שלום לכל המכלולאים פעילים ולכל חבריי החכמים. לאחר זמן מהערך הקודם כתבתי ערך נוסף, חדש ערכי החמישי ב'מכלול' בענין אוכל תחת המיטה [שהסתעף לי מפרשתינו האחרונה הדנה בטומאת מת- אדם כי ימות וכו'] אשמח מאוד לקבל תגובות. תודה גדולה רפי.
שיחה:אוכלים ומשקים שתחת המיטה/ארכיון
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
הרב מקוה היקר לא הבנתי כוונתך.
לא מיוחד. התיוג שלך היה לא תקין כנראה השתמשת בסוגריים מרובעים במקום במסולסלים... אז תייגתי במקומך
הרב מקווה, תודה רבה על הסיוע.
הרב מקווה שליט"א תודה גדולה על הסיוע. רפי.
יפה מאד וגם מחכים, אך לדעתי זה עדיין כתוב בצורה של 'חבורה' ישיבתית, ולא בצורה אנציקלופדית (בעיקר בפסקה 'הבדלים' וכו' וכן בהערה 8).
כמו כן, הייתי מחליף את שם הערך למשהו אחר (אין לי עדיין רעיון, אבל השם כמו שהוא עכשיו לא מצטלצל לי טוב. אולי יש לשנות מ"אוכל ל"דברי מאכל" או "מאכלים ומשקים").
לגופו של עניין - האם האיסור הוא להניח אוכל תחת המיטה (ומשום בל תשחית) או לאכול אוכל זה?
לדעתי הכותרת צריכה להיות אוכלין ומשקין תחת המיטה כלשון הגמרא. מדובר במושג הלכתי וגם האחרונים השתמשו בביטוי
בויקי נמנעים מארמית בשמות הערכים, ו'אוכלים ומשקים תחת המיטה' נשמע קצת כפעולה ולא כשם עצם. וצ"ע.
מתייג את אליצור שכתב על זה למטה
אין מילה כזו בעברית ,ל אבל זה לא ממש ארמית אלא ניב ארמי מושאל. וחוצמזה מי אמר שחייבים לאמץ את המדיניות הזו?
ממש לא חייבים לאמץ. באתי להראות שזו שאלה יותר כללית ולא רק פרטית - הכרעה פרטית טובה היא כזו שתשתלב במדיניות הכללית הרחבה, כמו שמדיניות כללית טובה היא כזו שתביא בחשבון את השאלות הקטנות.
כרגע המצב שרוב המילים מסתיימות במ"ם ולא בנו"ן, ראה למשל משקים שנתגלו, לי זה קצת צרם שלא כתוב משקין שנתגלו או משקין מגולין.
כבר הצעתי לעיל "מאכלים ומשקאות" תחת המיטה
כעת אני שם לב שהצעתי לעיל "מאכלים ומשקים", אבל בהחלט ניתן לכתוב "משקאות", וכבר יש כמה ערכים עם השם משקאות
תודה גדולה הרב יו"ר שליט"א, נראה שאתה ת"ח גדול.
בענין הישיבתי. מודע לענין. ועושה 'עבודה' בתחום, כנראה אכתי.. סליחה, עדיין, לא בשלמות.
לגבי הכותרת מסכים איתך, גם לי לא הצטלטל משהו, פשוט פחות השקעתי בענין הכותרת. יותר נראה 'מאכלים ומשקים', כי 'דברי מאכל' נראה לי יהיה יותר קשה למצוא
בחיפוש, כי אנשים יחפשו מילה המתחילה עם אוכל.
לגבי איסור האכילה/ או ההשמה. לגבי איסור ההשמה משמע גם מלשון הבבלי וגם מלשון הירושלמי שהבאתי, שיש איסור.[האם כהערתך המחכימה משום בל תשחית או משהו אחר? איני יודע] לגבי איסור אכילה, לבטח ראית את ההבדל השלישי שהבאתי שם שזה תלוי ברמב"ם או בר"ן.
עי' בזה בס' שמירת הגוף והנפש
למה משמע לך שיש איסור להניח?
כי יש אחרונים שמתירים לאכול בדיעבד כמדומה שהרעק"א).
אני כתבתי לגאון ר' רפי כהן שליט"א. שאלתי למה משמע לו מהגמרא שיש איסור להניח.
לי זכור שהרבה פוסקים התירו להביא מאכל כזה למישהו אחר שלא יודע שזה היה מונח תחת המיטה.
