נושא בדף שיחה:שהייה (שבת)/ארכיון

רבי מיק שליט"א, הערך שלך מאוד מאוד יפה.

אני כן ממליץ לך לשכתב אותו, זה יקח לך הרבה הרבה פחות זמן ממה שהשקעת עד עכשיו, וזה ישדרג את הערך שלך ויוסיף לו הרבה מאוד קוראים! (חוץ מהעובדה שאני נותן לו סיכוי גדול למקום ראשון בתחרות - גם בלי לקרוא את שאר הערכים ובלי להיות מהשופטים:)

האם מי שמעולם לא למד את הלכות אלו יכול להבין מה כתוב בערך הזה?

האם הוא ירצה לנסות להבין מה כתוב בערך הזה?

כדאי מאוד שהתשובות על שתי השאלות יהיו חיוביות.

סליחה שאני אומר שוב, אני יודע שזה קצת מעצבן, אבל כדאי שתרגיש ממש את השאלות האלו, במיוחד האחרונה. התחושה שצפה מיד כשרואים את הערך, תוך כדי גלילת המסך לאמוד את אורכו, היא בערך כך: "וואו! - כל הכבוד לו! - איך אני קורא את כל זה? - וואו. - מה הולך פה? מי נגד מי!? - באמת השקיע הבחור! - טוב שיש במכלול ערך כזה, בשביל מי שילמד את הסוגיה בעיון. - אולי גם אני אקרא את זה יום אחד".

זו תחושה שצפה בכל ערך מושקע, על נושא "כבד", אם הרמה של הערך היא גבוהה. לך, ככותב ת"ח ובקיא בנושא קשה לדמיין מה אחרים יחשבו, אבל זה אפשרי אם תמתין יום יומיים ותקרא את הערך כאילו אתה ביום הראשון בישיבה גדולה.

אז מה עושים? הרי אנו רוצים ערך ברמה גבוהה כזו.

הרעיון הוא לעשות ערך שהוא מצד אחד מאוד קריא ונגיש, ומאפשר תשובה קלה למי שרוצה ללמוד 'על קצה המזלג' "מה זה שהייה?". אבל מצד שני הערך מכיל את כל התוכן העמוק גם כן, ומאפשר לכל אחד לקנות ידע כפי יכולתו.

אז בשלב ראשון אתה "מלמד" את הקורא "מושגי יסוד", דרך הפתיח ודרך שמות הפרקים. זה יביא מידע חשוב לאלו שרוצים לדעת רק את זה (-אלו שמציצים בנייד באמצע שיעור לבע"ב, כדי להיות בעניינים או כדי להישמע ידענים..). לאחר מכן, בכל פרק אתה יורד לרזולוציות עמוקות יותר ומפרט את עיקרי הדברים, כשכל פירוט עמוק עוד יותר 'יורד' לתת פרק נוסף, ונקודות העמקה 'נקודתיות' יורדות להערות שוליים או לביאורים כדי לא לקטוע את רצף הקריאה לאלו שברמה 'שטחית' יותר.

הפוטנציאל שלך עצום (=גם ההישגים, אבל אני מתכוון מבחינה אנציקלופדית..). אביא לך 2 דוגמאות, תשתמש בהם כמובן רק אם אתה רוצה.. את שאר הערך אתה תעשה כבר בקלות. בא ניקח את הפתיח ואת סדר הפרקים:

הפתיח, הוא התוכן שכשאתה נמצא מעל מילים שמקשרות לערך הזה, אתה מקבל בלון צף בו כתוב הפתיח, כולו או חלקו.

תפקידו של הפתיח הוא לתמצת בכמה שפחות מילים ולומר "מה כתוב בערך הזה".

זו התשובה כעת:

