סעד

סעד

בית הכנסת בקיבוץ סעד
מדינה
מחוז	הדרום
מועצה אזורית	שדות נגב
גובה ממוצע	‎102 מטר
תאריך ייסוד	1947
תנועה מיישבת	הקיבוץ הדתי
סוג יישוב	קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023
- אוכלוסייה	1,019 תושבים
- מתוכם, תושבי ישראל	966 תושבי ישראל
(למפת מערב הנגב מוגדלת)   סעד (למפת מערב הנגב רגילה)   סעד (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום סעד (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום סעד 31°28′14″N 34°32′02″E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021	5 מתוך 10
http://www.saad.org.il

סַעַד הוא קיבוץ המשתייך לקיבוץ הדתי וממוקם בקרבת רצועת עזה, שדרות ונתיבות. מבחינה מוניציפלית הקיבוץ משתייך למועצה אזורית שדות נגב, (מבחינה כלכלית, היה קשור בעבר למועצה אזורית שער הנגב). הקיבוץ מונה היום כ־170 משפחות, ויותר מ־700 נפשות.

היסטוריה

מתיישב בקיבוץ סעד ביום הקמת הקיבוץ

הנפת דגל ישראל ביום הקמת קיבוץ

ראשיתו של הקיבוץ בקבוצת ההכשרה "עלומים" שהתמקמה בשכונת בן ציון בנתניה בשנות ה-40. לאחר מכן, עבר מחנה ההכשרה להרצליה ושם היה עד שנת 1949, כשבשנת 1947 הוקמה נקודת הקבע בנגב המערבי, אולם רוב נשות הקיבוץ והילדים נשארו בהרצליה עד לאחר מלחמת השחרור.

היישוב עלה על הקרקע בי"ב בתמוז ה'תש"ז (30 ביוני 1947), במלאת שנה ל"שבת השחורה", בשיטה דומה במקצת להקמת יישובי חומה ומגדל. היישוב נבנה בלילה על ידי הרכבת מבנים שנבנו מראש לשם כך. היישוב הוקם על ידי בוגרי תנועת בני עקיבא וזהו הקיבוץ הדתי הראשון שהוקם על ידי ילידי הארץ. מקומו נבחר בשל קרבתו לקיבוץ הדתי בארות יצחק, ששכן כמה ק"מ מדרום לו (על יד מקומו הנוכחי של קיבוץ נחל עוז).

במהלך מלחמת השחרור עמד הקיבוץ בשולי דרכו של הטור המצרי שפלש לארץ עם הכרזת המדינה. הקיבוץ הופגז קשות, ובמשך חודשים חיו חברי הקיבוץ בבונקרים ומנהרות מתחת לאדמה, והמשיכו בשגרת חייהם. כתוצאה מן ההפגזות נהרסו כל המבנים מעל פני האדמה, למעט "בית הביטחון" - המבנה היחיד עשוי בטון שהיה במקום. "בית הביטחון" הפך היום למוזיאון "מעוז מול עזה" המְסַפר וממחיש את עמידת הגבורה של שלושת הקיבוצים הדתיים בנגב בתקופת מלחמת השחרור: סעד, כפר דרום, ובארות יצחק.

לאחר המלחמה העבירו חברי הקיבוץ את יישובם כקילומטר מזרחה, מעֵבר לגבעה, כדי לא להיות נתונים לתצפית מהעיר עזה הסמוכה. השם שנבחר לקיבוץ על ידי מייסדיו היה "עלומים", אולם בהחלטת המוסדות המיישבים שונה השם ל"סעד" - שם המסמל את העזרה של היישוב לנגב.

כלכלה

הקיבוץ מתפרנס מחקלאות (בעיקר גידול גזר, תפוחי אדמה, הדרים, חיטה, אבוקדו, רפת, לול, תירס), שירותי הסעדה (קייטרינג) ואולם אירועים. בקיבוץ יש גם חממות לגידול אמריליס ופרחים אחרים למטרות ייצוא, וכן לגידול ירקות לזרעים. מפעלים: מפעל הפלסטיק סיפן נמצא בשטח הקיבוץ, מעסיק חברים מהקיבוץ, אך כבר איננו בבעלותו; המפעל פופלי נותן שירותי מיון וניקוי של תוצרת חקלאית.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא קיבוץ סעד בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של סעד
• סעד באתר המועצה האזורית שדות נגב
• תבנית:יישוב בנגב
• מעוז מול עזה