זה לא פוסקים, אומרים שהסטייפלר כך עשה
טיפ קטן:
בבואך לכתוב ערך חדש, מלבד החיפוש הקפדני אם יש כבר תוכן דומה, כדאי לחשוב על ערך מקביל בתחום זה, ולקרוא אותו - את ההקדמה שלו, את החומר בפנים קצת, ובעיקר להעתיק ממנו את הקטגוריות (בתבונה כמובן).
ובמקרה דנן: "משקים שנתגלו".
טיפים נוספים לכתיבה תורנית בפרט, ניתן לראות בדף המכלול:מדריך לכתיבה תורנית. בהצלחה!
טיפ קטן נוסף:
ההדגשות שלך לשמות הרבנים ולמספור הנפק"מ או הדעות, מוצלחות מאוד. אולם בשביל האחידות בשאר הערכים במכלול, אתה יכול להדגיש דרך תבניות שנמצאות בשימוש באתר הזה. למשל שמות רבנים, אפשר להדגיש דרך קישור פנימי לדף של הרב הזה. במקום רמב"ם אפשר רמב"ם. זה גם נותן מידע לקורא שאינו יודע מי זה כל רב.
ומיספור של רשימה אפשר דרך # בתחילת כל שורה, זה עוזר ליצור מראה אחיד בכלל הערכים.
מאוד יפה מה שכתבת, אתה מנגיש את המידע בצורה בהירה וקולעת, הסדר הכללי בכל הערך גם כן מוצלח,
הרב הכותב סיימתי לערוך מעט, תוכל לעבור על עריכות החברים ולבחור מה לקחת איתך לערכים הבאים, מתינים בציפייה לערך הבא שלך, אתה כותב נפלא ביותר!
הרב מישהו שליט"א- שכבר בעבר, מרוב הערכתי אליך כתבתי, שאני כבר 'מת' כבר לדעת איך קוראים לך. שלום.
ראשית ניכרת מאוד חריפותך, והת"ח שבך בולט מאוד. תודה גדולה על העריכה המוצלחת בערכי. תודה גדולה על הטיפים. וכללית מעריך אדם כמוך שנותן מזמנו לערוך ערכים אחרים. באמת תודה.
להלן מס' נקודות:
1. צודק, לאחר שעיינתי שוב, אין משמעות לאיסור הנחה בגמרות בבלי וירושלמי. אך אציין שב'חוט שני' שציינתי, שם הוא כותב שלכתחילה לא יניח תחת המיטה, שמא ישנו ע"ז בעתיד. אך שוב, לא משמע שזה 'איסור'. לגבי מה שציינת על פוסקים שהתירו. אכן ציינתי בשם הרב עובדיה. ואמת מה שציין לעיל הרב שו"מ שזאת ידוע מהסטייפלר. וכפי שהובא בספר שמירת הגוף והנפש ח"א עמ' נה'. שאמר לתת זאת לישיבת תפארת ציון בלי להודיע להם שהיו תחת המיטה.
2. ועתה לדבר שמאוד הפריע לי בעריכה, איני יודע אם זה אתה או 'מישהו' אחר , על כן אני פונה אליך ולכל המכלולאים פעילים :
אני כתבתי בהערות שוליים ב-ג' מקומות שאלה דומה: כיצד אמר הרמב"ם 1. שהאיסור אפילו מכוסים 2. רק בתבשיל. 3. שהטעם הוא שמא יפול דבר המזיק ולא רוח טומאה. בעוד בברייתא בפסחים כתוב אחרת. ועניתי ב' תשובות בשאלה הראשונה, ובשנייה ובשלישית כתבתי עיין לעיל מה שענינו. עד כאן דבריי.
מה עשה העורך האלמוני? מחק את השאלה ב-ב' מקומות, השאיר רק שאלה אחת והשאיר את התשובה בתוכן הבא:' עיין מה שענינו לעיל'.- והקטע שלעיל הוא מחק את התשובה! אני גם לא מבין למה הוא מחק את שתי השאלות האחרות- שאלות שמתבקשות ועולות עד כדי הפרעה לקורא. [אני כבר אשנה זאת.]
