עזרא (תנועת נוער)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עזרא
סמל התנועה
סמל התנועה
שם מלא עזרא - תנועת הנוער התורני לאומי בארץ ישראל
תאריך ייסוד אב ה'תרע"ט, (1919)
ארגון גג בעבר פועלי אגודת ישראל
השתייכות פוליטית ציונות דתית
מספר סניפים 65[1]
מספר חניכים (על פי התנועה) 18,450[1]
מספר חניכים (על פי משרד החינוך) 8,733 (נכון ל-2015)[2]
אישים בולטים רב התנועה, הרב אורי שרקי
מזכיר כללי שאול דה-מלאך
https://ezra.org.il/
חניכי תנועת עזרא סניף ירושלים בהפגנה נגד הספר הלבן 1938

עזרא - תנועת הנוער התורני לאומי בארץ ישראל היא תנועת נוער דתית לאומית, הרביעית בגודלה מבין תנועות הנוער הציוניות במדינת ישראל. לתנועה כ-18,000 חניכים הפרוסים בכ-65 סניפים בישראל.[1] מזכ"ל התנועה הוא שאול דה מלאך. ביולי 2022 הוחלט שאת דה מלאך יחליף בתפקיד הרב יאיר בינשטוק, רב קהילה באפרת.

היסטוריה

הסניפים הראשונים של התנועה הוקמו במהלך מלחמת העולם הראשונה עוד ב-1915 על ידי קבוצת סטודנטים שרצו להקים תנועת נוער שתתאים לנוער חרדי. בסוף המלחמה, הסניפים התאגדו באופן רשמי והקימו את התנועה בוועידה הראשונה שהתקיימה בפרנקפורט. במשך זמן קצר נשענה התנועה על תנועת אגודת ישראל בגרמניה ולאחר מספר שנים פרשו ממנה.

במהלך שנות ה-20 של המאה ה-20 עלו קבוצות עזראיות והקימו התיישבות חרדית במקומות שונים בארץ ישראל. ב-1925 עלתה קבוצה למחנה ישראל בעמק יזרעאל.

בקיץ ה'תרצ"ו (1936) (תקופת העלייה החמישית) נוסדו הסניפים בראשונים של עזרא בארץ ישראל, בפתח תקווה ובתל אביב ובשנים שלאחר מכן הוקמו סניפים גם בירושלים ובחיפה.

הכינוס הראשון של התנועה בארץ התקיים בירושלים בשנת ה'תרצ"ז (1937). בחנוכה ה'תרצ"ט (1939) נערך הכינוס הארצי השני בשכונת "בית וגן" בירושלים, בכינוס זה נבחרה לראשונה הנהלת התנועה בארץ ישראל, שתפקידיה העיקריים היו שמירת הקשר עם הסניפים, ריכוז התנועה והקמת מחלקת הדרכה.

מחנה הקיץ הראשון של התנועה התקיים בשנת ה'תרצ"ח בפתח תקווה. מחנה העבודה הראשון התקיים בשנת ה'תרצ"ט בחפץ חיים. סמינריון ההדרכה הראשון התקיים בגת רימון בשנת ה'תש"ב (1941).

בשנת ה'תשמ"ד הוחלט לשנות את שם התנועה מ"תנועת הנוער החרדי" ל-"תנועת הנוער החרדי לאומי" על מנת להבהיר כי החיבור לחיי מצוות אינם סותרים את הלאומיות.

בשנת ה'תש"ע נוסח חזון התנועה ושם התנועה שונה פעם נוספת והפך ל"תנועת הנוער התורני לאומי בארץ ישראל".[3]

יישובי התנועה

התנועה, כתנועה מיישבת של פועלי אגודת ישראל, ייסדה מספר יישובים בארץ ישראל.

חפץ חיים:

הקיבוץ שוכן באזור המועצה האזורית נחל שורק כ־2 ק"מ מדרום מזרח לגדרה. הקיבוץ הוקם ב-25 באפריל שנת 1944 כאשר חברי הגרעין החלוצי של התנועה ביקשו לקיים את המצוות התלויות בארץ בהתאם להנחיות של החזון איש. השם "חפץ חיים" ניתן לזכרו של הרב ישראל מאיר הכהן, הידוע בשם "החפץ חיים", שנפטר ביום שגרעין הקיבוץ הוקם בכפר סבא.

