אחמד כנעאן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אחמד כנעאן
אחמד כנעאן
אחמד כנעאן
לידה 1965 (גיל: 56 בערך)
טמרה, ישראל ישראלישראל
תחום יצירה ציור
פיסול

אחמד כנעאןערבית: احمد كنعان; נולד ב-1965) הוא אמן רב תחומי, צייר, פסל ואוצר ערבי-ישראלי. עבודותיו הוצגו בתערוכות רבות ופסליו מוצגים במרחב הציבורי בישראל ובארצות אחרות כמו הפרש במוזיאון הפתוח עומר ותפילה לגשם בכיכר בגני תקווה. כאוצר וכמרצה הוא מקיים פעילות ענפה להעמקת הנוכחות של היצירה האמנותית בחברה הערבית בישראל.

קורות חיים

אחמד כנעאן נולד בטמרה ב-1965 לאביו מחמוד מוחי אלדין, נגר במקצועו, לאמו דוריה לאבדי מחיפה. הוא התייתם מאביו בהיותו בן שנתיים וחצי ואמו גידלה אותו ואת חמשת אחיו לבדה. שנות הילדות עברו עליו בסביבה המסורתית והחקלאית של הכפר. את לימודי התיכון החל בכפר הנוער החקלאי גלים והמשיך בתיכון עירוני א' בחיפה. בשנים אלה החל בצעדים ראשונים בפיסול ובציור בהשראת עבודותיו של הצייר גרשון קניספל שהוצגו בבית ספרו וברחבי העיר ובהשפעת תערוכות האמנות בבית הגפן בחיפה.[1] בשנים 1984–1985 למד ציור אצל האמן חליל ריאן בטמרה וב-1985 החל את לימודיו באקדמיה לעיצוב ואמנות בצלאל בירושלים. במהלך ארבע שנות הלימוד בבצלאל הרבה לבקר בתערוכות אמנות בעיר. בנוסף נחשף לפעילות האמנותית של אמנים פלשתינאים במזרח ירושלים. ב־1989 הוצגה תערוכה ראשונה שלו בתיאטרון אל-חכוואתי במזרח ירושלים ועם סיום לימודיו הוזמן להציג בתערוכות פיסול במוזיאון תל אביב ובמוזיאון רמת גן, בתום לימודיו עבד חמש שנים בבית יציקה לפסלי ברונזה בעטרות.[2]

ב-1994 חזר כנעאן עם אשתו ובתו אחלאם אל חיק משפחתו בטמרה והקים בה את ביתו ואת הסטודיו שלו. במקביל ליצירתו האמנותית פעל להרחבת המודעות לאמנות בחברה הערבית בגליל כמורה לפיסול ומרצה בבית ספר תיכון בתרשיחא, ובמכללות בסח'נין ונצרת. בשיתוף עם עמותת האמנים הערבים "אבדאע"[3] ועמותת "ענת". בסיוע מפעל הפיס, משרד החינוך והתרבות ו"אמנות לעם", יזם פרויקטים פיסוליים במרחב הציבורי ביישובים הערביים. ב-2004 יסד את הגלריה העירונית לאמנות בטמרה וכיהן בה כאוצר עד 2010. בגלריה הוצגו כ-30 תערוכות פיסול וציור של אמנים גם מעזה וממזרח ירושלים. בשנים 2007–2009 השלים לימודי תעודה במוזיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב, ובין 2010 ל־2012 היה אוצר הגלריה "סלון יפו לאמנות פלסטינית" שהיה בין מקימיה. בשנת 2006 הקים בטמרה את גלריה כנעאן, הממוקמת בקאנטרי קלאב של משפחתו. בגלריה מוצגות עבודותיו והיא מהווה מרכז פעיל ליצירה אמנותית ומושכת אליה מבקרים רבים. כנעאן השתתף בתערוכות קבוצתיות רבות ובפסטיבלים לאמנות רבים מספור בישראל ובעולם, כולל בכמה ממדינות ערב. ביניהם פסטיבלים לפיסול באום אל-פחם, גן התעשייה בתל חי, זארבריקן, גרמניה, דובאי, עמאן, יונשואן בסין, שארם א-שייח'.

יצירותיו נמצאות באוספים רבים, ביניהם: מוזיאון הצילום בתל חי, מוזיאון על התפר בירושלים, המוזיאון הפתוח בעומר, המוזיאון הלאומי בעמאן, מוזיאון אום אל-פחם, המוזיאון הפלסטיני בבית לחם, מוזיאון רמזי דלול בביירות, מוזיאון בקרקוב, ובאוספים פרטיים בגרמניה, ירדן, ארצות הברית, זנזיבר, כווית, קטר, דובאי, מצרים, מרוקו, אלג'יריה, טורקיה, הרשות הפלסטינית וישראל.

