הרב גרשון אדלשטיין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב גרשון אדלשטיין
Gershon Edelshtein.jpg
הרב גרשון אדלשטיין
לידה ב' באייר ה'תרפ"ג (גיל: 99)
שומיאצ'י, מחוז סמולנסק, רוסיה הסובייטית
מקום פעילות ישראלישראל בני ברק, ישראל
תחומי עיסוק חינוך
תפקידים נוספים

ראש ישיבת פוניבז' נשיא מועצת גדולי התורה של דגל התורה

נשיא ועד הישיבות

הרב ירחמיאל גרשון אדלשטיין (נולד ב-ב' באייר[1] ה'תרפ"ג, 18 באפריל 1923) הוא ראש ישיבת פוניבז' בבני ברק, מכהן כנשיא מועצת גדולי התורה של דגל התורה ובנשיאות ועד הישיבות[2]. מאז פטירת הרב אהרן יהודה לייב שטינמן בשנת ה'תשע"ח (2017) נחשב כמנהיג דגל התורה במקביל לרבי חיים קניבסקי, ומאז פטירת רבי חיים קניבסקי בשנת ה'תשפ"ב (2022) נחשב למנהיגה העיקרי של דגל התורה.  

ביוגרפיה

נולד בעיירה שומיאץ בברית המועצות, לרב העיר רבי צבי יהודה אדלשטיין, ולמרים בת הרב מרדכי שלמה מובשוביץ, רבה של מלסטובקה. נקרא על שם סבו הרב ירחמיאל גרשון אדלשטיין, בעל "בן אריה" על הש"ס

לאחר שאמו השיגה עברו ועבור אחיו ר' יעקב אדלשטיין תעודות לידה מזויפות עם תאריך לידה שגוי, ובכך מנעה מהם מללמוד בבית הספר האזורי שהיה בפיקוח היבסקציה, החלו השניים ללמוד תורה אצל רבי זלמן לייב אסטולין (שהיה אז בחור בן 13), בתמורה לכך שאביו הרב צבי יהודה ילמדו תורה. בעקבות מחלתה של אמו בטיפוס, נשלח עם אחיו הצעיר יעקב לדודתו, הרבנית רבקה צביה פז, בעיר קלימוביץ', שם למדו תורה בסתר אצל הרב מרדכי אליהו שניאור, מתלמידיו של הרב אדלשטיין. לאחר תקופה נפטרה אימם[3].

בחודש ניסן ה'תרצ"ד (1934) לאחר שאביהם הצליח להשיג רישיון יציאה לארץ ישראל, הם חזרו לביתם בשומיאץ, ובחודש אייר ה'תרצ"ד הם הפליגו באונייה מאודסה לארץ ישראל. המשפחה נסעה לירושלים, שם ביקרו את הרב איסר זלמן מלצר ואת הרב אברהם יצחק הכהן קוק שלמד יחד עם סבם, הרב ירחמיאל גרשון אדלשטיין (בן אריה) בישיבת וולוז'ין[3].

באלול ה'תרצ"ד, לאחר מספר חודשים של נדודים בין קרובי משפחה הם התיישבו ברמת השרון. שם שכרו דירה ( שהיתה בעבר לול תרנגולים) האחים גרשון ויעקב ישנו על הריצפה. כיוון שברמת השרון לא היה בית ספר דתי, האב למד עם בניו בבית. בנוסף ללימודי הקודש שלמדו עם אביהם, הם למדו גם חשבון, דקדוק ואת שפת האנגלית אותה למדו ממורה מיוחד שנשכר על ידי אביהם[3].

