יוהאן דייזנהופר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-edit-clear.svg
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ניסוח.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ניסוח.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.

יוהאן דייזנהופרגרמנית: Johann Deisenhofer; נולד ב-30 בספטמבר 1943 בצוזאמלטהיים (Zusamaltheim), בוואריה) הוא ביוכימאי גרמני זוכה פרס נובל, שקבע את המבנה התלת ממדי של קומפלקס חלבונים, שלהם תפקיד מרכזי בתגובת פוטוסינתזה. על גילוי זה הוענק לו, יחד עם שותפיו, החוקרים רוברט הובר והארטמוט מישל, פרס נובל בכימיה ב-1988. דייזנהופר גם זכה יחד עם מישל ב-1986 בפרס בביולוגיה פיזיקלית של האגודה האמריקנית לפיזיקה. ב-1988 הוא זכה בפרס אוטו באייר. מכהן מ-1988 כפרופסור לביוכימיה במרכז הרפואי של אוניברסיטת דרום מערב טקסס. (אנ') בדאלאס.[1][2]

ילדות ונעורים

יוהאן דיזנהופר נולד ב-1943 בגרמניה לטקלה (Thekla) ויוהאן (Johann) דייזנהופר. כשאביו חזר משירות בצבא הגרמני, החלו הוריו לעבוד בחווה המשפחתית. ב-1948 נולדה אחותו היחידה, אנטוני (Antonie). כשסיים את לימודי חטיבת הביניים ב-1956, ציפו הוריו שינהל את החווה המשפחתית, אבל הוא לא הביע כל עניין בכך והם שלחו אותו לבית ספר תיכון.[1]

קריירה מחקרית

ב-1965, אחרי שירות של שלוש שנים בצבא הגרמני, הוא התחיל את לימודיו בפיזיקה באוניברסיטה הטכנית של מינכן (אנ'). במהלך לימודיו הוא התעניין בפיזיקה של מצב מוצק, וכתב תזה על הנושא במעבדה של קלאוס דראסנפלד (Klaus Dransfeld). לדראסנפלד הייתה השפעה גדולה על הקריירה של דייזנהופר, בכך שחשף אותו למחקרים בביופיזיקה. ב-1971 החל דייזנהופר את לימודי הדוקטורט בתחום זה, במעבדה של הובר ב-Max Plank Institut Fur Eiweiss.[1]

בסיום לימודיו המשיך דייזנהופר שנתיים של פוסט-דוקטורט, ובהמשך קיבל משרה קבועה. בשנתיים הראשונות במעבדה של הובר הוא השתתף במספר מחקרים (Human C3a, Citrate Synthase, and Alpha 1-Proteinase Inhibitor). כן התעניין בפיתוח ותחזוק תוכנת קריסטלוגרפיה. ב-1982 הוא הצטרף למישל במחקר של מרכז תגובה, במטרה לקבוע את המבנה התלת-ממדי של מולקולה.[1]  

מחקרים אלו הביאו לחשיפה גדולה למחקרו של דייזנהופר, והוא קיבל הצעת עבודה לקבוצת מחקר משלו מאוניברסיטת טקסס בדאלאס. ב-1988 הוא קיבל שם משרה כפרופסור בביוכימיה. בדאלאס הוא גם פגש את קריסטן פישר סינדהל, ונישא לה.[1]

פרסים

ב-1986 זכה דייזנהופר בפרס בביולוגיה פיזיקלית של האגודה האמריקנית לפיזיקה.[2] ב-1988 זכה בפרס אוטו באייר.[2]

ב-1988 זכה בפרס נובל בכימיה על מחקר קביעת המבנה התלת ממדי של מרכז תגובה פוטוסינתטזי.[2]

מחקר מרכזי

ב 1981 הארטמוט מישל מצא דרך לגיבוש מרכז תגובה פוטוסינתטזי בבקטריה Rhodopseudomonas Vindis. מישל בא להתעייץ עם הובר והאחרון שלח אותו לדייזנהופר. השניים עבדו במשך שלוש שנים על מיפוי של יותר מ-10,000 אטומים בממברנה של מבנה החלבון של הבקטריה שבמהלכם דייזנהופר השתמש ב טכניקה של קריסטלוגרפיה X-Ray. זה היה פעם הראשונה שמיפו את המבנה התלת ממדי של מרכז תגובה פוטוסינתטזי. חישוב עקיפת קרן ה X-Ray  נעשתה בקלות, אבל תהליך כתיבת תוכנת המחשב לקחה שנתיים. הוא יצר תוכנת מחשב גרפית המשתמשת בנתונים הקשורים לעקיפת קרן ה X-Ray ביחד עם אורך גל קבוע מראש ותרגם את תוצאת הנתונים לדגם ממוחשב במבנה תלת ממדי.[3]

הגילויים  שלו אפשר לנו להבין איך צמחים הופכים אור שמש לאנרגיה אלקטרוכימית. המחקר שלו עזר למדענים להבין את הקשר בין הממברנה למבנה הפרוטאין הדרוש לאנזימים, הורמונים, ומבנה הפרוטאין.[2]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים