נושא בדף שיחת משתמש:מרדכי עציון/ההתנגדות לתנועת החסידות

המילים הלא נכונות נמחקו והדיון תם ומוצה.

בקטע זו, אולי עדיף לכתוב: החסידים שהו הרבה זמן בהכנות לתפילה מה שגרם להפסיד את קריאת שמע עם ברכותיה לפני סוף זמן קריאתה וסוף זמן תפילה.

אתה חושב שקראו ק"ש לפני סו"ז ק"ש בלי ברכות? מהמקורות שראיתי היתה גישה יותר מקלה לגבי הזמנים בכלל, כמקובל היום בהרבה חסידויות.

כן, אני חושב שקראו ק"ש לפני סוף זמנה.

אם מצאת מקורות שאומרים אחרת, נא לציינם.

כמו כן, אני חושב, שאולי עדיף להימנע מלקבוע כאן עובדות, רק למנות טענות המתנגדים (דוק שמופיע שם תחת כותרת "טענות המתנגדים נגד החסידות" ששה טענות, כולן (פרט לנושא סכינים מלוטשים) מתחילות במילים "המתנגדים טענו", כלומר, זה טענה מצידם ולא קביעת עובדה. היה מהראוי - וכפי שמתאים לאנצקלופדיה - להתחיל שורה זו במילים דומות, לדוגמא: המתנגדים טענו שהחסידים שוהים הרבה זמן בהכנות לתפילה וכו'.)

נטען על החסידים (גם ע"י חסידים, כמו המאור ושמש) שקראו אחר זמנה. אם אתה סבור אחרת, עליך הראיה.

"נטען על החסידים" - זה מצדיק לכתוב שנטען על החסידים (עם ציון מקור)... על סמך מה קבעת "עובדה" שהחסידים הפסידו את זמן קרי"ש?

כי אין סיבה לא להאמין למאור ושמש (אגב, גם שאר הטענות לא הוכחשו עובדתית, לפחות רובן).

נא לציין היכן המאור ושמש כותב ש"החסידים שהו הרבה זמן בהכנות לתפילה מה שגרם להפסיד את סוף זמן קריאת שמע וסוף זמן תפילה". תודה.

פ' נצבים ד"ה כי המצוה. בטענות המתנגדים זה מופיע בדברי הרב קצנלבוגן רבה של בריסק, חסידים ומתנגדים עמ' 129. אמנם בשני המקומות מדובר על זמן תפילה.

ספר מאור ושמש - פרשת נצבים מוחה נמרצות על "האנשים אשר יעשה להם כהיתר" הנהגה שכנראה היתה בשולי המחנה, ואתם לא מתביישים להביא אותו כמקור ש"חסידים איחרו זמן קריאת שמע". כך. בלי סייג. כנראה שדמם של חסידים עדיין הפקר. חשבנו שזה היה רק בעבר. וזה לשונו:

ועוד מתנאי העבודה התמימה '''לבל יפסיע האדם אפילו כחוט השערה שיעבור על אזהרות התורה ואזהרות חז"ל ובעלי האסופות האחרונים אשר דבריהם מלאו פני תבל בשולחן''' אשר ערכו וכל הפורש מדבריהם כפורש מחייו. והאנשים אשר יעשה להם כהיתר לוותר על דברי הפוסקים בחשבם כי באם לא יתפללו בזמנם תפילתם יותר מעולה וכדומה עבודתם אך שוא והבל. וכל זאת יבחן כל אדם הבא לעבוד עבודה ועבודת משא דבר ה' לידע ממי יקשיב לדעת את ה':

לא מן השם הוא זה. כי במאו"ש מדובר בנוגע לזמן תפילה (וזו אין צריך לפנים - עכ"פ לפהנלענ"ד) ונידו"ד על זמן קרי"ש.

אפשר למחוק את עניין איחור זק"ש, אבל לאיחור ז"ת יש אינספור מקורות, וזה דבר ששנוי במחלוקת ישנה בין החסידים. אצל אלפסי למשל, שלא ידוע כמפקיר דמם של החסידים, יש פרק שלם על זה, בספרו "החסידות".

כן נראה גם לענ"ד.

וכעת אני רואה שמובא שם מר' בונים מפשיסחא התייחסות גם לביטול זמן ק"ש.