בשנת ה'תרצ"ה נבחר האב לרב המקום. באלול ה'תש"ב נשלחו הבנים לישיבת לומז'ה, לאחר הפצרותיו של הרב גרשון. הם הגיעו ברגל מביתם לישיבה בפתח תקווה בא' אלול ולא ידעו שהזמן התחיל יום קודם לכן. המשגיח הרב אברהם אבא גרוסברד, אמר שכבר אין לו מקום בשבילם. מזכיר הישיבה שלמה זלמן מוזס (אביו של מנחם אליעזר מוזס) פגש אותם והזמינם לישון בביתו, עד שנמצאו להם מיטות בישיבה בראשית מרחשוון. בהוראת אביהם הם הצטרפו לחבורתו של הרב שמואל רוזובסקי[3].כעבור שנה נישא אביהם בשנית לרחל, והוא ביקשם לשוב, בנימוק שמעתה עול הבית מוטל על הרבנית והם לא יצטרכו לבטל תורה, והאחים שבו לסדר הלימוד עם אביהם[3]. הם נמנו על התלמידים הראשונים של ישיבת פוניבז' שנוסדה בחורף ה'תש"ד. שני האחים הצעירים השתכנו בביתו של הרב מיכל יהודה ליפקוביץ, שהשכיר לרב כהנמן את חדר השינה היחידי בבית.

הרב יוסף שלמה כהנמן מייסד הישיבה, מינה אותו ללמד תלמידים פליטי השואה שהגיעו למוסד היתומים "בתי אבות", ובשנת ה'תש"ו הוא החל למסור שיעורים לתלמידים הצעירים בישיבה.

בשנת ה'תש"ח נישא להניא רחל, בתו של הרב יהושע זליג דיסקין, רבה של פרדס חנה (נפטרה בי"ד בתשרי ה'תשס"ב)[4], כשאת השידוך הציע החזון איש[דרוש מקור], ובאותה השנה מונה על ידי הרב כהנמן לר"מ בישיבה.

הרב אדלשטיין היה מקורב לחזון איש. לאחר פטירת אביו, ב-כ' בחשוון ה'תשי"א (1950), התלבט האם ליטול עליו את תפקיד רבה של רמת השרון, אך מאחר שכבר היה בעל תפקיד בישיבה ולאור סירובה של אשתו לעקור מבני ברק, הוטל התפקיד על אחיו הרב יעקב אדלשטיין.

בישיבת פוניבז'

הרב אדלשטיין בלימוד

באמצע שנות ה-90 התגלעו מאבקי ירושה בישיבת פוניבז'.

על פי פסיקת בית דין בעניין, החל הרב אדלשטיין בחודש אייר ה'תש"ס באמירת שיעור כללי לבני הישיבה מדי יום שני, ובכך הפך למעשה לראש ישיבה יחד עם הרב ברוך דב פוברסקי. לאחר מכן הצטרף אליהם הרב שמואל מרקוביץ.

בשל המחלוקת הוביל הרב אדלשטיין את פיצול הישיבה לשתיים, וכיום מתנהלות למעשה במתחם ישיבת פוניבז' שתי ישיבות, האחת בראשותו ובראשות הרב פוברסקי והשנייה בראשות הרב מרקוביץ'.

בשנת ה'תשס"ג (2003) צורף למועצת גדולי התורה של מפלגת דגל התורה.

בשנת ה'תשס"א (2001), בעיצומו של שיעור שמסר הרב אדלשטיין, התפרצו בחורים ממתנגדיו ועוררו במקום מהומה במטרה להפסיק את השיעור. הרב אהרן יהודה לייב שטינמן שיגר לו מכתב עם בקשה שימחל להם[5]. בשנת ה'תשס"ח (2008) השליכו עליו מתנגדיו גביע לבן מחלון בניין. בעקבות זאת התקיימה עצרת תמיכה בו בישיבה, בהשתתפות הרבנים הרב חיים קנייבסקי, הרב נסים קרליץ והרב מיכל יהודה ליפקוביץ, שנשא את המשא המרכזי בכינוס.ואחיו הרב יעקב אדלשטיין כמו כן הרב אהרן יהודה לייב שטינמן שלח מכתב לעצרת[6][7], הרב יוסף שלום אלישיב הגיב למעשה: צריך לעשות מחאה גדולה ומי שעשה זאת צריך שיזהר לנפשו, תגובתו הובאה במהלך העצרת על ידי הרב מיכל יהודה ליפקוביץ.

בשנות התש"ס הרחיב את שיעוריו היומיים גם לימי בין הזמנים ומאז הוא מוסר שיעור מדי יום ביומו, בביתו.

