הר סדום
 | |
| חלקו הצפוני של הר סדום | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| גובה | 190 מטרים מתחת לגובה פני הים |
| מיקום | צפון מזרח הנגב, בין חופו של ים המלח לנחל פרצים |
| קואורדינטות | 31°4′19″N 35°23′49″E / 31.07194°N 35.39694°E |
|
(למפת צפון הנגב רגילה)   הר סדום | |
הר סדום הוא הר[1] בצפון מזרח הנגב[2], בין חופו של ים המלח למישור עמיעז. אורכו של הר סדום כאחד עשר קילומטרים, רוחבו המרבי מגיע לשני קילומטרים. גובהו של הר סדום הוא 165מ' מתחת לפני הים, 267 מ' מעל לפני ים המלח (שנת 2018).
על הר סדום צומחים צמחים מועטים מאד בשל מיעוט המשקעים, החום הרב, הניקוז המהיר מאד של המים והמליחות הרבה של הקרקע. בין המינים המועטים הצומחים על הר סדום בולטים מיני המלחית.
הר סדום כולו נמצא בתחום הזיכיון של מפעלי ים המלח. על גבי ההר מספר שבילי הליכה ומיצפורים וניתן להגיע לפסגתו ברכב.
סקירה גאולוגית-סוגי הסלעים ודרך היווצרותם
פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו למכלול ועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא הפרדה מחדש של תוכן לפסקאות.בהר סדום נחשפות שלוש תצורות סלע עיקריות: תצורת סדום, תצורת עמורה ותצורת הלשון. כל אחת מהתצורות הורבדה באחד מגופי המים שמלאו את הבקע.
סלעי החיפוי
סלעי החיפוי מייצגים את השאריות הבלתי מסיסות של ראש מחדר המלח שיצר את הר סדום. שכבות המלח של תצורת סדום הכילו ביניהן שכבות דקיקות של חרסית, גבס, פצלים וחול דק (5% מנפח שכבות המלח). תוך כדי עליית המחדר הומסו שכבות המלח על ידי מי התהום או על ידי מי האגם המתוקים יחסית (שהדיאפיר חדר אל תוכן), והותירו אחריהן שארית בלתי מסיסה שהצטברה ובנתה את סלעי החיפוי. עובי סלעי החיפוי המצפים את שכבות המלח האנכיות מגיע לכ-40 מטר. משטח ההמסה המפריד בין המלח לשרידים הבלתי מסיסים שמעליו מכונה "ראי המלח".
מערות המלח
במסגרת מחקרי המרכז לחקר מערות התגלו בהר סדום כמאה וחמישים מערות מלח. מדובר בריכוז מערות המלח הגדול ביותר בעולם. מערותיו של הר סדום ידועות ביופיין המיוחד, ביניהן מוכרות ומטוילות - מערת ארובותיים, מערת הקולונל, מערת סדום, מערת מלח"ם ומערת השועל. מערת מלח"ם היא המערה הארוכה ביותר בארץ, ואורכה כ-5500 מטר. בתוך המערות ישנם נטיפי וזקיפי מלח יפהפיים, חריצים ונקיקים ישרים, צרים וארוכים, מאובני דגים, אצות, צבים ונחשים, וגושי מלח ענקיים, שקופים כזכוכית. כיום סגורות למטיילים רוב מערותיו של ההר בשל חשש ממפולות והתמוטטויות.
גלריית תמונות
נטיפי מלח במערה בהר סדום
"הפקק" בראש הר סדום
שכבות מלח וחרסית מאונכות
מדרגות הטיפוס העולות להר מים המלח בשביל הסולמות (ליד מערות ארובותיים)
קישורים חיצוניים
- עמוס פרומקין, גאולוגיה - הר של מלח (הר סדום), בשביל הארץ 46, עמ' 32-34
- עמוס פרומקין, 1992, מערכת הקרסט במחדר המלח של הר סדום. תקציר עבודת דוקטורט, האוניברסיטה העברית
- עמוס פרומקין, קווים גאולוגיים לדמותה של אשת לוט, המדבר והספר 99-109
הערות שוליים
