פועלי אגודת ישראל
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. |
ערך זה עוסק בתנועת פועלים חרדית ומפלגה בישראל. אם התכוונתם לבנק בעל שם זה, ראו | מנהיגים | יעקב לנדא, בנימין מינץ, קלמן כהנא, יעקב כ"ץ, אברהם ורדיגר, חנוך ורדיגר |
|---|---|
| אפיון | מפלגת פועלים חרדית |
| כנסות | מועצת המדינה הזמנית, 1, 2, 3, 4, 5, 6, 7, 8, 9, 11, 12, 13 |
| ממשלות |
1*, 2*, 3, 9, 10, 11, 12, 13, 14, 21** *הייתה חברה בקואליציה; חברותיה לסיעה המשותפת חזית דתית מאוחדת יוצגו בממשלה **הייתה חברה בקואליציה; מצ"ד חברתה לסיעה המשותפת מורשה יוצגה בממשלה |
| אותיות | ד |
| שיא כוחה | 3 מנדטים (כנסות 1, 3, 4) |
| שפל כוחה | מועמדי הרשימה לא נכנסו לכנסת |
| נוצרה מתוך | אגודת ישראל |
| התמזגה לתוך |
החזית הדתית המאוחדת, עצמאית וחזית דתית תורתית לחלופין, מורשה, מורשה-פא"י, ולבסוף אגודת ישראל |
פועלי אגודת-ישראל, או בראשי תיבות פא"י וכן פאג"י, היא תנועת פועלים חרדית אשר פעלה תחילה במסגרת אגודת-ישראל ומאוחר יותר מחוצה לה, והייתה קשורה בהסכם עם ההסתדרות הכללית. היא פעלה כמפלגה שהתמודדה בבחירות לכנסת והיא מוּכרת כ"תנועה מיישבת" שמשתייכים לה 14 יישובים, בהם 9 מושבים ושני קיבוצים.
גם קבוצה אופוזיציונית אנטי ציונית בתוך אגודת ישראל, שפעלה תקופת מה בשנות ה-40 של המאה ה-20, השתמשה בשם פאג"י, אך אין לה כל קשר לפועלי אגודת ישראל.
היסטוריה
הסתדרות פועלי אגודת ישראל נוסדה בשנת תרפ"ב (1922) בלודז' בפולין, תחילה תחת השם "פועלי אמוני ישראל". אספת היסוד של התנועה בארץ ישראל התקיימה בשנת תרפ"ג (1923)[דרוש מקור]. מטרות התנועה, כפי שהוצגו בראשית ימיה, היו:
- לארגן את הפועלים על בסיס התורה, ולדאוג להגנתם המקצועית
- ליצור נקודות התיישבות דתיות
- להמציא עבודה ליהודים שומרי תורה
- לייסד מוסדות קואופרטיביים ומוסדות סוציאליים שיפעלו על פי התורה
- ליישב סכסוכים בין עובדים ומעבידיהם לפי חוקי התורה
- לשאוף להשלטת התורה בחיי המדינה והכלכלה ובכל תחומי החיים
אחד המניעים ליסוד התנועה הייתה בעיית שמירת השבת במפעלים בבעלות יהודית בפולין, שהיו מחויבים על פי חוקי המדינה להשבית את פעילותם ביום ראשון וכפו על פועלים דתיים לעבוד בשבת[1].
בשנת 1925 ייסדו עולים מפולין את הסניף הראשון של התנועה בארץ ישראל, אך בתום תקופה קצרה הופסקה הפעילות בשל קשיים כלכליים. בשנת 1933 הוקמה התנועה מחדש בארץ ישראל בהנהגתם של יעקב לנדוי ובנימין מינץ, תחת השם פועלי אגודת ישראל, ובמסגרתה התאגדו בעיקר עולים מגרמניה[2]. התנועה התמזגה עם 'הסתדרות הפועלים החרדים', שהוקמה זמן קצר קודם לכן.