אה, לא שמעתי וראיתי. אז אולי תחזיר עם איזה הסתייגות.

לא הבנתי מה המקור לכך שהיו חסידים שביטלו זמן ק"ש, היכן זה מובא מר' בונים?

<ספר "הליכות והלכות בחסידות, בשם "באר לחי רואי" (כתב יד) מר' יצחק מבענדר, בפ' בשלח:"שמעתי בשם הרה"ק ר ברוך ממזיבוז על מה שאמרו חז"ל כמשנה ברכות פ"א הקורא קריאת שמע מכאן ואילך לא הפסיד כאדם הקורא כתורה אמר כי לפעמים הזמן מעורר הקריאה ולפעמים הקריאה מעוררת את הזמן ההנו למשל בשבת שירה אין הזמן מקריעת ים סוף ועל ידי הקריאה כתורה נתעורר הזמן ובשביעי של פסח אין על פי סדר הפרשיות צורך לקרוא נפ' בשלח אבל הזמן מעורר את הקריאה. וזהו ואמרו חז"ל הקורא ק"ש מכאן ואילך לא הפסיד כאדם הקורא כתורה כמו שהקריאה בתורה שלא בזמנה מעוררת את הזמן כן גם בקריאת שמע ותפלה שלא בזמנה יכולים לעורר את הזמן כאילו היה בזמנה". בשיח שרפי קודש (חלק א' עמ' 55) זה מובא בשם ר' בונים.

אבל אתה צודק שעיקר ההתייחסות היא לביטול ז"ת.

מקור בעייתי מאוד. זה מתפרש יותר כחיזוק ללימוד זכות למי שלא הספיק, ובכל אופן יתכן שהוא מתייחס למי שיש לו בעיה שקרא ק"ש בזמנה בלי ברכותיה (שזה אכן היה נפוץ יותר אצל חסידים, כפי שאמר החוזה ואכמ"ל), ואח"כ קורא עם ברכותיה בלא זמנה (כפי שאכן היו חסידים שהתפללו אחר ז"ת בגלל ההכנות). אין כאן מקור לכך שחסידים לא קראו ק"ש בזמנה.

אכן. ווארט ידוע, שמתפרש כחיזוק גרידא, ואיני חושב שיש מישהו שחושב זאת כהיתר לכתחילה לעבור על זמן ק"ש ח"ו.

מה שכן, דברים כגון אלו אכן היה כדאי יותר אילו לא נדפסו ברבים, משום שהם נכנסים בקלות בגדר של "אסור לאומרם בפני עם הארץ".

אגב, מרן הבית יוסף בחיבורו כסף משנה על הרמב"ם, סובר שמדאורייתא זמן ק"ש דשחרית זמנה כל היום, ורק מדרבנן זמנה עד סוף ג' שעות. ואם כי נחלקו עליו רבוותא, וכל הפוסקים כתבו להפריך סברתו, אך סברא כזו עדיין קיימת (ולא שמישהו יזלזל בגלל כך בספיקות דאורייתא או באיסורי דרבנן ח"ו)

לא אמרתי שאפשר להוציא מזה הוראה לציבור, אבל לא תמצא בספרי החסידות ווארט כחיזוק למי שאכל בשר בחלב שדווקא אכילת טריפות היא זאת שעולה כקרבן, וניתן להבין למה רעיונות כאלה עלולים לעורר התנגדות.

בכל אופן אני מציע לנעול את הדיון הזה, שאין בו לא איסור ולא היתר ולא תועלת כל שהיא. מוטב לנו שנעסוק בכל העומד, או בעוד ערכים על צדיקי החסידות.

מה הקשר לאכילת טריפות? הווארט הזה (שאגב אינו מופיע בספרי חסידות כלל אלא בספרי ליקוטים מפי השמועה או מכתב יד, וגם אינו קשור כלל לתקופת ההתנגדות) לא בא לחזק אדם שנכשל. בשביל זה יש את ספרי השו"ת לדורותיהם שנתנו תיקוני תשובה שונים (לעבירות יותר חמורות..).

הווארט הזה מטרתו אחת: מי של"ע נאנס ולא קרא ק"ש בזמנה, הגם שהוא מעוות לא יוכל לתקון, אבל עכ"פ כשקורא אח"כ (בשעת התפילה) יכוון לצאת במה שקורא עכשיו, כי הקריאה מעוררת הזמן, וכולי האי ואולי (והדברים פשוטים).

