ארטאס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף ארטס)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ארטאס
أرطاس
מנזר הורטוס קונקלוזוס
מנזר הורטוס קונקלוזוס
טריטוריה הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית הרשות הפלסטינית
נפה בית לחם
שטח 4.300 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ בכפר 3,663 (2007)
אזור זמן UTC +2
ארטאס ב-1940. ניתן להבחין בבתי הכפר ובמנזר

ארטאסערבית: أرطاس) הוא כפר פלסטיני 4 ק"מ מדרום לבית לחם, דרומית-מזרחית לבריכות שלמה. מרבית תושביו מוסלמים ולצידו מנזר גדול בשם הורטוס קונקלוזוס.

שם המקום

לדברי יצחק בן צבי[1], המקום מזוהה עם עיטם שביהודה השם עיטם השתמר בשם אחד המעיינות הסמוכים לכפר, עין עטן, שמימיו נמשכו לירושלים בימי התקופה החשמונאית על ידי "האמה החשמונאית (התחתונה)" ולאחר מכן באמת הביאר. מסורת נוצרית מקשרת את שם הכפר עם גן נעול (שיר השירים, ד', י"ב) כיוון שביוונית הורטוס (Hortus, בלטינית Artasium)=גן וארטאס הוא שיבוש של הורטוס. "גן נעול" יכול להיות כינוי של גן העדן ואכן נוסעים תיארו אותו כפתחו של גן עדן בשל שפע המים והצמחייה שבאזור ומכאן השם של המנזר הורטוס קונקלוזוס, Hortus Conclusus, גן נעול.

היסטוריה

ייתכן שבתקופה הרומית משך הורדוס את מימי מעיין ארטאס באמת מים להרודיון, לאורך גדתו הצפונית של נחל תקוע[2], למרות שמעשה הנדסי משוער זה מעלה קשיים הנדסיים (מפלס מי המעיין נמוך בכחמישה מטרים מן האמה, אולם ניתן לגשר על פער זה אם מניחים שנבנה סכר) וספרותיים (יוסף בן מתתיהו כותב שהמים הובאו להרודיון "ממרחק רב", אך ארטאס רחוק מהרודיון כ-6 ק"מ בלבד)[3]. בכל מקרה מצויים באזור שרידי אמה רומית, אך ייתכן שמוצאה היה בבריכות שלמה או במעיינות אחרים.

כתובת בקיר מסגד הכפר קובעת את מועד הקמתו ל-1306 ומשייכת אותו לפיכך לתקופה הממלוכית. באותה עת לערך נמשכו מימי מעיין ארטאס לאורך גדתו הדרומית של נחל תקוע על מנת לשרת טחנת קמח עתיקה בארץ ישראל[2].

בשנת 1850 בערך רכש קונסול בריטניה בארץ ישראל, ג'יימס פין, חווה חקלאית בארטאס על מנת שתשמש גרעין להתיישבות של "יהודים-נוצרים" (כלומר מומרים)[4]. אל פין חבר יהודי מומר בשם ג'ון משולם (John Meshullam), שהוביל עמו מספר פועלים מומרים וגברת אמריקאית בשם קלורינדה מיינור (Clorinda S. Minor), חברת הכת המשיחית שייסד ויליאם מילר. מיינור, שהגיעה יחד עם עוד עשרה גברים אדוונטיסטים (בהם סבו של הסופר ג'ון סטיינבק), ועם ציוד חקלאי מודרני לשעתו ומלאי של זרעי פירות וירקות, רכשה אדמות נוספות. החווה המשותפת שיווקה פירות וירקות לירושלים ברווחים נאים. בין יבולי החווה הייתה תוצרת חקלאית שלא נראתה לפני כן בארץ ישראל, אפרסקים, תפוחי אדמה ועגבניות. ב-1852 התגלע סכסוך בין קבוצתה של מיינור לקבוצת משולם. סכסוך בין משולם לבין בני הזוג פין התגלע ב-1860 והביא את הקץ על ההתיישבות[1][5]. בחווה ביקרו ועבדו גם הנרי ונטוורת' מונק, חקלאי קנדי שהטיף לשיבת היהודים לארצם תוך כינון עצמאות מדינית, והצייר ויליאם הולמן האנט.

ב-1863 כתב החוקר ויקטור גרן שבכפר 300 תושבים ושניכר שבבתיו נעשה שימוש משני בחלקי מבנים עתיקים.

במאה ה-19 נהרסו שאריות כנסייה מהתקופה הצלבנית שהייתה בכפר[6].

ב-1902 הוקם בשולי הכפר מנזר הורטוס קונקלוזוס שיועד לנזירות.

בשנת 1925 הוציא הנציב העליון צו המפקיע את העודף ממי מעיינות הכפר לטובת אספקת המים לירושלים[7]. תושבי הכפר פנו לבית הדין העליון וזה ביטל את הצו בטענה שהוא נוגד את כתב המנדט[8]. בתחילת 1926 ביטל בית המשפט לערעורים בלונדון את פסק הדין והתיר לממשלה להפקיע ממימי הכפר[9]. בעיתונות הערבית דווח שהכפר נפגע מהעלויות של המשפט[10]. בשנת 1931 הייתה כוונה להשתמש במים ממעינות הכפר לטובת ירושלים[11], אך בהתערבות הממשלה הוחלט להביא מים במקום זאת מעין פואר[12].

בשנת 1938, במהלך המרד הערבי הגדול, הוטל על הכפר קנס כספי בגלל מאורעות בכפר[13].

במפקד האוכלוסין שערכה ממשלת המנדט הבריטי בשנת 1922 נמנו בכפר 433 תושבים מוסלמים ו-43 נזירות. ב-1931 נמנו 545 מוסלמים, 69 נזירות ועוד 5 גברים נוצרים[14]. ב-1945 הוערכה אוכלוסיית הכפר בכ-800 איש[15].

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ארטאס בוויקישיתוף

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0