה לרבה של תנועת פאג"י[14] בשנת תש"ד הדפיס את ספר הלקט על הרמב"ם וכן עבד אז במכון אוצר הפוסקים,ושמו מתנוסס בראש כרכי ב' וג' של אוצר הפוסקים[15].

בשנת תש"ז עבר לבני ברק, על פי הצעתו של החזון איש, והזמנתו של יעקב הלפרין מייסד שכונת זכרון מאיר (שנקראה על שם רבו רבי מאיר שפירא), שישמש כרב השכונה. בעידודם של החזון איש, רבי דב בריש וידנפלד, ורבי איסר זלמן מלצר, הקים בשכונה את "ישיבת חכמי לובלין", לזכר הישיבה שבה למד. במבנה סמוך לישיבה הקים את בית דין צדק זכרון מאיר. בשנותיו הראשונות בבני ברק כיהן גם כרבם של קהילות חוג חת"ם סופר בבני ברק ובפתח תקווה וכן שימש כרב ההכשר של חוג חתם סופר, במסגרת רב הקהילה היה אומר שם שעור אחד בימות החול ואחד ביום השבת, וכן היה עורך מדי יו"ט וחוה"מ התוועדות עם דברי תורה בשירה וזמרה[16] אחר כך מינה את רבי יצחק שלמה אונגר במקומו[17].

בשנת תשי"ט קיבל הצעה לרבנות קהילת וויען בארה"ב אחרי פטירת רבם רבי יונתן שטייף אולם לאחר ששהה בארה"ב ובחן זאת ובעקבות התייעצות עם רבי יואל טייטלבוים מסאטמאר אשר יעץ לא לקבל זאת חזר לרבנות זכרון מאיר[18].

בשנות ה-תש"ם אחרי שלקה בליבו הקים את בית ההוראה זיכרון מאיר ומינה את תלמידיו הרב משה שאול קליין הרב יעקב מאיר שטרן ורבי שלמה זלמן אולמן למורי הוראה בבית הוראה[19].

בשנת תשנ"ו התאלמן. נשא בשנית את חנה יוטא לבית קאהן, אלמנת הרב יעקב שמריה דייטש, רב קהילת חוג חתם סופר פתח תקווה ואחותו של רבי אברהם יצחק קאהן מתולדות אהרן. נפטרה בכ"ה באלול תשע"ז[20].

רבותיו

למד והיה מקורב אצל גדולי ישראל מכל המגזרים ביניהם רבי מאיר שפירא מלובלין ואף היה עורך מדי שנה סעודת הילולא לזכרו[21]. וכן רבי שמעון מזעליחוב שאף לאחר עזיבתו את הישיבה עמד איתו בקשרי מכתבים[22].וכן אצל רבי יוסף יצחק שניאורסון ובעידודו מסר שעור בספר התניא ועמד איתו בקשרי מכתבים[23]. וכן אצל רבי יוסף צבי דושינסקי ורבי יואל טייטלבוים מסאטמאר ורבי אברהם ישעיהו קרליץ בעל החזון איש[24]. אך עם זאת הוא עצמו השתייך לחוג תלמידי החתם סופר.

כפוסק וכראש ישיבה

פסק הלכתי בכתב ידו של הרב וואזנר

הרב וואזנר היה הפוסק הבולט ביותר בקרב הציבור החסידי, ואחד מן הפוסקים הבולטים בציבור החרדי בכלל. חלק ניכר ממורי ההוראה בני ברק בפרט ובארץ בכלל עשו שימוש חכמים אצלו[25]. עם הקמת קרית ספר ביקש הרב שך שישלח לשם את תלמידיו לקבוע את דרך ההוראה ואכן שלח את תלמידו רבי שלמה זלמן אולמן שפתח בית הוראה בעיר וכיהן כראב"ד העיר[26].