בימי שלישי הוא מוסר שיחה לתלמידיו בביתו, השיחה מודפסת בכ-20,000 עותקים בעלון "דרכי החיזוק" היוצא מדי שבוע.

לאחר פטירת אשתו, ייסד שיעור בסדר טהרות בביתו במוצאי שבתות, לעילוי נשמתה.

הרב אדלשטיין משמש כבעל תוקע בראש השנה בישיבה בעשרות השנים האחרונות, ואף תקע אצל החזון איש שנה אחת.

בהנהגת הציבור הליטאי

נשיא המדינה בוז'י הרצוג בביקור אצל הרב אדלשטיין בתקופת הקורונה

אחרי פטירת הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן החל להנהיג את הציבור הליטאי ואת מפלגת דגל התורה (לצד הרב חיים קנייבסקי). בין היתר היה אחראי לניסוחים השונים של חוק גיוס בני ישיבות וכתב חלקים מהמכתבים הרשמיים של מועצת גדולי התורה[8]. כמו כן נחשב למנהיג עולם הישיבות וראשי ישיבות נוהגים להתייעץ עמו.

בזמן מגפת הקורונה כתב מספר מכתבים על הזהירות מהנגיף ואמר כי הרצון להקל בהנחיות הם ניסיון שצריך לעמוד בו, כמו כן כינה את מי שאינו נזהר "מזיק" ועודד את הציבור להתחסן. בזמן גזירות הממשלה הוא קרא לציבור להתחזק בלימוד התורה ובמידות טובות.שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: יעקב מלמד: וגם 2= מרן ראש הישיבה: "מי שלא נזהר – הוא מזיק, החיסונים זה ישועה גדולה מאוד" באתר JDN.

החל מפטירתו של רבי חיים קנייבסקי בשנת ה'תשפ"ב הוא נחשב כמנהיגה העיקרי של הציבור הליטאי ודגל התורה.

עמדותיו

הרב אדלשטיין תומך בהחדרת הלימוד לתלמידים על פי דרכם הטבעית. לדבריו, לרוב הלומדים מתאים ללמוד בקצב יותר מהיר, ואילו הלימוד העיוני והאיטי אינו מתאים לרובם ועל כן רבים מהם אינם חשים סיפוק בלימודם[9].

לדעת הרב, רכישת הבקיאות והרחבת היקף הידע הם בסיס הכרחי לסברות ישרות, והבנה נכונה של הסוגיות התלמודיות וגורמת לסיפוק רב יותר ללומד. במענה לשאלת אנשי לב שומע אמר כי בחור שאינו נהנה מלימוד העיון עליו ללמוד בקיאות, זאת על אף שהדבר יגרום כי רוב הישיבה תלמד בצורה זו, בנמקו כי גם בישיבת וולוזי'ן למדו דף ליום[10].

הרב מעודד את המחנכים ליצור קשר אישי עם התלמידים, אותו הוא רואה כבסיס לחינוך הילד לחשקת התורה[11].

הרב רואה בלימוד ספרי מוסר חובה גמורה, ומגדיר אותו כ"פיקוח נפש רוחני".

הוא שולל התנהגות קיצונית הפוגעת ביחסים הטבעיים של האדם עם סביבתו. בשיחה לאברכים אמר:

לפעמים בני אדם מתנהגים שלא כפי טבעם הישר מחמת חשבונות וטעויות שונות, וכגון מי ששקוע בלימודו ואינו רוצה לדבר דברים בטלים, עד כדי כך שאינו שם לב להתייחס כראוי לבני ביתו ולסובבים אותו. היה מעשה באברך שהיה שקוע מאוד בלימוד, ולא דיבר שום דברים בטלים, וכשהיה חוזר לביתו היה אוכל ונח ומיד חוזר לתלמודו. והעירו לו כי לא זו הדרך, אלא צריך להתעניין בשלומם של בני ביתו, ולתת יחס למי שזקוק לזה, והתחיל לעשות ככה, ומאז נהפכו חייו לחיים מאושרים. כל אדם שהוא בעל משפחה, משועבד לבני משפחתו, וצריך להקדיש להם זמן, ולשמוע מאשתו את מה שרוצה לספר ולומר לו, וכבר אמרו (קידושין מט, ב) תשעה קבין שיחה נטלו נשים, ומצרכי האשה שיהיה לה עם מי לדבר את ה"תשעה קבין"

