רוברט מוליקן
ערך זה עוסק בפיזיקאי והכימאי האמריקאי רוברט סנדרסון מוליקן. אם התכוונתם לפיזיקאי רוברט אנדרוז מיליקן, ראו  |
רוברט סנדרסון מוליקן (באנגלית: Robert Sanderson Mulliken; 7 ביוני 1896 – 31 באוקטובר 1986) היה כימאי ופיזיקאי אמריקאי, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1966 על פיתוח תאוריית האורביטל המולקולרי. כן נקראת על שמו השיטה לחישוב מטענם החשמלי של אטומים במולקולה, Mulliken population analysis.
ביוגרפיה
נולד בניובריפורט מסצ'וסטס הסמוכה לבוסטון. אביו היה פרופסור לכימיה אורגנית במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT). כבר כנער סייע לאביו, שחיבר ספר בן ארבעה כרכים על כימיה אורגנית, במלאכת העריכה.
בשנת 1913 זכה במלגת הצטיינות והחל ללמוד כימיה והנדסה כימית ב-MIT. ב-1917 קיבל תואר ראשון. עקב כניסת ארצות הברית למלחמת העולם הראשונה, סייע מוליקן למאמץ המלחמתי ועבד באמריקן יוניברסיטי בוושינגטון די. סי. בייצור גז רעיל במעבדתו של ג'יימס בריאנט קונאנט. כעבור תשעה חודשים גויס לחיל הלוחמה הכימית של צבא ארצות הברית (United States Army Chemical Corps), אך המשיך בעבודתו במעבדה. לאחר המלחמה הבין שאינו רואה את עתידו במעבדה הכימית ונרשם למסלול לתואר דוקטור באוניברסיטת שיקגו.
ב-1921 קיבל תואר דוקטור. עבודת הדוקטורט של מוליקן בשיקגו עסקה בבידוד איזוטופים של כספית באמצעות אידוי בהדרכתו של זוכה פרס נובל לפיזיקה רוברט מיליקן. לאחר שנחשף לעבודתו של הרמן שלזינגר על דיבורן (Diborane (אנ'), תרכובת של בורון ומימן - B2H6), החליט להקדיש את עצמו לחקר תכונותיהן של מולקולות מעניינות. הוא עסק בהפרדת איזוטופים של בורון ובמבנה מולקולות של בורון-חנקן באמצעות ספקטרוסקופיה, אותה למד במיוחד באוניברסיטת הרווארד, שם גם העמיק את ידיעותיו בתורת הקוואנטים. באותה עת הכיר גם את עמיתיו לעתיד, רוברט אופנהיימר, ג'ון ואן ולק, והרולד יורי.
בין השנים 1925 ל-1927 שהה מוליקן באירופה ועבד עם ארווין שרדינגר, פול דיראק, וורנר הייזנברג, לואי דה ברויי, מקס בורן וולתר בותה (כולם חתני פרס נובל). יחד עם פרידריך הונד (אנ') החל לגבש את תאוריית האורביטל מולקולרי, הנקראת Hund-Mulliken theory.
עד 1928 כיהן כפרופסור לפיזיקה באוניברסיטת ניו יורק. ב-1931 קיבל מינוי כפול הן כפרופסור לפיזיקה והן כפרופסור לכימיה באוניברסיטת שיקגו והמשיך ללמד גם בניו יורק. בשנת 1936, בגיל 40, נבחר כחבר האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית, החבר הצעיר ביותר בתלדות הארגון, עד לאותה עת.
במלחמת העולם השנייה ניהל מוליקן את פרויקט הפלוטוניום של אונברסיטת שיקגו. בהמשך פיתח שיטות מתמטיות על מנת לחשב את מבנה האלקטרונים במולקולות שעוררו לדרגת אנרגיה, באופן ששיטות מוקדמות יותר לא יכלו לבצע. עבור העבודה שביצע בתקופה זו זכה בפרס נובל בשנת 1966.
ב-1952 עשה שימוש בכלים של מכניקת הקוונטים על מנת לנתח תגובות בין חומצות לואיס לבין מולקולות בסיס.
בשנת 1967 נבחר כעמית זר בחברה המלכותית הבריטית.
ב-31 באוקטובר 1986, בגיל 90, נפטר מהתקף לב בבית בתו בוירג'יניה.
חיים אישיים
ב-1929 נשא לאשה את הלן, בתו של הגאולוג אדולף קרל נואה מאוניברסיטת שיקגו. לשניים שתי בנות. אשתו נפטרה ב-1975.
