רב אחא בר אדא

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רב אחא בר אדא הוא אמורא שחי בדור השני, השלישי והרביעי לאמוראי בבל.

הוא היה תלמידו של רב (כעדות בנו רב פפא שמסר אמרה משמו של אביו ששמע מרב[1]), אך את עיקר תורתו קיבל מרב המנונא. זמן קצר עלה לארץ ישראל ומשם מסר עדויות לחכמי בבל, אחת מהן[2]: במערבא פסקי לה להאי קרא לתלתא פסוקי (=בארץ ישראל חילקו מקרא זה לשלושה פסוקים: ”וַיֹּאמֶר ה' אֶל-מֹשֶׁה הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן”[3].

הוא האריך ימים וכתב ידו רטט. במסכת בבא בתרא[4] מסופר כי רצו לזייף את כתב ידו הרוטט וחתימתו על שטר בטכניקה מסוימת, אך רבא גילה את המזימה מכיוון שהוא זכר שהוא לא חתם לפני רב אחא בר אדא על השטר מפני כבודו, שהיה זקן ממנו. עם זאת מכיוון שרבא היה גדול הדור, רב אחא שאל את שאלותיו לרבא[5].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29757121רב אחא בר אדא