בקיבוץ פועלת "מדרשת הארץ ומצוותיה" העוסקת בלימוד המצוות התלויות בארץ, המכון לחקר החקלאות על פי ההלכה, פארק המים – "חפץ חיים", אולם אירועים - "גן עצי הזית", אולפנת "צביה", בית הארחה ועוד.

יסודות:

מושב עובדים שיתופי הנמצא כ-5 ק"מ ממזרח לגדרה, גם הוא בתחומי מועצה אזורית נחל שורק. היישוב הוקם בשנת 1946 על ידי פליטי השואה וחברי תנועת פועלי אגודת ישראל כגרעין התיישבותי של עזרא שנקרא קבוצת "נתיבה". למעשה, עלו חברי קבוצת "נתיבה" לקרקע, רק במהלך מלחמת העצמאות, בשנת 1948, על מנת להוות נקודת שליטה על דרך בורמה והיישוב נקרא על ידי מייסדיו "קיבוץ יסודות שעל ידי קבוצת נתיבה". בשנים הראשונות להיווסדו, תיפקד יסודות כקיבוץ, אך לאחר שנים ספורות הוא הפך למושב שיתופי. במושב היום תלמוד תורה וחיידר לבנים, ובית ספר בית יעקב המשמש כבית ספר יסודי אזורי לבנות יישובי הסביבה, וכן ישיבה קטנה לצעירים. בשנת ה'תשס"ח נפתחה במושב ישיבה גדולה "משכנות הרועים".

גת רימון:

גַּת רִימּוֹן הוא מושב בבקעת אונו, ששייך למועצה אזורית דרום השרון וממוקם בין שטח המועצה המקומית גני תקווה והעיר פתח תקווה.

שעלבים:

הקיבוץ הוקם בשנת 1950 ושוכן דרומית מזרחית לרמלה כ־3 ק"מ ממזרח למשמר איילון. מייסדיו של הקיבוץ היו חניכי תנועת עזרא וחברי גרעין הנחל "שלהבת". הקיבוץ נקרא כך בעקבות שמה של שעלבים שבתנ"ך: "ויואל האמרי לשבת בהר חרס שבאיילון ובשעלבים ותכבד יד בית יוסף ויהיו למס" (שופטים, א' לה). עד למלחמת ששת הימים היה הקיבוץ ישוב החזית מול מובלעת לטרון.

בתחומו של הקיבוץ נמצאת ישיבת ההסדר והישיבה הגבוהה "שעלבים", ישיבה תיכונית לבנים, אולפנה לבנות, בית ספר יסודי לבנים ובית ספר יסודי לבנות.

מבוא מודיעים:

מושב עובדים שיתופי זה הוקם בשנת 1964 כ־7 ק"מ ממזרח לעיר לוד, ליד יער בן שמן. בתחילת דרכו הוקם על ידי חניכי הנח"ל כקיבוץ, חבריו עזבו את המקום ויצאו להקים את היישוב מבוא חורון. במקומם הגיעו עולים מארצות הברית שהקימו את המושב.

מבוא חורון:

התנחלות ומושב עובדים שיתופי. הוקם על ידי גרעין הנח"ל שיצא ממאור מודיעים. ממוקם כ־10 ק"מ מצפון מערב לירושלים ונקרא על שמה של בית חורון התנ"כית. במבוא חורון יש את אחד הסניפים הגדולים והפעילים של התנועה.

נחליאל:

התנחלות השוכנת כ-9 ק"מ צפונית מערבית לרמאללה. הוקמה על ידי חברי גרעין הנח"ל "נחליאל" שהיו תושבי הארץ. שמו של היישוב הוא על שם ספרו של הרב ד"ר יצחק ברויאר, ממנהיגי התנועה וממובילי דרכה.

גם היום התנועה מאפיינת את עצמה בתמיכה מובהקת בבנייה בארץ ישראל, תוך שימת דגש חזק על הבנייה הרוחנית שיש ליצור בקרב האוכלוסייה.