"בהלכה, השהיה (בספרות ההלכתית נקראת שהייה) היא השארת מאכל או כלי ובו תבשיל על גבי מקור חום מערב שבת, כאשר המטרה היא שהמאכל ימשיך את בישולו או ישמור על חומו בתוך השבת. מדאורייתא אין כל איסור בהשהיה, מפני שהנחת המאכל על מקור החום נעשית מערב שבת ולא בשבת עצמה. אולם חכמים אסרו סוגים מסוימים של השהיה מפני "חשש שמא יחתה". דהיינו, חששו חכמים שאם תתאפשר ההשהיה בכל מצב ללא שום הגבלה, עלול להיווצר מצב בו בתוך השבת יבחין האדם שהתבשיל או המאכל לא התבשלו כראוי, ועל מנת למהר את בישולם הוא יחתה בהם – יהפוך אותם מצד לצד, ובפעולה זו הוא יגרום לכיבוי גחלים בוערים ולהדלקת גחלים כבויים, ויעבור על איסורי תורה של הבערה וכיבוי. מכיוון שהמקור לאיסורי השהייה הוא מחמת החשש שמא יחתה האדם בגחלים, ככל שיש יותר חשש שמא יחתה האדם בגחלים – כך הופכים דיני ההשהיה להיות חמורים יותר וחלות הגבלות גדולות יותר על ההשהיה, וככל שמתרחק החשש שמא יחתה האדם בגחלים, כך נעשים דיני ההשהיה קלים יותר, וחלות פחות הגבלות על ההשהיה.

דיני ההשהיה מתחלקים לשתי קבוצות עיקריות. 1. השהית תבשיל – הנחת כלי ובו מאכל על גבי מקור חום. 2. השהית צלי – הנחת מאכל שאינו נתון בכלי על גבי מקור חום."

זה לא מה שהיית עונה אם הייתי שואל אותך בקיצור: "מה נושא הערך"?

אני משער שכך היית עונה לי:

"בהלכה, השהיה (בספרות ההלכתית נקראת שהייה) היא השארת מאכל, או כלי ובו תבשיל, על גבי מקור חום מערב שבת, לצורך המשך בישולו או שמירת חומו בשבת. חכמים אסרו סוגים מסוימים של השהיה כי חששו "שמא יחתה בגחלים".

דיני ההשהיה מתחלקים לשתי קבוצות עיקריות. 1. השהיית תבשיל – הנחת כלי ובו מאכל על גבי מקור חום. 2. השהיית צלי – הנחת מאכל ללא כלי, על גבי מקור חום."

האם תשובה כזו חסרה משהו? אם כן אז תוסיף עוד, אבל ממש ממש בקיצור. קח בחשבון שאריכות בפתיח זה ממש מסוכן :) רוב הקוראים שלך יקראו רק את הפתיח, וגם אותו רק אם הוא נשמע להם קצר וקל. זו ההזדמנות היחידה שלך ללמד אותם משהו, ואולי גם להצליח לגרום להם להמשיך לקרוא את פנים הערך..

כמובן תיקח את הרעיון שלי, כהצעה, ותשפר כפי שנראה לך.

לגבי סדר הפרקים, בינינו - זה עיקר העבודה כשכותבים ערך. לא עיקר המאמץ, לא עיקר הזמן, אבל עיקר העבודה. ודוקא הזמן המומלץ לעשות את זה הוא ממש ממש עכשיו. אחרי שסיימת עם האיסוף והכתיבה. (בערכים גדולים כאלו מומלץ לעשות את זה כמה פעמים, גם באמצע הכתיבה, אבל העריכה כעת היא העריכה היעילה ביותר).

זה מה שיש כיום, (ולמען הסדר הטוב אעבור להודעה חדשה..)

תוכן עניינים

• 1 השהיית תבשיל
  • 1.1 המקורות לדיני שהיית תבשיל, ולהבדלים בין כלי הבישול וסוגי חומרי הבערה
• 2 פירוט דיני ההשהיה הנלמדים ממקורות אלו
  • 2.1 התנורים בימי הביניים
  • 2.2 סמיכה למקור חום
  • 2.3 כירות המתאימות
• 3 תבשילים בהם חוששים לחיתוי
  • 3.1 המקור להבדלה בין רמות הבישול השונות
  • 3.2 רמות הבישול בהן חוששים לחיתוי על פי גמרא זו
  • 3.3 הגדרת המושגים 'בשיל' ו'בשיל ולא בשיל'
  • 3.4 מחלוקת חנניה וחכמים, ספק הגמרא והכרעת הפוסקים
  • 3.5 השהיה לצורך הבוקר
• 4 איסורי השהיה בדבר שאינו מבושל
  • 4.1 עססיות ותורמוסין
  • 4.2 חבית של מים
• 5 דין תבשיל שהושהה באיסור בדיעבד
• 6 דיני השהיה במקורות חום מודרניים
  • 6.1 כיריים מכוסות
  • 6.2 פלטה חשמלית
  • 6.3 השהיה בתנורים המצויים בימינו
  • 6.4 מיחם חשמלי
• 7 השהיית צלי
• 8 צליית בשר
  • 8.1 פירוט סוגי הבשר ומקורות החום המופיעים בסוגיה זו, וכיצד מתייחסים אליהם מבחינה הלכתית
  • 8.2 מחלוקת הראשונים בהגדרת מונחים אלו, ובחומרתם ההלכתית
  • 8.3 שתי הגירסאות בגמרא, ומחלוקת האמוראים בנוגע לצליית סוגי בשר אלו במקורות חום אלו
  • 8.4 פסיקת ההלכה על פי מקורות אלו
  • 8.5 היתר 'טוח בטיט' בקדרה
  • 8.6 גדי שלם
• 9 אפיית פת
  • 9.1 פסיקת הלכה
• 10 פירות שנאכלים חיים
• 11 דיני צלי שנצלה באיסור בדיעבד
  • 11.1 רדיית פת שנאפתה באיסור
• 12 ראו גם
• 13 ביאורים והרחבות
• 14 הערות שוליים

