הרב מרדכי גרוס
 | |
| בכניסה לכנס הבוגרים של ישיבת קול תורה תשס"ז | |
| לידה |
10 בנובמבר 1950 (גיל: 75) א' בכסלו ה'תשי"א ירושלים |
|---|---|
| מקום מגורים | בני ברק |
| תחומי עיסוק | אב"ד "חניכי הישיבות" ופוסק הלכה |
| השכלה | ישיבת קול תורה, ישיבת פוניבז' |
| חיבוריו | ראו חיבוריו |
| השתייכות | ליטאי |
| בת זוג | גיטל טובה |
| אב | רבי צדוק |
| אם | מלכה |
| תפקידים נוספים | |
| נשיא בד"ץ חניכי הישיבות, וראש בד"ץ 'ועדת מהדרין' של תנובה | |
הרב מרדכי גרוס (נולד בא' בכסלו ה'תשי"א, 10 בנובמבר 1950) הוא רב, פוסק, דיין, מקובל חרדי ליטאי ומחבר ספרים תורניים. מכהן כגאב"ד "חניכי הישיבות", וכרבם של מספר קהילות בבני ברק, ירושלים, מודיעין עילית ובית שמש.
ביוגרפיה
נולד בירושלים לרב צדוק ולמלכה גרוס[1]. בוגר ישיבת קול תורה וישיבת פוניבז'. ידוע כתלמיד מובהק של הרב אלעזר מנחם מן שך בעיקר בהשקפת עולמו ומשנתו, ושל הרב שמואל הלוי וואזנר בדרכי הפסיקה, שימש רבות את רבי נתן גשטטנר, כמו"כ את הרב שלמה זלמן אוירבך ורבי יוסף שלום אלישיב בפניהם דן בהלכה, ומביא מהם רבות בספריו וכתביו.
ידוע כשקדן עצום מנעוריו כך רכש את כל ידיעותיו הנדירות בהם התפרסם כבר מצעירותו, לאחר נישואיו למד מספר שנים בישיבת רשב"י בבני ברק שבראשות הרב מאיר צבי ברגמן.
הרב גרוס הוא אב בית דין של בית דין "חניכי הישיבות" בבני ברק ועומד בראש רשת בתי הוראה בבני ברק, בירושלים (בשכונת נווה יעקב), במודיעין עילית באלעד ביתר ובלייקווד[2], בהם עונים תלמידיו לשאלות הפונים. הוא מכהן כרב של בתי כנסת רבים בבני ברק ובמודיעין עילית, חלקם של קהילות בוגרי ישיבת פוניבז', בחלקם באופן פעיל ובהשתתפות בתפילות ובבתי הוראה מקומיים ובחלקם כסמכות הלכתית עליונה. רבים מתלמידיו מכהנים כרבני קהילות.
הרב גרוס עונה באופן קבוע לשואליו בהלכה ובהנהגה בבתי ההוראה השונים, מידי יום הוא עונה בשלשה בתי הוראה בבני ברק וכן פעם בשבוע בערים ירושלים (בשכונת נווה יעקב), מודיעין עילית, בית שמש, אלעד וביתר. הרב גרוס מתייחד בסבלנות הנדירה והשלווה בה עונה לאלפי השואלים אף בזמני לחץ. כמו כן רבים מהשואלים מוצאים בו אוזן קשבת למצוקות ליבם ומכוונם בהדרכה בשלל אתגרי החיים.
הרב גרוס מכהן כאב"ד בפריז לצד הרב שלמה זעפראני[דרוש מקור], לשם הם נוסעים מידי כחודש לקיום דיונים הלכתיים בבית הדין, כמו כן הוא משמש כרב קהילה בפריז.
משנת 2008 עד שנת 2014 כיהן כחבר בד"ץ שארית ישראל. ובנוסף לזה הוקם "בד"ץ חניכי הישיבות" שהוא נשיאו. הוא עומד בראש "ועדת מהדרין" של תנובה.
