משפט השאריות

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

באנליזה מרוכבת, משפט השאריות הוא משפט חשוב המאפשר לחשב אינטגרלים על מסלול סגור של פונקציות הולומורפיות באמצעות הכרת התנהגותן בנקודות הסינגולריות שלהן. משפט זה הוא הכללה של משפט אינטגרל קושי ונוסחת האינטגרל של קושי, ובנוסף לחשיבותו בתחום האנליזה המרוכבת, הוא גם מאפשר חישוב נוח של אינטגרלים ממשיים שלעיתים לא ניתן לחשב בדרך אחרת.

ניסוח פורמלי

יהי D תחום פשוט קשר ויהיו a1,...,an אוסף סופי של נקודות ב-D. יהא D*=D{a1,...,an} ותהי f פונקציה הולומורפית ב-D*. תהא γ מסילה סגורה ב-D* כך שכל הנקודות a1,...,an מוקפות על ידה.

השארית של הפונקציה f בנקודה ak היא המקדם של החזקה (zak)1 בטור לורן של הפונקציה סביב הנקודה ak. נסמן אותה Res(f,ak).

כמו כן נסמן ב-I(γ,ak) את מספר הפעמים שבו המסילה γ מקיפה את הנקודה ak (האינדקס של המסילה).

אז מתקיים: γf(z)dz=2πii=1nI(γ,ai)Res(f,ai)

כלומר, האינטגרל על המסילה שווה ל-2πi כפול סכום השאריות של נקודות הסינגולריות בתחום שמקיפה המסילה, כאשר כל שארית נלקחת כמספר הפעמים שמוקפת הנקודה הסינגולרית שלה.

דוגמה

נרצה לחשב את האינטגרל הבא: |z|=2ze1z1(1z)2dz

נשים לב כי בתוך המעגל {z:|z|=2} נקודת הסינגולריות היחידה של f(z)=ze1z1(1z)2 היא z=1.

לכן, לפי משפט השאריות: |z|=2ze1z1(1z)2dz=|z|=2f(z)dz=2πiRes(f,1)

נשתמש בפיתוח הפונקציה לטור לורן על מנת לחשב את השארית.

כידוע לנו: ez=n=0znn!. לכן: e1z1=n=0(z1)nn!

נחזור לפונקציה המקורית שלנו:

f(z)=ze1z1(1z)2=(z1+1)(z1)2n=0(z1)nn!=(z1)(z1)2n=0(z1)nn!+1(z1)2n=0(z1)nn!=

=n=0(z1)n1n!+n=0(z1)n2n!

השארית היא כמו שאמרנו המקדם של האיבר (z1)1 בטור לורן ולכן נקבל ש: Res(f,1)=1 .

לכן מתקיים ש: |z|=2ze1z1(1z)2dz=|z|=2f(z)dz=2πi

הוכחה

על פי משפט האינטגרל של קושי, די להראות כי |zak|=rf(z)dz=2πiRes(f,ak) כאשר האינטגרל נלקח על מעגל קטן דיו סביב הנקודה ak כך שאינו מכיל נקודות סינגולריות נוספות של הפונקציה.

מכיוון שהפונקציה אנליטית סביב הנקודה ak, ניתן לפתח אותה לטור לורן סביב נקודה זו: f(z)=n=cn(zak)n. מכיוון שטור זה מתכנס במידה שווה מתקיים |zak|=rn=cn(zak)ndz=n=cn|zak|=r(zak)ndz

כעת, עבור n0 הפונקציה (zak)n אנליטית בכל העיגול |zak|r, ולכן על פי משפט אינטגרל קושי, |zak|=r(zak)ndz=0.

עבור n<1 מתקיים גם כן |zak|=r(zak)ndz=0 ואילו עבור n=1 מתקיים |zak|=r(zak)ndz=2πi. את ההוכחה לכך ניתן לראות בהוכחת נוסחת האינטגרל של קושי.

מכל אלו נובע כי |zak|=rn=cn(zak)ndz=c1|zak|=r(zak)1dz=2πiRes(f,ak) כמבוקש.

ראו גם

קישורים חיצוניים


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

משפט השאריות32308283Q830513