בספריו, שאלות ותשובות שבט הלוי, הוא דן בשאלות רבות שהתעוררו עקב הקדמה הטכנולוגית, כגון עין אלקטרונית המצלמת או מדליקה אור בעת תזוזה בשבת וכן בעיית הקלנועית בשבת. הוא התנגד לשימוש במעלית שבת[27], ובשל כך תיקן כי אין לבנות בנייני מגורים רבי קומות בבני ברק (מעל ל-7 קומות).

בפולמוס שהתעורר בשנת ה'תשי"ז עם צאתו לאור של הספר "נצר מטעי", מאת הרב נתן צבי פרידמן, רבו של שיכון ה' בבני ברק, ובו היתרים הלכתיים כגון היתר לכבות תנור גז ביום טוב, קרא הרב וואזנר שלא לקבל פסקים אלה[28].

אף שראה עצמו תלמיד של החזון איש, בסוגיית היחס אל החילונים עמדתו ההלכתית נוקשה יותר מזו של החזון איש (הרואה אותם כתינוקות שנשבו)[29].

תמך בהקמת מכון משמרת הסת"ם שמשתמשת בהגהת סת"ם על ידי בדיקת מחשב[30]. בדומה לפוסקים רבים אחרים, פסק שרק כשהלב מפסיק לפעום נחשב כמוות[31]. התיר לועדת מהדרין תנובה לסמוך על מצלמה אוטומטית במקום השגחה אנושית על תהליך החליבה[32] אמנם בהסכמתו לספר 'שאילת משה' של הרב משה שאול קליין הסתייג מכך[33].

הוא נהג למסור שיעור הלכה מדי יום חמישי, שבו השתתפו תלמידי חכמים בולטים. שיעורים אלו נדפסו לימים בספר "שיעורי שבט הלוי" על הלכות נדה ועוד. מסר מדי שבת שיעור בספר החינוך.

בישיבה מסר מדי יום שיעור בשולחן ערוך ושעור בספרי מוסר, ומספר פעמים בשבוע גם שיעור עיוני בגמרא. וביום שישי שעור חומש ורש"י. מבין תקנותיו בישיבה ייסד סדר אשמורת הבוקר[34] כמו כן אסר על הבחורים להחזיק פלאפון[35]

הרב וואזנר מסר שיעורים עד לשנתו האחרונה.

קהילות שבט הלוי

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חסידות שבט הלוי
הרב שמואל הלוי וואזנר במבחן ארצי של חתן המשנה שיזם הרב שלמה שטנצל זצ"ל.pdf

במשך עשרות שנות קיום הישיבה, נקהלו תלמידיו במסגרת קהילות "שבט הלוי" בעולם, שעמדו תחת מנהיגותו והדרכתו. קהילות כאלה קיימות בבני ברק, ירושלים, אשדוד, אלעד, מודיעין עילית, ביתר עילית, בית שמש קריית גת, וחיפה, וכן במספר מקומות בארצות הברית. המוסדות כוללים בתי כנסת וכוללי אברכים. בני קהילתו בבני ברק מחנכים את ילדיהם בתלמוד תורה "חוג חת"ם סופר" בעיר, שנוסד ועמד במשך שנים רבות תחת הנהגתו של הרב יצחק צבי ברנפלד, חבר בית דינו של הרב וואזנר.

בשנת תשס"ו הוקם איחוד אברכים של תלמידיו, בראשות נכדו הרב יוסף בנימין וואזנר. הארגון איגד את קהילות שבט הלוי בישראל, פעל בתחומי צדקה, ארגן שיעורי תורה לבני הקהילה והוציא ביטאון חודשי בשם בית חיינו. ופעלו במיוחד להפוך את הקהילה לחצר חסידית רגילה - תהליך שיושלם לעתיד עם הכתרת הגרי"ב ואזנר כאדמו"ר ואת ההקהילה לחסידות שבט הלוי על שמו. בהמשך נסגר ה"איחוד" ובמקומו הוקמה "התאחדות האברכים".

