רבי ישראל יצחק רייזמן
הרב ישראל יצחק הלוי רייזמן (א' באדר תרמ"ט, 1889 - ז' באדר תשכ"ט, 1969) היה דיין ומורה הוראה חסידי-ירושלמי, חבר בית הדין של העדה החרדית, וראב"ד קהילות החסידים בירושלים.
ביוגרפיה
נולד בעיר העתיקה לרבי נתנאל. אביו עלה לארץ ישראל מפראגא, פרבר של ורשה, ונסע לחצרותיהם של החידושי הרי"ם, רבי אברהם מטשכנוב ורבי ישעיה מושקט מפראגא. נישא לשרה חיה, בתו של רבי שלום אריה אייזנבך, מחבר ספר "באר יצחק".
היה תלמידם של רבי שניאור זלמן מלובלין, ה"תורת חסד", ורבי אברהם שמחה הורוביץ מבארנוב. היה חסידו של רבי דוד צבי שלמה בידרמן, הרבי מלעלוב. בהמשך היה מקורב לאדמו"רי גור, רבי אברהם מרדכי אלתר ובנו רבי ישראל. למד קבלה מרבי חיים שאול הכהן דוויק.
הרב יוסף חיים זוננפלד ביקשו לכהן כדיין בבית הדין של העדה החרדית אך הוא סירב. בשנת תש"ב, נענה לבקשתו של רבי יוסף צבי דושינסקי והחל לכהן כדיין. בהמשך החל גם לכהן כראב"ד קהילות החסידים, על מקום הרב ישראל זאב מינצברג.
מסר שיעורי תורה רבים במספר בתי כנסיות בירושלים. נודע בידיעותיו המופלגות, והתבלט בחזרותיו המרובות על הש"ס והשולחן ערוך. היה שותף להקמת ישיבת שפת אמת בירושלים. שימש גם כגבאי צדקה, ומצעירותו נהג לאסוף כסף לצרכי שבת לעניים.
בצוואתו ביקש לא לכתוב על מצבתו תוארי כבוד, ולא להספידו.
בתו היחידה, גולדה לאה, נישאה לרבי שלום סאפרין, האדמו"ר מקומרנה. הוא חינך ולימד את הרב לייב מינצברג, שהיה שכנו והתייתם מאביו בילדותו.