בקיצור - יש כאן הדרכה מסויימת למי שנאנס, ולא חיזוק גרידא וק"ו שלא הוראת היתר משום כיוון שהוא.

אולי היתה להם גם כוונה נסתרת בזה ללמד זכות כלפי שמיא, וכבר הבאנו דברי הכס"מ בזה, ודוק.

פירושים יפים נשמעו כאן על ציטוט זה. הנוסח העובדתי האנציקלופדי שאמור לצאת מציטוט זה הוא בסגנון "פירשו את מאמר הגמרא שאף לאחר זמן קריאת שמע יכולים לפעול כמו בקריאת שמע בזמנה". אח"כ כל אחד יכול לפרש לעצמו אם זה רק לימוד זכות, רק לנאנס, חיזוק גרידא, היתר לכתחילה, הוראה לציבור, וכל פירוש שתרצו שאינו כתוב שם.

פשוט לא הצלחתי להבין אם כתבת זאת ברצינות או בצחוק.

אתה באמת מתכוון לקחת אימרה זו ולהכניס זאת בערך של ההתנגדות?

הצחקתני, ואני מלמד עליך זכות שאין הדבר נובע כי-אם מתמימות יתירה גרידא (וכפי שהתרשמתי מהודעותיך כאן שאינך מתמצא בנושא, ובוודאי לא בניואנסים שלו).

וכי מה הקשר של מימרא זו (שאמר זאת מישהו על דעתו האישית בלבד בדורות המאוחרים יותר של החסידות) לענין ההתנגדות?

כל העסק לא רלוונטי. כיוון שהדבר לא נעשה משום מה עד עכשיו, אני מרשה לעצמי לנעול את הדיון המיותר הזה. להזכיר לכולם. מדובר על מ ר ח ב מ ש ת מ ש. כט"ס.

מר עציון היקר, סתם כך אשמח להבהרה למה שכתבת "היתה גישה יותר מקלה לגבי הזמנים בכלל, כמקובל היום בהרבה חסידויות". האם כוונתך לאיחור סוף זמן תפילה בשבת? האם הכוונה לאיחור תפילת מנחה עד זמן רבינו תם? האם הכוונה להנהגה של יחידים (בלי קשר להשתייכות מגזרית) להתפלל לאחר זמן תפילה גם בימות החול (שבמניינים אלו תמצא ליטאים כמו חסידים)?

ואיך - למען השם - הגעת להסיק מזה על איחור זמן ק"ש מדאורייתא, רח"ל?! איני מכיר ולו חסיד ירא שמים אחד שיאחר זמן ק"ש, ה"י! ומאידך - ליטאים בלי יראי שמים שמאחרים זמן ק"ש גם לא חסרים לדאבונינו.

כך שהיד הקלה שלכם על ההדק בכל הנוגע לחסידים - פשוט מבהילה, ועוד יותר מבהיל איך במחי הקלדה קוטלים קהילות שלמות, בלי למצמץ ובלי לחשוש אפילו במעט לאיסורי הוצאת שם רע החמורים בהרבה מאיחור ז"ת.

גם המשתמש האחר שציין שוב ושוב לדברי המאור ושמש, שבסוף התברר כעורבא פרח בעלמא - רק מראה לנו עד כמה הדיוק ההיסטורי מטרידה את שאריות המתנגדים שמנסים באובססיה בלתי מוסברת ללבות את אש השנאה שכבר עבר עליה הכלח מזמן, והתבררה כטעות טראגית גרידא.

[יסולח לי על שהנני מתבטא בצורה כזאת, אך לא הצלחתי למצוא דרך אחרת להביע את ההתקוממות שלי (וגם את שאט נפשי) לנוכח הקלות היתירה בה אנשים מרשים לעצמם להתנהל בכל הנוגע לפולמוס זה.

מצטער. סורי]

אדוני, קח נשימה עמוקה בבקשה. זעם קדוש אינו מועיל ואינו יעיל, ואת מלחמות היהודים והחסו"מ אפשר להשאיר לבמות אחרות, כאלה לא חסרות.

יש מקומות רבים אצל החסידים שמאחרים בשבת קביעות (עכ"פ בחורף) ז"ת, באופן רשמי. האם אתה מתווכח על כך?

