ג'ון קנדרו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-edit-clear.svg
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: תרגמת.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: תרגמת.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
ג'ון קנדרו
Sir John Cowdery Kendrew
John Kendrew Nobel.jpg
לידה 24 במרץ 1917
פטירה 23 באוגוסט 1997 (בגיל 80)
ענף מדעי כימיה
מקום מגורים בריטניה
פרסים והוקרה חתן פרס נובל לכימיה בשנת 1962
תרומות עיקריות
חקר מבנה חלבונים המכילים קבוצה פרוסטטית הם heme
שלב אחר שלב על מנת למצוא מבנה של מולקולה על ידי קריסטלוגרפיה באמצעות קרני רנטגן

סר ג'ון קאודרי קנדרואנגלית: John Cowdery Kendrew;‏ 24 במרץ 1917 - 23 באוגוסט 1997) היה כימאי וקריסטלוגרף אנגלי. בשנת 1962 חלק פרס נובל לכימיה יחד עם מקס פרדיננד פרוץ. קבוצתם במעבדת קוונדיש עסקה בחקר מבנה חלבונים המכילים קבוצה פרוסטטית הם (heme).

ראשית חייו

נולד באוקספורד שבאנגליה לאב חוקר אקלים באוניברסיטת אוקספורד ולאם היסטוריונית אמנות. התחנך בבית הספר דרגון בעיר הולדתו ואחר כך במכללת קליפטון בעיר בריסטול (19301936). בין השנים 1936 - 1939 המשיך את לימודיו המתקדמים וסיים תואר בכימיה. בחודשים הראשונים של מלחמת העולם השנייה עסק בחקר תגובות קינטיות, הפך לחבר במוסד מחקרי של חיל האוויר המלכותי ועבד בפיתוח רדאר. בשנת 1940 התמנה לחוקר במטה חיל האוויר והחזיק בתפקיד מפקד אגף. במהלך שנות המלחמה קנדרו גילה עניין גובר בבעיות ביוכימיות והחליט לחקור את מבנה חלבונים.

קריסטלוגרפיה

בשנת 1945 קנדרו החל לעבוד בקבוצה של מקס פרוץ במעבדת קוונדיש בקיימברידג'. הוא החליט לערוך מחקר השוואתי בקריסטלוגרפיה של המוגלובין בין עוברים לכבשים בוגרות בעקבות הצעה של הפיזיולוג ג'וזף ברקרופט. לאחר זמן מה סבר קנדרו כי מיצה את המחקר בהמוגלובין בתנאים של אותה תקופה, ופתח בחקר מולקולת המיוגלובין שגודלה רק רבע מגודל מולקולת ההמוגלובין. המיוגלובין נמצא בתאי שריר ואוגר בתוכו חמצן. תחילה מקור התאים מהם הפיק את המיוגלובין היה לבבות סוסים, אולם, הגבישים שהושגו היו קטנים מידי עבור קריסטלוגרפיה באמצעות קרני רנטגן. קנדרו הבין שרקמות האוגרות בתוכן חמצן, ביונקים החיים בסביבה ימית יספקו סיכויי הצלחה גבוהים יותר. לאחר שהזדמן לו לרכוש נתח גדול של בשר לוויתן מפרו הוא מצא שגבישים של מיוגלובין לוויתן אכן היו גדולים יותר וניחנו ביכולת הבדלה טובה יותר בין פרקציות שונות לאחר הקרנת קרני האיקס. בעיה זו נפתרה לגמרי רק לאחר שפרוץ ערך השוואה בין מספר גבישים: אחד בצורתו הטבעית ואחרים גובשו רק לאחר שהושרו בתמיסות המכילות מתכות כבדות ועברו אינטגרציה של יוני המתכת במקומות ספציפיים על החלבון.

בשנת 1947 הפך קנדרו לחבר מן המניין במועצת המחקר הרפואי (MRC) והקים יחידת מחקר ללימוד המבנה המולקולרי של מערכות ביולוגיות, בהכוונתו של סיר לורנס בראג. במעבדתו בקיימברידג' קבע קנדרו את מבנה החלבון מיוגלובין הנמצא בתאי שריר ואוגר בתוכו חמצן.

בשנת 1954 קיבל קנדרו תפקיד בכיר במעבדה על שם דייווי פארדיי במכון המלכותי בלונדון.

פרס נובל הוענק לקנדרו ולפרוץ עבור קביעת המבנה המרחבי של חלבונים באמצעות קריסטלוגרפיה באמצעות קרני רנטגן.

המשך פועלו של קנדרו לאחר תגליתו המפורסמת

בשנת 1963 היה קנדרו בין המייסדים של ארגון הביולוגיה המולקולרית האירופאי ולאחר מכן ייסד ושימש כעורך ראשי של כתב העת "הביולוגיה המולקולרית" (Journal of Molecular Biology). בשנת 1967 הוא נבחר כעמית האיגוד הביוכימאים האמריקאי, ובשנת 1974 הצליח לשכנע ממשלות של מדינות שונות באירופה להקים את מעבדת הביולוגיה המולקולרית בהיידלברג והיה לנשיאה הראשון. בין השנים 1974 - 1979 היה בחבר הנאמנים של המוזיאון הבריטי, ובין השנים 1974 - 1988 שימש כמזכיר בכיר, סגן נשיא ונשיא המועצה הבינלאומית לאיגודים מדעיים.

לאחר פרישתו ממעבדת הביולוגיה המולקולרית האירופאית, נהיה קנדרו לנשיא סט ג'ון קולג' באוניברסיטת אוקספורד והחזיק בתפקיד בשנים 19811987.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'ון קנדרו בוויקישיתוף


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0