עמדותיו בנושאים ציבוריים

הרב וואזנר עם הרב שטיינמן

הרב וואזנר מיעט לעסוק בפומבי בנושאים פוליטיים והתמקד בפסיקת הלכה. יחסו למדינת ישראל היה אמביוולנטי. הוא לא השתתף בבחירות לכנסת אם כי גם לא קבע כי יש איסור בזה ורבים מתלמידיו אינם מקפידים על כך. כמו כן לא הלך לכותל המערבי,אך הורה לתלמידיו שאפשר לכתחילה ללכת לכותל המערבי. הוא הצביע בבחירות לעיריית בני ברק ובבחירות לעיריית בית שמש בשנת תשע"ד הורה לבחור במועמד החרדי לראש עיריית בית שמש.[36] וישיבתו נטלה תקציבים ממשלתיים.

הוא, ובעיקר כמה מבני משפחתו, מקורבים לחוגי חסידות סאטמר. היה בין הרבנים שרבי יואל טייטלבוים שלח להם את ספרו "ויואל משה" לפני הוצאתו,ולבקשתו השמיט הרבי מסאטמאר את שמות האנשים והקהילות שהוא כותב נגדם[37] [38]. בספר ילקוט אמרים ויואל משה (קיצור של הספר) מופיעה הסכמתו.

אחרי מלחמת ששת הימים התנגד לקיום עצרת הודאה על הנצחון במלחמה וטען שזה יגרום להערצה לאישי הציונות החילוניים והורה לקרוא לזה עצרת התעוררות[39].

בשנים תשכ"ד ותשכ"ט בעקבות נסיון של משרד הדתות להקים בבני ברק מועצה דתית יצא התגד לרעיון בשיתוף עם רבני העיר תוך הטלת איסור על כל שיתוף פעולה או קבלת טובות הנאה מהמועצה[40][41].

לאחר פטירת רבה של בני ברק רבי יעקב לנדא, הועלתה הצעה על ידי הרב שך שהרב וואזנר יקבל את התפקיד כמועמד מוסכם הן על החסידים והן על הליטאים אך הוא תמך במינוי רבי משה יהודא לייב לנדא, בנו של הרב המנוח על אף התנגדותו של הרב שך לבחירתו.[42] [43]בעקבות זאת הורה הרב שך לתלמידיו, ובראשם הרב משה מרדכי שולזינגר והרב מרדכי גרוס שאף הוציא את ספרי השיעורים של הרב וואזנר, להפסיק להיכנס לשיעוריו של הרב וואזנר בהלכות טהרה. לאחר מספר שנים יושרו ההדורים וגם תלמידי הרב שך חזרו להשתתף בשיעורים.

בשנת תשמ"ב אחרי דברי האדמו"ר מבעלז נגד הרבי מסאטאמר כתב מכתב מחאה נגדו ומשך שנים היתה מתיחות בינו לבין בעלז אך בהמשך השלים עימו[44].

אחרי פטירת הרב יצחק יעקב וייס גאב"ד העדה החרדית בירושלים התבקש ליטול את המשרה ולכהן גם כגאב"ד העדה החרדית אך הוא סירב[45].

בשנת תשע"א יצא במחאה חריפה נגד גיורי צה"ל[46] ופעל הרבה בנושא ואף הסביר להגר"ע יוסף את עמדת העדה החרדית[47] ואכן חתם הגר"ע יוסף על מכתב המבהיר כי התכוון להכשיר רק את מי שקיבלו על עצמם שמירת מצוות[48][49].

התיר לימודי מקצוע לצורך פרנסה[50] ובשנת תשנ"ט קיבלו מנהלי המרכז החרדי להכשרה מקצועית מכתב תמיכה להפעלת לימודים לגברים, לתואר באישור המל"ג למקצועות המחשב, חשבונאות ומינהל, בתנאי שלא ישולבו בהם תכנים של הגות ומחשבה "או כל לימוד שיש בו נגיעה לאפיקורסות", מהרבנים יוסף ישראלזון, מרדכי שלמה שטיינמץ ושמואל אליעזר שטרן,לאחר שנועצו בהרב ואזנר וברבנים נוספים[51].

בשנת תשס"ו אסר לקיים שמחת בית השואבה ברחובה של עיר, לדבריו במכתבו הדבר גורר פרצות של תערובת והם מהווים סכנה רוחנית"[52][53].