קישורים חיצוניים
- ביוגרפיה באתר פרס נובל
- ביוגרפי לזכרו, האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית
- מוליקן ולינוס פאולינג
- ציטוטים של מוליקן
| זוכי פרס נובל לכימיה | ||
|---|---|---|
| 1901–1925 | ואן 'ט הוף (1901) • פישר (1902) • ארהניוס (1903) • רמזי (1904) • פון באייר (1905) • מואסאן (1906) • בוכנר (1907) • רתרפורד (1908) • אוסטוולד (1909) • וולך (1910) • קירי (1911) • גריניאר, סבטייה (1912) • ורנר (1913) • ריצ'רדס (1914) • וילשטאטר (1915) • לא הוענק (1916–1917) • הבר (1918) • לא הוענק (1919) • נרנסט (1920) • סודי (1921) • אסטון (1922) • פרגל (1923) • לא הוענק (1924) • ז'יגמונדי (1925) | 
|
| 1926–1950 | סוודברג (1926) • וילנד (1927) • וינדאוס (1928) • הרדן, פון אוילר-שלפין (1929) • פישר (1930) • בוש, ברגיוס (1931) • לאנגמיור (1932) • לא הוענק (1933) • יורי (1934) • פרדריק ז'וליו-קירי, אירן ז'וליו-קירי (1935) • דביי (1936) • הוורת', קארר (1937) • קון (1938) • בוטנאנדט, רוז'יצ'קה (1939) • לא חולק (1940–1942) • דה הוושי (1943) • האן (1944) • וירטאנן (1945) • סאמנר, נורתרופ, סטנלי (1946) • רובינסון (1947) • טיסליוס (1948) • ג'יוק (1949) • דילס, אלדר (1950) | |
| 1951–1975 | מקמילן, סיבורג (1951) • מרטין, סינג' (1952) • שטאודינגר (1953) • לינוס פאולינג (1954) • ויניו (1955) • הינשלווד, סמיונוב (1956) • טוד (1957) • סנגר (1958) • היירובסקי (1959) • ליבי (1960) • קלווין (1961) • פרוץ, קנדרו (1962) • ציגלר, נטה (1963) • הודג'קין (1964) • וודוורד (1965) • מוליקן (1966) • אייגן, נוריש, פורטר (1967) • אונסאגר (1968) • ברטון, האסל (1969) • ללואר (1970) • הרצברג (1971) • אנפינסן, מור, סטיין (1972) • פישר, וילקינסון (1973) • פלורי (1974) • קורנפורת', פרלוג (1975) | |
| 1976–2000 | ליפסקומב (1976) • פריגוז'ין (1977) • מיטשל (1978) • בראון, ויטיג (1979) • ברג, גילברט, סנגר (1980) • פוקוי, הופמן (1981) • קלוג (1982) • טאובה (1983) • מריפילד (1984) • האופטמן, קרל (1985) • הרשבאך, לי, פולני (1986) • קראם, להן, פדרסן (1987) • דייזנהופר, הובר, מישל (1988) • אלטמן, צ'ק (1989) • קורי (1990) • ארנסט (1991) • מרקוס (1992) • מוליס, סמית' (1993) • אולה (1994) • קרוצן, מולינה, רולנד (1995) • סמולי, קורל, קרוטו (1996) • בויר, ווקר, סקואו (1997) • קוהן, פופל (1998) • זוויל (1999) • היגר, מקדיארמיד, שירקאווה (2000) | |
| 2001 ואילך | נולס, נויורי (2001) • ויטריך, פן, טנקה (2002) • אגרה, מק'קינון (2003) • צ'חנובר, הרשקו, רוז (2004) • שובן, גרבס, שרוק (2005) • קורנברג (2006) • ארטל (2007) • שיממורה, צ'לפי, טסיין (2008) • יונת, רמאקרישנן, סטייץ (2009) • הק, נגישי, סוזוקי (2010) • שכטמן (2011) • לפקוביץ', קובילקה (2012) • ורשל, קרפלוס, לויט (2013) • בציג, הל, מורנר (2014) • לינדל, מודריץ', סנקאר (2015) • סטודרט, סובאז', פרינחה (2016) • דובושה, פרנק, הנדרסון (2017) • ארנולד, סמית', וינטר (2018) • גודאינף, ויטינגהאם, יושינו (2019) • שרפנטייה, דאודנה (2020) • ליסט, מקמילן (2021) • ברטוצי, מלדל, שארפלס (2022) • יקימוב, בוונדי, ברוס (2023) | |
