אוניברסיטת אשדוד

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome globe current event 1.svg
ערך זה עוסק במיזם עתידי
ייתכן שנכללים בערך פרטים שהם בגדר הערכה, או כאלה שעשויים להשתנות עם התקדמות המיזם.
ערך זה עוסק במיזם עתידי
ייתכן שנכללים בערך פרטים שהם בגדר הערכה, או כאלה שעשויים להשתנות עם התקדמות המיזם.
אוניברסיטת אשדוד
הליכי הבנייה, דצמבר 2023
הליכי הבנייה, דצמבר 2023
מיקום
מיקום הרובע המיוחד (קריית פרס), Ashdod60Logo.svg אשדוד
מדינה ישראלישראל ישראלישראל ישראל [[ישראלישראל ישראל|ישראלישראל ישראל]]

אוניברסיטת אשדוד היא אוניברסיטה עתידית באשדוד, הנבנית מ-2021[1] כחלק מהקריה האקדמית ברובע המיוחד (קריית פרס) בדרום-מזרח העיר, לצד פארק הייטק ושכונות מגורים.

הקריה האקדמית, הנבנית בתכנונו של האדריכל דוד קנפו,[2] מתוכננת לכלול מעונות עבור 10,000 סטודנטים, מגורי סגל וכ-3,000 יחידות דיור.[1]

היסטוריה

המכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון ברובע ב' בעיר – הקמפוס צפוי להיעתק לרובע המיוחד בדרום
הדיונה הגדולה – הקריה אמורה לגבול בה ממזרח ומדרום
בית החולים האוניברסיטאי אסותא אשדוד – צפוי להרוויח משיתוף פעולה עם הקריה האקדמית

בפברואר 2001 הוגשה הצעת חוק להקמת אוניברסיטה באשדוד בתמיכת רבים מחברי הכנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה, אך זו לא הוסיפה להתקדם לאחר דיון מוקדם במליאת הכנסת.[3] בעקבות הצעת החוק, ב-2002 אישרה המועצה להשכלה גבוהה פתיחת קמפוס נוסף של המכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון (SCE) מבאר שבע, ברובע ב' הוותיק בעיר. זאת בעקבות דרישה של סטודנטים למקצועות ההנדסה באזור אשדוד. המכללה הוקמה במבנה שהקצתה עיריית אשדוד, ששימש קודם לכן כמבנה בית הספר התיכון מקיף א'.[4]

ב-2004 נערכה תחרות בין 6 משרדי אדריכלות מובילים, "חיים דותן", "דוד נופר", משרדם של אמנון רכטר וגדי הלר, "גרשון ציפור אדריכלים", "אברהם יסקי" ו"רפי לרמן". ההצעה הזוכה הייתה של חיים דותן, שתכנן מבנים רבים באשדוד – וביניהם המשכן לאמנויות הבמה, חצי עשור שנים קודם לכן.[5][6] שלב א' של התוכנית, בעלות 30 מיליון דולר, תיאר בניית 6 מבנים על מגרש בגודל 46 דונם, הכוללים בניין למכללת SCE, בניין מינהלה, בית ספר לרפואה ולסיעוד ואת בניין הפקולטה לטבע.[5] ממבט עילי, מבני הקמפוס אמורים היו להיראות כסלעים על כר דשא.[7] דותן שאף לבנות את בנייני הפקולטות כך שלא יעוררו "רעש ויזואלי" אלא ישתלבו עם הטבע.[7] את הפקולטות תוכנן לחבר פארק שיהווה את לב הקמפוס, שיכלול מסלולי אופניים ואזורי ישיבה וגינון.[5] ראש עיריית אשדוד צבי צילקר תיאר את הצעתו של דותן כחדשנית וייחודית.[5]

ב-2012 שונתה התוכנית, והוחלט על הקמת קמפוס אקדמי ירוק[8] שימוקם ברובע המיוחד בדרום-מזרח העיר שישתרע על שטח בגודל 125–150 דונם בקרבת הדיונה הגדולה ויגבול בה ממזרח ומדרום.[9][10][11] לפי התוכנית החדשה, הקמפוס אמור להתבסס על עקרונות של "בנייה ירוקה" ולספק לעצמו כ-50% מתצרוכתו האנרגטית מאנרגיה גאותרמית וסולארית. הקמפוס תוכנן לכלול שלוחה של מכללת SCE, בית ספר לסיעוד שייתמך על ידי בית החולים האוניברסיטאי אסותא (שאז עוד היה בשלבי תכנון) ובית ספר למדעי הסביבה וחוגים למדעי הרוח. עם השינוי במתווה התכנון, האדריכל חיים דותן פרש מהתכנון. במרץ נערכה תחרות תכנונים נוספת באופן סגור בין 4 משרדי אדריכלות, מהם נבחר משרד "קנפו-כלימור" של דוד קנפו ותגית כלימור.[11] התקציב הראשוני שהוכרז עליו, היה 300 מיליון ש"ח, שמיומנם יועד להגיע מעיריית אשדוד, המל"ג ומתרומות.[11]

