אין כא-לוהינו

אֵין כֵּאלֹקֵינוּ
אֵין כֵּאלֹקֵינוּ אֵין כַּאדוֹנֵנוּ אֵין כְּמַלְכֵּנוּ אֵין כְּמוֹשִׁיעֵנוּ מִי כֵאלֹקֵינוּ מִי כַאדוֹנֵנוּ מִי כְמַלְכֵּנוּ מִי כְמוֹשִׁיעֵנוּ נוֹדֶה לֵאלֹקֵינוּ נוֹדֶה לַאדוֹנֵנוּ נוֹדֶה לְמַלְכֵּנוּ נוֹדֶה לְמוֹשִׁיעֵנוּ בָּרוּךְ אֱלֹקֵינוּ בָּרוּךְ אֲדוֹנֵנוּ בָּרוּךְ מַלְכֵּנוּ בָּרוּךְ מוֹשִׁיעֵנוּ אַתָּה הוּא אֱלֹקֵינוּ אַתָּה הוּא אֲדוֹנֵנוּ אַתָּה הוּא מַלְכֵּנוּ אַתָּה הוּא מוֹשִׁיעֵנוּ אַתָּה תוֹשִׁיעֵנוּ, אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן כִּי עֵת לְחֶנְנָהּ כִּי בָא מוֹעֵד.

אין כא-לוהינו הוא פיוט הנאמר בסוף תפילת שחרית לפני פיטום הקטורת.

מקור

מקור התפילה מובא בטור בשם סידור רב עמרם גאון, כתפילה מקדימה לפיטום הקטורת.

הרמב"ם מביא אף הוא את הפיוט אחר תפילת העמידה בשחרית אך ללא פיטום הקטורת.

טעם אמירת הפיוט

רבי יהודה בר יקר כתב בספרו פירוש התפילות והברכות שמה שנהגו לומר חרוזים אלו קודם אמירת פיטום הקטורת, משום שאמרו חז"ל שהקטורת גורמת לעשירות, לכן אומרים "אין כאלוקינו", שלא נאמר כחי ועוצם ידי עשה לי החיל, רק הכל מאת ה' ניתן לנו, ולו נאה לברך על העושר.

טעם לאמירת הפיוט בשבת מביא בשבלי הלקט, כנגד תפלת שמונה עשרה - כדי להשלים למאה ברכות, וראו להלן.

זמן אמירת הפיוט

בכמה ראשונים מוזכר שנהגו לאמרו רק בשבת. וכן כתבו השבלי הלקט, הרוקח, הכל בו, התניא, הרמ"א, והגר"א, וכן הוא מנהג אשכנז.

הטעם לכך, כתב בשבלי הלקט, שעיקר התקנה באה כדי להשלים למאה ברכות, מפני שבשבת אין מתפללים תפילת שמונה עשרה, כי אם תפילת שבע, לכן אומרים ארבעה פעמים אין, מי ונודה - שראשי התיבות מרכיבות את המילה "אמן", ו"ברוך" ו"אתה" באים להשלים את צורת הברכות, אם כן הרי אומר שנים עשרה "אמן"^{[דרושה הבהרה]}, ועם שבע ברכות הרי שמונה עשרה, כנגד תפלת שמונה עשרה שמתפללים בחול.

על פי נוסח ספרד אומרים בחול בסיום הפיוט את הפסוק "אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד". ובשבת "אתה הוא שהקטירו אבותינו לפניך את קטורת הסמים".

הרמ"א כתב בשם רבי יצחק אייזיק מטירנא, שביום הכיפורים אין אומרים "אין כאלקינו", משום שאומרים "אהללה בקול רם" כנגד שמונה עשרה ברכות. טעם נוסף הוא מביא משום שתפילת נעילה משלמת למספר "מאה ברכות", ואם כן לפי הטעם של ה'שבלי הלקט' שאין כאלוקינו אמור להשלים מאה ברכות - אין צורך בכך ביום הכיפורים.

בספר המנהיג מביא מנהג פרובנס בצרפת לומר "אין כאלקינו" ו"פיטום הקטרת" במוצאי שבת אחר "ויתן לך", כסגולה לעשירות, מפני שאמרו חז"ל שהקטורת מעשרת.

בחלק מהחצרות החסידיות נוהגים לנגן את הפיוט בסעודה שלישית בשבת.

קישורים חיצוניים

• עיונים בסידור התפילה - אין כאלוקינו באתר אורות ישראל.
• אין כאלקינו באתר דעת.
• אין כאלוקינו באתר הפיוט והתפילה.