אברהם בן דור
 | |
| לידה |
28 בינואר 1915 וינה |
|---|---|
| פטירה | 23 בדצמבר 1987 (בגיל 72) |
| השתייכות |
 צבא הגנה לישראל |
| דרגה |
 אלוף-משנה |
| תפקידים בשירות | |
|
שרות במשטרת היישובים העבריים ובנוטרות מדריך נפתי בהגנהמפקד הגנה מרחבית בצפון הארץ ראש הג"א במטה הכללי | |
| פעולות ומבצעים | |
 אות ההגנה מלחמת העצמאות מבצע קדש מלחמת ששת הימים | |
| עיטורים | |
 עיטור לוחמי המדינה | |
| תפקידים אזרחיים | |
|
מנהל מחוז הצפון במשרד השיכון מנהל פרויקט שיקום השכונות בטירת הכרמל | |
אברהם (דולק) בן דור לבית ברודנר (28 בינואר 1915 - 23 בדצמבר 1987) היה איש צבא, החל את דרכו במשטרת היישובים העבריים באזור הצפון ופעל רבות בתחום ההגנה המרחבית. היה מפקד עמק יזרעאל ואחר כך במסגרת ארגון ההגנה פיקד על נפת "לוי". עם פרוץ מלחמת העצמאות מונה למפקד גדוד בחטיבת גולני. בתפקידו האחרון בצבא שימש כראש הג"א. לאחר פרישתו מצה"ל מונה למנהל מחוז הצפון במשרד השיכון.
ביוגרפיה
אברהם (דולק) בן דור לבית ברודנר, נולד בשנת 1915 בווינה - אוסטריה. אימו, פרידה (שולמית), נפטרה בלידה, אביו נישא בשנית והמשפחה עברה לפולין לכפר באזור העיר לבוב.
אברהם התחנך בבית סבו. בגיל 13, עם סיום לימודיו בבית הספר היסודי, עבר ללמוד בפנימייה בבית ספר תיכון מקצועי בלבוב. בלבוב הצטרף אברהם לתנועה הציונית החלוצית "השומר הצעיר" ובשנת 1935 עלה ארצה כחלוץ עם קבוצת חברים אשר הקימה את כפר החורש. בשנת 1937 נכנס לשירות במשטרת היישובים העבריים ועד להקמת צה"ל שירת במקביל בהגנה ובנוטרות.
בשנת 1942 נישא אברהם לדבורה חברת קיבוץ רמת דוד והם עברו להתגורר בקיבוץ. בשנת 1943 נולד בנם אהוד (לימים מפקד הלוחמה האלקטרונית בחיל הקשר בדרגת אל"ם) ובשנת 1948 בתם שולמית. עם סיום מלחמת העצמאות עברה המשפחה להתגורר בחיפה.
שירות בנוטרות ובהגנה
בן דור התגייס לנוטרות ב-1937 ועבר קורס ראשוני בכפר החורש[1]. ב-1939 נשלח לקורס נוטרים ולאחר מכן לקורס מ"כים של ההגנה תחת פיקודם של יהושע גלוברמן, יצחק דובנו, יגאל ידין ויצחק פונדק. בסיום הקורס מונה בן-דור כאחראי על המשמר הנע (מ"ן) של קיבוץ שריד, גם מטעם ההגנה וגם מטעם המשטרה הבריטית. ארגון ההגנה היה זה שפיקד על הנוטרים וניצל את הכוחות ואת נשקם לפעילויותיו השונות בהגנה ובהתיישבות. ב-1942 ערכה ההגנה קורס מ"כים בכיסוי של קורס נוטרות, מפקד הקורס היה יגאל ידין ובן-דור שימש בו כמדריך. עקב החשש מפלישת הגרמנים לארץ, הקצינים הבריטיים נטו להעלים עין מאימוני ההגנה, עובדה אשר נוצלה על ידי ההגנה לריכוז קורסים ולימוד כלי נשק חדשים. ב-1943 מונה בן-דור למפקד חבל נהלל מטעם ההגנה ובאותה תקופה השתתף כמדריך בכמה מחזורים של קורסי מ"כים. בתקופה זו היה בן-דור אחראי גם על הדרכת הנוטרים בכל נפת יזרעאל וכחלק מתפקידו קשר יחסי ידידות עם הקצינים הבריטיים. ב-1945 מונה כמדריך בקורס מ"מים בג'וערה בפיקודו של יגאל ידין. משנת 1945 עד 1946 שרת בהגנה כמדריך נפתי[2]. ב-1946 עזב בן-דור את ההגנה וחזר לקיבוץ, אולם כבר לאחר חצי שנה נקרא לוועדת הביטחון של חבר הקבוצות ומונה כחבר בוועדה. תפקידו העיקרי היה בסיוע לעליית היישובים החדשים בנגב - אורים וצאלים[1]. בשנת 1947 נקרא על ידי ההגנה לחזור ומונה למפקד נפת לוי[3] (היא נפת העמקים ואחת מארבע הנפות של חטיבת גולני)[4][5].