בשנת תשע"ב בכינוס כלל ישראל בארה"ב נגד האינטרנט קבע פסק הלכה האוסר השימוש באינטרנט פרוץ[54]. והתיר רק אינטרנט מסונן ורק לצורך פרנסה והוסיף כי על מוסדות הלימוד לסלק משורותיהן ילד החשוף בביתו לאינטרנט. אך לבסוף חזר בו והורה: אין חובה לסלק ילד החשוף בביתו לאינטרנט[33]. כמו כן פסק שהמחזיק אינטרנט לא מסונן פסול לעדות[55]

בשנת תשע"ג הורה להרב יצחק דוד גרוסמן לא להתמודד למשרת הרב הראשי בבחירות לרבנות הראשית[56].

בנושא חוק הגיוס בשנת תש"ס נפגש בביתו עם חברי ועדת טל ואמר להם כי אין להטיל מחויבויות צבאיות כלשהן על בני הישיבות שתורתו אומנותו אך אלו שאינם לומדים אינם פטורים משרות צבאי[דרושה הבהרה][57] והביע תמיכה במדיניותו של הגראי"ל שטיינמן והתנגד להפגנות וכדומה[58] ואף השתתף בביתו של הרב שטינמן בכינוס של ועד הישיבות ואמר כי יש לנהל את המאבק בדרכי נועם ובדרכי שכל[59][60]

היה בין היתר נשיא ועד הישיבות,[61] יושב ראש וועדת הרבנים של מרכז רפואי מעיני הישועה[62], נשיא ומייסד קופות הצדקה קופת העיר ווועד הרבנים לענייני צדקה[63], ונשיא ארגון הצלה גוש דן, ונשיא קרן השביעית, כולל שומרי החומות, ומכון אחיה.

פטירתו והלוויתו

בט"ו באדר התאשפז בבית החולים[64] וכעבור כחודש נפטר בליל הסדר, ט"ו בניסן ה'תשע"ה, בגיל 101[65].לפי הוראתו של רבי חיים קנייבסקי נערכה ההלויה מיד במוצאי שבת. [66] בהלווייתו, שיצאה מישיבתו לבית הקברות שומרי שבת, השתתפו כמאה אלף איש מציבורים מגוונים.[67]

כממלא מקומו מונה בנו הגדול הרב חיים מאיר וואזנר. וכשנה לאחר מכן הגיע גם נכדו הרב יוסף בנימין, ששימש עד אז כרב בקהילת סאטמאר לונדון, לסייע לאביו בהנהגת הישיבה.

האסון בהלוויה

במהלך ההלוויה, כשהוצאה המיטה מהיכל הישיבה דרך גרם מדרגות שעליו הצטופף קהל גדול, נפלו רבים במורד המדרגות. כתוצאה מהדוחק הרב נפצעו כ-90 איש בדרגות פציעה שונות, מתוכם שלושה באורח אנוש, בהם תלמידו של הרב וואזנר, מרדכי גרבר, שנפטר לאחר כמה שעות[68] והבחור החתן יצחק סמט שנפטר לאחר שלשה ימים[69].

המשטרה פתחה בחקירת האירוע, ממנה עלה כי במהלך הוצאת המיטה של הרב וואזנר, הופעל לחץ על העומדים במדרגות הישיבה שנפלו ונרמסו על ידי ההמון שליווה את המיטה. עם זאת התעורר חשד כי ליקויים בנהלי הבטיחות בהלוויה הם שגרמו לאסון[70][71].

ספריו

הרב וואזנר הוציא ספרי שו"ת שלו. בשנת תשנ"ט הוקם מכון "מעיינות הלוי",שעומד בראשות הרב שלמה טרייטל המכון המופקד על ההוצאה לאור של כל תורתו. במכון גם ספריית קלטות ובה כחמשת אלפים שיעורים, וחומר מגוון בכתב יד.