קח בחשבון שאתה לא "לומד" יחד עם הקורא את הנושא. זה לא מספיק שאתה "מכסה" את כל התוכן הקיים (על אף שכמובן זה חיוני ומהותי בערך אנציקלופדי). הצורה של ההגשה היא רמות שונות של מידע.

שם הערך הוא פירור המידע הראשון.

הפתיח הוא המידע הכללי, מה שתענה הכי בקיצור לשאלה "מה זה הערך הזה?".

הערך עצמו מעמיק ומרחיב עוד ועוד, בשלבים.

שלב ראשון זו החלוקה לפרקים. שים לב למשל לתצוגת ניידים של 'המכלול': כתוב לך רק את הפתיח ואת שמות הפרקים, כשהקורא בוחר את איזה פרק לפתוח ולקרוא.

אם ניקח את הנושא של שהייה, כתבת בפתיח חלוקה ראשונה ל-2 נושאים. תבשיל וצלי. זה גם סימנים שונים בשו"ע, רנג ורנד, וזו חלוקה מצויינת.

אז הכותרות של הפרקים אמורות לשקף את החלוקה הזו בצורה ברורה. כרגע יש 11 פרקים (הפרקים הטכניים בסוף כמובן לא מעניינינו כעת), כשפרק 1 הוא השהיית תבשיל, ופרק 7 זה השהיית צלי, כשבעקרון רק 2 אלו היו אמורים להיות הפרקים ב"רמה" הזו. יש גם את הפרק של אפיית פת, שזה גם נושא נוסף וסעיפים נפרדים בשו"ע. אתה צודק בהחלט שזה ממש מתאים להיות פרק 'ראשי' נוסף, כמו שעשית, אבל אם זה מספיק קשור ומהותי, הוגן יהיה להוסיף אותו גם לפתיח של הערך:

"דיני ההשהיה מתחלקים לשתי קבוצות עיקריות: השהיית תבשיל – הנחת כלי ובו מאכל על גבי מקור חום. השהיית צלי – הנחת מאכל ללא כלי, על גבי מקור חום.

כמו כן ישנם דינים יחודיים בפת שנשארה בתנור מערב שבת."

בא נראה איזה עוד פרקים 'ראשיים' יש כיום.

לגבי פירות שנאכלים חיים, שזה סעיף חשוב בשו"ע, ושהגר"א אומר שכאן המחבר כרמ"א דשרי בכמאב"ד וכו' וכו', האם לדעתך זה לא גם כן סניף של השהיית צלי?

אם כן, כדאי שהוא יהיה פרק משנה במחלקה של צלי. אם לדעתך זה כן נושא בפני עצמו, אז המיקום ששמת את הפרק הזה הוא מצוין - אחרי תבשיל, צלי, ופת.

נלך עכשיו לשאר הפרקים 'הראשיים' שיש כיום:

1 השהיית תבשיל

2 פירוט דיני ההשהיה הנלמדים ממקורות אלו

3 תבשילים בהם חוששים לחיתוי

4 איסורי השהיה בדבר שאינו מבושל

5 דין תבשיל שהושהה באיסור בדיעבד

6 דיני השהיה במקורות חום מודרניים

7 השהיית צלי

8 צליית בשר

9 אפיית פת

10 פירות שנאכלים חיים

11 דיני צלי שנצלה באיסור בדיעבד

בא נתמקד רק בהשהיית תבשיל, ונדבר רגע בעל-פה - לפני שנקרא מה כתוב בערך בפנים.

