מלכויות זכרונות ושופרות

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־21:12, 26 בדצמבר 2020 מאת בוט גאון הירדן (שיחה | תרומות) (הלכה>>הבהרה הלכתית (דרך WP:JWB))
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תקיעה בשופר, 1934. מאוסף ספריית הקונגרס.

מלכויות זכרונות ושופרות הן שלוש חטיבות תפילה המתווספות לעמידה של תפילת מוסף במהלך תפילת ראש השנה. שלוש החטיבות נאמרות זו אחר זו, ובסיום כל אחת מהן, על פי מנהג רוב העדות, תוקעים בשופר. כלולים בהן, נוסף על הברכות הרגילות, מימרות ופסוקים המבטאים שלושה נושאים אלו.

מבנה הברכות

הגרעין של כל אחת מהחטיבות הוא קבוצה של עשרה פסוקים מן התנ"ך: שלושה מן התורה, שלושה מן הכתובים, שלושה מן הנביאים, ופסוק אחרון מן התורה.

לפני קבוצת הפסוקים מופיעות תפילות מבוא, המכונות "תקיעתא דבי רב", ואלו הן:

ברכת מלכויות

קבוצת פסוקי המלכויות נקראת כך על שום שהפסוקים מפארים את ה' כמלך על כל הארץ ועוסקים במלכותו של הקב"ה במהלך הדורות.

הברכה משולבת עם ברכת קדושת היום הרגילה הנאמרת כבכל יום טוב, הפותחת במלים אתה בחרתנו ומזכירה את עניין הקרבנות. לאחר הקרבנות עוברים לעניין המלכויות בקטע עלינו לשבח ו"על כן נקווה" שלאחריהם נאמרים פסוקי המלכויות.

חתימת הברכה היא כבכל ברכות קדושת היום של שאר תפילות ראש השנה: ”ברוך אתה ה' מלך על כל הארץ מקדש ישראל ויום הזיכרון.”

שופר של עדות אשכנז

ברכת זיכרונות

קבוצת הזיכרונות נקראת כך על שום שהיא מתארת את ה' כזוכר הכול ועוסקת בהעלאת זיכרון ישראל לפניו.

הפתיחה: ”אתה זוכר מעשה עולם ופוקד כל יצורי קדם.”
חתימת הברכה: ”ברוך אתה ה' זוכר הברית.”
לחלק מן העדות יש בקבוצת פסוקי הזיכרונות אחד עשר פסוקים במקום עשרה.

ברכת שופרות

קבוצת השופרות נקראת כך על שום השופר הנזכר בה. בפסוקים אלו מתוארת ההתגלות האלוקית, "בקול שופר עליהם הופעת".

הפתיחה: ”אתה נגלית בענן כבודך על עם קודשך לדבר עימם.”
חתימת הברכה: ”ברוך אתה ה' שומע קול תרועת עמו ישראל ברחמים.”

בברכה זו סוקר המתפלל לפני הקב"ה את אזכוריו של השופר במסורת היהודית ובפסוקי התנ"ך, החל ממעמד הר סיני ועד לשופר הגדול של הגאולה. לאחר סקירה זו באה בקשת "תקע בשופר גדול". את תקיעת הגאולה שלאחריה יוכל עם ישראל לשוב ולקיים את מצוות תקיעת השופר בבית המקדש במועדים.
בחזרת הש"ץ תוקעים בשופר לאחר אמירת הברכה ויש שתוקעים אף בתפילת הלחש.

זו הברכה הששית מתשע הברכות של תפילת מוסף בראש השנה בכל שנה וביום הכיפורים של שנת היובל.

אמירתן בזמנים קדומים

בזמן שהיה היובל נוהג היו מתווספות ברכות אלו גם בתפילת מוסף של יום הכיפורים של שנת היובל. כמו כן נאמרו ברכות אלו בימי קדם במעמד היציאה למלחמה (עורכי מלחמה).

בשבע תעניות הגשמים האחרונות בארץ ישראל, היו מוסיפים לתפילת העמידה ברכות זכרונות ושופרות, ועוד ארבע ברכות, סך הכול כ"ד ברכות (לא כולל ברכת המינים).[1]

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.