  • שו"ת שבט הלוי, אחד-עשר חלקים וכרך מפתחות
  • דרשות ושיחות שבט הלוי - דרשות מן השנים ה'תשנ"ח-ה'תשס"ג0
  • ספר הלקט על הרמב"ם
  • שבט הלוי - חנוכה
  • שבט הלוי - פורים - פסקי הלכה, מאמרים ודרושים שנאמרו במשך כשמונים שנה
  • שבט הלוי על התורה, חלק ראשון, על חומש בראשית, תשע"ד
  • חידושי שבט הלוי על הש"ס - סדרת ספרים אשר החלה לצאת בשנת תשע"ב. יצאו כרכים על מסכתות שבת ופסחים.
  • שיעורי שבט הלוי - על הלכות נידה, ערך תלמידו הרב מרדכי גרוס
  • שעורי שבט הלוי על מסכת שבת בעריכת מרדכי לוי תשע"ד
  • מבית לוי - סדרת ספרי פסקי הלכה שערך תלמידו הרב משה שטיין
  • תורת הלוי על הלכות סת"ם ושמיטה מתורתו - יוצאים לאור על ידי הרב שלמה יצחק שטרן, בן הרב שמואל אליעזר שטרן
  • שו"ת שביבי הלוי - בני ברק תשע"ה, תשובות לרב שמואל אליעזר שטרן
  • רחמי הרב - בענייני מוסר ועבודת ה', מכון "והפצת", תשע"ה
  • הליכות שבט הלוי - פסקים ומנהגים, בהוצאת נינו הרב אברהם אליהו וואזנר, תשע"ו
  • הגדת שבט הלוי - הגדה של פסח, תשע"ו
  • על ישראל גדולתו - אוסף ההספדים שנאמרו עליו,ומצורף מגילת הימים והצוואה שכתב בעצמו בשנת תשע"ו
  • ספר תהילים - שבט הלוי תשע"ט (950 עמ')
  • שעורי שבט הלוי - מקואות, ניסן תש"פ
  • אוצרות שבט הלוי - תפילה, ניסן תשפ"א
  • אוצרות שבט הלוי הוראות והנהגות על ד' חלקי שו"ע ע"י הרב שלמה יצחק שטרן

צאצאיו

מתלמידיו הבולטים

הרב וואזנר הסמיך רבנים רבים להוראה, ועמד בראשות בית הוראה מרכזי בבני ברק. בין תלמידיו אשר כיהנו בבית ההוראה:

תלמידים בולטים נוספים.

לקריאה נוספת

  • יעקב הייזלר, רב רבנן, ראיונות עם עשרות מתלמידיו: הנהגות, הלכות, סיפורים עליו וסיפורים שסיפר, תשע"ו[73]
  • י. הרשקוביץ, ולא שבט לוי בלבד, תשע"ו
  • הרב גמליאל רבינוביץ,הפוסק , אוסף כתבות וקטעי עיתונות, תשע"ה
  • יעקב פרץ לוי, אבי ההוראה, כסלו תש"פ
  • ברך ה' חילו, תולדותיו ותולדות הישיבה לרגל יובל השישים תשס"ז