עיקר מה שצריך לכתוב ראשון, (וזה גם מה שעשית), הוא לחלק בין כירה תנור (וכופח), בין גפת ועצים לקש וגבבא, וללמד את המושגים 'גרוף וקטום'.

לאחר מכן, הנושא של שהיית תבשיל, זה מחלוקת חנניה ורבנן. זה גם הסעיפים הכי ארוכים בשו"ע ורמ"א, וגם בגמ' זה עיקר הסוגיה. מהמחלוקת הזו הכל נובע, כי יש משנה, ובמחלוקת חנניה ורבנן יוצא שתי אפשרויות איך לפרש את המשנה וכו' וכו' (לא לוקח סיכון שאטעה:)

כל מה שתדבר לגבי שהיית תבשיל, תצטרך להסביר באיזה אמצעי בישול אתה מדבר (כירה/תנור, עצים/קש), אם הוא גרוף/קטום או לא, ופעמים רבות תמשיך האם זה לשיטת חנניה או רבנן - מחבר או רמ"א (הרא"ש לכאורה מחמיר לכתחילה, ובדיעבד גם למחבר שרי, אך כ'שיטה' ודאי נכון להציג את זה כך, כפשטות הרמ"א).

אז כשאנו דנים על הפרקים הראשיים ברמות השונות, שדרכם אנו באים להסביר ולהזכיר לקורא באיזה פרט של התמונה הכללית אנו עוסקים עכשיו, חשוב שהחלוקה של הפרקים תשקף את החלוקה הגסה האמיתית של כלל נושא הערך.

(כזכור: אלו שבתצוגה ניידת רואים רק את הכותרות, וגם האחרים, כשמדובר בערך ארוך וברשימת פרקים ארוכה, בד"כ קוראים קודם את שמות הפרקים להבין לתוך מה נכנסים).

אז אפשר לסדר את זה בכמה צורות. כתבתי לדוגמה אופציה אחת, כמובן אפשר לחלק את זה בצורה שונה.

לוקח זמן לחשוב מה יותר מסתדר. לפעמים לוקח כמה ימים שזה מתבשל בראש, והסדר משתנה ומתעדכן שוב ושוב. את זה, אתה עם הניסיון המעודכן שלך בנושא תעשה יותר טוב ממני. (למשל: אתה יכול לשים את "קידרא חייתא" בפרק של "צורות היתר", או ב"סוגי תבשיל". "גרוף וקטום" יכול להיות כ"היתר" מסוים, ויכול להיות כ"מושג יסוד" כמו כירה ועצים). הקו המנחה הוא, ששמות הפרקים אמורים להזכיר לקורא "איפה הוא אוחז" בתוך התמונה הכללית:

1 השהיית תבשיל

1.1 רקע ומקורות - (לפרט בקיצור נמרץ. דוקא עשית את זה טוב)

1.2 כלי הבישול וחומרי הבעירה

1.2.1 כירה תנור וכופח

1.2.2 קש וגבבא

1.3 גריפה וקטימה

1.4 סוגי התבשיל

1.4.1 מבושל כמאכל בן דרוסאי (מחלוקת חנניה ורבנן)

1.4.2 תבשיל חי ("קידרא חייתא")

1.4.2.1 דבר שמתבשל מהר

1.4.2.2 השהייה לצורך סעודת יום

1.4.3 תבשיל חי הנאכל גם חי - (אולי שייך כתת פרק להנ"ל: 1.4.2.3)

1.5 מיקום הקדירה - בתוך מעל או ליד התנור - (פרק זה אולי שייך למעלה יותר)

1.6 הדין בדיעבד

1.7 פסיקת ההלכה

1.8 דיני שהייה במקורות חום מודרניים

2 השהיית צלי

אני מזכיר שוב: קח את הרעיון של מה שאני אומר, לא את הפרטים הספציפיים שלו. אם אתה מסכים עם זה ומתחבר לזה, קדימה. הרבה אנשים ילמדו ממך תורה בעז"ה..

לא התעסקתי עם כותרות פרקי המשנה. שים לב לשים כל אחד במקום שלו, ובאופן כללי: את שמות הפרקים תעשה קצר כמה שיותר, ולאחר מכן תקצר אותם עוד :) אסור שהכותרת תהיה שגויה, אבל גם אסור שהיא תהיה "משפט" במקום מילים.