בשנת 1935 חתמה התנועה על הסכם שיתוף פעולה מוגבל עם ההסתדרות הכללית לצורך קבלת עבודות וקופת חולים, שהתנגדה לארגוני פועלים עצמאיים מלבדה, על מנת לאפשר לפועלי קבוצת חפץ חיים קבלת עבודה. שיתוף פעולה זה היה מוגבל גם בשל התנגדות אגודת ישראל. ב־1937 נשלח נציג חפץ חיים לכנסייה הגדולה של אגודת ישראל כדי לקבל הסכמה לקבלת אדמות מהקרן הקיימת לישראל לצורך הקבוצה, חרף התנגדות התנועה לקק"ל, אולם נכשל בשליחותו. למרות ההתנגדות הובילה המצוקה של חברי הקבוצה את חברי פועלי אגודת ישראל להחליט בוועידתם ב־1941 על יצירת קשר עם המוסדות הציונים. להחלטה זו תרמה היחלשותה המשמעותית של אגודת ישראל באירופה, שרוב חבריה נלכדו בשואה. ב־1943 נחתם הסכם בין הסוכנות היהודית וקבוצת חפץ חיים בדבר הקצאת קרקע בסמוך לגדרה, בהסכמה שבשתיקה מצד הנהגת אגודת ישראל בארץ. החזון איש נשאל בסוגיה זו והציג גישה נייטרלית[2].
בשנת 1944 ערכה התנועה ועידה ארצית בפתח תקווה[3]
בתחילה פעלה התנועה בכפיפות ל'אגודת ישראל' העולמית ולמועצת גדולי התורה, אך עד מהרה הפכה התנועה ציונית יותר והיא שיתפה פעולה עם הנהגת היישוב בארץ.
הסמכות התורנית בתנועה הייתה נתונה לרב מאיר קרליץ.
פעילות פוליטית
פא"י התמודדה בבחירות לאספה המכוננת, היא הכנסת הראשונה, במסגרת החזית הדתית המאוחדת. החזית הדתית המאוחדת הייתה שותפה בקואליציה, אך לפועלי אגודת ישראל לא היה נציג בממשלת ישראל הראשונה ובממשלת ישראל השנייה, בניגוד לשאר הסיעות שהרכיבו את החזית. בבחירות לכנסת השנייה התמודדה פועלי אגודת ישראל עצמאית, תוך עימותים בין תומכיה ובין תומכי אגודת ישראל[4]. היא זכתה בשני מנדטים. יחד עם אגודת ישראל היא הצטרפה לקואליציה של ממשלת ישראל השלישית וקלמן כהנא שימש סגן שר במשרד החינוך. ב-23 בספטמבר 1952 עזבו אגודת ישראל ופועלי אגודת ישראל את הקואליציה בגלל התנגדותן לגיוס נשים לצה"ל. בתחילת דצמבר ניהלה פועלי אגודת ישראל משא ומתן על תיקונים בחוק שירות לאומי וכניסה חזרה לקואליציה, שבמסגרתה אמור היה בנימין מינץ להתמנות לשר הסעד[5]. החזון איש ביקר את ההסכם המתגבש ומועצת גדולי התורה פרסמה פסק שלפיו אסור לשרת בשירות לאומי בכל מסגרת שהיא, אפילו שאינה צבאית. בעקבות כך חזרה בה פא"י מהמהלך[6]. מוסדות פועלי אגודת ישראל היו חלוקים לגבי ההצטרפות לקואליציה. הרוב, בראשות בנימין מינץ וקלמן כהנא תמך בכניסה לקואליציה, בעוד המיעוט, בראשות אברהם יהודה גולדראט וז' זוהר תמך בחזית משותפת עם אגודת ישראל בהתנגדות לממשלה. על רקע מחלוקת זאת נבחרה בינואר 1953 מזכירות חדשה לפועלי אגודת ישראל, שבה גולדראט וזוהר לא היו חברים[7]. על פי הסכם רוטציה בין כהנא וגולדראט, היה על כהנא להתפטר מהכנסת באמצע הקדנציה של הכנסת השנייה. אולם בעקבות המחלוקת קבעה סיעת פועלי אגודת ישראל שאל לכהנא להתפטר[8][9]. על פי דיווחים בעיתונות, שהוכחשו על ידי בנימין מינץ, שילם קלמן כהנא פיצויים לגולדראט על שלא מילא את הסכם הרוטציה. בינואר 1954 השמועות גררו גינוי מקיר לקיר בוועדת הכנסת[10][11]. בעקבות הסכסוך הוביל אברהם יהודה גולדראט אופוזיציה פנימית בתוך פועלי אגודת ישראל, אשר תמכה בקשר יותר קרוב עם אגודת ישראל, אשר נטען שהקיפה כ-40% מהמפלגה[12].