ה"משתמש האחר" שעליו אתה מתייחס בגוף שלישי, תיקן את דבריו מיד בהודעה הבאה, כך שההתלהמות כאן לא רק שמיותרת אלא גם חסרת הגינות בסיסית.

אדלג על הויכוח אודות ה'שאלה' האם אדוננו הגר"א טעה ב"טעות טראגית" בלבד.

ועושה שלום במרומיו וגו'.

זה לא זעם קדוש. זה ביטוי של התקוממות לנוכח התנהלות מסויימת, שעוברת כחוט השני בכל הנוגע לפולמוס זה, כולל הערך הנוכחי, וזו גם קריאה להתעשתות מכאן ולהבא.

צודק מר שאולי היתה כאן התלהמות מסויימת, ואולי גם מובנת, אך בהחלט לא "חסרת הגינות בסיסית". הדוגמא של המאור ושמש רק בא להראות כיצד הגישה לכל הפולמוס לוקה בחוסר דיוק, ומזה תקיש על כל שאר הדברים שאמנם טרם התבררו לכם טעויותיהם, אך הם יתבררו במקודם או במאוחר.

לגבי איחור זמן תפילה בשבת - אכן ציינתי זאת במפורש בתגובתי הנ"ל, והרבה מקהילות החסידים אכן לא הקפידו בזה (שוב - רק בשבת), ומצאו לזה מקורות הלכתיים שונים. זו לא סיבה להתנגדות אליהם, ובוודאי לא לחרם, כשם שאנו לא נחרים מי ששינה יותר מ-300 דברים מההלכה הפסוקה בשו"ע (דהיינו שיטת הגר"א).

כבר לא מדבר על מה שראיתי בפורומים שונים (מגובה במקורות) כי אצל המתנגדים לא הקפידו במוצהר על הלכות מפורשות בשו"ע אבן העזר (כא-כה) ואו"ח סי' רמ, שזה לענ"ד חמור בהרבה מאיחור ז"ת - תהא הסיבה אשר תהא.

אדלג על השאלה האם רק הגר"א לא יכול לטעות ואילו כל קהילות החסידים לדורותיהם על כל מנהיגיהם, גדוליהם, צדיקיהם, תלמידי חכמיהם ועובדי ה' המופלגים שבהם (אשר לית מאן דפליג שהיו קדושי עליון ושרפי מעלה) - רק הם אלו שטעו עד כדי חרמות ונידויים ושמתות וארורים ועד כדי הכרזה עליהם כמורידין ולא מעלין וכמינים ואפיקורסין (לא פחות!) כאשר אפילו לא ניסו לשמוע בשעתו את הצד והעמדה שלהם.

היו שלום, ובו"ה לכולם

זה חוסר הגינות כי הצגת את הדברים בצורה מעוותת.

המקורות והסימוכין שהובאו לביטול סזת"פ בדרך כלל לא היו הלכתיים, ובכל מקרה לא מדובר בוויכוח הלכתי גרידא.

סיום דבריך מייצג גישה שטחית ונפוצה של ראייה בשחור ולבן בלבד, ואכמ"ל ושלום.

אדרבה, אשמח להבין מהי הצורה המעוותת בה הצגתי את הדברים.

כתבתי כי ניסו שוב ושוב להביא את דברי המאו"ש כמקור על איחור זמן ק"ש אצל החסידים, מה שהתברר כעורבא פרח. מזה הסקתי כי מידת הדיוק אינו כ"כ בא לשימוש כאשר הדבר נועד לנגח את החסידות.

אינני צודק?

"גישה שטחית ונפוצה"? לא יהי..

למעשה אין בזה משום מענה על עיוותים חמורים שנעשו בשעתו ושסולפו עוד יותר במשך השנים (רק אציין כעת מראה מקום אחד - מאמרי רבי יהושע מונדשיין, גליון כרם חב"ד מס' 4 עמ' 151 ואילך)

העיוות הוא "ניסו שוב ושוב" (במאמר המוסגר, אני משתמש אחד ויש לי שם משתמש, אל נא תתייחס אלי כאיזה "הם") כאשר הדבר הובא פעם אחת ותוקן מיד לאחר מכן. ההתעקשות וההיצמדות לכך אינה עניין למידות טובות בדווקא.