וואוו תודות למישהו על ההשקעה הרבה בכתיבת הביקורת!
לא עברתי ברצינות על הערך ועל הביקורת לעומק, אבל מנסיון, כדאי לך להקשיב למישהו...
כשכתבתי במסגרת התחרות הקודמת את מקומות האסורים בדברים שבקדושה, הערך הגיע למימדים גדולים, כ- 100 ק”ב והיה מסורבל עם יותר מדי כותרות. לאחר הביקורת המקיפה של מישהו (ועוד כמה), הערך קיבל פנים חדשות ולקח את המקום הראשון בתחרות.

יש לך פוטנציאל אדיר, ערך מרכזי ומקיף ברמה כזו, צריך רק ניסוח טוב כדי לזכות.
בהצלחה!

מישהו

ראשית כל, ממש תודה רבה על הביקורת המושקעת. ממש כתבת ערך שלם שכולו עצות כיצד לשפר את הערך הקיים, ואין דבר מבורך יותר מביקורת עמיתים איכותית (זה לדעתי היתרון הגדול ביותר של אנציקלופדיה שיתופית, וזו אחת הסיבות שאני בוחר להשקיע שעות מזמני כאן ולא במקומות אחרים).

כיוון שקיבלתי עצות רבות בנוגע לשיפור הערך, וחלק מהן נראות סותרות מעט זו את זו, אציג כאן את מחשבותיי בנוגע לשינויים שאני מתכוון לבצע, בתקווה שאם למישהו (לא רק [[משתמש:מישהו]]) יש חילוקי דעות הוא יוכל לכוון אותי לנקודה ספציפית. כמו כן, אבקש לשמוע את דעתכם בדברים בהם אני מסופק.

אני רוצה לפתוח ראשית כל בדברים שאני שבע רצון מהם ולדעתי אין בהם בעיה תקנו אותי אם אתם חושבים אחרת. מאוד חשוב לי לדעת שלגבי דברים אלו יש הסכמה. לגבי הדברים השנויים במחלוקת נדון בהמשך:

א. הערך לדעתי הוא מקיף ומציג כרגע את כלל הנושאים של דיני השהיה בשבת, החל מהמקורות ועד להשלכות של ימינו.

ב. הניסוח של הערך הוא ברמה סבירה, הערך עומד בכללי הדקדוק וכתוב בעברית מדוברת (אם כי לעיתים, מבלי להתכוון, עשויה לפרוץ ממני השפה התלמודית בה אני משתמש בדרך כלל. העירו את תשומת ליבי אם תמצאו בעיות ניסוח כאלו).

ג. הערך עומד בתנאים הטכניים של ערך במכלול. הוא מעוצב בצורה מקובלת, יש בו מקור לכל דבר, ההדגשות שבו מתאימות, ויש בו קישורים פנימיים רבים (כמעט כולם כחולים) בכל מקום שצריך)

אם אתם מסכימים על כך, נעבור לנקודות שלגביהן ראיתי שיש קצת חוסר הסכמה, ואכתוב דעתי ואת דרך הפתרון הנראית לי.

א. הערך ארוך מאוד. זו כשלעצמה אינה בעיה, זה כמובן לא הערך הכי ארוך במכלול ויש ערכים רבים ארוכים ממנו, אבל נטען שהאריכות גורמת לסרבול מסוים ולקושי לקורא. טענה זו מורכבת מכמה טענות משנה כלליות, אנסה לסכם אותן.

1)הערך כולל יותר מדי מידע שמתאים יותר למי שרוצה ללמוד את הנושא ולא למישהו שמבקר במכלול כדי להעשיר ידיעות. טענה זו היא נכונה בחלקה, משום שלדעתי המכלול מיועד לכולם, גם למי שבא להציץ ולראות מה זה שהייה ומה זה אומר, וגם למי שחשוב לו להכיר היטב את הנושא מכל פרטיו.