המנון, סמל, סיסמת התנועה וחזון התנועה

"פה נעבוד צורנו בחדווה וברננה,
פה נחיה את חיינו תחת שלטון התורה.
בנה נבנה את ארצנו, חזקו חזקו ונתחזק!
חזקו חברים. חזק ונתחזק.
חזקו חברות. חזק ונתחזק.
חזקו חברים וחברות. חזק ונתחזק."
    • סמל התנועה:
סמל התנועה הוא מגן דוד, המורכב ממשולש בהיר המונח על משולש כהה, בתוך עגול. ממגן דוד יוצאים 12 קווים. ובראשו מצוירים לוחות הברית, ומתחתם כתוב שם התנועה (עזרא).
העיגול מסביב לסמל מסמל את כל העולם. שלושת המשולשים הכהים מסמלים את עם ישראל, ארץ ישראל ותורת ישראל, ואת השילוב ביניהם. המשולש הבהיר יוצר מגן דוד שהוא סמל עם ישראל המקשר ביניהם. לוחות הברית מסמלים את התורה. שנים עשר הפסים מסמלים את שנים עשר שבטי ישראל, שהם אור לגויים
    • סיסמת התנועה:
הישיבה היא בית חינוכנו, שלטון התורה מטרתנו, לעם ולארץ נקדיש את חיינו.
  • חזון התנועה – החליף את הסיסמה לאחר ועידת ה-90 (הועידה הי"ז) בשנת ה'תש"ע שעמדה תחת הכותרת "בונים חזון - משנים מציאות", המבטאת את הרצון להתאים את ערכי התנועה כיום למציאות בשטח, ולא כפי שהיו בזמן הקמת התנועה:
"תנועת הנוער עזרא תבנה חברה המגשימה את הצו האלוקי של ממלכת כהנים בארץ ישראל. חברה אשר תקרא בשם ה' ותחיה חיי קודש לצד מחויבות מלאה לעולם של מעשה ומתוך אחריות למדינת ישראל כולה.
מתוך דברים אלו נגזרת מטרת התנועה והיא לחנך לתורה עם דרך ארץ תוך שמירה על רף תורני וערכי גבוה. יחד עם זאת רואה התנועה בעשייה דרך מרכזית בהגשמת מטרתה "

שמות הקבוצות והגרעינים

הפעילות בתנועה מתחלקת לפי שלוש הגדרות: קבוצות (שכבות הגיל), חבריות (שכבת גיל הכוללת מספר קבוצות), וגרעינים. שמות הקבוצות מתחלפים ברוב הסניפים בל"ג בעומר, בסניפים בודדים - בקיץ או בסביבות חנוכה בחודש הארגון.

כיתה ג'- נטעים

כיתה ד'- עיינות

כיתה ה'- נירים

כיתה ו'- נתיבות

כיתה ז'- נחלים

כיתה ח'- נחליאל

כיתה ט'- אורות

כיתה י' ומעלה- גרעין (שם חדש)

בנוסף יש גם את קבוצת "ארזים" הפועלת בחלק מהסניפים, קבוצה זו מיועדת לילדים בעלי צרכים מיוחדים.

שמותם של שלוש הקבוצות הגדולות נקבעו על-פי מורי דרכה של התנועה, "נח"לים" לכיתה ז' - ראשי התיבות של נחמה ליבוביץ ממעצבות דרכה של התנועה, "נחליאל" לכיתה ח' - על שם ספרו של הרב ד"ר יצחק ברויאר, בן חתנו של הרש"ר הירש ו"אורות" לכיתה ט' - על שם ספרו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק.

עד שנת ה'תשע"ו קבוצת נח"לים נקראה - "העולים" ע"ש ד"ר נתן בירנבוים אך שמה שונה במסגרת הוועידה הי"ח, שכן שמה מכיל מסרים אנטי ציונים, שאינם מזוהים עם דרך התנועה בהווה.

