אקירה יושינו
| ענף מדעי | כימיה, הנדסה, אלקטרוכימיה |
|---|---|
| מקום מגורים | יפן |
| עיסוק | הנדסה, כימיה |
| מקום לימודים | אוניברסיטת קיוטו, אוניברסיטת אוסקה |
| פרסים והוקרה | פרס נובל לכימיה, פרס יפן, פרס C&C מדליית ה-IEEE |
אקירה יושינו (ביפנית: 吉野 彰; נולד ב-30 בינואר 1948) הוא כימאי יפני וזוכה פרס נובל לכימיה ב-2019. הוא עובד בתאגיד אַסַהִי קַאֶסִי ופרופסור באוניברסיטת מיגו שבנגויה. הוא ייצר את סוללת הליתיום-יון הבטוחה הראשונה, שנעשה בה שימוש נרחב במחשבים ניידים ובטלפונים הסלולריים.
ראשית חייו
נולד בסיוטה שביפן ב-30 בינואר 1948. קיבל תואר ראשון במדעים ב-1970 ותואר שני בהנדסה ב-1972 מאוניברסיטת קיוטו ודוקטורט בהנדסה מאוניברסיטת אוסקה ב-2005. במהלך שנות לימודיו במכללה, הצטרף למסלול שלימד קניצ'י פוקוי, האסייתי הראשון זכה בפרס נובל לכימיה
קריירה
אקירה יושינו בילה את כל החייו הלא אקדמיים בתאגיד אַסַהִי קַאֶסִי. מייד לאחר שסיים את התואר השני שלו הוא הלך לעבוד באַסַהִי קַאֶסִי. הוא החל לעבוד במעבדת קוואסאקי בשנת 1982 וקודם להיות מנהל פיתוח המוצרים עבור סוללות יונים בשנת 1992. ב-1994 הוא מונה למנהל הפיתוח הטכני של יצרנית ה-Lib ב-Battery Corp,חברת מיזם משותף של אסהי קאסי וטושיבה. יושינו הפך ב-2003 לעמית בתאגיד ו-2005 מונה להיות מנכ"ל העבודה באסהי קאסי. מאז 2017 הוא פרופסור באוניברסיטת מייג'ו ומעמדו בתאגיד אהסי קאסי השתנה לעמית של כבוד.
מחקר
בשנת 1981 החל יושינו במחקר על סוללות נטענות באמצעות פוליאצטילן. פוליאצטילן הוא פולימר אלקטרו-מוליך שהתגלה על ידי הכימאי הידקי שיראקאווה, שזכה על כך בפרס נובל לכימיה בשנת 2000. ב-1983 יושינו המציא אב טיפוס סוללה נטענת באמצעות תחמוצת ליתיום קובלט (licoo2), (שהייתה הבסיס לסוללת הליתיום יון).
הוקרה
- 1998: פרס הטכנולוגיה הכימית לשנת 1998 מטעם האגודה לכימיקלים ביפן.[1]
- 1999: פרס טכנולוגיית חטיבת הסוללות מטעם האגודה האלקטרוכימית[1]
- 2001: פרסי איכימורה בתעשייה - פרס על הישג ראוי[1]
- 2003: ציון לשבח למדע וטכנולוגיה מאת שר החינוך, התרבות, הספורט, המדע והטכנולוגיה - פרס המדע והטכנולוגיה, קטגוריית הפיתוח.[1]
- 2004: מדליה עם סרט סגול, מממשלת יפן.[1]
- 2011: פרס יאמאזאקי-טייצ'י מטעם הקרן לקידום מדע החומר והטכנולוגיה של יפן.