לרב גרוס כשרות על מכונות גילוח, וכן על פאות, הנמצאים תחת כשרות 'בד"צ חניכי הישיבות'. בתחילת שנת 2019 נשמעו טענות שהכשרות מתעלמת מעובדת היות הפאות עשויות משיער של תקרובת עבודה זרה[3]. הדבר הוכחש נמרצות על ידי הנהלת הכשרות ואף מכתב גלוי של הרב גרוס פורסם בנידון.
הרב גרוס נחשב כידען מופלג בכל מקצועות התורה ובספרות ההלכה והשו"ת וכן חיבר עשרות ספרים וקונטרסים במגוון נושאים הלכתיים, ובהם גם עניינים שהעיסוק בהם אינו נפוץ[4]. הרב נסים קרליץ חלק על שיטת פסיקתו וכן על הוראותיו בענייני מראות הדמים, מאידך הרב שמואל הלוי וואזנר הרב אלעזר מנחם מן שך והרב נתן גשטטנר גיבו אותו. באותה תקופה על מנת להוכיח את יכולתו להורות הוראה בישראל עמד בהצלחה במבחן מקיף בפני מספר דיינים מבית דינו של הרב ניסים קרליץ.
כמו כן בפסקים רבים ניכרת שליטתו בפרטי הנידון הטכניים והפרקטיים, כך בענייני רפואה, טכנולוגיה, כשרות ועוד, לצורך כך מתייעץ עם מומחים בתחום מכל רחבי העולם ובמקרים מורכבים יותר להכרעה אף לומד בעצמו את הנושא בכל הקיפו, בתחומים רבים אף העמיד רבנים מיוחד לעניינים מסויימים על מנת שיתמקצעו בהם בכל פרטיהם, ובהם רבנים לענייני: שעטנז, ריבית, שימוש במכשירי חשמל בשבת, רפואה ופוריות, כשרות ארבעה מינים, מכונות גילוח, פאות, ועוד.
הרב גרוס נחשב ייחודי במגזר הליטאי בשל עיסוקו הגלוי יחסית אף בתורת הנסתר. חלק מהנהגותיו הם ע"פ קבלה, כך לדוגמה, את מנהג התשליך שנהוג לקיים ביום ראש השנה, מקיים הרב גרוס מדי שנה בימים שלאחר ראש השנה במעמד מיוחד המתקיים על חוף הים בתל אביב יחד עם רבים מתלמידיו[5]. בשנת תש"פ הפסיק הרב גרוס ממנהג התשליך באופן ציבורי, ונוסע עם קבוצה מצומצמת לקיום מנהג התשליך.
נוהג לפקוד את קבר יוסף שבשכם בכל ערב ראש חודש ומכהן כראש ההקדש שבמקום. בנוסף עבד בשיתוף עם רבנים נוספים לתקן ולשפץ את תקרת הקבר ובניית מצבה מרשימה, לאחר שבירתם על ידי פורעים ערבים באינתיפאדה השנייה,[6]. ובשנה האחרונה אף דאג להקמת מקווה טהרה במקום.
באוקטובר 2012 התעוררה סערה סביב קובץ מאמרים הלכתי (בשם תל תלפיות) שיצא על ידי קהילתו (חניכי הישיבות), ובו פסיקה השנויה במחלוקת בהלכות שבת מאחד מתלמידיו שנכתבה ע"פ שיטתו של רבי יוסף שלום אלישיב (בנוגע לשעון מים בשבת). הרב חיים קניבסקי יצא במכתב חריף נגד הקובץ מחמת פסק זה שלשיטתו סתר את שיטת החזון אי"ש. במכתב, שפורסם בעיתון יתד נאמן, קרא הרב קניבסקי להוציא את הקובץ מהבית, בתגובה למכתב החריף מאות מתלמידיו ומעריציו ביטלו את המנוי לעיתון יתד נאמן[7]. יצויין כי לגבי אחד הנושאים במאמר שנכתב בהערה באופן של 'לכאורה' (בענין צלצול בפעמון לרופא בשבת) עליו יצא הקצף בטענה כי הוא סותר את פסיקת החזון איש, לאחר מכן נמצא כי הרב ניסים קרליץ בספרו חוט שני פוסק כן הלכה למעשה לשיטת החזון איש (אף שמחשיבו לרבו), וכפי שמסבירים מדובר על ויכוח בין תלמידי החזון איש בהבנת חידושו בענין חשמל בשבת (שנחשב למלאכת בונה).