עמדתה של פא"י בעניין חבירה לקואליציה ספגה ביקורת מצד אגודת ישראל, ורבנים רבים מהזרם החרדי, כדוגמת החזון איש, הרב מבריסק, הרב אלעזר מנחם שך והרב יעקב ישראל קנייבסקי (הסטייפלר), קראו שלא להצביע להם. למרות זאת, בבחירות לכנסת השלישית, והרביעית התמודדה פועלי אגודת ישראל במסגרת החזית הדתית התורתית עם אגו"י. אך במהלך הכנסת הרביעית פרשה מהסיעה המאוחדת ונכנסה לממשלה, דבר שעורר שוב את חמת אגודת ישראל. בבני ברק נערכה עצרת מחאה גדולה, בהשתתפות חברי מועצת גדולי התורה ורבנים בולטים ובהם הרב יעקב ישראל קנייבסקי. במכתב מאותה תקופה יצא הרב קנייבסקי נגד מנהיגי המפלגה וכתב כי הם "השחיתו התעיבו והפכוה למפלגה חומרית מובהקת... והמה מכניסים ארס אשר קרך בשורותיהם", ועל מצביעיה כתב כי הם "בכלל מחללי שם שמים בסתר וברבים"[13].
במהלך כהונת הכנסת הרביעית הצטרף ח"כ בנימין מינץ לממשלת מפא"י ומונה לשר הדואר.
בכנסות החמישית, שישית, ושביעית התמודדה עצמאית.
בבחירות לכנסת השמינית חזרה להתמודד במסגרת חזית דתית תורתית, כשכמה מרבני בני ברק הליטאים הורו שלא להצביע למפלגה אך במהלך כהונת הכנסת השמינית פרשה ממנה שוב, ולכנסת התשיעית התמודדה עצמאית וזכתה במנדט אחד. בבחירות לכנסת העשירית לא עברה את אחוז החסימה. בבחירות לכנסת האחת עשרה התמודדה יחד עם מפלגת מצ"ד הציונית דתית (שפרשה מהמפד"ל) במסגרת מפלגת מורשה, והרשימה המשותפת החדשה זכתה לשני מנדטים. במהלך כהונת הכנסת עזב נציג מצ"ד הרב חיים דרוקמן את הסיעה המשותפת וחזר למפד"ל, ונציג פא"י אברהם ורדיגר שינה את שם הסיעה למורשה-פא"י. לאחר מכן התאחד עם אגודת ישראל.
בכנסות השתים עשרה והשלוש עשרה נבחר אברהם ורדיגר לח"כ מטעם אגודת ישראל כנציג פא"י.
פעילות לא-פוליטית
פועלי אגודת ישראל הייתה תנועה מיישבת, ובמשך השנים הקימה מספר יישובים חקלאיים, ובהם: יסודות, בני ראם, בית חלקיה, חפץ חיים, שעלבים, מאור מודיעים, מבוא חורון, גת רימון, גמזו ונחליאל. כמו כן הקימה מספר כפרי נוער, ובהם: יד בנימין וכפר אליהו שבתחומי גדרה.
כמו כן הקימה שיכונים רבים במספר ערים בישראל, ובהם שכונת נוה אחיעזר ושיכון פא"י שבתחומי שיכון ה' בבני ברק, שיכון פא"י שבתחומי קריית שלום בתל אביב, וכן שיכוני פא"י בחיפה, ברחובות, בקריית אתא ובהרצליה, בפתח תקוה ובגבעתיים.
פא"י גם הקימה בתי כנסת רבים בערי ישראל, שנקראו על שמה, ובמשך השנים התפללו בהם יהודים שהיו מזוהים עם דרכה של התנועה.
בטאונה של פא"י, "שערים", יצא במשך שנים רבות כיומון, ולאחר מכן כשבועון.
במשך שנים רבות הייתה תנועת הנוער עזרא מסונפת לתנועת פועלי אגודת ישראל.
פא"י כיום
כיום פא"י כמעט חדלה להתקיים כמפלגה. נשארו לה נכסים והיישובים שהקימה, אולם היא מהווה בעיקר סמל. תפוצתו של ביטאון התנועה "שערים" צומצמה והוא יוצא פעם בכמה חודשים, ושמה נישא בעיקר על בתי כנסת שהקימה התנועה ברחבי הארץ. לעיתים, מחליפים בתי הכנסת פנים. דוגמה לדבר ניתן למצוא בחיפה, שם בית הכנסת של אנשי פא"י משמש את חסידי ויז'ניץ וביאלה.