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ כך חגג הרב וואזנר את כניסתו לשנת ה-100, ככר השבת
  2. ^ בעל ה'שבט הלוי' בן מאה • "סדר יום רגיל", אתר בחדרי חרדים
  3. ^ נפטרה בכ"ד באלול ה'תשכ"ח
  4. ^ ראה הספדו של הרב ואזנר על דיין הקהילה הרב יוסף בוימגרטן ובנו. נדפס בדרשות שבט הלוי ח"א עמוד תח.
  5. ^ ראה הספדו על חמיו בדרשות שבט הלוי ח"א עמוד רנב.
  6. ^ ראו היכל הבעש"ט, גליון לט, עמוד צ', מכתב של מרדכי גלבר לרבו ה'מנחת אלעזר' בשאלה האם לעשות את השידוך עם הבחור שמואל ואזנר.
  7. ^ אבי ההוראה עמוד קעט.
  8. ^ הפוסק עמוד קצב
  9. ^ אבישי אלבוים, האם היה הרב וואזנר מעפיל באתר "עם הספר".
  10. ^ שבט הלוי חנוכה עמוד רה - וכן מרן פוסק הדור הגר"ש וואזנר בהדלקת הנרות בJDNhttps://www.jdn.co.il/archive/קהילות/430155/
  11. ^ נחשפו מסמכי מלגות הגרי"ש אלישיב והגר"ש וואזנר מהכולל אוהל תורה, אתר כל הזמן
  12. ^ כתבה נרחבת ראה בגליון ההשגחה 7 תשרי תשע"ו
  13. ^ אבי ההוראה עמוד רלה
  14. ^ אבי ההוראה עמוד רלג
  15. ^ ספר הפוסק עמוד רנג
  16. ^ רב רבנן עמוד קכד אבי ההוראה עמוד תח
  17. ^ חלק מנאומו במסיבת הפרידה. ראה המודיע בתוך הפוסק עמוד רמ
  18. ^ שבט הלוי פורים עמוד רעג. בחצר הלוי עמוד רנג הפוסק עמוד שכה
  19. ^ ספר הפוסק עמוד רמו
  20. ^ אלמנת בעל 'שבט הלוי' הרבנית חנה יוטא וואזנר ע"ה, באתר בחדרי חרדים
  21. ^ מרן הגאון רבי שמואל הלוי ואזנר, בעל ה'שבט הלוי' על רבו הגדול הגה"ק רבי מאיר שפירא מלובלין זצוק"ל., באתר דרשו
  22. ^ במגילת הימים בתוך ספר על ישראל גדולתו. בנוסף ראה נהרי אש מכתב מח וכן אבי ההוראה עמוד קנ
  23. ^ חיים ברון,, קשרי הרב וואזנר זצ"ל עם אדמו"רי חב"ד ● בעקבות פטירתו, חבד און ליין · COL,, ‏וכן אגרות קודש ח"ד א' ד וכן חי"ז מכתב שפג. וכן אבי ההוראה עמוד קטו. אדמורי חב"ד ויהדות אוסטריה עמוד 135.
  24. ^ מתוך מגילת הימים לרבינו בתוך ספר על ישראל גדולתו וראה הספד על הגרי"צ דושנסקיא בדרשות שבט הלוי ח"א עמוד ר"צ וראה עוד אבי ההוראה עמוד רנג וראה ההספד על הרבי מסאטאמר בדרשות שבט הלוי ח"א רמג וע"ע מעשה איש ח"ו רשימה מזכרונותיו אצל החזון איש וראה ההספד על החזון איש דרשות שבט הלוי ח"א עמוד רמא
  25. ^ עיתון המבשר בתוך הפוסק עמוד קצח
  26. ^ הפוסק עמוד רפד
  27. ^ הרב ישראל רוזן,, הרב שמואל הלוי וואזנר זצ"ל ומכון 'צומת', באתר סרוגים, ‏05.04.15 ט"ז בניסן תשעה
  28. ^ נצר מטעי, מכתבי הרבנים, באתר HebrewBooks
  29. ^ ראו יצחק הרשקוביץ, 'תינוק שנשבה' ומעמד החילוני במשנת הרב שמואל ווזנר, דיני ישראל כח (תשע"א), עמ' 250-223.
  30. ^ שו"ת שבט הלוי חלק ז סימן ב