אתה מנסה בכח לדחוף את הדיון כאן למקום ששיך במובהק לפורומים והמסתעף. המטרה היא כאן מרחב הערכים ותל"מ. אומר רק, שעיוותים קיימים בשני הצדדים, וגם רי"מ רחוק מלהיות טלית שכולה תכלת.

ראשית, סליחה על השימוש בלשון "הם". אני אכן יכול להבין שזה אולי לא נעים.

שנית, משום מה היה נדמה לי שבמשך 3 הודעות הזכרת את דברי המאו"ש. תקן אותי אם אני טועה.

לגבי הדיון ה"פורומי" - אכן. זה בהחלט שייך יותר לשם מאשר לכאן. אני עצמי לא רציתי להידרש לכך במסגרת זו (ותאמין לי שיש לי המון חומר בנושא) אלמלא הסילוף הגדול והעלילה האיומה אודות איחור זמן ק"ש רח"ל שהכעיסני תמרורים.

בתקוה להבנה

[ואגב, לגבי הרי"מ, כמדומה ששונה הדבר לגמרי כאשר אדם בא להתגונן ולמצוא פרצות בחרמות נגדו, מאשר אדם (- ד"א) שבא לעורר מחדש את עצם הפולמוס במטרה לנגח שוב את החסידים ולהראות כאילו החרם עדיין בתוקפו, וק"ל]

משה, שמש מרפא הוא חסיד. ולא חושב שיש כאן משהו בזדון, ללא ספק שלא. אכן יש לתת ביקורת חריפה על כך שהוא ציטט את המאו"ש בנוגע למה שהתברר כעורבא פרח, כשדברים כאלו יש לבדוק בפנים, בטח כשהמקור כ"כ זמין. על כך הערתי שהיד הקלה להדק למה שמה שקשור נגד חסידים כנראה השפיעה גם על ש"מ. אם זה היה מקור שכותב או מוכיח משהו נגד הגר"א איש לא היה מצטט מבלי לבדוק לעומק. אבל אין ספק שש"מ אינו מחפש להעליל משהו נגד חסידים.

אגב משהו מעניין: כל מי שכותב, בתקופת החסידים והמתנגדים ביקורת על מישהו, זה משוייך אוטומטית נגד חסידים, בין אם הכותב הוא חסיד ובין אם לא. דוגמה: נפש החיים כותב ביקורת על כאלו שעוסקים רק במוסר ואין להם כלל בביהמ"ד אפילו גמרות, וזה שוייך אצל 99 אחוז מהעולם כביקורת נגד חסידים (מה שאגב, טעות מוחלטת ככל הנראה. הוא מדבר נגד קבוצה קיצונית של בעלי מוסר בזמנו). המאור ושמש כותב ביקורת על איחור זמן תפילה? נו, בטוח שהחסידים בזמנו איחרו זמ"ת, כולם, ללא יוצא מן הכלל. בקיצור, ההוראות למחברי הספרים ברורות: אתם כתבו ביקורת, לא משנה על מי, ואנו, עורכי ספר הגאון הידוע לשמצה, כבר נשייך אותה למי שצריך.

אגב, לא קשור לכאן, אבל סתם מעניין: בנועם אלימלך ישנו קטע שהוא מסביר עבירה לשמה מהי, ומסביר שהכוונה היא לעשות בדיוק מה שכתוב בתורה גם אם זה לא נראה לך (כמו שאול שלא הרג את בהמות העמלקים כי זה היה נראה לו אכזריות). כל זה לא הפריע ל • צונזר •  מחבר ספר הגאון, להביא את הנוע"א הנ"ל כמקור לכך שמותר לעשות עבירות.  • צונזר • 

ר' טישיו שליט"א, מצופה מכת"ר לשמור על כללי המכלול ולא להופכו לפורום, ובטח לא בנושאים כאלה, (ר' משה מ כבר הביע את התנצלותו ולכן אני מעורר רק אותך).

לענ"ד כדאי לצנזר את ההודעות הפולמוסיות שאינן נוגעות לדיון על תוכן הדף.

באתי להגן על ש"מ ולבקר את קלות היד על ההדק בכל הנוגע לביקורת על חסידים מבלי לבדוק לעומק. זה לא סתם דיון אלא ביקורת ספיציפית על הדף ועל הכתוב בו. כותב הדף מבקש שנניח לו לנפשו, ושיוכל להשאיר את כל ההשמצות על חסידים מבלי שיותר לנו להגיה או אפילו להעיר, וביום מהימים, הוא פשוט יעביר את הדף למרחב הערכים, ואז אם עוד נהיה קיימים כאן ננסה להזכר בהערות שהיה לנו.

