פול קרוצן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פול קרוצן
Paul Crutzen

פול יוזף קרוצןהולנדית: Paul Josef Crutzen;‏ 3 בדצמבר 193328 בינואר 2021) היה קלימטולוג וכימאי הולנדי, זוכה פרס נובל לכימיה לשנת 1995.[1][2][3] היה מוכר בשל מחקריו בנושא שינוי האקלים, ובשל הפצת המונח אנתרופוקן, המעיד על השפעתו הנרחבת של האדם על כדור הארץ, ובראשה הכחדת מינים המונית.

ראשית חייו

קרוצן נולד בהולנד. בשנת 1940 החל את לימודיו בבית ספר יסודי. במהלך לימודיו בתיכון הוא הגיע לשליטה גבוהה בצרפתית, אנגלית וגרמנית. בנוסף, התמקד בלימודיו גם במדעי הטבע. בהמשך למד הנדסה אזרחית, אך לימודיו אלה נקטעו בשל גיוס לשירות חובה בצבא הולנד - שם שירת במשך כשנתיים.

קריירה ומחקר

מחקריו של קרוצן התמקדו בכימיה אטמוספירית, והוא היה ידוע בעיקר בזכות מחקריו בנושא הידלדלות שכבת האוזון.[4][5][6][7][8][9] בשנת 1970 הצביע על כך שפעילות האדם עלולה להגדיל את כמות החנקן החמצני בסטרטוספירה - תוצאה של תגובת שרשרת הנגרמת בשל השימוש הגובר בדשנים.[10]

אנתרופוקן

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אנתרופוקן

קרוצן ייחס להשפעת האדם על כדור הארץ במאות השנים האחרונות, מאז המהפכה התעשייתית, משמעות כה רבה עד כי ניתן להגדירה כתקופה גאולוגית חדשה.[11] הוא הציע ביחד עם שותפו למחקר, יוג'ין סטורמר, את המונח אנתרופוקן לציון התקופה הגאולוגית הנוכחית. באשר לשאלה מתי התחיל עידן האנתרופוקן, הם אמרו:

לקבוע תאריך ספציפי יותר לתחילת "האנתרופוקן" נראה שרירותי במקצת, אך אנו מציעים את החלק האחרון של המאה ה -18, אם כי אנו מודעים לכך שניתן להציע הצעות חלופיות (חלקן אולי אפילו יכללו את כל ההולוקן). עם זאת, אנו בוחרים בתאריך זה מכיוון שבמשך אלפיים השנים האחרונות ההשפעות הגלובליות של פעילויות אנושיות התגלו בבירור. זו התקופה בה נתונים שאוחזרו מליבות הקרחונים מראים את תחילת הגידול בריכוזים של כמה "גזי חממה" באטמוספירה - בפרט CO2 ו-CH4. זמן זה חופף להמצאת מנוע הקיטור בידי ג'יימס וואט בשנת 1784.[12]

אף שקמו לה מתנגדים,[13] קיבלה התפיסה של קרוצן תמיכה רחבה מגאולוגים רבים. בשנת 2008 פורסם מאמר רב מחברים, התומך בגישת האנתרופוקן.[14] עם זאת, אין עדיין הגדרה רשמית לתחילת האנתרופוקן, והמונח נתון במחלוקת עזה.

התחממות עולמית

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – התחממות עולמית

בינואר 2008 פרסם קרוצן ממצאים המראים שפליטות תחמוצת החנקן (N2O) במהלך ייצור דלקים ביולוגיים תורמות יותר להתחממות כדור הארץ מאשר הדלקים המאובנים שהם מחליפים.[15]

חורף גרעיני

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חורף גרעיני

פרסים ואותות כבוד

חיים אישיים

קרוצן נישא בשנת 1958 לטרטו סויניין. לזוג נולדו שתי בנות, אילונה וסילביה.[1]

נפטר ב-28 בינואר 2021.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 Autobiography from nobelprize.org
  2. ^ CV from nobelprize.org
  3. ^ An Interview - Paul Crutzen talks to Harry Kroto Freeview video by the Vega Science Trust.
  4. ^ Ramanathan, V.; Crutzen, P.J.; Kiehl, J.T.; Rosenfeld, D. (2001). "Aerosols, Climate, and the Hydrological Cycle". Science 294 (5549): 2119–2124. Bibcode:2001Sci...294.2119R. PMID 11739947. doi:10.1126/science.1064034.  Unknown parameter |citeseerx= ignored (עזרה)
  5. ^ Ramanathan, V.; Crutzen, P.J.; Lelieveld, J.; Mitra, A.P.; Althausen, D. (2001). "Indian Ocean Experiment: An integrated analysis of the climate forcing and effects of the great Indo-Asian haze". Journal of Geophysical Research 106 (D22): 28,371–28,398. Bibcode:2001JGR...10628371R. doi:10.1029/2001JD900133. 
  6. ^ Andreae, M.O.; Crutzen, P.J. (1997). "Atmospheric Aerosols: Biogeochemical Sources and Role in Atmospheric Chemistry". Science 276 (5315): 1052–1058. doi:10.1126/science.276.5315.1052. 
  7. ^ Dentener, F.J.; Carmichael, G.R.; Zhang, Y.; Lelieveld, J.; Crutzen, P.J. (1996). "Role of mineral aerosol as a reactive surface in the global troposphere". Journal of Geophysical Research 101 (D17): 22,869–22,889. Bibcode:1996JGR...10122869D. doi:10.1029/96jd01818. 
  8. ^ Crutzen, P.J.; Andreae, M.O. (1990). "Biomass Burning in the Tropics: Impact on Atmospheric Chemistry and Biogeochemical Cycles". Science 250 (4988): 1669–1678. Bibcode:1990Sci...250.1669C. PMID 17734705. doi:10.1126/science.250.4988.1669. 
  9. ^ Crutzen, P.J.; Birks, J.W. (1982). "The atmosphere after a nuclear war: Twilight at noon". AMBIO 11 (2/3): 114–125. JSTOR 4312777. 
  10. ^ Crutzen, P.J. (1970). "The influence of nitrogen oxides on the atmospheric content". Q. J. R. Meteorol. Soc. 96 (408): 320–325. doi:10.1002/qj.49709640815. בדיקה אחרונה ב-29 באפריל 2017. 
  11. ^ http://www.mpch-mainz.mpg.de/~air/anthropocene/Text.html
  12. ^ "Opinion: Have we entered the "Anthropocene"?". IGBP.net. בדיקה אחרונה ב-24 בדצמבר 2016. 
  13. ^ http://geology.about.com/od/geotime_dating/a/anthropocene.htm
  14. ^ http://www.geosociety.org/gsatoday/archive/18/2/pdf/i1052-5173-18-2-4.pdf
  15. ^ Crutzen, P. J.; Mosier, A. R.; Smith, K. A.; Winiwarter, W (2008). "N2O release from agro-biofuel production negates global warming reduction by replacing fossil fuels". Atmos. Chem. Phys. 8 (2): 389–395. doi:10.5194/acp-8-389-2008. 


סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0