  31. ^ לפני כחמש שנים נערך אירוע מיוחד לציון 20 שנה לבית החולים מעייני הישועה. מרן פוסק הדור הגאון רבי שמואל הלוי וואזנר זצ"ל, הגיע ודיבר על קביעת רגע המוות, באתר כיכר השבת
  32. ^ קובץ בנתיב החלב ו' עמוד 34
  33. ^ 33.0 33.1 סערת החלב • האם הגר"ש ואזנר אוסר החלב המהודר?, באתר בחדרי חרדים
  34. ^ דרשות ושיחות שבט הלוי עמוד קכט
  35. ^ חיים לוינסון, רבנים נגד "הטומאה הסלולרית", ynet., ‏07.12.04, וכן דרשות ושיחות שבט הלוי תש"ס עמוד קנד.
  36. ^ היסטוריה: הגר"ש וואזנר מורה להשתתף בבחירות, אתר בחדרי חרדים
  37. ^ בחצר הלוי עמוד רנג וכן מכתבו כעמוד רנו
  38. ^ הרבי מסאטמר: "הרב וואזנר לא הצביע ולא הלך לכותל", באתר בחדרי חרדים
  39. ^ דרשות שבט הלוי ח"א עמוד רד
  40. ^ שני מכתבים מרבי שמואל הלוי וואזנר - אל הרב לנדא - פולמוס המועצה הדתית בבני ברק - תשכ"ד, בבית המכירות קדם,וכן בן ציון יעקובוביטש בספרו "זכור ימות עולם" (חלק ד, בני ברק תשנ"ז, עמ' קנד-קסא וראה עוד בהפלס בתוך הפוסק עמוד שעז
  41. ^ החלטת רבני בני ברק - מהאסיפה באסרו חג שבועות תשכ"ד - עם חידוש ההחלטה מהתאריך י"ב אלול תשכ"ט, בבית המכירות קדם
  42. ^ מכתב מחאה מאת רבי שמואל הלוי וואזנר ובית דינו - על כבודו של רבי משה יהודה ליב לנדא "רבה של בני ברק" - אלול תשמ"ז, בבית המכירות קדם
  43. ^ שני מכתבים מאת רבי שמואל הלוי וואזנר - המלצות על השחיטה המהודרת של רבי משה יהודה ליב לנדא "האב"ד דבני ברק" - קיץ תשמ"ו, בבית המכירות קדם
  44. ^ היה שלא ברצוני" • מכתב ההתנצלות של פוסק הדור., כיכר השבת, ‏ראה גם ביקורו בעלזא דרשות ושיחות שבט הלוי עמוד סד
  45. ^ עיתון משפחה בתוך הפוסק עמוד תלג
  46. ^ עשרות רבנים, בהם גם מרן הגרי"ש אלישיב ומרן הגר"ש וואזנר חתומים על מכתב המוחה על גדר שנפרצה "להכשיר גיורים שאינם כהלכה". הרבנים מציינים כי "הכל יודעים שלא היתה בכוונת הגוים הללו לקבל על עממם שום עיקר מעיקרי הדת, לא שבת ולא כשרות ולא טהרת המשפחה"., באתר כיכר השבת
  47. ^ יום ליום בתוך הפוסק עמוד שלז
  48. ^ "כתבתי ל-40 רבנים על גיורי צה"ל. רק הרב וואזנר ענה לי", באתר כיכר השבת
  49. ^ פגישת הגר"ע והגר"ש ואזנר •, באתר בחדרי חרדים
  50. ^ בשו"ת ידות הלוי ח"ג ענינים שונים שאלה ו'
  51. ^ הכשר שהעניקו גדולי ישראל למרכז החרדי להכשרה מקצועית, בלוג כבר היה לעולמים וכן בשו"ת ידות הלוי ח"ג ענינים שונים
  52. ^ שמחת נשות ירושלים: לראותם בלבד, באתר ynet.
  53. ^ שי איזנברג,, הגר"ש וואזנר: למישקולץ מותר לערוך שמחת בית השואבה, באתר בחדרי חרדים, ‏י"ג תשרי תשס"ט 12/10/2008
  54. ^ יומיים עברו מאז הכינוס האדיר למען 'כלל ישראל' הדרשות נישאו, המסרים הועברו, המסקנות הוסקו אך הרושם עדיין מרחף באוויר •, באתר גי די אן