ב-2018 נערך טקס הנחת אבן הפינה בקריה על ידי עיריית אשדוד, שפרסמה את מתאר הקריה, הכולל קמפוס מבית מכללת SCE – והפעם הובהר כי יועתק מרובע ב' שבצפון העיר.[12][2] קמפוס זה צפוי להיות המוסד הראשון שיקום בקריה האקדמית, וישתרע על כ-46 דונם. ביתר שטח הקמפוס מתוכננים לקום מוסדות להשכלה גבוהה וכן האוניברסיטה.[13][14]

ביוני 2021 החלו עבודות הבנייה של הקמפוס.[1]

בדצמבר 2021 פרסם ראש עיריית אשדוד ד"ר יחיאל לסרי, כי נערכת פעילות משותפת בין העירייה לחבר המנהלים של SCE באשדוד להרחבת מגמות הלימוד מעבר לתחומים ההנדסיים – על ידי הקמת ישות עצמאית. לביקורת האופוזיציה[12] במועצת העירייה כי מדובר בפשרה שלא תיתן מענה ראוי כאוניברסיטה או באופן דומה למכללה ציבורית כספיר או כמכללת אשקלון, ענה ראש העירייה כי המל"ג קיבל החלטה עקרונית שלא להקים מוסדות אקדמיים (ציבוריים) חדשים, ועל כן קיים קושי רב בהשגת הסכמתו. לטענת לסרי, ”יש את כל המרכיבים כדי להקים קריה אקדמית עצמאית”, וקבלת אישור המל"ג היא המכשול היחיד בהכשרת המוסד.[2] לסרי הוסיף, כי העירייה שואפת להקים פקולטות למדעי החברה ולמדעי הים התיכון[2] – בדומה לתוכנית המקורית מ-2012.[11]

העיר אשדוד גדלה והתפתחה בשנים האחרונות בשל הגירה פנימית, גידול טבעי וקליטת אוכלוסייה גדולה של עולים חדשים. [...] הואיל ואין בעיר מוסד שיענה על ביקוש זה, נאלצים צעירים רבים מבני העיר לעזוב אותה לצורך רכישת השכלה אקדמית.

הקמתה של אוניברסיטה באשדוד תתרום לחיזוק מעמדה של העיר ולהמשך פיתוחה, תיצור מקומות עבודה חדשים ותמנע הגירה שלילית של אוכלוסייה צעירה ואיכותית ממנה אל ערים אחרות. [...] מגמה שלילית כזו תגרע מיכולתה של אשדוד להפוך לעיר מרכזית באזורה בפרט ובארץ בכלל.

– דברי הסבר, Emblem of Israel.svg שלבי החקיקה של הצעת חוק הקמת אוניברסיטה בעיר אשדוד, התשס"א-2001, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת

סמי שלום שטרית התבטא ל"ידיעות אשדוד" בנושא המגעים המתנהלים בעצלתיים להקמת האוניברסיטה, וטען כי בדומה לשדרות, בה הסטודנטים והמרצים במכללת ספיר מקיימים אירועי תרבות בעיר ומשקיעים בה כסף – כך הקמת אוניברסיטה באשדוד, שתשלים את "האזור החסר" שבין באר שבע (אונ' בן-גוריון) ורמת גן (אונ' בר-אילן) – תעלה את קרנה של העיר, ובפרט הקמתן של פקולטות לאמנויות, מדעי הרוח ומדעי החברה.[2]

