אמנון אשכול

אמנון אשכול
לידה	25 בפברואר 1934; עין המפרץ, פלשתינה (א"י)
פטירה	27 במאי 2022 (בגיל 88)
השתייכות	צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות	1953–1984 (כ־31 שנים)
דרגה	תת-אלוף
תפקידים בשירות
	מפקד גדוד 104 בחטיבת הראל; מפקד חטיבת קרייתי; מפקד פיקוד הנח"ל;
פעולות ומבצעים
	מבצע שומרון; מלחמת סיני; מלחמת ששת הימים; מלחמת ההתשה; מלחמת יום הכיפורים; מבצע ליטני; מלחמת לבנון הראשונה
עיטורים
	עיטור המופת

אמנון אשכול (25 בפברואר 1934 – 27 במאי 2022) היה קצין צה"ל בדרגת תת-אלוף, שכיהן בין היתר כמפקד פיקוד הנח"ל. קיבל את עיטור המופת.

ביוגרפיה

אשכול נולד וגדל בקיבוץ עין המפרץ, למד בבית הספר האזורי נעמן והיה חניך ומדריך בתנועת השומר הצעיר. ב-1953 התגייס לצה"ל, שירת בחטיבת גולני, שבה היה קצין חבלה, ביחידת המיעוטים ובסיירת פיקוד הדרום. ב-1956 השתחרר משירות סדיר וסייע בהקמת הקיבוצים ניר עוז ואדמית. במלחמת סיני היה סגן מפקד פלוגת הסיור של פיקוד הדרום. ב-1957 שב לשירות קבע ושירת בחטיבת הצנחנים כסגן מפקד הפלס"ר ואחר כך כמפקד פלוגה. ב-1966 מונה למפקד פלס"ר שריון. הוא פיקד על פלס"ר 41 של חטיבת הראל במלחמת ששת הימים ולחם עמה בקרבות על ירושלים, ברמאללה, יריחו ובכיבוש רמת הגולן. במלחמת ההתשה פיקד על גדוד חרמ"ש 104 בחטיבת הראל, ושירת עמו בבקעת הירדן, בקו בר-לב וברצועת עזה. בינואר 1970 פיקד על כוח למעצר מחבלים במחנה פליטים אל-מע'זי; במהלך הפעולה נתקל הכוח ונפצע, על אף פציעתו המשיך לפקד ולהילחם. על פעולתו במבצע זה זכה לצל"ש ממפקד החטיבה ומאוחר יותר לעיטור המופת.

תיאור המעשה: בלילה שבין כ"ו לכ"ז בטבת התש"ל (4–5 בינואר 1970) פיקד רב־סרן אמנון אשכול על כוח שעסק בתפיסת מחבלים במחנה מוג'אזה ליד דיר אל־בלח. בשעת הסריקה, נכנס בראש חוליית חיילים לבית חשוד כדי לבדקו. לפתע נורו לעברם מאחד החדרים יריות אקדח ונזרקו עליהם שלושה רימוני יד. מהתפוצצות הרימונים נפצעו כל חיילי החוליה ובתוכם רב־סרן אמנון אשכול, אשר נפגע מרסיסים בראש, בחזה, בבטן וברגליים. על אף היותו פצוע, פרץ לבדו לתוך החדר, ירה במחבל הראשון שבו נתקל שהחזיק בידו רימון יד, והרגו. הרימון של המחבל התפוצץ בחדר ופגע ביתר המחבלים. ברגע זה הופיע בחלון החדר רב־סרן חיים קנון, שהרג את שאר המחבלים. בגמר הקרב דאג רב־סרן אמנון אשכול להגשת טיפול רפואי ולפינוי הפצועים כשהוא מתעלם מפצעיו, ורק לאחר שכל אנשיו פונו, קיבל אף הוא טיפול רפואי. בפעולה זו נהרגו ארבעה מחבלים. על מעשה זה הוענק לו עיטור המופת, ניסן התשל"ג אפריל 1973, דוד אלעזר, רב־אלוף, ראש המטה הכללי.

— עיטור המופת לאמנון אשכול

ב-1971 עבר יחד עם הגדוד הסבה לשריון. הדריך בבית הספר לשריון בקורס מפקדי פלוגות ובקורס אימון מתקדם. בספטמבר 1972 השתחרר משירות הקבע.

במלחמת יום הכיפורים פיקד על גדוד שריון 104, בחטיבת הראל, גדוד טנקי שוט קל. לחם בקרבות הבלימה בגזרה הדרומית של סיני, בחציית תעלת סואץ ובהתקדמות עד הק"מ ה-101. במהלך הקרבות החליף את סגן מפקד החטיבה שנפצע. לאחר המלחמה לחם במלחמת ההתשה ברמת הגולן. בהמשך שירותו הצבאי פיקד על חטיבת קרייתי, חטיבת שריון במילואים ולחם עמה במבצע ליטני ושירת כסגן מפקד אוגדה משוריינת בפיקוד הצפון. לאחר מכן יצא ללימודים במכללה לביטחון לאומי.

באוגוסט 1980 מונה למפקד פיקוד הנח"ל ושירת בתפקיד עד 1984. במהלך שירותו קודם לדרגת תת-אלוף. במלחמת לבנון היו תחת פיקוד הנח"ל שני גדודי היאחזות, שני גדודי בט"ש, שני גדודי מ"כים וגדוד של מחנה 80, כמו כן פלוגות נחלאים בגדודים שונים. לאור צורכי הצבא בחטיבת חיל רגלים נוספת, הוחלט על הקמת חטיבת הנח"ל שפעלה תחת פיקוד הנח"ל בראשותו של אשכול. במלחמת לבנון נשבו שמונה מחיילי הנח"ל ללא קרב. ביום העצמאות ב-1984 זכה הנח"ל לפרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.

בשנת 2013 יצא לאור ספרו האוטוביוגרפי, "בדרכי".

אשכול נפטר ב-27 במאי 2022 בגיל 88.