דבר נוסף, איני חושב שהעריכה החדשה: להציג בהתחלה כביכול יש מחלוקת בין הבבלי לרמב"ם בטעמים הינה נכונה. ודאי הרמב"ם אינו יכול לחלוק על בבלי. מה שאני עשיתי בתחילה זה: להציג מחלוקת בין הר"ן לרמב"ם. ואז בהערה להעיר [אחת השאלות שמחקו לי-] כיצד פירש הרמב"ם נגד הבבלי [ועניתי או שלא גורסים את הברייתא בבבלי או שמעמיד הרמב"ם במיטה לשינה ואילו הוא דיבר ל מיטה לישיבה לאוכל.] את העיוות הזה כבר לא יהיה לי כוח וזמן לתקן. [אני מספיק משקיע מס' שעות על כתיבת ערך+ מספר שעות רב של לימוד החומר. וגם זמן יקר להגיב.] אני לאט לאט מפנים, שלאחר כתיבת ערך, הוא כבר לא 'שלי' וכ"א יכול לעשות בו כרצונו. באהבה. רפי
אין פה עורכים אלמוניים. אני זה שמחקתי את המו"מ שכתבת בהערות (תוכל לראות בגי' קודמות) הסיבה היא שאחד מד' כללי היסוד של המכלול זה שאין להביא חידושים עצמיים (עיי' המכלול:מבנה הבסיס#.עקרונות יסוד). כל מהותה של אנציקלופדיה היא שמטרתה ללקט ולא לחדש. רק לשם המחשה, תחשוב מה היה קורה אם הרב זווין היה כותב מיחדושיו באנציקלופדיה התלמודית.
לגבי מה שנכתב ''עי' מה שכתבנו לעיל" אכן חוסר שימת לב. עמך הסליחה.
ומומלץ מאוד לעיין תמיד בגרסאות קודמות, לעבור על כל שינוי. זה גם מעניין וגם מחכים.
אני מבין אותך. אז אספר לך משהו: לפני כמה ימים סיימתי לכתוב מאמר על שיטת הרמב"ם בכל שיטת העל טבעי שאינו קדוש. הנחת היסוד של 'כל התורה' היא קיומו של העל טבעי שאינו קדוש, כמו שדים רוח רעה וכדומה, רק 'שיטת הרמב"ם' היא כזו, גם מהרש"ל ומאירי הולכים בדרכו, אבל זו 'שיטת הרמב"ם', ומסתמא אתה יודע מה כתב עליו הגר"א ביו"ד קע"ט.
לכן כל כך קפץ לי לשנות כאן, זו לא מחלוקת ראשונים, אלא פשטות הגמרא - ושיטת הרמב"ם, שקיימת בעוד כמה מקומות. זו לא גחמה שהתחשק לי 'לעוות' את המבט שאתה הנחלת, פשוט ברור לי שזה המבט הנכון.
לגבי השמטת חידושיך, אתה צודק, באמת לא הבנתי את ההערה שנשארה שמציינת ל'לעיל'. קח בחשבון שאנציקלופדיה מביאה רק 'מידע'. ובניסוח ממקום אחר: "אנציקלופדיה באה להעניק לנו את המידע הקיים, אולם היא לא מבחן הכניסה של רעיונות אל עולם המידע. לכן, אנו ככותבים יכולים לכתוב רק מה שמוגדר כ"מידע" אך לא מה שמוגדר כ"רעיון". משכך, כל נתון עובדתי בגוף הערך, חייב להיות מגובה במקור חיצוני שאינו האנציקלופדיה עצמה".
תחשוב על זה טוב.
אז גם מידע שהוא לחלוטין לא חידושים שלך, אי אפשר לכתוב אותו כך. אתה לא צריך להשמיט כלום, פשוט תשנה את הניסוח שהוא יציג עובדות בלבד. ועוד דבר - כמה שיותר בקצור, יותר טוב.
המלצה שלי: יום אחרי שכתבת, שב על הערך שוב, ותחשוב בכח איזה מילים ניתן להוריד בלי שזה יפגע בהבנת הקורא. ראה זה פלא.
המון הצלחה. (נכון כיף לכתוב משהו שיושבח מאד על ידי אחרים? יש בזה משהו מתוק)
רפי כהן ישר כוח. נפלא כדרכך. נ"ל לשנות שם ל"מאכל(ים) תחת המיטה" [אוכל נשמע פועל] ומה הדין תחת כסא וספסל שאדם נרדם בהם.
תחת כסא וספסל - הרב הכותב הביא בתוך הערך.
רפי עבודה יפה מאד. כבר מחכים לערך הבא שלך!
אין נושאים ישנים יותר