גליון "דרכי החיזוק", מס' 142

בשנת ה'תשע"ב התבטא במהלך שיעור:

גם חילונים שאינם שומרי תורה ומצוות, אם הם מוסרים את נפשם על הצלת אחרים מתוך אהבת הבריות, יש להם עולם הבא כמו הרוגי לוד שמסרו את נפשם לטובת בני העיר. מה זה לאומיות? אהבת העם. חילונים בצבא מוסרים נפשם על הצלת אחרים. מה, זה לא "הרוגי לוד"? אם החילוני מוכן למסור את נפשו יותר מהחרדי, הוא יותר גדול ממנו[12].

הוא רואה בשיטת מורו ורבו החזון איש לראות את החוזרים בשאלה וב"נושרים" תינוקות שנשבו ואנוסים, ולכן מתנגד להרחקתם מהבית או לגעור בהם. וקורא לנהוג בהם ב"כבוד וידידות", ושלא למחות בהם על חילולי שבת ואף לממן לבנות נושרות בגדים שאינם צנועים, בכדי שישארו בחיק המשפחה, ועל ידי כך שיראו את אהבתם אליהם יחזרו למוטב[13][14][15].

משפחתו

אחיו, רבי יעקב אדלשטיין, היה רבה של רמת השרון. אחיו הרב שלמה אדלשטיין - ראש ישיבה בצרפת ומראשי מהדורת רמב"ם פרנקל, גיסו הרב ראובן יוסף גרשונוביץ (נישא לאחותו פסיה) היה ראש ישיבות חמדת שמואל בחמד וישיבת הנגב בנתיבות. אחותו שושנה רבקה נשואה להרב יצחק דוד ברייטשטיין. אחי אשתו הם הרב שמעון משה דיסקין שהיה מרבני ישיבת קול תורה, והרב יוסף דיסקין שהיה מראשי ישיבת תפארת ציון.

חיבוריו

  • הערות וביאורים על סדר הרמב"ם יצא ב-תשע"ב ונערך על ידי תלמידיו.

משנת תש"ס בערך החלו תלמידיו להדפיס את שיעוריו. במסגרת זו הופיעו:

  • שיעורי רבי גרשון, על המסכתות שנלמדו בישיבת פוניבז'.
  • שיעורי הגרי"ג, שיעורי רבי גרשון אדלשטיין על מסכת יבמות בבא קמא בבא מציעא.
  • קונטרס מוחזקות ותפיסה, ב' חלקים, בני ברק תשס"ט.
  • ממגד גרש ירחים, שיעוריו על המסכתות שנלמדו בישיבת פוניבז'.
  • זכרון יעקב, שיעורי רבי גרשון אדלשטיין (ורבי ברוך דב פוברסקי) על פרקים ב',ג',ח' של מסכת בבא בתרא.
  • אסיפת שמועות
    • ראש השנה, יום כיפור, סוכות.
    • חנוכה ופורים.
    • קניני התורה.
  • דרכה של תורה, בענייני דרך הלימוד.
  • קונטרס דעת מבינים, על דרכי הלימוד.
  • פתגם המלך, על חג הפורים.
  • ענני כבוד, על חג הסוכות.
  • חותמו של כהן גדול, על ימי החנוכה.
  • ואם אתה עושה כן אשריך, שיחות שנמסרו על ידו בליל הושענא רבה בקהילת שערי תבונה בשכונת רמות.

גיליון דרכי החיזוק

בשנת ה'תשע"א החלו לצאת שיחותיו המוסריות בגיליון "דרכי החיזוק"[16]. הדברים נאמרים על ידו מדי שבוע בועד בביתו. כמו כן מובאת בגיליון שיחתו החודשית בישיבת פוניבז'.