לגבי טענה זו, ישנם שני פתרונות אפשריים. 1. לקצץ מהערך חלקים רבים חשובים, דבר שאני פחות רוצה לעשות כי אני חושב שערך על נושא הלכתי כה רציני שנכתבו עליו ספרים שלמים אמור להציג לפחות את עיקרי הדינים והמחלוקות, בצורה שקוראים רציניים יוכלו להבין אותם ואת העומד מאחוריהם (ומה שכתוב בערך זה באמת רק עיקרי הדינים והמחלוקות). 2. וזו הדרך שאני יותר מתחבר אליה, לשנות את מבנה הערך הנוכחי שבנוי בצורה של מקורות ואחריהם הגדרות, מחלוקות והלכה, דבר שגורם למי שרוצה רק מעט ידע להסתבך, ולהפוך את היוצרות. קרי: קודם כל כותרת כללית של ההגדרות הפשוטות וההלכה, אותם יוכל לקרוא מי שרוצה רק ידע מלמעלה, ולאחריהם המקורות והטעמים אותם יוכל לקרוא מי שמחפש להבין יותר לעומק.

2)הערך כולל יותר מדי קטעי משא ומתן תלמודי.

לגבי טענה זו, בחלק מן המקומות אני מצדיק אותה (לכן קיצצתי קטע שלם של מו"מ בנוגע להשהית קרבן פסח), אולם בחלק מן המקומות אני חושב שהיא נחוצה משום שהיא חלק בלתי נפרד מן הנושא. בערך ישנם כרגע שני קטעים נרחבים של מו"מ שלדעתי נחוץ. הראשון - מחלוקת חנניה וחכמים וספק הגמרא - מחלוקת יסודית מאוד שעבור לומדים רבים היא מילה נרדפת למילה 'שהייה'. קטע זה, לדעתי, צריך להישאר כמו שהוא. השני - מחלוקת האמוראים בנוגע לגדי ועז - קטע מו"מ שאמנם אינו מפורסם כל-כך, אך מכלול הדינים המסתעפים ממנו רב כל-כך עד שלהביא את הדינים בלא המקור והבסיס יאריך את הערך עוד יותר. לדעתי, גם כאן הפיתרון הוא כפי שהצעתי, לבנות את הערך בצורה של הגדרות והלכה ואחר כך מקורות.

ב. טענתו העיקרית של מישהו - הערך צריך להיבנות בצורה יותר קלה לקריאה. לגבי טענה זו אני מוכרח לומר, שלפני יצירת הערך חשבתי רבות כיצד לבנות אותו (זה אולי לא כל - כך ניכר, אבל האמינו לי שאם הייתי שופך את כל הידע שבסימנים רנג רנד לתוך הערך היה נוצר סלט אדיר חסר כיוון וצורה). במקור, הערך אמור היה להיות מחולק לשתי כותרות גדולות - השהית תבשיל והשהית צלי, שלכל אחת מהן כותרות משנה וכותרות משנה - משנה (לא יודע איך לקרוא להן). לצערי, התברר לי שכותרות ברמה 1 לא מקובלות, וכך הפכו הכותרות הגדולות לכותרות בינוניות. בכל אופן, אני מתכוון לקבל את רוב עצותיו של מישהו, לגבי הסדר המדויק אפתח דיון נפרד.

ג. בערך מופיעים קטעים ארוכים בארמית. אני עדיין מתלבט לגבי פתרון יעיל לבעיה זו.

לסיכום רק אומר שאני שמח על כך שעורכים רבים עברו על הערך וכתבו הערות, אני חושב שזה מעיד על איכות ולא ההיפך. לדעתי, המטרה הסופית היא שכל הערכים ההלכתיים במכלול יהיו ברמה שלא רק עמי ארצות יוכלו להעשיר בהם את ידיעותיהם (שזו בערך הרמה של ערכים הלכתיים רבים בויקיפדיה), בדיוק כמו שהערך על ראש הממשלה לא מיועד רק למי שאינו מתעסק כלל בפוליטיקה, אלא גם מי ששקוע בה עד צוואר.

מכלולאים פעילים‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‏ ובכללם שמש מרפא, ספרא, הכל לטובה, וגם אפרון, אשמח לקבל את תגובתכם. תשמרו קצת כוחות, כי בקרוב ממש אני מסיים את העבודה על משתמש:מיק/החזרה (שבת), אצטרך אתכם גם שם.

או לפצל שהייה (צלי)...

ספרא, חשבתי על פיצול, אבל אני לא רואה מישהו שיחפש את המושג 'שהיית צלי'. בנוסף, זה יגרום לתוכן להיות ארוך הרבה יותר, כי יהיה צורך לפרט בשני הערכים יחד את רמות הבישול בהם חוששים לחיתוי ואת מתקני הבישול הבעייתיים (בעיה שאני כבר נתקל בה בערך על החזרה, שחצי ממנו יכול להיות מועתק משהייה).

