אמלתרא
אמלתרא (מלתרא) היא קורת עץ מעוטרת בציורים על ידי ציור, כיור[1] או חריטה[2].
האמלתרא מוזכרת בדברי חז"ל בנוגע למבנה בית המקדש ולעירוב, ונדונה בפוסקים לגבי סוכה ונרות חנוכה.
האמלתראות הראשונות המוזכרות במקורות הן הקורות שהיו מעל גבי פתח האולם בבית המקדש.
בדיני נרות חנוכה משתמשים בשם זה גם לנורות מהבהבות שמטרתן לתפוס את העין, וכן לנרות עצמם שמאירים ובולטים בחושך.
אטימולוגיה
בלשון התנאים[3] היא נקראת - 'מלטרא' וברבים - 'מלטראות', ובלשון האמוראים[4] - 'אמלטראות'. הר"ב גרס גם במשנה 'אמלטראות'. הערוך כותב שמקור השם הוא בשפה היוונית שבה קוראים לקורה – אמלתרא, לעומתו נשמע מדברי התפארת ישראל[5] שמקור השם הוא מארמית משום שפירש ששם זה הוא נוטריקון 'מול תרעא' בתרגום מארמית – 'מול השער'.
הרמב"ם (בפירוש המשנה) כותב שהבנאים קוראים לקורה זו - ערבי 'מקרנין', ובמערב קוראים לה - 'מקרבין'.
המלבי"ם מסביר את לשון הפסוק ”וְעָב עֵץ אֶל פְּנֵי הָאוּלָם מֵהַחֽוּץ”[6] שאלו האמלתראות.
צורתה
בגמרא הובאו שתי דעות בצורת אמלתרא: לדעת רב חמא בריה דרבה בר אבוה הן היו כצורת '"קיני", דהיינו לפירוש רש"י פיסול של קיני עופות, ולפירוש הרמב"ם ציור קינים. ואילו לדעת רב דימי בשם חכמי ארץ ישראל "פיסקי דארזא" דהיינו מוטות ארז ארוכים לאורך הקורה.
הראשונים נחלקו האם פירושים אלו נאמרו גם לגבי אמלתראות שבבית המקדש: לדעת רש"י והרא"ש, גם במקדש היו לוחות ארז (לדעת רב דימי) וה"מילא" שהוזכרה במשנה גם היא סוג של ארז ואילו לדעת הראב"ד, המחלוקת היא רק לגבי אמלתרא של עירוב, מכיון שלדעתו מילא אינו ארז ולא ניתן לפרש כך את המשנה.
בית המקדש
במשנה מסופר כי בבית המקדש מעל פתחו של האולם היו חמש אמלתראות שכל אחת גדולה מזו שתחתיה בשתי אמות, אמה מימין ואמה משמאל. פתח האולם היה רחב עשרים אמה, ומעליו התרחבה כל אמלתרא שתי אמות נוספות עד שהקורה העליונה הייתה רחבה שלושים אמה. כך נוצרה צורת מדרגות הפוכות מעל פתח האולם.
קורות אלו נעשו לנוי[7], הן היו עשויות מ'מילת', כלומר, עץ אלון[8] (שגדלים בו עפצים) או עץ שצבוע באדום[9] והן היו בולטות מבחוץ[10].
בגמרא[4] משמע שגם מעל פתח ההיכל היו קורות כאלו.
עירובין
חכמים אסרו להוציא מרשות היחיד למבוי שאינו מפולש אלא אם כן נעשה בפתחו לחי או קורה. הקורה צריכה להיות בגובה עשרים אמה ומטה ואם היא גבוהה מכך היא פסולה, אך ישנו פתרון כיצד להכשיר קורה שהונחה בגובה מעל עשרים אמה, על ידי שתהא אמלתרא[11].
הסיבה שאמלתרא פותרת את בעיית הגובה משום שמטרת הגבלת הגובה היא שליטת העין, שבגובה רב (למעלה מעשרים אמה) העין לא מבחינה בקורה, וממילא לא ניכר תיקון המבוי, אך האמלתרא שהיא משונה ומעוטרת היא תופסת את העין גם בגבוה כזה.
סיבה נוספת היא כיוון שצריך צורת הפתח, וביותר מעשרים אמה אין לזה צורת הפתח, אך האמלתרא מחזירה לו שוב את השם צורת הפתח.
כמו שאסור לשים את הקורה מעל עשרים אמה כך צריך שרוחב הפתח לא יהיה יותר מעשר אמות והגמרא דנה האם אמלתרא תפתור גם בעיית רוחב וספק הגמרא לא נפשט. והראשונים חלקו בדין זה. הרא"ש כתב ”ואמלתרא מהניא בגובהה ולא ברוחבה, דאמלתרא מהני בגובהה משום דדבר חידוש הוא ומסתכל כלפי מעלה לראותה ואגב זה רואה הקורה והאי טעמא לא שייך ברחבה.” והכסף משנה[12] דייק מדברי הרמב"ם שאף לדעתו אמלתרא לא מועילה ברוחב[13].