יצירתו

אחמד כנעאן: תפילה לגשם, גני תקווה

נושאי יצירתו של אחמד כנעאן לקוחים מסביבתו, אך גם ממיתוסים וממסורות העבר. רבות מעבודותיו נוגעות, במישרין או בעקיפין, במורכבות של חיי החברה הערבית במדינת ישראל. שאלות של זהות אישית ולאומית המעסיקות אותו, מוצאות ביטוי בנושאים המתייחסים להיסטוריה הפלסטינית. בציורים המתארים את הסביבה בה הוא חי יש נראות למורשת התרבותית הפלסטינית אך גם למציאות החיים העכשווית המשתנה. דואליות זו קיימת גם בהיבט הצורני של עבודותיו. בצד אלמנטים הלקוחים מהאורנומנטיקה ומהאמנות המוסלמית המשולבים בציוריו, בפסליו ניכרת השפעת הזרמים הבולטים בפיסול הישראלי, ובפיסול הבינלאומי.

בציוריו של כנעאן ובעבודותיו בטכניקה מעורבת משולבים מאפיינים של האורנומנטיקה האיסלאמית: צורות גאומטריות או צמחיות דמויות ערבסקות המשוכפלות וחוזרות כמעין מארג צבעוני של שטיח המשמש כרקע או כמסגרת מעוטרת. לעיתים אלו צורות פיגורטיביות-מופשטות של הדמות המרכזית בעבודה. מוטיבים קישוטיים אלו משולבים גם בשכבה של מעין רשת המופיעה מעל הציור כשהיא מגלה טפח ומסתירה טפחיים ויוצרת חיץ בין הציור לבין המתבונן. שכבה זו, דמוית עץ או ברזל בציורי השמן ועשויה עץ או ברזל בעבודות הפיסוליות היא מוטיב חוזר ברבות מיצירותיו של כנעאן, היא מושפעת מן המשרבייה, השבכה הנמצאת במרפסות ובחלונות הבתים ברבות מהארצות המוסלמיות ויוצרת הפרדה חלקית בין הבית והרחוב. המשרבייה מאפשרת מבט מבפנים החוצה מבלי להחשף. למוטיב זה, המייצר את הקשר בין יצירתו של כנעאן ובין עולם התרבות המוסלמי, יש גם יש גם משמעויות סימבוליות וקשרי עומק נוספים לתכני היצירה. "אפשר לטעון שהיצירה מבעד למשרבייה באה ממקום בו האמן מרגיש כלא, לא שייך, ומייצגת סוג של סגר, בין אם מבחירה ובין אם מחוסר ברירה.[4]

אחמד כנעאן: הפרש, המוזיאון הפתוח עומר

המיתוסים הקדומים והעבר ההיסטורי הם נושא חוזר, לעיתים ברמז, ברבות מעבודותיו של כנעאן. הקשר לתרבות הכנענית הקדומה של הארץ, שתפס מקום ניכר בפיסול הישראלי בשנות ה-1950 מופיע גם בפסליו של כנעאן, כביטוי לזהות המקומית שלו.[5] דמות הפרש, שהיא אחד המוטיבים הבולטים ביצירתו של כנעאן, מרמזת לעבר ההיסטורי המפואר של האסלאם, ולניצחונו של צלאח א-דין בקרב חיטין. הפרש על סוסו חוזר ומופיע בעבודותיו כדמות מרכזית ובאין ספור דמויות קטנות משוכפלות. ניצחונות העבר משמשים הנגדה והדגשה למצב הפוליטי בהווה.[6] בדמות הפרש יש תזכורת לדימוי אחר החוזר ביצירתו של כנעאן: הסוס המכונף המגלם את אל-בוראק, סוסו של הנביא מוחמד. אמנם מקור ההשראה המקורי הוא האריה המכונף הכנעני מתל מגידו.

