דרשה
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. |
ערך זה עוסק בנאום בפני ציבור. אם התכוונתם לשיטת פרשנות לפסוקי המקרא, ראו דרשה היא נשיאת נאום בפני קהל בנושאי מוסר, הלכה, מקרא וכדומה, פעמים רבות תוך קישור לפרשת השבוע או לענייני דיומא. נושא הדרשה נקרא "דרשן". שני סוגי דרשנים היו: דרשן החי בקהילה בה קהל שומעיו היה קבוע, ו"דרשן נודד" אשר קהל שומעיו השתנה. בהיסטוריה היהודית תופעת דרשנות נודדת היתה נפוצה באירופה בתקופת האחרונים, בהם היה נהוג שדרשנים נודדים יסתובבו במקומות היישוב, ותמורת כסף היו דורשים לציבור המקומי.
סביר כי המונח נקרא כך בדומה ל"מדרש", וככל הנראה המונח "דרשנות" הוא גלגול מאוחר (מתקופת בית שני) של המונח "מדרש".[1] סביר כי גם מבחינה טכנית מדובר בהשתלשלות של מסורת המדרש: בתרבות היהודית קיימים סוגים שונים של מדרש כתוב, ועל בסיסם התעצבה הדרשה המדוברת. אלה הם מדרשי ההלכה ומדרשי האגדה. הדרשנות, בדומה למדרש, אינה מצטיינת בפרשנות פשט, אלא בפרשנות מרחיבה, על דרך המדרש. הדרשנים עצמם לא היו בהכרח תלמידי חכמים, ופעמים רבות הדרשנות הוזמנה; כלומר, הדרשן התבקש לקשור את דרשתו לנושא מסוים לפרשת השבוע או לסוגיה התלמודית הנלמדת, על אף שלא היה קיים קשר ישיר בין הדברים.
התפתחות הדרשנות לאורך ההיסטוריה
במשך הדורות היוותה הדרשה אחת הבמות החשובות המרכזיות בעם ישראל.[דרוש מקור] יש הטוענים כי הדרשה עתיקת יומין היא, ותחילתה עוד בימי הנביאים, ואף ייתכן שיש בתורה רמזים לקיומה.[דרוש מקור] יש המייחסים את ההתפתחות הראשונה של המדרש לתקופת בית שני, שבה היו קוראים את התורה, מתרגמים אותה לארמית - הלשון המדוברת באותה עת, ומוסיפים דברי הסבר ופירוש לפשט המקרא. הדעה המקובלת במחקר, משייכת את תחילתה של הדרשה לימי התנאים והאמוראים.[דרוש מקור] ישנם הסוברים כי היא באה כתחליף למתורגמן. מקור הדרשה כבר בימי הנביאים.
באלף החמישי הלכה והתפתחה תרבות בתי הכנסת, ונהוג היה לשאת דרשות בשבתות, בעיקר סביב פרשת השבוע. בבתי המדרש נישאו דרשות אודות סוגיות תלמודיות, נושאי הלכה ומוסר, לרוב בשיעור של הרב המלמד או של ראש הישיבה או בית המדרש. דרשה בולטת היא דרשת שבת הגדול, שבה דורש הרב בקהילתו בהלכות הפסח.
דרשת בר מצווה
בקהילות רבות נהוג שחתן בר מצווה נושא דרשה, לאחר שעלה לתורה או במסיבה הנערכת לכבוד הגיעו למצוות. הכנת הדרשה היא חלק מההכנות לטקס הבר מצווה. בקהילות חרדיות רבות נהוג שמיד עם תחילת הדרשה פותח הקהל בשירה רמה, כך שרק הרב היושב ליד חתן הבר מצווה שומע את דרשתו. כדי שלא לבייש את מי שאינו מסוגל להשמיע דרשה כהלכתה.
דרשת הבר מצווה, היא חלק בלתי נפרד היום מטקס הבר מצווה, שנערך בבית הכנסת או בכול מסגרת אחרת בה נחגג האירוע.
ראו גם
לקריאה נוספת
- נחם אילן, כרמי הורוביץ, קימי קפלן (עורכים), דורש טוב לעמו - הדרשן, הדרשה וספרות הדרוש בתרבות היהודית, מרכז זלמן שזר, 2012
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: דרש |
- אהרון ארנד, דף שבועי על פרשת יתרו - ספרות ההוראה לדרשנים, אוניברסיטת בר-אילן
- דת וחיי רוח ביישוב היהודי - עולמם של חז"ל : מדרשי אגדה, באתר הספרייה הווירטואלית של מט"ח
- דת וחיי רוח ביישוב היהודי - עולמם של חז"ל : האגדה, באתר הספרייה הווירטואלית של מט"ח
- חיים נחמן ביאליק, על האגדה III, פרויקט בן יהודה
- דוגמאות של דרשות לבר מצווה
- דרשות ודברי תורה
הערות שוליים
- ^ שהוא עצמו גלגול מאוחר של המונח "לדרוש" במשמעות "לחפש". ראו בשני המאמרים ממט"ח בפרק קישורים חיצוניים.
| חיי הקהילה היהודית | ||
|---|---|---|
| תפקידים על-קהילתיים | חכם באשי • שד"ר • אדמו"ר • גדול הדור • רב ראשי | |
| תפקידים מקומיים | מרא דאתרא • רב • דיין • פרנס • שליח ציבור • גבאי • גבאי צדקה • בעל קורא • מוהל • שוחט • מלמד • דרשן • סופר סת"ם • בלנית • משגיח • משגיח כשרות | |
| מוסדות | תלמוד תורה • ישיבה • ישיבה קטנה • ישיבה גדולה • כולל אברכים • מקווה • בית כנסת • בית מדרש • חברה קדישא • קופה של צדקה | |
| דברים שבקדושה | מניין • היכל/ארון קודש • חזנות • תפילת עמידה • שחרית • מנחה • ערבית • מוסף • קריאת התורה • שמע ישראל • ברכה • קידוש • רשימת תפילות וברכות | |
| ניהול חיי הקהילה | בית דין • תקנות הקהילה • פדיון שבויים | |