לעומתם יש ראשונים אחרים[14] שסוברים שזהו דין דרבנן ומקילים בו להתיר רוחב מעל עשר אמות על ידי אמלתרא[15].
חנוכה
נר חנוכה שהונח גבוה מעשרים אמה פסול משום שלא שולטת בו העין ואין פרסומי ניסא[16] ודנו הפוסקים אם גם בנר חנוכה יועיל שיניח סביב החנוכיה עיטורים כלשהם באופן שיתפוס את העין כדוגמת אמלתרא.
רבי שלמה זלמן אוירבך[17] פסק שלא מועיל אמלתרא (ציור וכיור) לנר חנוכה, שהרי גם נר עצמו בחשיכה הוא כמו אמלתרא שמושך את העין ובכל זאת נאסר למעלה מעשרים אמה, אם כן אין סברה להתיר גובה כזה כשתהיה תוספת ציור או דבר אחר.
פוסקים אחרים רצו לאסור את האמלתרא בנר חנוכה משום שרק בפתח שיש דרך לעשותו מעוטר מועילה אמלתרא מה שאין כן בנר חנוכה שאין רגילות לעשותו מעוטר.
יש שהתירו אמלתרא מסוג מודרני, שיניח נורות מהבהבות על יד הנר חנוכה וזה בוודאי ימשוך את תשומת העין וממילא גם החנוכייה תראה. בדרך זו התעורר חשש נוסף, כיון שהרואה יכול לחשוב שזהו הנר חנוכה ומותר להדליק נר חנוכה בנורות חשמליות דבר שאסור על פי ההלכה, אך חשש זה נדחה משום שהנורות נדלקות ונכבות ולא נראות ברציפות, ולכן אין חשש שהרואה יחשוב שהן במקום נרות חנוכה[18].
סוכה
גובה הסוכה צריך להיות לא יותר מעשרים אמה משום ש”אמר רבה דאמר קרא[19] "למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל" - עד עשרים אמה אדם יודע שהוא דר בסוכה, למעלה מעשרים אמה אין אדם יודע שדר בסוכה, משום דלא שלטא בה עינא.”[20]. והסתפק השפת אמת[21] האם אמלתרא תועיל גם בסוכה שגבוהה מעשרים אמה ונשאר בצריך עיון.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- אמלתרא באתר ויקישיבה.
- אמלתרא - מיקרופדיה תלמודית באתר ויקישיבה.
- הרב שמואל ברוך גנוט, מה ענין נורות צבעוניות לחנוכה? בפורום אוצר החכמה.
הערות שוליים
- ^ רבי עובדיה מברטנורא, מסכת מידות, פ"ג מ"ז ד"ה חמש.
- ^ פירוש המשנה לרמב"ם פ"ג מ"ז ד"ה מלתרא. התפארת ישראל (יכין, אות ס"ה) הזכיר את שני הפירושים, גם ציור כדברי הר"ב וגם חריטה כדברי הרמב"ם.
- ^ משנה, מסכת מדות, פרק ג', משנה ז'.
- ^ 4.0 4.1 תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף ג' עמוד א'.
- ^ משנה מדות פ"ג מ"ז יכין אות סה.
- ^ ספר יחזקאל, פרק מ"א, פסוק כ"ה.
- ^ תוספות הרא"ש, עירובין ב: ד"ה אלא – השני.
- ^ מתיבתא, ביאורי הפשט, עירובין ג. הערה ד על פי רש"י שם ד"ה של. וראו רע"ב מדות ג ז, ד"ה של ותפארת ישראל, יכין, אות סו בפירוש הראשון.
- ^ תפארת ישראל שם בפירוש השני. וראו רמב"ם בפירוש המשנה שפירש באופן אחר.
- ^ מלבי"ם, יחזקאל מא, כה, ביאור העניין
- ^ דעת רב או דעת חמא בריה דרבה בר אבוה בברייתא, תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף ג' עמוד א'.
- ^ רמב"ם, זמנים, יז, טו.
- ^ וכן דעת הרשב"א.
- ^ הרשב"א בשם 'יש מי שאומר', ר"ן והמאירי.
- ^ הראשונים הנ"ל סוברים שאף על פי שדין זה הוא מדרבנן, עיקר דין מחיצות הוא מדאורייתא ולכן צריך להחמיר גם בדין דרבנן הנובע ממנו.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף כ"ב עמוד א'.
- ^ הליכות שלמה הלכות חנוכה פי"ד ס"ז בשם המנחת שלמה, וכעין זה כתב בשבות יצחק ח"ה עמ' יא בשם הרב יוסף שלום אלישיב.
- ^ הגרי"נ קופרשטוק, קובץ בית אהרן וישראל, שנה כג, גליון ב, עמ' סז.
- ^ ספר ויקרא, פרק כ"ג, פסוק מ"ג.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף ב' עמוד א'.
- ^ שם ד"ה אמר רבה.
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.