כיום מנסה בנו של חבר הכנסת לשעבר אברהם ורדיגר ומזכ"ל התנועה חנוך ורדיגר, שהיה חבר במועצת עיריית ירושלים ומועמד מס' 9 מטעם פועלי אגודת ישראל ביהדות התורה לכנסת ה-14, להחיות את המפלגה ומוסדותיה. במסגרת זו, כינס את ועידת המפלגה בשנת 2004, בה השתתפו מאות צירים, שבחרו את מוסדות המפלגה באופן דמוקרטי. כמו כן הקים מוסדות חינוך המתאימים לרוחה ודרכה של פא"י.
בעשור הראשון של המאה ה-21 הוקמה מפלגת טוב, הנחשבת ממשיכה אידאולוגית של פא"י ההיסטורית. יו"ר התנועה הוא חנוך ורדיגר. המפלגה הריצה מספר רשימות בירושלים, בית שמש וביתר עילית.
ביולי 2018 הוציא בית המשפט המחוזי בלוד צו פירוק זמני לתנועה.
מוסדות החינוך של פא"י כיום
- הישיבה התיכונית החרדית נהרדעא
- תיכון בית יעקב "דרכי שרה" לבנות (בו לומדות הבנות לבחינות הבגרות, בשונה ממוסדות בית יעקב אחרים)
- כולל "משאת בנימין", לעילוי נשמת בנימין מינץ, לסטודנטים הלומדים באקדמיה
נציגי המפלגה ומועמדיה לכנסת
ח"כים בסיעה בכנסות שבהן פעלה
|
|---|
 |
| כנסת | חברי כנסת/מועמדים | הערות |
|---|---|---|
| מועצת המדינה הזמנית (1948) | נציג אחד: קלמן כהנא | |
| הכנסת ה-1 (1949) במסגרת החזית הדתית המאוחדת | 3 מנדטים (מתוך 16 לרשימה כולה): אברהם יהודה גולדראט, קלמן כהנא, בנימין מינץ | |
| הכנסת השנייה (1951) | 2 מנדטים: קלמן כהנא, בנימין מינץ | מועמדים בולטים ברשימה שלא נכנסו לכנסת: אברהם יהודה גולדראט, יעקב כ"ץ לרשימת מועמדים מלאה ראו כאן |
| הכנסת השלישית (1955) במסגרת חזית דתית תורתית | 3 מנדטים (מתוך 6 לרשימה כולה): יעקב כ"ץ, קלמן כהנא, בנימין מינץ | ב-3 בנובמבר 1955 שינתה הסיעה את שמה ל"אגודת ישראל-פועלי אגודת ישראל". |
| הכנסת הרביעית (1959) במסגרת חזית דתית תורתית | 3 מנדטים (מתוך 6 לרשימה כולה): יעקב כ"ץ, קלמן כהנא, בנימין מינץ |
|
| הכנסת החמישית (1961) | 2 מנדטים: יעקב כ"ץ, קלמן כהנא | מועמדים בולטים ברשימה שלא נכנסו לכנסת: חיים קהן, יעקב ברונר
|
| הכנסת השישית (1965) | 2 מנדטים: אברהם ורדיגר, יעקב כ"ץ, קלמן כהנא | |
| הכנסת השביעית (1969) | 2 מנדטים: אברהם ורדיגר, קלמן כהנא | מועמדים בולטים ברשימה שלא נכנסו לכנסת: חיים קהן, זאב שוורץ. לרשימת מועמדים מלאה ראו כאן |
| הכנסת השמינית (1973) במסגרת חזית דתית תורתית | 2 מנדטים (מתוך 5 לרשימה כולה): אברהם ורדיגר, קלמן כהנא |
|
| הכנסת התשיעית (1977) | מנדט אחד: קלמן כהנא | מועמדים בולטים ברשימה שלא נכנסו לכנסת: אברהם ורדיגר, חיים קהן. לרשימת מועמדים מלאה ראו כאן |
| מועמדי המפלגה לכנסת ה-10 (1981) | אברהם ורדיגר, שלום שכנא רותם, הרב שמעון אליטוב. לרשימת מועמדים מלאה ראו כאן | |
