הרב שלמה זעפראני
שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות רבנית
פרמטרים ריקים [ שנות הפעילות, צאצאים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 | |
| לידה |
11 ביולי 1954 (גיל: 71) י' בתמוז ה'תשי"ד תל אביב |
|---|---|
| מקום פעילות | ירושלים, מודיעין עילית |
| תחומי עיסוק | רב |
| חיבוריו | 'ויזרע יצחק', 'יבא ידיד', 'משפט שלמה', 'עטרת שלמה', 'עין ידיד', 'שמרו משפט', 'תשורי מראש אמנה'. |
| השתייכות | מרביצי תורה |
| רבותיו | רבי גרשון אדלשטיין, רבי מרדכי אליפנט, רבי אהרון לייב שטיינמן, רבי בן ציון אבא שאול, רבי שמואל אוירבך |
| תפקידים נוספים | |
| אב"ד 'כתר תורה' | |
הרב שלמה ידידיה זעפראני (נולד בי' בתמוז ה'תשי"ד) הוא אב"ד כתר תורה נשיא איגוד עמלי תורה ורב בכמה קהילות אברכים בני תורה ספרדים, וראש הישיבה לצעירים "שפתי חיים" של מוסדות אור חדש.
קורות חייו
הרב זעפראני נולד בי'תמוז תשי"ד לרב יצחק זעפראני ראש כולל "כתר תורה" ולאמו מזל. בתל אביב ונקרא שלמה על שמו של סביו חכם שלמה (סלים) זעפראני[1]..
למד בישיבת היישוב החדש ובתקופה זו, ולאחר מכן בשנת התשל"ג החל ללמוד בישיבת איתרי אצל רבי מרדכי אליפנט והרב רפאל הלוי וכסלבוים[2]. בשנת תשל"ד נישא לרעייתו רחל בת הרב עזרא הררי רפול - מנהל רוחני ב"שדה חמד"[3], ועבר לגור בבית וגן.
אחר נישואיו הצטרף לכולל "תפארת שרגא" בראשות הרב משה שמעון מירניק, בו למד במשך שלושים שנה[4]. במקביל, למד גם בכולל שעל ידי ישיבת קול יעקב במשך 15 שנה, ונחשב מקורב לרב יצחק דזימיטרובסקי לרב יהודה עדס, אשר אותו הוא מכנה מורי ורבי[5].מאז ה'תשמ"ד הוא מתגורר בשכונת הר נוף.
בשנת ה'תשמ"ה הוסמך לדיינות על ידי רבי מנצור בן שמעון, הרב שלום מזרחי והרב עובדיה יוסף. בשנת תש"נ והחל לעסוק בדיינות בבית הדין לממונות בשכונת הר נוף, יחד עם הרב חנוך פרידמן והרב געלדצאלער.
החל משנת ה'תשס"ד שימש כדיין בהרכב בית דין בארץ ישראל ובצרפת, לצד הרב מרדכי גרוס[6].
בשנת ה'תש"ע הוסיף לשמו את השם 'ידידיה', על פי שמו הנוסף של שלמה המלך.
בחודש אדר התשפ"א חלה בנגיף קורונה, ונערכו תפילות רבות לרפואתו ברחבי הקהילות והישיבות[7].בשנת ה'תשמ"ה הוסמך לדיינות על ידי רבי מנצור בן שמעון והחל לעסוק בדיינות יחד עם הרב חנוך פרידמן[דרוש מקור].
בשנת ה'תש"ע הוסיף לשמו את השם 'ידידיה'שמו הנוסף של שלמה המלך.
דרכו ופעילותו
בשנת ה'תשמ"ד התמנה לרב קהילת אהל משה בהר נוף.
החל משנת ה'תשנ"ג מכהן כאב בית הדין כתר תורה בהר נוף, וכראש כולל "כתר תורה" שהוקם על ידי אביו.
בשנת ה'תשס"ב התמנה לרב קהילת "אבי עזרי" במודיעין עלית. בשנת תשס"ג התמנה לרב חניכי הישיבות בבית שמש.
בשנת ה'תשע"ב מונה על ידי הרב משה לינצ'נר לראש כולל תפארת שרגא[4]. ברוב ספריו עוסק הרב זעפראני בדיני ממונות ובשאלות אקטואליות לאור דברי הגמרא והפוסקים הראשונים בעיקר, הוא לא נוטה לעסוק בריבוי ציונים ומראי מקומות ואחרונים אלא יותר בגמרא ובראשונים. הא עונה גם בשאר חלקי השלחן ערוך, ואף הוציא ספרי שיעורים על סדר סימנים מסוימים בשולחן ערוך[8].
במוסר והנהגה הוא מתבסס בעיקר על משנתו של רבי משה שפירא[דרוש מקור] ומבוסס לעיתים קרובות על תורת הקבלה ומחשבת ישראל אם כי נמנע בשיטתיות מלציין למקורות מפורשים בתורת הקבלה[דרוש מקור].
תפקידיו ופעילותו הציבורית
משרות שונות
הרב זעפרני הוא מנהיג בית הספר "בית יעקב החדש" לבנות אברכים בירושלים, בהנהלתו של הרב שלמה טוויל.