  55. ^ יואל קוריץ,, סערה • הרב יעקב יוסף מצטרף לדברי הגר"ש וואזנר - ופוסק: "אדם שיש לו אינטרנט לא מסונן בבית או בסלולרי - מוציא את בניו ובנותיו לתרבות רעה, ופסול לעדות •, בחדרי חרדים,, ‏כ"ו אב תשע"ב 14/08/2012 15:36
  56. ^ חיים שקדי., הגראי"ל שטיינמן הסתפק, הגר"ש וואזנר פסק והכריע, באתר כיכר השבת, ‏ט"ז בתמוז תשעג 15:48 24.06.13 וכן עיתון בקהילה בתוך הפוסק עמוד תמב
  57. ^ חשיפת הפרוטוקולים של ועדת טל, בבלוג כבר היה לעולמים, ‏יום רביעי, 7 בספטמבר 2016
  58. ^ הקנאים נבהלו ושידור דברי הגר"ש ואזנר הופסק, באתר בחדרי חרדים,, ‏וכן בדרשות ושיחות שבט הלוי תש"ס עמוד רז. וכן דרשות ושיחות תשס"ג עמוד קפא שם כותב "תחת להשקיע במאבקים ובמלחמות יש להשקיע מחשבה ומעשה בבנין עצמינו" .
  59. ^ דעת מרן הגר"ש וואזנר שליט"א בעניין האופן בו יש להילחם בגזירת הגיוס., בלוג כבר היה לעולמים, ‏יום שני, 24 בפברואר 2014
  60. ^ וכן ביתד נאמן בתוך הפוסק עמוד קנה
  61. ^ לאחר סחבת ארוכה: גדולי ישראל בראשות הגר"ש וואזנר והגר"נ קרליץ התכנסו בבית הגראי"ל שטיינמן והכריזו על מינוי הגרח"א קופמן, חתנו של הגר"א טננבוים זצ"ל, לתפקיד יו"ר ועד הישיבות
  62. ^ ראיון עם ד"ר רוטשילד ביתד נאמן בתוך הפוסק עמוד שי"ח
  63. ^ פגישת מרן הגר"ש וואזנר זצוק"ל ומרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל לועד הרבנים, ועד הרבנים, ‏י"ט תמוז התשע"ד 17.07.2014
  64. ^ משה ויסברג,, הגר"ש וואזנר פונה לבית החולים במהלך הלילה, באתר בחדרי חרדים, ‏ט"ו אדר תשע"ה 06/03/2015
  65. ^ ברוך דיין האמת: פוסק הדור רבי שמואל הלוי וואזנר הלך לעולמו, באתר כיכר השבת
  66. ^ ישראל כהן,, תיעוד: הגר"ח קנייבסקי יוצא ללוות את מרן הגר"ש וואזנר זצ"ל, באתר כיכר השבת, ‏ט"ז בניסן תשעה 00:38 05.04.15
  67. ^ וְכָבוֹד עָשׂוּ לוֹ בְמוֹתוֹ • מאה אלף מלווים אחר מיטת הגר"ש וואזנר זצוק"ל, באתר גי די אן
  68. ^ גלעד מורג וקובי נחשוני, נרמסו: הרוג ופצועים קשה בהלוויית "פוסק הדור" החסידי, באתר ynet, ט"ז בניסן תשע"ה
  69. ^ צביקה גרוניך וישראל כהן, ‏הקרבן השני: נפטר החתן יצחק סאמט שנפצע בלוויה, באתר כיכר השבת, י"ט בניסן תשע"ה
  70. ^ שנה לאסון 'מדרגות המוות': תחקיר 'בחדרי חרדים' בדק מי אשם ומדוע, באתר בחדרי חרדים, 23 באפריל 2016
  71. ^ משה ויסברג ,, הגר"ש וואזנר זצ"ל פסק: אסור להכניס מיטת נפטר לבית הכנסת, באתר בחדרי חרדים,, ‏י"ח ניסן תשע"ה 07/04/2015
  72. ^ שוד ושבר בקהילות 'שבט הלוי' בארץ ובעולם. בנו יקירו של מרן הגר"ש וואזנר זצ"ל, נפטר בארה"ב מנגיף הקורונה והוא בן 80, באתר בחדרי חרדים
  73. ^ קטעים נבחרים מהספר, בפרסום ראשון, באתר כל הזמן
Logo hamichlol.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0