רבי יחזקאל הולשטוק

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־14:49, 26 בינואר 2021 מאת בוט גאון הירדן (שיחה | תרומות) (תיקון פרמטרים (דרך WP:JWB))
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות רבנית

פרמטרים [ סיום כהונה, חסידות, צאצאים, הקודם, מספר בשושלת, תחילת כהונה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פרמטרים ריקים [ סיבת הפטירה, הבא ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

האדמו"ר מאוסטרובצה
ר' יחזקאל הלוי הולשטוק
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה תרמ"ז
סקרנביץ
פטירה י' בטבת תש"ג (בגיל 55 בערך)
מקום קבורה סנדומייז'
מקום מגורים אוסטרובצה
תחומי עיסוק חסידות
חיבוריו "קדשי יחזקאל"
רבותיו אביו ור' דוד משה פרידמן מצ'ורטקוב
בת זוג ביילה מירל בת הרב נפתלי הורוביץ, האדמו"ר ממליץ
אב ר' מאיר יחיאל
אם רחל מרים לבית שידלובסקי

רבי יחזקאל הלוי הולשטוק (תרמ"ז, 1886-עשרה בטבת תש"ג, 18 בדצמבר 1942) היה האדמו"ר השני מאוסטרובצה ובנו של מייסד החסידות, ר' מאיר יחיאל. היה מגדולי חסידיו של רבי דוד משה פרידמן, האדמו"ר מצ'ורטקוב. נספה בשואה.

לפני השואה

נולד בסקרנביץ שבפולין לרחל מרים ולרבי מאיר יחיאל הלוי הולשטוק, הרבי הראשון מאוסטרובצה.[1] למד מפי אביו ומאוחר יותר מרבי דוד משה מצ'ורטקוב. בגיל 18 נישא לביילה מירל, בתו מזיווג שני של רבי נפתלי הורוביץ, האדמו"ר ממעליץ. כשש שנים היה סמוך על שולחן חותנו. בה'תרע"א (1911), התמנה לרבה של העיירה אינוו-לודז' שבמחוז לודז', ולאחר 10 שנים עבר לכהן כרבה של נאשלסק הסמוכה לוורשה. כבר באותה תקופה נודע כצדיק. עם פטירת אביו עבר למלא את מקומו באוסטרובצה כאב"ד וכאדמו"ר. הקים שם את ישיבת "בית מאיר" על שם אביו שבה למדו כמאה בחורים. לישיבה נפתחו סניפים גם בוורשה, לודז' וצ'נסטחוב.

בימי השואה

בעת כיבוש פולין על ידי גרמניה הנאצית באלול תרצ"ט (ספטמבר 1939) שהה בוורשה. באמצע שנת ת"ש (1940), לאחר ריכוז יהודי ורשה בגטו, החזירו אותו חסידיו בחשאי לאוסטרובצה במכונית של הצלב האדום. כשהחל הרצח ההמוני של יהודים בא עם מניין יהודים למצבת קברו של אביו והניח שם פתק שבו כתב כי הוא מצפה שאביו יעמוד לפני כיסא הכבוד ויבקש רחמים על עם ישראל הנמצא בסכנה. אסף עם חסידיו את ספרי התורה מבתי הכנסת בעיר וקברו אותם. הגרמנים התעללו בו וגילחו חצי מזקנו.

סירב לשתף פעולה עם היודנראט המקומי. חסידיו הבריחו אל העיירה סנדומייז' שבה שימש כרב העיר בנו, רבי אברהם יצחק. מסופר כי עסקני העיר הצליחו להשפיע על הבישוף שיסתיר את הרבנים בביתו. הלה הסכים, אולם האב ובנו סירבו לנטוש את בני הקהילה. בטבת תש"ג דרש הגסטפו להסגיר את הרבי, אחרת יישרפו 200 מיהודי העיירה וחייהם של אלפים נוספים יהיו בסכנה. בתגובה אמר: "מוטב אהיה אני קורבן הקהל ולא להפך". הוא טבל במקווה ובעלות השחר אמר סליחות ווידוי והתכונן למות על קידוש השם. בעשרה בטבת בשעה תשע בבוקר באו הנאצים להוציאו להורג וירו בו למוות סמוך לקיר בית הכנסת, כשהוא קורא שמע ישראל. עשרים יהודים שהציעו עצמם למיתה במקומו, אולצו לחפור קבר אחים לעצמם, ונורו לתוכו. הרבי מאוסטרובצה הובא לקבר ישראל וכחודש אחריו נרצחו גם שבעת ילדיו.

כתביו

הרבי התכוון להוציא את חידושיו תחת השם "מראה יחזקאל", אך מרבית כתביו אבדו. המעט ששרד יצא לאור בשם "קדשי יחזקאל" וצורף לספר "מאיר עיני חכמים" הכולל את חידושי אביו ויצא בידי תלמידו, הרב יחיאל ראובן מנדלבוים. בראש הכתבים הודפסה קינה עליו מאת תלמידו הרב חיים יצחק וולגלרנטר שנרצח בסוף המלחמה בידי הפולנים. בין היתר כתב: "העידו בו תלמידיו שלא איקלע מעולם קושיא שהציעו לפניו שלא יעמידה על בוריה על אתר".

ילדיו

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. רישום לידות בסקרנביץ שנת 1886 (Akt 111 Chaskel GALSZTUK)
  2. רישומים של עיר מליץ Mielec עמודים 271, 282, 289, 301 Jakub HALSTUECK/HALSZTUK
  3. ראו עליו עוד: יצחק לוין (עורך), הרב ר' אלימלך האלשטוק - נאשלסק, בתוך: אלה אזכרה כרך שלישי, ניו יורק תשי"ט, עמ' 117-121.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0


שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה

שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ]
יחזקאל הולשטוק23575458