בכל שנה, בסביבות ל"ג בעומר, בני כיתות ט' יוצאים למסע מיוחד- "מסע גרעין" (בעבר "שבת גרעין")- אשר בסופו הם מקבלים שם קבוע שלא ישתנה יותר, המחליף את השם "אורות", ונהפכים מ"קבוצה" ל"גרעין". הגרעינים שותפים בעשייה בסניף ומחוצה לו, ומשתייכים להדרכה, להגשמה ולחבריא הבוגרת.

שמות הגרעינים:

  • גרעין א
  • גרעין ב
  • גרעין ג
  • גרעין ד
  • מתנחלים א
  • נחליאלי
  • הנתיב
  • חזון
  • להבה
  • אוראל
  • נחליאל
  • ארזים
  • נחלה
  • אלמגור
  • צורים
  • שלהבת
  • נחשול
  • יהב
  • מתנחלים ב
  • שלומים
  • שגב
  • אלי-עד
  • אש-דת
  • אילון
  • חלמיש
  • נשרים
  • כפיר
  • גחלת
  • הנתיב
  • מוריה
  • אופיר
  • שניר
  • ישי
  • גלעד
  • אחידן
  • להבה
  • חרות
  • גאולה
  • לביא
  • רעות
  • שילה
  • עמישב
  • איתן
  • אריאל
  • גולן
  • עז
  • מתן
  • יחד
  • גשר
  • יובל
  • נועם
  • הראל
  • שחר
  • אחיעד
  • שהם
  • עמיחי
  • כיסופים
  • התחיה
  • דביר
  • ידידיה
  • נחשון
  • אחיה
  • דרור
  • נצח
  • עמית
  • אליה
  • קדם
  • סיני
  • שילת
  • עברי
  • מבשר
  • צהר
  • ניצן
  • זוהר

הוועידה הארצית

הוועידה הארצית היא ועידה כללית שמטרתה לקבוע את אופי התנועה לשנים הקרובות ונערכת אחת לחמש שנים. בוועידה משתתפים נציגים (צירים) מחג"ס (חבריא ג' סניפית, כיתות י'-י"ב), ממדור הבוגרים של התנועה ומהנהלת התנועה, ויחד הם קובעים החלטות לגבי תפקוד ואופי התנועה בחמש השנים הבאות. בוועידה גם נבחרת מועצת התנועה, גוף התנדבותי עליון המפקח על דרך התנועה וההנהלה.

בשנת הוועידה נערכות גם ועידות מקדימות בסניפים. הוועידה האחרונה נערכה ביד בנימין תאריכים יד-טו בתמוז ה'תשעט, 2019, והייתה הועידה היט. הוחלט בה על שינוי צבעם וצורתם של חולצות התנועה.

הוועידה הקודמת נערכה בתאריכים ט'-י' בניסן ה'תשע"ה, 2015, והיא הוועידה הי"ח במספר. ובה הוחלט בין היתר על שינוי שמה של קבוצת "העולים" וכן שהתנועה תעודד את חבריה למעורבות פוליטית. בוועידה שלפניה, שנערכה בשנת ה'תש"ע 2010 הוחלט בין היתר, לשנות את שם התנועה לתנועת הנוער התורני לאומי, בעוד לפני כן נקראה התנועה "תנועת הנוער החרדי לאומי".[4]

מחלקות התנועה

אזורים וסניפים

  • אזור מר"צ (מרכז-צפון) – אזור מרכז צפון (מר"ץ) הוא הגדול באזורי התנועה והוא פועל באזור גוש-דן ופתח תקווה ועד לקריות בצפון. בסניפי אזור מר"צ כ-7,500 חניכים בכ-25 מוקדי הדרכה והגשמה בערים. באזור זה נמצא הסניף הגדול של התנועה סניף הדר גנים (פתח תקווה) והסניף הוותיק של התנועה, סניף תל-אביב. באזור קיים פרויקט השל"פ התנועתי הפועל בבת-ים.
  • אזור ירושלים – אזור ירושלים הוא האזור החולש על ירושלים ובנותיה - החל מאפרת ועד למעלה לבונה. באזור פועלים כ-20 סניפים והגשמות וגדלים בו למעלה מ-6,500 חניכים. באזור פועל אגף היישובים שמאגד בתוכו את מרבית הסניפים בתנועה שנמצאים ביישובים, מושבים והתיישבויות. באזור נמצא גם הסניף הוותיק בתנועה - סניף מרכז (שכונת קטמון במרכז ירושלים), שהוקם עוד ב-1937. רכז האזור-ישראל פאטשינו.
  • אזור דרום – אזור דרום משתרע על השטח הגדול ביותר - ממודיעין ובית שמש בצפון ועד באר שבע בדרום. גדלים בו כ-5,500 חניכים וחניכות ב-21 מוקדי הדרכה והגשמה. באזור קיימים שני מוקדים של פרויקט השל"פ באשדוד ובבית שמש.