ביוני 2023 הגיש יו"ר השדולה בכנסת להשכלה גבוהה, חבר הכנסת זאב אלקין, הצעת חוק פרטית להקמת אוניברסיטה בעיר אשדוד, בתמיכת סגן ראש העירייה אלי נכט המזוהה עם אותה מפלגה (המחנה הממלכתי).[15][16][17] בדברי ההסבר להצעת החוק, טען כי קידום הקמת האוניברסיטה תגשים את מחויבותה של המדינה לפעול למימוש שוויון הזדמנויות מהותי בין האזרחים, ותפתח את שערי האקדמיה לפלחי אוכלוסייה חדשים. כמו כן, העלה כי מיקומה של אוניברסיטה באשדוד הוא אסטרטגי עקב נמל אשדוד, וכן מבחינה גאוגרפית – אזור השפלה ואשקלון וסביבתה מונים, נכון לאותה עת, מעל 800 אלף תושבים להם אין מענה הולם לרכישת השכלה גבוהה. אלקין הצביע גם על היותו של אסותא בית חולים אוניברסיטאי המסונף לאוניברסיטת בן-גוריון הרחוקה – וטען כי הקמת אוניברסיטה הסמוכה לבית החולים תוכל לסייע בהגדלת כוח האדם הרפואי והפארא-רפואי במדינת ישראל באופן אפקטיבי יותר.[16][18] החוק — באסטרטגיה דומה לחוק העצמאי להקמת בית חולים באשדוד שהציעה חברת הכנסת תושבת העיר, סופה לנדבר, שחייב את שרי האוצר והבריאות להקימו תוך 6 שנים משחוקק[19] — קובע כי על שר החינוך להקים את האוניברסיטה בתום שנה לחיקוקו.[20]

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אוניברסיטת אשדוד בוויקישיתוף

תכנון אדריכלי

דוד קנפו ותגית כלימור (זכה ב-2012)

חיים דותן (המתכנן המקורי)

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 עופר אשטוקר, העבודות מתחילות ברובע המיוחד, באתר אשדוד נט, ‏11 ביוני 2021
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 אלי לוי, ד"ר יחיאל לסרי נכנע ללא מאבק: לא תוקם אוניברסיטה באשדוד (עמ' 12-13), ‏10 בדצמבר 2021
  3. ^ Emblem of Israel.svg שלבי החקיקה של הצעת חוק הקמת אוניברסיטה בעיר אשדוד, התשס"א-2001, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
  4. ^ גדי גולן, ‏הושקעו 8 מיליון שקל בשלב א' של קמפוס המכללה אשדוד, באתר גלובס, 23 במרץ 2005
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 גדי גולן, ‏אשדוד: אדריכל חיים דותן יתכנן את בניית הקמפוס האקדמי, באתר גלובס, 20 ביוני 2004
  6. ^ מירי ריילי, עיריית אשדוד תפרסם מכרז לשלב א' של הקמפוס האקדמי ב-30 מ' ד', באתר הארץ, 18 ביוני 2004
  7. ^ 7.0 7.1 טלי הרדאבל, ‏"די לאיידס האדריכלי", באתר גלובס, 23 בנובמבר 2006
  8. ^ קמפוס אקדמי, אתר עיריית אשדוד
  9. ^ אושרה בניית הבניין הראשון של האוניברסיטה באשדוד, באתר אשדוד נט, ‏24 בינואר 2012
  10. ^ בניין ראשון לקמפוס האקדמי, אתר עיריית אשדוד
  11. ^ 11.0 11.1 11.2 11.3 נועם דביר, קמפוס אקדמי יוקם באשדוד לפי עקרונות בנייה ירוקה, באתר הארץ, 4 במרץ 2012
  12. ^ 12.0 12.1 עופר אשטוקר, מה קורה עם בניית הקריה האקדמית באשדוד?, באתר אשדוד נט, ‏2 בדצמבר 2021
  13. ^ טקס הנחת אבן פינה לקמפוס האקדמי, אתר עיריית אשדוד
  14. ^ שרה שוורץ, בימים הקרובים: הנחת אבן פינה לקמפוס האקדמי הראשון באשדוד, באתר כאן דרום אשדוד, ‏17 במאי 2018
  15. ^ Emblem of Israel.svg שלבי החקיקה של הצעת חוק להקמת אוניברסיטה בעיר אשדוד, התשפ"ד-2023, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
  16. ^ 16.0 16.1 חזקי ברוך, פרסום ראשון: יוזמה להקמת אוניברסיטה בעיר אשדוד, באתר ערוץ 7, 19 ביוני 2023
  17. ^ תמי אברהמי, ביוזמה של סגן רה"ע אלי נכט: הצעת חוק להקמת אוניברסיטה באשדוד הועלתה היום בכנסת, באתר אשדוד היום, ‏19 ביוני 2023
  18. ^ חן מור אטיאס, "בשורה אמיתית לצעירים": בעקבות פניה של אלי נכט הוגשה הצעת חוק להקמת אוניברסיטה באשדוד, באתר כאן דרום אשדוד, ‏22 ביוני 2023
  19. ^ Emblem of Israel.svg היסטוריית החקיקה של חוק בית חולים באשדוד (הקמה והפעלה), התשס"ב-2002, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
  20. ^ האם תוקם אוניברסיטה באשדוד, באתר אשדודס, ‏19 ביוני 2023


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0