פרידריך ברגיוס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פרידריך ברגיוס
Friedrich Bergius
פרידריך ברגיוס
לידה 11 באוקטובר 1884
פטירה 30 במרץ 1949 (בגיל 64)
ענף מדעי כימיה
מקום מגורים גרמניה ארגנטינה
פרסים והוקרה חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1931
תרומות עיקריות
פיתוח שיטות כימיות בלחץ גבוה
תהליך ברגיוס לייצור דלק סינתטי

פרידריך קארל רודולף ברגיוס (גרמנית: Friedrich Karl Rudolf Bergius; ‏11 באוקטובר 1884 - 30 במרץ 1949) היה כימאי גרמני, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1931, במשותף עם קארל בוש, "על התרומה לשיטות כימיות בלחץ גבוה".

ברגיוס נולד ליד ברסלאו (ורוצלב), בפרובינציה הפרוסית סילסיה, חלק מהאימפריה הגרמנית. אביו היה בעליו של מפעל כימי בגולדשמיידן, וברגיוס מצא עניין רב במפעל, ולמד את שיטות העבודה בו. ב-1903 החל בלימודי כימיה באוניברסיטת ברסלאו, שירת בצבא הגרמני במשך שנה, המשיך לאוניברסיטת לייפציג ב-1905, וסיים את לימודיו ב-1907. ברגיוס חקר שיווי משקל כימי בתגובות בפאזה גזית, במיוחד סינתזה של אמוניה. בין השאר, פיתח שיטת עבודה מעשית לביצוע תגובות בלחצים של עד 300 אטמוספירות.

ב-1910 פתח מעבדה משלו בהנובר, עקב חוסר בציוד מתאים ב-Technische Hochschule של הנובר, בו עבד. המעבדה התרחבה בהדרגה, ותוך זמן קצר כללה מספר סדנאות ומעבדות, בהן העסיק כמה מעמיתיו. אחד מפירות המחקר בתקופה זו (1912-1913) הייתה ההידרוגנציה של פחם ושמנים כבדים בעזרת מימן, תחת לחץ גבוה.

ב-1914, עקב הקושי באחזקת מעבדה בגודל כזה, העביר את ניהולה למחלקת אסן של חברת Th. Goldschmidt A.G, וקיבל תפקיד ניהולי בחברה. כדי להוכיח את אפשרות המסחור של שיטת ההידרוגנציה, קיים שיתופי פעולה עם חברות אחרות, כגון Shell Trust, וחברת בריטיות בתחום הפחם. ברגיוס סיים בהצלחה את עבודתו בתחום בשנת 1927. התהליך שפיתח ידוע כיום בשם תהליך ברגיוס, ובעזרתו ניתן להפיק דלק נוזלי מפחם.

לאחר הצלחתו זו, התמקד בניסיונות להפיק סוכר מתאית בעץ. ב-1931 זכה בפרס נובל לכימיה, במשותף עם קארל בוש, על תרומתם לפיתוח שיטות עבודה לכימיה בלחץ גבוה.

לאחר מלחמת העולם השנייה, עקב קשריו ההדוקים עם חברות שהיו קרובות למשטר הנאצי, היגר לארגנטינה, ונפטר ב-1949 בבואנוס איירס.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פרידריך ברגיוס בוויקישיתוף
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0