לכן עושים הפניה לערך מורחב.

כדי לפתור בעיות מסוג זה, הפתרון בדרך כלל לעשות ערך כללי: שהיה וחזרה. לפרט בו מה שצריך באופן כללי. ולשלוח לתתי ערכים.

או שמפרטים רק באחד, ומפנים בערכים האחרים לקרוא על הבעיות וכו' בערך השני.

לא התעמקתי בכל הערך.

אם לדעתך אפשר להעביר את פסקת המקורות לחלק השני של הערך, זה אומר שהקורא לא חייב את המקורות כדי להבין את המשך הערך, אם כן יש למחוק כליל את המקורות.

יש הרבה רמות של הבנה. המילים 'נפתלי בנט הוא ראש ממשלת ישראל', לדוגמא, מאפשרות רמה מסוימת של הבנה. אולם כדי להבין את כל ההיקף של העניין, צריך הרבה יותר מכך. לדעתי, כדי להבין את הסיבות למחלוקות שבערך, יש צורך בהבנה יותר רחבה שמקורה בסוגיות התלמודיות. הצעתי הייתה לתת מידע קצר יותר בתחילת כל קטע, ואחריו לפרט בצורה עמוקה יותר.

לאחר מעבר מדוקדק יותר על קטע ספציפי בערך. קודם כל ברכותי על הערך המקיף ברמה מופלאה (ניסיתי בהזדמנות ללמוד סוגיה זאת בצורה יסודית ולצערי הפסקתי באמצע).

לדעתי אין מישהו שאמור ללמוד את הסוגיה במקביל לערך אלא או כהקדמה או כסיכום, ומשכך הערך אמור להיות סיכום שהוא גם הקדמה, ולפיכך אין צורך להצמד בניסוח הערך למקורות.

והערות ממוקדות יותר

1. בנוגע לכותרות יש תת-כותרות לפחות עד רמה 6 (לא בדקתי יותר) ולמרות שהומלץ להמנע משימוש בכותרת 1 ניתן עדיין ליצור היררכיה כהצעת מישהו.
2. לאחר ציטוט המשנה, הערך אמור לעבור לניסוח עצמאי ולא כפרשן המשנה או הסוגיה.
3. בחלק מהמקרים ישנה כפילות של לשון הלכתית ועברית מדוברת, ויש לבחור אחת מהן (כמובן מומלץ עברית).
4. משפט (בוודאי כשהוא בשורה חדשה) לא אמור להתחיל בו' החיבור ולא במילות קישור בד"כ.
5. לחלק מהציטוטים ניתן להשתמש בתבנית: {{חלונית}} שמקילה על רצף הקריאה.
6. הפתיח לדעתי כולל בתוכו פירוט שמעט מלאה את הקורא ובכך מצטרף להערתו של מישהו.
7. ראה פסקה זו במדריך הכתיבה לדעתי היא רלוונטית לערך (לאו דווקא הדוגמאות המופיעות בה).

לע"ע אלו הערותי (דוגמה קטנה נתתי בעריכתי), ואדגיש שבתור מאמר תורני להבהרת הסוגיה ממליץ עליו בכל פה.

"לאחר ציטוט המשנה, הערך אמור לעבור לניסוח עצמאי ולא כפרשן המשנה או הסוגיה."

יפה !

לגבי הניסוח: ראיתי כמה קטעים שכתובים קצת כמו חבורה, ואציין מהם:

• "כתב הטור בשם רשב"ם וכן כתבו הרא"ש וסמ"ג וסמ"ק ור"י" - יותר מתאים "לדעת הטור, הרשב"ם, הרא"ש וכו'"
• ""אם עבר ושכח ונצלו באיסור - אסור." כלומר: במקרה בו אדם צלה בשר בצל או ביצה באופן האסור, בין אם הצליה נעשתה בשוגג ובין אם היא נעשתה במזיד - אסור לאכול את אותו הצלי." - במקום לצטט ואז להסביר אפשר להשאיר את הפירוש בלבד, סתם מיותר, וכן לדוגמא בפסקת "אפיית הפת"
• "עוד הוסיף הבאור הלכה" - בנוסף כתב המשנה ברורה
• "צריך אותו אדם לפתוח" - יש צורך בלפתוח

יתכן שאני טועה ולכן אשמח לשמוע פה דעות נוספות

שמואל חיים, לגבי הניסוח הראשון - "כתב הטור" וכו', אם מדובר במחלוקת - אתה צודק. אם מדובר בדין שאינו שנוי במחלוקת, לא שייך לכתוב "לדעת הטור". כי אין חולק בדבר.