בשלהי שנת ה'תש"פ ייסד שחיטה בראשותו בתוך מערכת השחיטה 'עטרה בית יוסף' תחת השם 'עטרה בני תורה', רבני השחיטה בפועל הם תלמידיו הרב יהודה רוזנטל והרב יוסף דוד וינגרטן.
הרב גרוס ממעט להתערב בפוליטיקה ובפרט במחלוקת בציבור הליטאי, אך למרות זאת רבים מתלמידיו משתייכים לפלג הירושלמי.
משפחתו
אשתו גיטל טובה עוסקת בהדרכת כלות ובייעוץ לשלום בית, ולהם תשעה ילדים.
- בתו הינדא נישאה לרב אברהם יצחק אולמן בנו של הרב שלמה זלמן אולמן רב בקריית ספר ובבית הכנסת חוג חתם סופר בבני ברק ומו"צ בבית ההוראה זכרון מאיר.
- בתו חנה נישאה לרב יחזקאל ליפקוביץ בנו של הרב משה דוד ליפקוביץ, מכהן כראש כולל 'אור המאיר' בבני ברק.
- בנו הרב חיים יצחק, מורה הוראה בבית שמש.
חיבוריו
|
|
|
מתלמידיו
- הרב פנחס ברונפמן, רב קהילת "שם אבותי" במערב בני ברק.
- הרב פנחס שוב, רב קהילת אשי ישראל בני ברק ומשכן אהרן במודיעין עילית.
- הרב משה רוט, רב קהילת "תפארת נחמן" בבני ברק, וקהילת 'יוצאי חברון-גני הדר' בפתח תקווה.
- הרב אהרון מיטלמן, רב "נחלת חפציבה" במודיעין עילית.
- הרב יוסף נח טולנפלד, רב קהילת בני הישיבות בפרדס כץ וראש ישיבת משכן התלמוד במודיעין עילית.
- הרב משה טוביה דינקל, רב קהילת שערי תורה בקריה החרדית בית שמש ומרבני בית שמש.
- הרב יהודה שבדרון רב קהילת מרומי שדה במודיעין עילית.
- הרב משה יוסף ריזל רב קהילת קצות החושן במודיעין עילית.
- הרב יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי רב קהילת בית שמואל בנאות הפסגה מודיעין עילית.
- הרב ישעיהו פרנקל, רב קהילת בני הישיבות בקריית הרצוג.
- הרב יום טוב זנגר, רב בית הכנסת יוצאי ישבת פונבי'ז-צעירים.
- הרב יהודה ליס, רב בית הכנסת 'אהבת תורה' בברכפלד.
- הרב משה שולזינגר, רב קהילת בני התורה באופקים.
- הרב שלמה זלמן וייס, רב קהילת שערי טוביה.
- הרב חיים ישראל הורביץ, מורה הוראה בצפת.
- הרב דוד זאב רייך, רב קהילת צאנז בצפת.
- הרב דב רוזין, רב שכונת דרך החיים באלעד.
- הרב דוד סופר רב בית הכנסת 'אלפי מנשה' בני ברק.
קישורים חיצוניים
- שיעוריו באתר קול הלשון
משיעורי הרב מרדכי גרוס, לצפיה באתר "בינינו"
הערות שוליים
- ↑ נפטרה י' תמוז תשפ"ג[1]
- ↑ שחר אילן, מהו ומיהו פוסק הדור? באתר "אנשים ישראל"
- ↑ ספר "הישכם אוהבים" פרק ד' עמודים ס"ג וס"ט
- ↑ כגון דינים והלכות למקומות נופש, ענייני שובבי"ם, קריאת שם, איסור קללה ועוד.
- ↑ צפו: גאב"ד חניכי הישיבות ב'תשליך' על החוף, באתר בחדרי חרדים
- ↑ מבזקים קול חי, מצבת קבר יוסף הורכבה, באתר כיכר השבת, י"ט תשרי תשע"א
- ↑ רבי חיים במכתב: להוציא קובץ של הרב גרוס מהבית
מרדכי_גרוס21353052Q6964250