ומה ההשמצות והקללות על מח"ס הגאון (בין שהם נכונות וראויות ובין שלא) קשורות לדיון?

שואל את מפעילי מערכת‌‏‌‌‌‌‏ עם הקללות בסגנון שכתבת על מח"ס הגאון הנ"ל לגיטימיות בדפ"ש של המכלול?

אם לא, בבקשה למחוק.

מי זה מחבר ספר הגאון? יהודי שמוחזק כירא שמים? רפורמי? גוי מתנגח בתורה?

יהודי שמוחזק לירא"ש, אלא שנטען עליו שבספרו יש השמצות כנגד החסידים וגדוליהם. בכל אופן את הגידופים ניתן להשאיר למקום אחר.

"מוחזק ליר"ש"? מעניין למה העדה החרדית הוציאו איסור על ספרו. "נטען עליו"? אתה לא בטוח בזה?

העדה החרדית מוציאה איסורים על הרבה דברים, גם עיתון משפחה בכללם - אפשר לקלל את העורך הראשי של העיתון?

מדובר כאן באדם, שאין ספק ואין חולק על כך, שביזה תלמידי חכמים וצדיקים בצורה איומה ונוראה. לא רק העדה החרדית יצאו נגדו, אלא רבנים ואדמורי"ם רבים. חבל שטרחת לחינם למחוק קללות בלאו הכי מופיעות באגרתו של רבי אלימלך מליז'ענסק, אבל אם זה ירגיע כאן כמה אנשים שחוששים ממחלוקת (עוד לא ברור ממי בדיוק), מילא.

אתה מפספס את הנקודה אני מבין שאתה זועם עליו (אולי בצדק), אבל הכתובת להודיע את זה זה לא כאן. בדיוק בשביל זה הונחה התבנית {{כאן לא פורום}}.

אגרת רבי אלימלך היא מקום ראוי לכתוב קללות כאלה, המכלול לא (פלא עליך שעדיין לא הבנת שלא כל מה שקיים בבית המדרש קיים במכלול). תקרא פה - כתוב שהספר מקובל בציבור הליטאי.

זה לא מדוייק ואתה לבטח יודע שדבר שמופיע בהמכלול ללא מקור, בוודאי לא יכול להיות מקור לשום דבר. זה מקובל רק בבית של קיצונים שחושבים שהם ממשיכים דרך של מישהו כשהם נושאים את דגל ההתנגדות, וליטאים רבים אינם מכניסים את הצחנה הזאת לביתם.

דויד אני מצטרף לבקשת שמש לנעול את הדיון הוא כבר מזמן חרג מגבולות הטעם הטוב, אם הרעיון לא נשמע לך אז שכל מי שיעבור על כללי הדיון ייחסם.

הדיון כבר מזמן נגמר ואני אף אני מצטרף לקריאה לנעול אותו.

בנו של רבי דוד צבי אליאך, אדם ליטאי שהוציא ספר על הגר"א ועסק שם בפולמוס ההתנגדות לחסידות. יש רבים הטוענים העובדות שמביא מסולפות ושהוא מוציא לע"ז על גדולי החסידות. תוכל לעיין כאן בקצרה ואני מאמין שחיפוש גוגל קצר יניב לך הרבה חומר.

הקישור הנכון הוא כאן.

תודה. צנזרתי. טישיו לתשומת לבך להבא.

 • צונזר • 

אולי עדיף להפסיק להשחית את המכלול, ואת הכעסים והמועקות לפרוק בשיחה בארבע אוזניים עם ידיד טוב, וכמאמר החכם דאגה בלב איש ישיחנה.

פנית כבר ל{{ממ}}, הונחה תבנית {{כאן לא פורום}}, מכאן ואילך המשך הערות ועיסוק בנושא רק מוביל לכיוון ההפוך מהמבוקש.