הגיליון הופץ תחילה בעיקר בבני ברק, כיום הוא מופץ בבתי כנסת בכל רחבי הארץ, במקבצי עלונים שונים וברשימת תפוצה בדואר אלקטרוני. בנוסף מובאות בגיליון שיחות מיוחדות שנושא הרב אדלשטין, כגון בערבי חגים ובכנסים ציבוריים שונים. לקראת החגים הגיליון יוצא לאור לרוב במהדורה מורחבת עם שיחות משנים קודמות בעניין מענייני החג.

במסגרת זו יצא במהדורה פנימית ספר הכולל שיחות ומכתבים מהרב אדלשטיין בשלל נושאים תורניים והשקפתיים. וכן יצא לאור ספר באנגלית ערוך על סדר פרשיות השבוע. ובשנת תשע"ח יצא לאור ספר דרכי החיזוק - פרקי הדרכה שנערך מתוך שיחותיו, בחנוכה תשפ"ב יצא לאור כרך נוסף, דרכי החיזוק - ענייני ציבור, בו נאספו הוראותיו והדרכותיו בענייני הנהגת הציבור כפי שנמסרו בשיחותיו וכמענה לשאלות.

קישורים חיצוניים

חיבוריו

סדרת ספרי "שיעורי ר' גרשון"

כתבות

הערות שוליים

  1. ^ על פי ספר אביו "הוד צבי" סימן א'
  2. ^ יוסף גליק, "פניה דחופה": ועד הישיבות במכתב נחרץ, באתר בחדרי חרדים, 31 בינואר 2018
    ישראל כהן, ‏כינוס ועד הישיבות: לא לתת דיחוי למי שאינו בן תורה, באתר כיכר השבת, 24 במאי 2016
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 ויצא יעקב שלם: הזכרונות הגנוזים של הגר"י אדלשטיין והבנים מספרים
  4. ^ ראו: לקט הספדים על הרבנית הצדקת מרת הניה רחל אלדשטין ע"ה, בני ברק תשס"ג.
  5. ^ צבי סלע ויוסף גליק, פרסום ראשון | המכתב ההיסטורי נחשף • הגראי"ל זצ"ל ביקש מהגרי"ג: תמחל כדי שלא ייענשו בגללך, באתר בחדרי חרדים, 20 בדצמבר 2017
  6. ^ עידן יוסף, מהומה רבתי בישיבה של הרב שך, באתר חדשות מחלקה ראשונה
  7. ^ נטע סלע, שעתם הקשה של הליטאים, באתר ynet, 8 בנובמבר 2007
  8. ^ במכתבים שפורסמו לפני מערכות הבחירות בהם קרא להצביע ליהדות התורה הוסיף אזהרה מיוחדת מאיסור לשון הרע
  9. ^ עלון דרכי החיזוק (תמליל של שיחתו השבועית של הרב אדלשטיין) פרשת ויגש תשע"ב
  10. ^ דרכי החיזוק מס' 504, פרשת תזריע מצורע תשפ"א
  11. ^ ישראל כהן, ‏הגאון רבי גרשון אדלשטיין: כך תחנכו לאהבת התורה, באתר כיכר השבת, 25 בנובמבר 2014
  12. ^ אפרים מורנו, "לחיילים יש עולם הבא כמו להרוגי לוד", באתר ערוץ 7, 30 בינואר 2012
    ורד קלנר, ‏"החרדים קורבנות. אנחנו לכודים, רבים רוצים להתגייס", באתר גלובס, 23 במרץ 2012
    בפסיקה של שופט בג"ץ חנן מלצר בנושא חוק טל, ציטט השופט את דברי הרב אדלשטיין פסק דין בתיק בג"ץ 6298/07
  13. ^ יוסף גרינבוים, אל תחמיצו את ההדרכה של הגרי"ג אדלשטיין: לתת לבן לעשן בבית בשבת? • צפו, באתר חרדים10, 10 בינואר 2018
  14. ^ כאן 11
  15. ^ כבוד וידידות: הרב גרשון אדלשטיין בדעת תורה נחרצת על היחס לילדים נושרים
  16. ^ על ידי תלמידו ישראל כהן.


Logo hamichlol.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0