אחמד כנעאן: שוהה בלתי חוקי

דמות אחרת החוזרת ומופיעה ביצירותיו של אחמד כנעאן הוא הפליט. בציורי השמן זהו הפליט הפלשתינאי הנושא את צרורותיו וצועד אל הבלתי נודע, לפעמים בודד ולפעמים מוקף באין מספר דמויות ממוזערות כמותו.[7] בעבודות פיסול של כנעאן הפליטים הם דמויות, לפעמים מופשטות, חסרות פרצוף וזהות מוגדרת, המצטופפות על סיפון אוניה. הסיפור המשפחתי והלאומי הופך בכך לטרגדיה כלל אנושית. דימוי הפליט מתקשר לדמות אחרת המופיעה בסדרת ציורי שמן של כנעאן: השב"ח - השוהה הבלתי חוקי, הישן תחת כיפת השמיים על מזרן מאולתר במטע הזיתים.[8] השב"ח הוא תזכורת למצב הפוליטי הבלתי פתור. אך ציורים אחרים של מטעי הזיתים, שהם חלק מסביבת חייו של כנעאן, מתארים מציאות של הרמוניה שלווה. כך גם סצינות מחתונה וריקוד הדבקה של גברים לבושים בלבוש מסורתי, שילוב של מסורת ושל מציאות החיים המודרניים נשקפת מדמויות הנשים. נשים בלבוש מסורתי, או עטויות בחג'אב ולבושות בלבוש מודרני-עכשווי, יושבות נינוחות שקועות בשיחה או בטלפון הנייד.[9]

תערוכות יחיד

מבחר תערוכות קבוצתיות

המשכן לאמנות בעין חרוד, מוזיאון תל אביב, מוזיאון רמת גן. שני מוזיאונים ביפן ובקוריאה, מרכז לאמנות בסלט לייק סיטי בארצות הברית, מאנייג' בסנט פטרבורג ברוסיה, בית האופרה בדרזדןגרמניה, מרכז פליג במרסיי בצרפת, קארדיף בווילס, לודג' בפולין, אלכסנדריה במצרים, בית האמנים בלונדון, המוזיאון הלאומי בעמאן, ירדן, במישיגן בארצות הברית, האנובר בגרמניה, גלריה ניסאן בקטר, ניו יורק ארצות הברית, גלריה 4-walls בעמאן, סארברוקן בגרמניה, מרכז מסחרי מרכאדו בדובאי, בהיידובסרמן בהונגריה, בעיר ניקייה ביוון. בקטר, הנסיכויות המאוחדות, עומאן, מרוקו, אלג'יריה, לבנון.

פרסים ומלגות

  • 1988 - קרן המלגות ע"ש משה שרת
  • 1989 - קרן המלגות ע"ש משה שרת
  • 2002- מלגת אמן בקהילה מאמנות לעם
  • 2004 עד 2010 - 4 מלגות לניהול הגלריה העירונית בתמרה מאמנות לעם
  • 2006, 2016 - 2 מלגות ממפעל הפיס להפקת קטלוגים
  • 2009 - פרס משרד עורכי הדין חזקיהו-חכמון
  • 2011, 2016 - 2 מלגות ממפעל הפיס למימון תערוכות
  • 2017 - פרס שרת התרבות על מפעל חיים באמנות
  • 2019 - מלגה להשלמת פרויקט אמנות ממפעל הפיס

לקריאה נוספת

  • אחמד כנעאן, הפרש, 2008, הוצאה פרטית בסיוע מועצת הפיס לאמנות.
  • אחמד כנעאן פסלים אלבום חדש, הוצאת המוזיאון הפתוח עומר 2011
  • אחמד כנעאן - ציורים נבחרים 2006 - 2015, גלריה כנעאן לאמנות

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים

  1. ^ אמן רב תחומי, News1, ‏9/12/2019
  2. ^ "אני לא רוצה לייבא אמנות חיצונית": ראיון עם אחמד כנעאן וביקור בגלריה בתמרה, ‏02/10/2006
  3. ^ "אבדאע" – עמותת האמנים הערבים, Association of developping art in the arab society
  4. ^ נאוה שושני, להיות "על הסוס" ומאחורי השבכה, קטלוג הפרש
  5. ^ רותי אופק, אחמד כנעאן - פסלים, עריכה: רותי אופק, המוזיאון הפתוח, גן התעשיה עומר, 2008, פרק חיפוש הזהות ביצירתו של אחמד כנעאן, עמ' 44 - 54
  6. ^ Shir Meller-Yamaguchi and Sharon Laor-Sirak, Shir Meller-Yamaguchi and Sharon Laor-Sirak, מוזיאון וילפריד ישראל, ‏2012
  7. ^ יוסף אליאס, אחמד כנעאן ציורים נבחרים 2006 - 2015, תמרה: כנעאן גלריה לאמנות
  8. ^ אחמד כנעאן ציורים נבחרים 2005 - 2015, תמרה: גלריה כנעאן
  9. ^ עאידה נסראללה, אחמד כנעאן - ציורים נבחרים 2005 - 2015, תמרה: גלריה כנעאן
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0