שירות צבאי
עם הקמת צה"ל, התגייס אברהם בדרגת רס"ן לחטיבת גולני כמפקד גדוד "יזרעאל" של החטיבה (לימים קיבל הגדוד את מספרו - 113)[6][7]. גדוד 113 השתתף בקרבות לכיבוש מגדל העמק, הכפרים הערביים באזור נצרת, הגנה על משמר העמק מהתקפות צבא קאוקג'י וקרבות באזור ואדי עארה.
בשנת 1950 סיים קורס מפקדי גדודים[8] וביצע שורה של תפקידים פיקודיים ותפקידי מטה: ראש מטה בחטיבה 9 - חטיבת עודד, קצין שלישות פיקוד צפון, וב-1954 סגן מפקד חטיבה 2 - חטיבת כרמלי.
ב-1957 סיים אברהם קורס פו"ם בבית הספר לפיקוד ומטה של צה"ל. ב-1960 מונה למפקד הגנה מרחבית בצפון הארץ. ב-1961 הועלה לדרגת אלוף-משנה וב-1963 החליף את אל"ם יחזקאל פנט ומונה לראש הג"א במטה הכללי[8].
בן דור היה מפקד הג"א בעיצומה של המלחמה על המים במפעל הטיית מקורות הירדן של הליגה הערבית באמצע שנות ה-60. המאבק עם הסורים על האזור המפורז והשליטה על מקורות המים כמעט ולא מש מסדר היום ומפעם לפעם הופגזו היישובים לאורך הגבול[9]. בשנים שלפני מלחמת ששת הימים היה להג"א מעמד מבצעי חשוב בתפיסת הביטחון הלאומי ובתוכניות המטכ"ליות ובן-דור היה אחראי להכנת העורף לשעת מלחמה[10][11][12].
לימים סיכם בן דור את תקופתו בהג"א במילים אלו:
יזמנו את המקלט הדו-תכליתי, כלומר מקלט המשמש גם כמועדון או כיתת לימוד בעת רגיעה. בנינו מחסני חירום רבים בערים. שילבנו פלוגות ייעודיות רבות בגדודים. רכשנו ציוד חילוץ רב, וכיוון ההתפתחות היה יותר ניידות ויותר ציוד. באותן שנים אף ביצענו תרגילים רבים. אחד מהם, הזכור לי היטב, נערך ברחוב יצחק-שדה בתל-אביב, בהיקף גדול מאד, בהשתתפות חיל האוויר ובנוכחות מוזמנים רבים, כולל שרים. כן קיימנו תערוכות בנושא הג"א. הגדולה שבהן הייתה בגני-התערוכה בתל-אביב והצלחתה הייתה מעבר לכל הציפיות.
— עמוס כרמל, כל הארץ חזית - משירות התגוננות לפיקוד העורף 1936–2007, ההוצאה לאור של משרד הביטחון
במלחמת ששת הימים גויס בן דור למילואים בתפקיד ראש מל"ח (משק לשעת חירום) בפיקוד צפון.
קריירה אזרחית
בשנת 1964, על פי בקשתו של שר השיכון - יוסף אלמוגי מהרמטכ"ל יצחק רבין, שוחרר אברהם מצה"ל ומונה למנהל מחוז הצפון במשרד השיכון, תפקיד בו שרת עד צאתו לגמלאות ב-1979. על פועלו בבניין הגליל הוענקו לו תארים של יקיר העיר צפת, יקיר העיר נצרת עילית והיקיר הראשון של העיר כרמיאל, אשר את בנייתה ליווה מאז יומה הראשון.
מ-1979 כיהן אברהם כמנהל פרויקט שיקום השכונות בטירת הכרמל.
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 רשמה: חיה טננבוים, נוטרות - עדותו של אברהם (דולק) בן-דור לארכיון ההגנה, ארכיון תולדות ההגנה סימול 24–189, 5 במאי 1959
- ^ רשימת מפקדי גושים, נפות, ערים, מחוזות, גלילות, פו"ש, פלמ"ח וגדנ"ע, באתר ארגון ההגנה
- ^ הג"א, אנציקלופדיה צה"ל בחילו, עמ' 146
- ^ דוד גורן, אנשי גולני מספרים על פרשיות נעלמות, על המשמר, 6 באוקטובר 1968
- ^ דוד גורן, אנשי גולני מספרים על פרשיות נעלמות (המשך), על המשמר, 6 באוקטובר 1968
- ^ ניר מן, מסמכים/עדויות/זכרונות - שורשיה של משפחת מן - עדותו של יוסף (מן) בר-אור, באתר משפחות מן מצ'ורטקוב וכפרי המחוז MAAN
- ^ יוסף (מן) בר-אור, עריכה: ניר מן, סיפורו האישי של יוסף, באתר הלוחם היהודי במלחמת העולם ה-II
- ^ 8.0 8.1 אל"מ בן-דור - מפקד הג"א, למרחב, 16 ביולי 1963
- ^ עמוס כרמל, כל הארץ חזית - משירות התגוננות לפיקוד העורף, 2007-1936, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 2007, עמ' 72-71, מסת"ב 965-05-1387-6
- ^ כנס קציני הג"א בכירים, הצפה, 9 באפריל 1964
- ^ הג"א עוברת למערך נייד, למרחב, 3 בנובמבר 1963
- ^ מסע הסברה על תפקידי הג"א, למרחב, 10 ביוני 1964