בשנת ה'תשע"ח ייסד את ישיבת "שפתי חיים" לצעירים בשכונת הר נוף[9][10], והוא מכהן בה כראש הישיבה. בשנת ה'תשע"ט עברה הישיבה למשכנה החדש[11], ובהמשך לכך בקרו בישיבה הרב שלום כהן נשיא מועצת החכמים[12], והרב דוד כהן ראש ישיבת חברון[13].
עמדה פוליטית
עם פטירת רבו הרב שמואל אוירבך בז' אדר תשע"ח, החל משתתף בכינוסים מרכזיים של דגל התורה כגון בכנסי לב לאחים והחל לעלות אל מעונם של הרב גרשון אדלשטיין והרב חיים קנייבסקי בחגים, ובארועים מיוחדים.
בעבר השתתף בכנסי "מרביצי תורה".
ספריו
- ויזרע יצחק - באורי סוגיות וברורי הלכות שנמסרו כשיעורים
- בהלכות שבת - תשס"ב - (366 עמ')
- בהלכות מליחה ובשר בחלב - תשנ"ח - (416 עמ')
- בהלכות תערובות - תשס"ב - (512 עמ')
- יבא ידיד - שו"ת בארבעת חלקי השו"ע שנכתב ע"י תלמידו.
- חלק ראשון - תשע"ד (522 עמ')
- חלק שני - תשע"ח (515 עמ')
- משפט שלמה -באור הלכות וברור סוגיות
- חלק ראשון - חושן משפט הלכות נזיקין ושכנים - תשנ"ה- (361 עמ')
- חלק שני - ל"ב נתיבות בהלכות שכירות ושכנים - תשנ"ג - (287 עמ')
- חלק שלישי - בדיני גזלה, אבדה, ושאלה, ושאר עניינים בחושן משפט -תשנ"ז - (255 עמ')
- חלק רביעי - שאלות ותשובות ופסקי דינים בחושן משפט - תש"ס - (304 עמ')
- עטרת שלמה - ברורים וחקרי הלכות בדינים המצויים בחלק אורח חיים דברי תורה שנתלבנו בחבורה ונמסרו ברבים לציבור - תשע"א (750 עמ')
- עטרת שלמה אבן העזר - ברורים וחקרי הלכות בדינים המצויים בחלק אבן העזר. דברי תורה שנתלבנו בחבורה ונמסרו ברבים לציבור - תש"פ (599 עמ')
- עין ידיד - באורים ופלפולים עיוניים מביאור סוגיית הגמרא והעמדת שיטות הראשונים, עד ביאור שיטת מרן השו"ע ונושאי כליו, ועד למסקנת הדין הלכה למעשה, כולל את לשון השו"ע והרמ"א. נכתב ע"י תלמידיו ונערך על ידו.
- חלק ראשון - שיעורים בהלכות נדה והלכות יחוד - תשע"ד(965 עמ')
- חלק שני - שיעורים בהלכות שבת - תשע"ז - (972 עמ')
- שמרו משפט - שו"ת בדיני ממונות, ברורים וחקרי הלכות בדינים המצויים. דברי תורה שנתלבניו בחבורה בכולל "כתר תורה בית וגן" ונמסרו ברבים לציבור ובחלקם נפסקו בבית דין.
- חלק ראשון תשס"ד (544 עמ')
- חלק שני תשס"ח (510 עמ')
- חלקים שלישי ורביעי תשע"ו (1151 עמ' בשני כרכים)
- תשורי מראש אמנה-פרקי אמונות ודעות - מחשבה ומוסר שיחות ומאמרים בעניני אמונות ודעות מוסרים והשקפות בפרשיות התורה ובמועדי ישראל - תשס"ג - (388 עמ')
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ לוח הקהילות - אלול תש"ף, עמלי התורה
- ↑ הרב שלמה ידידיה זעפראני, משפט שלמה, תשנ"ז, עמ' 19
- ↑ משפט שלמה א', עמ' 16
- ^ 4.0 4.1 עין ידיד, תשס"ד, עמ' 45
- ↑ הרב שלמה ידידיה זעפראני, משפט שלמה א, תשנ"ה, עמ' 3
- ↑ שלמה ידידיה זעפראני, יבוא ידיד, עמ' 9 (בהקדמה)
- ↑ ישי כהן, הגאב"ד הגאון רבי שלמה זעפרני חלה בנגיף ה'קורונה', באתר כיכר השבת, כ"ח אדר תש"פ
- ↑ עין ידיד על שבת, ועין ידיד על נידה.
- ↑ זאב בלוי, הר נוף: כנס ייסוד לישיבה לצעירים – ' שפתי חיים', באתר חדשות JDN, ט' טבת תשע"ח
- ↑ משה וייסברג, הישיבה הספרדית נוסדה בבתי גדולי ישראל הליטאים, באתר בחדרי חרדים, כ' סיוון תשע"ח
- ↑ זאב בלוי, ישיבת שפתי חיים חנכה את משכנה החדש, באתר חדשות JDN, כ"ב בטבת תשע"ט
- ↑ ב'שפתי חיים' התרגשו: רה"י הגיע לביקור, באתר כיכר השבת
- ↑ הגאון רבי דוד כהן הגיע לביקור ב'שפתי חיים', באתר כיכר השבת