משפט השאריות

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־23:09, 5 בדצמבר 2019 מאת יהודה שמחה ולדמן (שיחה | תרומות) (הגהה, שיפוץ קודים מתמטיים)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

באנליזה מרוכבת, משפט השאריות הוא משפט חשוב המאפשר לחשב אינטגרלים על מסלול סגור של פונקציות הולומורפיות באמצעות הכרת התנהגותן בנקודות הסינגולריות שלהן.

משפט זה הוא הכללה למשפט האינטגרל של קושי ונוסחת האינטגרל של קושי, ובנוסף לחשיבותו בתחום האנליזה המרוכבת, הוא גם מאפשר חישוב נוח של אינטגרלים ממשיים שלעתים לא ניתן לחשב בדרך אחרת.

ניסוח פורמלי

יהי D מרחב פשוט קשר ויהי a1,,an אוסף סופי של נקודות ב־D. יהי D*=D{a1,,an}, תהי f פונקציה הולומורפית ב־D* ותהי γ מסילה סגורה ב־D* כך שכל הנקודות הנ.ל מוקפות על ידה.

השארית של הפונקציה f בנקודה ak היא המקדם של החזקה (zak)1 בטור לורן של הפונקציה סביב הנקודה ak. נסמנה Res(f,ak).

כמו כן נסמן ב־I(γ,ak) את מספר הפעמים שבו המסילה γ מקיפה את הנקודה ak (האינדקס של המסילה)

אזי מתקיים

γf(z)dz=2πii=1nI(γ,ai)Res(f,ai)

כלומר, האינטגרל על המסילה שווה למכפלת 2πi בסכום השאריות של נקודות הסינגולריות בתחום שמקיפה המסילה, כאשר כל שארית נלקחת כמספר הפעמים שמוקפת הנקודה הסינגולרית שלה.

הוכחה

על פי משפט האינטגרל של קושי, די להראות כי |zak|=rf(z)dz=2πiRes(f,ak) כאשר האינטגרל נלקח על מעגל קטן דיו סביב הנקודה ak כך שאינו מכיל נקודות סינגולריות נוספות של הפונקציה.

מכיוון שהפונקציה אנליטית סביב הנקודה ak, ניתן לפתח אותה לטור לורן סביב נקודה זו: f(z)=n=cn(zak)n. מכיוון שטור זה מתכנס במידה שווה מתקיים

|zak|=rn=cn(zak)ndz=n=cn|zak|=r(zak)ndz

כעת, עבור n0 הפונקציה (zak)n אנליטית בכל העיגול |zak|r, ולכן על פי משפט אינטגרל קושי |zak|=r(zak)ndz=0.

עבור n<1 מתקיים גם כן |zak|=r(zak)ndz=0 ואילו עבור n=1 מתקיים |zak|=r(zak)ndz=2πi. את ההוכחה לכך ניתן לראות בהוכחת נוסחת האינטגרל של קושי.

מכל אלו נובע כי |zak|=rn=cn(zak)ndz=c1|zak|=r(zak)1dz=2πiRes(f,ak) כמבוקש.

דוגמה

נרצה לחשב את האינטגרל הבא: |z|=2ze1z1(1z)2dz

נשים לב כי בתוך המעגל {z:|z|=2} נקודת הסינגולריות היחידה של f(z)=ze1z1(1z)2 היא z=1.

לכן לפי משפט השאריות: |z|=2ze1z1(1z)2dz=|z|=2f(z)dz=2πiRes(f,1)

נשתמש בפיתוח הפונקציה לטור לורן על מנת לחשב את השארית.

כידוע לנו ez=n=0znn!. לכן e1z1=n=0(z1)nn!.

נשוב לפונקציה המקורית שלנו:

f(z)=ze1z1(1z)2=(z1+1)(z1)2n=0(z1)nn!=(z1)(z1)2n=0(z1)nn!+1(z1)2n=0(z1)nn!=n=0(z1)n1n!+n=0(z1)n2n!

וכפי שאמרנו השארית היא המקדם של האבר (z1)1 בטור לורן ולכן נקבל כי Res(f,1)=1.

לכן מתקיים כי |z|=2ze1z1(1z)2dz=|z|=2f(z)dz=2πi.

ראו גם

קישורים חיצוניים


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0