- 2011: פרס C&C מטעם קרן NEC C&C
- 2012: מדליית IEEE לטכנולוגיות סביבתיות ובטיחות מטעם IEEE[2]
- 2013: פרס האנרגיה העולמית
- 2014: פרס צ'ארלס סטארק דרייפר
- 2018: פרס יפן[3]
- 2019: פרס הממציא האירופי[4]
- 2019: פרס נובל לכימיה
- 2019: סדר התרבות[5]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 הפרופיל של אקירה יושינו, 1 באוקטובר 2019
- ^ IEEE - IEEE Medal for Environmental and Safety Technologies Recipients, web.archive.org, 2010-06-19
- ^ Bruce Y. Lee, 10 Lessons On How To Innovate From This Year's Japan Prize Winners, Forbes (באנגלית)
- ^ European Patent Office, Akira Yoshino (JP), www.epo.org (באנגלית)
- ^ Allen Kim CNN, 'Mario Bros.' creator Shigeru Miyamoto to be given one of Japan's highest honors, CNN
| זוכי פרס נובל לכימיה | ||
|---|---|---|
| 1901–1925 | ואן 'ט הוף (1901) • פישר (1902) • ארהניוס (1903) • רמזי (1904) • פון באייר (1905) • מואסאן (1906) • בוכנר (1907) • רתרפורד (1908) • אוסטוולד (1909) • וולך (1910) • קירי (1911) • גריניאר, סבטייה (1912) • ורנר (1913) • ריצ'רדס (1914) • וילשטאטר (1915) • לא הוענק (1916–1917) • הבר (1918) • לא הוענק (1919) • נרנסט (1920) • סודי (1921) • אסטון (1922) • פרגל (1923) • לא הוענק (1924) • ז'יגמונדי (1925) | 
|
| 1926–1950 | סוודברג (1926) • וילנד (1927) • וינדאוס (1928) • הרדן, פון אוילר-שלפין (1929) • פישר (1930) • בוש, ברגיוס (1931) • לאנגמיור (1932) • לא הוענק (1933) • יורי (1934) • פרדריק ז'וליו-קירי, אירן ז'וליו-קירי (1935) • דביי (1936) • הוורת', קארר (1937) • קון (1938) • בוטנאנדט, רוז'יצ'קה (1939) • לא חולק (1940–1942) • דה הוושי (1943) • האן (1944) • וירטאנן (1945) • סאמנר, נורתרופ, סטנלי (1946) • רובינסון (1947) • טיסליוס (1948) • ג'יוק (1949) • דילס, אלדר (1950) | |
| 1951–1975 | מקמילן, סיבורג (1951) • מרטין, סינג' (1952) • שטאודינגר (1953) • לינוס פאולינג (1954) • ויניו (1955) • הינשלווד, סמיונוב (1956) • טוד (1957) • סנגר (1958) • היירובסקי (1959) • ליבי (1960) • קלווין (1961) • פרוץ, קנדרו (1962) • ציגלר, נטה (1963) • הודג'קין (1964) • וודוורד (1965) • מוליקן (1966) • אייגן, נוריש, פורטר (1967) • אונסאגר (1968) • ברטון, האסל (1969) • ללואר (1970) • הרצברג (1971) • אנפינסן, מור, סטיין (1972) • פישר, וילקינסון (1973) • פלורי (1974) • קורנפורת', פרלוג (1975) | |
| 1976–2000 | ליפסקומב (1976) • פריגוז'ין (1977) • מיטשל (1978) • בראון, ויטיג (1979) • ברג, גילברט, סנגר (1980) • פוקוי, הופמן (1981) • קלוג (1982) • טאובה (1983) • מריפילד (1984) • האופטמן, קרל (1985) • הרשבאך, לי, פולני (1986) • קראם, להן, פדרסן (1987) • דייזנהופר, הובר, מישל (1988) • אלטמן, צ'ק (1989) • קורי (1990) • ארנסט (1991) • מרקוס (1992) • מוליס, סמית' (1993) • אולה (1994) • קרוצן, מולינה, רולנד (1995) • סמולי, קורל, קרוטו (1996) • בויר, ווקר, סקואו (1997) • קוהן, פופל (1998) • זוויל (1999) • היגר, מקדיארמיד, שירקאווה (2000) | |
| 2001 ואילך | נולס, נויורי (2001) • ויטריך, פן, טנקה (2002) • אגרה, מק'קינון (2003) • צ'חנובר, הרשקו, רוז (2004) • שובן, גרבס, שרוק (2005) • קורנברג (2006) • ארטל (2007) • שיממורה, צ'לפי, טסיין (2008) • יונת, רמאקרישנן, סטייץ (2009) • הק, נגישי, סוזוקי (2010) • שכטמן (2011) • לפקוביץ', קובילקה (2012) • ורשל, קרפלוס, לויט (2013) • בציג, הל, מורנר (2014) • לינדל, מודריץ', סנקאר (2015) • סטודרט, סובאז', פרינחה (2016) • דובושה, פרנק, הנדרסון (2017) • ארנולד, סמית', וינטר (2018) • גודאינף, ויטינגהאם, יושינו (2019) • שרפנטייה, דאודנה (2020) • ליסט, מקמילן (2021) • ברטוצי, מלדל, שארפלס (2022) • יקימוב, בוונדי, ברוס (2023) | |
