חסידות ירוסלב
ערך זה עוסק בחסידות ירוסלב מגזע חסידות ירוסלב היא חסידות גליציאנית שמקורה ועיקר פעילותה הייתה בעיר ירוסלב. מקים החסידות היה רבי שמעון מרילס תלמידו של החוזה מלובלין.
תולדות החסידות
הדור הראשון
רבי שמעון מרילס (מרילוס)[1] היה מגדולי וראשוני תלמידי החוזה מלובלין. היה גם תלמידם של רבי אלימלך מליז'נסק ורבי צבי הירש מרימנוב. לאחר פטירת רבו החוזה נסע גם לחבריו תלמידי החוזה מלובלין. נפטר בט"ו בתשרי תר"י. חיבר ספר בשם "תורת שמעון".
הדור השני
בנו רבי בונים מנחם מנדל מילא את מקומו. חתנו רבי קהת כיהן אף הוא בירוסלב. נפטר ללא בנים.
בן נוסף היה רבי יצחק, חתנו וממלא מקומו של רבי מנשה רובין מרופשיץ. בן נוסף היה רבי נפתלי שכיהן בליטוביסק, מחבר הספר "אילה שלוחה".
הדור השלישי
רבי שמעון (השני) מירוסלב, בנו של רבי בונים מנדל מילא את מקום אביו. התחתן עם בתו של רבי שמחה מלנצוט. בימי מלחמת העולם הראשונה נמלט מגאליציה לוינה עם כל משפחתו ונפטר שם, הובא לקבורה בבית הקברות ׳השער הראשון׳ בווינה.
הדור הרביעי
אחר פטירת רבי שמעון (השני) כיהנו בחסידות שלושת בניו.
- רבי דוד (–תרצ"ח, חתן רבי מנחם מנדל אייכנשטיין מזידיטשוב) ממלא מקום אביו.
- רבי אלעזר (חתן רבי חיים יחיאל מדומברובה) שכיהן בברלין כאדמו"ר מירוסלב, גורש על ידי הנאצים לזבנשין ומשם חזר לירוסלב, נרצח בשואה. הוציא את ספרו של סבו "תורת שמעון".
- רבי ישראל אריה ליב חתן רבי טודרוס בן רבי משה מקארוב ובזיווג שני חתן רבי אשר ישעיה מזלקובה, כיהן בירוסלב. נפטר באמצע המלחמה בזולקווה.
חתנו היה רבי דוד מעטשעד, בנו של רבי אברהם אהרן מקולבוסוף.
הדור החמישי
בנו של רבי דוד, רבי מנחם מילא את מקום אביו כבחור וסחף אליו המונים. נרצח בשואה.
אחר השואה
בזמן מלחמת העולם השנייה נמלט רבי אברהם יהושע העשיל רוקח־מרילוס בנו של רבי ישראל אריה ליב עם כל משפחתו לסיביר. בכלות המלחמה היגר לארה״ב.[דרושה הבהרה] מבניו:[דרושה הבהרה]
לקריאה נוספת
- יצחק אלפסי, החסידות, תל אביב: הוצאת מעריב, 1977, עמ' 168.
קישורים חיצוניים
- מאיר וונדר, המעיין, רבי שמעון מירוסלב, ניסן תשל"ג, עמ' 59 ואילך, באתר היברובוקס
הערות שוליים
