בוסתן הגליל

בוסתן הגליל

מדינה
מחוז	הצפון
מועצה אזורית	מטה אשר
גובה ממוצע	‎7 מטר
תאריך ייסוד	1948
תנועה מיישבת	האיחוד החקלאי
סוג יישוב	מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022
- אוכלוסייה	1,328 תושבים
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎1.8% בשנה
(למפת הגליל המערבי מוגדלת)   בוסתן הגליל (למפת הגליל המערבי רגילה)   בוסתן הגליל (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום בוסתן הגליל (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום בוסתן הגליל 32°57′01″N 35°04′57″E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019	7 מתוך 10

בוסתן הגליל (בֻּסְתַּן הַגָּלִיל) הוא מושב הנמצא לחוף הים התיכון, בצפון ישראל בין עכו לנהריה ושייך למועצה אזורית מטה אשר. מהבחינה הארגונית, המושב משתייך לתנועת האיחוד החקלאי.

היסטוריה

בשנת 1948, הקימה קבוצת ניצולי שואה מרומניה והונגריה גרעין בשם "פדויים" והתיישבה ב"בית ארמן", מבנה טמפלרי נטוש של "חוות שטול" על ראש גבעה (כיום בשטח קיבוץ שמרת). בשנת 1950 עבר גרעין ההתיישבות של קיבוץ שמרת מרמת יוחנן לשטח שהוקצה לו. עבור אנשי פדויים שהתבקשו לפנות את המבנה הטמפלרי וסביבתו נבנו בתים בשטח הבוסתן. היישוב שהתהווה קיבל את השם "בוסתן הגליל", על-שם הבוסתן בו נבנה.

אחרי מלחמת העצמאות, הגיעו למקום שש משפחות ממושב בית יוסף שבעמק הירדן, אחרי שהמושב שלהם נעזב עקב הקרבות שהיו במקום. שש המשפחות התיישבו במבנים נטושים שהיו לצד כביש עכו-נהריה, באותה תקופה ומיד לאחריה הגיעו למקום משפחות נוספות, הן מישראל והן מהונגריה, והתיישבו בתוך שטח בוסתן קיים, בהן היו מספר משפחות של ייקים מנהריה שרצו לעסוק בחקלאות והיו מחוסרי קרקע. עם ההכרזה על הקמת היישוב צורפו כל המשפחות האלו למושב.

במסגרת תוכנית ההתנתקות שעליה החליטה ממשלת ישראל בין ה-15 ל-17 באוגוסט 2005. היישוב דוגית פונה, התושבים לא גילו התנגדות פעילה לפינוי כביישובים אחרים ורובם עברו ליישוב בוסתן הגליל .

מחנה סידני סמית

שדרת האקליפטוסים המרכזית של היישוב בוסתן הגליל הובילה בימי המנדט הבריטי למחנה בריטי שנקרא מחנה "סידני סמית" (Sidney Smith Barracks), על שמו של האדמירל ויליאם סידני סמית. המחנה שימש כמתחם מגורים של הקצונה הבכירה ומחנה מנהלתי בו עבדה הפקידות הבכירה (אזרחית וצבאית) של שלטונות המנדט בצפון הארץ. ב-14 ביולי 1941, בתום לחימה קשה במערכה בסוריה ובלבנון נחתם במחנה הסכם כניעת כוחות וישי הצרפתיים שישבו בסוריה ובלבנון לכוחות הבריטים ובעלות בריתה, הסכם הידוע בשם "הסכם שביתת הנשק של סאנט-ג'יין (עכו)" (Armistice of Saint Jean d`Acre). שדרת האקליפטוסים ביישוב כלולה ברשימת אתרי המורשת של המועצה לשימור אתרים.

על שטח המחנה הצבאי הבריטי הוקם היישוב בוסתן הגליל וכן מוסד חינוכי של עליית הנוער בשם "כפר הנוער פילדלפיה", אשר נקרא על שם נשות העיר פילדלפיה שבארצות הברית, אשר מימנו אותו. כפר הנוער פעל בצמוד לבוסתן הגליל וכיום פועל במקום "כפר הנוער נירים".

המטווח של מחנה סידני סמית ("מטווח סנג'ין", שיבוש של St. Jean) שימש במשך שנים רבות הן את חיילי גולני והן את טירוני בית הספר הטכני של חיל האוויר בחיפה. בסמוך אליו, נבנה בשנות ה-80 אתר קראוונים שנקרא אתר חצרות יסף.

• 

  שדירת עצי האקליפטוס ברחוב הראשי בבוסתן הגליל

• 

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא בוסתן הגליל בוויקישיתוף

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא מושבים. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.