מחלקת הדרכה

מחלקת הדרכה עומדת בראש החץ החינוכי של התנועה ואחראית על נושאי וחומרי ההדרכה התנועתיים, ובכלל זה הכשרת המדריכים, ליווי והכוונת המרכזות, הפקת חוברות, שיבוץ מדריכים ועוד.

הכשרת המדריכים מתבצעת בסמינריון הכשרת מנהיגות בקיץ, בימי עיון במהלך השנה, בשבתות סניפיות ובסדנאות נקודתיות בסניפים.

ליווי המרכזות והכשרתן במהלך השנה על ידי ימי עיון מרוכזים לכל המרכזות וליווי צמוד של רכז האזור ורכזת הקומונה.

מחלקת חג"ס

מחלקת חג"ס פועלת לקידום החג"ס (חבריא ג' סניפית) לאחר יציאתם מתקן חניכים בסניף אל תפקידי ההנהגה בתנועה.

מחלקת מפעלים וארגון

המחלקה אחראית על הפקת האירועים הגדולים של התנועה ועל הטיולים (גם אלו הסניפיים) במהלך השנה. בין היתר, המחלקה מפיקה את מחנות הקיץ, הנטיעות בט"ו בשבט, המסעות ואת כל פעילויות החוץ של התנועה על כל נגזרותיה: ביטחון, בטיחות, בריאות ושמירה על איכות הסביבה, ארגון וניהול ההיבט הלוגיסטי של כל פעילות: עבודה מול ספקים רבים, חברות הסעים, חברות אבטחה, רפואה ולוגיסטיקה, ספקי שירות, ציוד מחנאי ושכירת כלי רכב וכו'. נושאים רבים אלו מצריכים עבודה מקיפה מול גורמים מקצועיים במשרד החינוך בכל הקשור לפעילות חוץ, כתיבת נהלים בתחום הבטיחות והביטחון והבריאות לפי נוהלי חוזר מנכ"ל.

מחלקת כוח אדם

המחלקה אחראית על גיוס מרכזות.

מחלקת מדיה

אחראית על הפייסבוק התנועתי, ולכל הדברים הנוגעים לתנועה הקשורים בטכנולוגיה.

"עזרא עולמי"

מלבד הסניפים הפועלים בארץ ישנם מספר סניפים הפועלים בחוץ לארץ, ההנהלה לסניפים אלו נקראת "עזרא התנועה העולמית" והיא זו שדואגת לצורכי התנועה בחו"ל. התנועה העולמית הבנויה כמעט כמו התנועה בארץ, מפעילה בנות שרות לאומי ושליחים היוצאים לשרת במסגרת התנועה בארצות בהם ישנם סניפים. היא מקיימת פעילות באזורי פריפריה, וכן בקרב מהגרים רוסים בארצות הברית ובקהילות בבריטניה, בצרפת, באנגליה, באוקראינה ובבלרוס. תנועת הנוער העולמית של "עזרא" היא הגדולה מבין תנועות הנוער הציונית בברית המועצות לשעבר.[5] מטרת החינוך בארצות אלו ובסניפים היא להביא את החניכים למסורת ישראל ולשמירת השבת והמצוות על פי ההלכה היהודית, להעלותם לארץ ושילובם במסגרות החיים בארץ ישראל. מידי מספר שנים מתארחים בארץ חניכים יוצאי עזרא עולמי. כמזכ"ל עזרא עולמי משמש כיום דני אלינסון.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עזרא בוויקישיתוף

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0