חבל שלא אמרת זאת ליוצר הדף, שכותב את הגיגי ואגרות המתנגדים והשמצותיהם המחפירות בדף שאמור להיות רשמי, וגם מופיע בגוגל. הוא משמיץ את הנוע"א והמאו"ש, ואני משמיץ פוחז בן ימינו. על כבוד מי מחית? עד עכשיו שתקתי כי לא רציתי לעורר כאן דיונים מיותרים חסרי תוחלת. אבל כבר לא יכולתי לשתוק עוד. ואז נזכרת למחות. על כבודו של מי? של הנוע"א? לא. של שרפי מעלה שמסרו את נפשם בפועל למען קדושתו יתברך? לא. על מי? על אדם שהלך והקדיש שנים מחייו לשקר, לבזות, ולהשפיל את מלאכי מעלה.

מה שנוגע ישירות לכתוב בדף הנוכחי הרשות בידך כמובן לכתוב, דיברתי רק על תובנות והאשמות שאינם נוגעות למכלול.

ואם לא הבנת אז שיהיה ברור לא מחיתי על כבודו השתדלתי ואני עדיין משתדל למנוע את הדפ"ש להפוך לזירת עימותים, ואני חוזר ומבקש ממך למחוק את מה שלא נוגע לדיון על תוכן הדף.

הסרתי את הדף מחיפוש גוגל. אגב, זה הופיע לך בפועל או ששיערת שזה מופיע?

שיערתי, כשם שדפים אחרים, אפילו דפי שיחה, מופיעים בגוגל. יישר כוח על ההסרה.

דויד יש גם את ההודעה שפותחת את השרשור הזה

לא מצאתי, תכוון אותי

בהודעה הקודמת

להזכירכם

שלום רב, המכלול הוא אנציקלופדיה ולא פורום חברתי או בימת נאומים. לפיכך, דפי השיחה של הערכים משמשים לדיונים על התוכן בלבד, תוך שמירה על כללי ההתנהגות הנהוגים במכלול. העיסוק בדיונים עקרים, המתגלגלים לרוב ללשון הרע, רכילות והוצאת שם רע, אינו רצוי ואף מזיק! שימוש לרעה בדפי השיחה עלולה להוות עילה לחסימה. באם יש לך השגות על התוכן, תוכל להוסיף את גירסתך עם סימוכין אמינים ולנסח אותו בצורה ניטרלית . יחד, נשמור על שפה מכבדת, ונתרום כולנו למען כולנו.

בגירסה הנוכחית כתוב (ללא ציון מקור) שהחסידים בפועל הפסידו קריאת שמע בזמנה. לפי הנראה, כוונת הכותב היא שכמה מהחסידים לא הקפידו לקרות קריאת שמע "עם ברכותיה" בזמנה, כמו כן לא הקפידו לקרותה "מלובש בתפילין" בתוך זמנה.

אין לי חפץ להיכנס כעת לויכוח. הערך בכוונה נמצא במרחב המשתמש שלי, ויש עוד מקורות רבים להוסיף ועוד תוכן רב שיש לתקן להוסיף ולשנות.

אחרי שיועבר למרחב אני מאמין שיהיו דיונים על הרבה פרטים.

אני ממליץ לכל המשתתפים בדיון זה וכל מי שערך את הדף לקרוא את השורות שכתבתי בהודעה הקודמת.

הערך בכוונה נמצא במרחב המשתמש שלי ולא העברתיו למרחב טיוטה כדי להימנע מויכוחים מיותרים וממלחמות עריכה.

ביום שאחליט להעביר אותו למרחב הערכים כמובן שכל מילה בערך תהיה נתונה לשיקול דעתם של כלל המכלולאים ע"פ הכללים, אבל כרגע מי שמבזבז את זמנו על ערך זה משחית את זמנו לריק.

את כל הויכוחים והעריכות אפשר לעשות בערך הנוכחי ההתנגדות לחסידות.

לא הצלחתי להבין מה יקרה כשהוד מעלתו יחליט להעביר את הטיוטה למרחב הערכים.

האם התיקונים שאערוך כעת בערך הנוכחי ישולבו איך-שהוא עם הטיוטה שלך?

או שמא הם יידרסו עם העדכון, ואז נמצא שאדרבה - דוקא העריכות שם יתבררו כהשחתת הזמן לריק, בעוד שהעריכות כאן - הם אלו שיישארו בסופו של דבר. הלא כן?

אולי טעיתי (מה שמסתבר). אשמח להבהרה בנידון.

יישר כח