רבי ברוך הגר
 | |||||
| ברקע אוהל קברי האדמו"רים בויז'ניץ, בו טמון בין היתר רבי ברוך הגר | |||||
| לידה |
סיוון ה'תר"ה קוסוב | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | כ' בכסלו ה'תרנ"ג (בגיל 47) | ||||
| מקום מגורים | ויז'ניצא | ||||
| חיבוריו | אמרי ברוך | ||||
| אב | רבי מנחם מנדל הגר (צמח צדיק) | ||||
| אם | מרים מעניא | ||||
| צאצאים | ראו משפחתו | ||||
| |||||
רבי ברוך הגר (סיוון ה'תר"ה, - כ' בכסלו ה'תרנ"ג) היה האדמו"ר השני בחסידות ויז'ניץ והרביעי בשושלת קוסוב-ויז'ניץ.
ביוגרפיה
נולד לרבי מנחם מנדל הגר מויז'ניץ, ולמרים מעניא בתו של רבי ישראל מרוז'ין, ועל פי בקשת סבו רבי ישראל מרוז'ין הוא נקרא על שמו של רבי ברוך ממז'יבוז'. נישא לצפורה בתו של רבי אריה לייב מז'יטומיר בנו של רבי שמואל אבא מסלאוויטא נכדו של רבי פנחס מקוריץ.
בשנת תרמ"ה הוא החל לשמש כאדמו"ר, אך סירב לנהוג בגינונים כמנהג אביו. כמעט לא אמר דברי תורה לרבים, והמעט שכן נאמרו בחדות[1].
ככל בית קוסוב-ויז'ניץ, פיזר מכספו לצדקה. מסופר שפעם נתן לעשיר שירד מנכסיו וביקש מהרבי שיסייע בידו להשיא את בתו קופסת טבק - כסגולה להצלחה, אך קודם שנתנה לו הניח בה בסתר 200 רובל, וכשהגיע ה"יורד" לאכסנייתו וראה את הכסף בקופסה מיהר לרבי להשיב את הכסף, אולם הרבי דחהו בעדינות רבה ואמר לו: "רואה אני, כי ברכתי כבר נתקיימה בך"...
כאביו וכזקנו המשיך בפיקוח על מצב הדת באזור. הוא אסר את שחיטתו של שוחט מסיגט, דבר שגרם למחלוקת חריפה עם רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים מסיגט שבהונגריה (כיום ברומניה), בעל ה"קדושת יום טוב" (אביו של רבי יואל טייטלבוים מחסידות סאטמר). לימינו של הרב מסיגט עמדו רבני הונגריה, ולימינו של הרבי מויז'ניץ עמדו רבי יצחק אהרן איטינגא מלבוב, רבי יצחק שמלקיס מלבוב, רבי נפתלי צבי יהודה ברלין מוולוז'ין, רבי אברהם בנימין קלוגר מבראד ורבנים נוספים. אגב, אותו שוחט גרם למחלוקת נוספת בין בנו של ה"קדושת יום טוב", ובין בנו של רבי ברוך, רבי ישראל מויז'ניץ. מחלוקת זו הונצחה בספרים מלחמת מצווה[2] מצד רבה של סיגט, ואוהב משפט[3] מצד ויז'ניץ.
ספריו
את אמרי תורתו המעטים שנאמרו על ידו קיבץ חתנו הרב מרדכי חודורוב והוציאם לאור הוא הספר אמרי ברוך - ספר דרושים על פרשת השבוע, תנ"ך ומועדי ישראל. נדפס לראשונה בקולומיאה ה'תרע"ב. הוצאה מחודשת מונסי תשס"ד, עוד הוצאה בשנות הע' בעיר ירושלים.
משפחתו
רוב חסידיו פנו אחרי פטירתו אל בנו רבי ישראל אך חלקם פנו לשאר בניו, שכיהנו גם הם כאדמו"רים בבוקובינה וגליציה.
- רבי ישראל, ממלא מקום אביו בויז'ניץ
- רבי חיים, אדמו"ר באנטניא
- רבי משה משאץ, האדמו"ר הראשון בחסידות שאץ ויז'ניץ. חתן רבי אברהם יהושע העשיל ממז'יבוז'.
- רבי שמואל אברהם אבא מהורודנקה. חתן רבי משה מרדכי ממקארוב.
- מרת חוה, היתה נשואה לבן דודו של אביה, רבי שמואל דוב חודורוב, כיהן בפטריבה[4].
- מרת רייזל, היתה נשואה לרבי מרדכי חודורוב בן רבי חיים יהודה מאיר מברדיצ'ב, כיהן כאדמו"ר מטאלנה-ויז'ניץ בבידוולה ובקולומיאה ולאחר מכן בניו יורק. נפטר בב' בחשוון תרצ"ח. את מקומו מילא בנם רבי מנחם מנדל דוד (תרמ"ז - י"א באדר תש"מ) שכיהן כרב בצ'רנוביץ ובברונקס. חיבר ספר בשם "במועדו". בתם מרים היתה נשואה לרבי מנחם מנדל הגר מוישווה.
- רבי יעקב יצחק דוד (בערך תרכ"ו - י"ג באדר תרצ"ב) מסטרוז'ניץ. חתן רבי יששכר בער מדולינא. כיהן בסטרוז'ניץ ובטשודין.
- רבי פנחס (בערך תרכ"ז - י' באדר תש"א) מבורשה, חתן דודו רבי שמואל מסקאהל. כיהן גם בוישווה ובסיגט. בנו רבי אלתר מנחם מנדל מילא את מקומו. נרצח בגטו סעליש (לפי גרסה אחרת באושוויץ)[5].
- רבי שרגא פייבוש הגר (בערך תר"ל - י"ג בטבת תרצ"ז) מזליטשיק. חתן רבי חיים מנחם מזינקוב ובזיווג שני של רבי משה מקוסוב.
- מרת שיינדיל - אשת הרב שלום יוסף פרידמן מצ'רנוביץ', בנו של רבי ישראל פרידמן מסדיגורה
- רבי יחיאל מיכל (בערך תרל"ב - י"ג בכסלו תש"ב) מהורודונקה. מילא את מקום אחיו רבי שמואל אבא. היה חתנו של אחיו רבי חיים מאנטניא, נכדו רבי משה הוכתר לאחר השואה כאדמו"ר מאנטניא ממשיך השושלת.
- רבי שלום מדמיטש
לקריאה נוספת
- יצחק אלפסי תפארת שבמלכות: בית קוסוב - ויז’ניץ, תל אביב, תשכ"א
- קדוש וברוך - תולדותיו, נתן אליהו רוט, בני ברק, תשס"ב.
קישורים חיצוניים
- ספר אמרי ברוך, קולומיה תרע"ב, באתר היברובוקס
| תקופת חייו של רבי ברוך הגר על ציר הזמן |
|---|
 |
הערות שוליים
- ↑ כהנא חיים בו יהודה מנחם, ראשון, אבן שתיה החדש, ירושלים: מעיין החסידות, ה'תשנ"ד, מערכה שביעית, עמ' תנ"ה-תנ"ו
- ↑ מלחמת מצוה, באתר היברובוקס
- ↑ אוהב משפט, באתר היברובוקס
- ↑ ראו: הרב מו"ה שמואל חאדרוב, בשם הגדולים מארץ הגר-חלק א, מערכת ש, עמוד מו, אות קסא.
- ↑ ראו: הרב מו"ה פנחס האגער, בשם הגדולים מארץ הגר-חלק א, מערכת פ, עמוד ל, אות מה.