לגבי הניסוח השני, אעבור ואראה אם יש הצדקה.

לגבי הניסוח השלישי - "עוד הוסיף הבה"ל", לא הבנתי את הערתך. האם כוונתך שצריך לציין "משנה ברורה" בעוד שמדובר בדבר שמקורו בבה"ל?

לגבי הניסוח הרביעי - אין בעברית מילה "בלפתוח". אולי צריך לחשוב על ניסוח אחר.

לגבי הניסוח הראשון: אולי "כתבו הטור, הרשב"ם, הרא"ש וכו'" לגבי הניסוח השני: כוונתי לא רק לזה אלא לעוד ציטוטים רבים מהגמרא שלאחריהם יש הסבר, שנותנים לערך מראה של חבורה, יש מקום אולי לשים ציטוט אחד שהוא המקור הראשי עם הסבר לגבי הניסוח השלישי: והרביעי כמיכי

אם לא מדובר במחלוקת, אז פשוט "כתבו הראשונים" וכל השאר בהערה. אני מסכים עם שמואל חיים לגבי שאר הניסוחים.

כוונתו בשלישי לכתוב "בנוסף כתב" במקום "עוד הוסיף". וברביעי אפשר "יש צורך לפתוח"

הרב מיק, ערך מדהים עשיר ומעשיר, רק לשאול האם לדעתך הניסוח במשפט המופיע לגבי דין כירה בימינו "דין כיריים אלו הוא כדין כירה גרופה וקטומה. וכמו כן הנחת לוח שמפריד בין האש לקדרה מחשיב אותה כגרופה וקטומה" לא מנוסח מספיק כלומר בלי ללמוד את הערה לא מובנת כלל כוונת הכותב, מקריאה ראשונה היה נראה לי שזה כפילות של תקלדה, לדעתי כדאי לכתוב שבכיריים דעת חלק מהפוסקים שלא שייך בכירה עצמה חשש חיתוי כלל, ישנם חלק מהפוסקים המתירים במקרה כזה ומסתמכים על כיסוי הכירה המחשיב אותה לדעתם כגרופה וקטומה, [כמובן הניסוח שלך עצמו הרבה יותר טוב, עשה כהבנתך.

כמו כן בקטע הבא יש כפילות "לעומתם החזון איש סובר ש(כיסוי הכירה אינו נחשב לגריפה וקטימה, ו)כיריים מכוסות דינן ככירה שאינה גרופה וקטומה", לטעמי הקטע ששמתי בסוגריים קצת מיותר.

בקטע הבא יש קצת אריכות הרב עובדיה יוסף והרב משה לוי כתבו, שהטעם הוא משום שחשש החיתוי לגביו חששו חכמים קיים רק בדבר שניתן באופן טכני לחתות בו ולהגביר את חומו. אבל פלטה חשמלית שאין לה כפתורים שבאמצעותם ניתן לווסת את החום, וגם אם ירצה האדם להגביה את חומה אין לו יכולת לעשות זאת, לא גזרו בה חכמים את גזירתם אולי עדיף הרב עובדיה יוסף והרב משה לוי כתבו, שטעם ההיתר הוא משום שבכירה לא שייך באופן טכני להגביר את החום, וחכמים לא אסרו באופן שלא שייך חשש "שמא יחתה". [אני מתנצל על ההערות, אם זה קצת "חופר" פשוט תכתוב לי, פשוט ערך כל משובח חייב למשוך קצת "דקדוק כחוט השערה"]

אפרון, הערותיך כמובן אינן חופרות לי, ואני קורא אותן (ואת יתר ההערות הרבות מאוד) בעיון רב. לצערי, הזמן היחיד בו בדרך כלל יש לי יכולת וזמן לערוך עריכות שדורשות מחשבה וריכוז, הוא בסוף השבוע (בדר"כ בליל שישי), ולכן אני מתעכב עם תיקון הערך. כמובן שכל מי שמסוגל לסייע לי בכך, תע"ב.

בקטע של מיחם חשמלי "באופן בו המיחם מרתיח את המים בתוך השבת ולאחר מכן שומר על חומם", זה תקלדה של "בתוך הדוד"?

שמות הפסקה של 2.1, 9.1, 9.2, 9.3 ארוכים מידי