| הכנסת ה-11 (1984) במסגרת מורשה | מנדט אחד (מתוך 2 לרשימה כולה): אברהם ורדיגר | ב-29 ביולי 1986 פרש חיים דרוקמן נציג מצ"ד מהסיעה המשותפת וחזר למפד"ל. בעקבות כך שונה שם הסיעה ל"מורשה-פא"י". |
| הכנסת ה-12 (1988) במסגרת אגודת ישראל | מנדט אחד (מתוך 5 לרשימה כולה): אברהם ורדיגר | |
| הכנסת ה-13 (1992) במסגרת יהדות התורה | מנדט אחד (מתוך 4 לרשימה כולה): אברהם ורדיגר | ב-28 ביוני 1994 פרש מנחם פרוש מהכנסת במסגרת הסכם רוטציה. החליף אותו אברהם ורדיגר. |
| מועמדי המפלגה לכנסת ה-14 (1996) במסגרת יהדות התורה | חנוך ורדיגר | |
| מועמדי המפלגה לכנסת ה-15 (1999) במסגרת יהדות התורה | חנוך ורדיגר |
ראו גם
לקריאה נוספת
- עדה גבל, חרדים ואנשי מעשה - פועלי אגודת ישראל 1939-1933, ירושלים: יד יצחק בן צבי, 2017
- יוסף פונד, פרולטרים דתיים התאחדו!, פועלי אגודת ישראל - אידאולוגיה ומדיניות, ירושלים, יד יצחק בן צבי, תשע"ח.
קישורים חיצוניים
- סיעת פועלי אגודת ישראל באתר הכנסת
- פועלי אגודת ישראל, הפרדס, ספטמבר 1948, עמודים 5-15, אתר hebrewbooks
- משקי פועלי אגודת ישראל ישמרו בקפדנות על שנת השמיטה, דבר, 12 במאי 1958
- מ. מייזלס, "מלחמת אחים" בין שני פלגי האגודה, מעריב, 7 באוגוסט 1961
- יאיר אטינגר, עלייתה ונפילתה של המפלגה שביקשה להחזיר את החרדים העובדים לפוליטיקה, אתר הארץ, 14 בדצמבר 2013
- אלישיב רייכנר, ובא לציון פועל: החרדים החלוצים שלא ראו עצמם ציונים, בעיתון מקור ראשון, 24 במאי 2018
הערות שוליים
- ^ מרדכי ברויאר, על 'שטר מכירה' ומאבק מקצועי בפולין שלפני השואה
צור ארליך, הפועל: חייו המסובכים של בנימין מינץ, כתבה שהתפרסמה בעיתון מקור ראשון - ^ 2.0 2.1 עדה גבל, קיבוץ חפץ חיים בכלל ובתקופת השואה בפרט, "ישראלים" גיליון 3, סתיו 2011
- ^ הגיעה השעה לאיחוד במחנה הפועלים הדתיים, הצופה, 25 באוקטובר 1944
- ^ פועלי האגודה פוצצו אסיפה של האגודה, חרות, 16 ביולי 1951
- ^ פועלי אגודת ישראל מצטרפים לממשלה, דבר, 4 בדצמבר 1952
- ^ פסק דין נגד שרות לאומי, שערים, 9 בדצמבר 1952
- ^ מזכירות פועלי אגודת ישראל הורכבה מחדש, דבר, 18 בינואר 1953
- ^ מזכירות פאג"י על עניין גולדרט, דבר, 4 בינואר 1954
- ^ מסקנות הוע' לעניין גולדרט, דבר, 10 בינואר 1954
- ^ פרטים נוספים ב"עניין גולדראט", דבר, 5 בינואר 1954
- ^ ועדת הכנסת מגנה מיקוח כספי על מנדטים, דבר, 6 בינואר 1954,
שגיאות פרמטריות בתבנית:דבר
פרמטרים ריקים [ 6 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית המשך הידיעה, דבר, 6 בינואר 1954 - ^ הכנסייה הגדולה של האגודה ב-29 ביוני, דבר, 11 ביוני 1954
- ^ מכתב מחודש אב תשכ"א, "השקפתנו" חלק א
| התנועות המיישבות בישראל |
|---|
