רבי מנחם מנדל הגר (וישווה)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
האדמו"ר מוישווה
רבי מנחם מנדל הגר
אין תמונה חופשית
לידה 1885
ה'תרמ"ה
כפר בעדעווייעלא, מרמורש טרנסילבניה
פטירה 12 בינואר 1941 (בגיל 56 בערך)
י"ג בטבת ה'תש"א
קלויזנבורג
מקום קבורה בית הקברות שומרי שבת
חיבוריו שארית מנחם
אב רבי ישראל הגר
אם הינדא
האדמו"ר מוישווה ה־ראשון
ב' בסיוון ה'תרצ"וי"ג בטבת ה'תש"א
רבי ברוך הגר ←

רבי מנחם מנדל הגר (ה'תרמ"ה, 188512 בינואר 1941) היה האדמו"ר מוישווה.

קורותיו

מצבת קברו, בתוך אוהל אדמו"רי ויז'ניץ

בכור בניו של האדמו"ר רבי ישראל הגר והינדא, בת רבי מאיר הורוביץ האמרי נועם מויז'ניץ. נולד בכפר בעדעוויעלא במרמורש שבטרנסילבניה, שם כיהן אביו כרב. נקרא על שם אבי סבו רבי מנחם מנדל הגר, ה"צמח צדיק". הוא גדל בבית אביו שהתיישב בויז'ניץ. נסמך להוראה על ידי רבי שלום מרדכי שבדרון ורבי בנימין אריה וייס מצ'רנוביץ. ידידו הקרוב אז היה רבי דוד פלדמן, שסיפר, שבמשך השבוע היה הרב הגר חולץ נעליו רק לפני טבילה במקווה, כיון שלא ישן במיטה ורק למד תורה.

בשנת ה'תרס"ב (1902) נישא לבת דודו הרב מרדכי חודרוב (היה נשוי לאחות אביו). לאחר נישואיו כיהן כר"מ בישיבת "בית ישראל" שהקים אביו בויז'ניץ, בהמשך כיהן כראש הישיבה. בשנת ה'תרס"ח (1908) התמנה לרבה של ויז'ניץ. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה הצטרף לאביו ולשאר בני משפחתו שעברו להתגורר בגרויסוורדיין (אוראדיה) בטרנסילבניה. ישיבת "בית ישראל" נסגרה, ולימים הוקמה מחדש במקום, ואחר כך בישראל, על ידי אחיו רבי אליעזר הגר (נקראת כיום "ישיבת בית ישראל ודמשק אליעזר").

בשנת ה'תרפ"א (1921) התמנה כרב בעיירה וישווה שבמחוז מרמורש שבטרנסילבניה, ועמד בראש הישיבה שהתקיימה במקום. ישיבה זו הייתה הגדולה בכל רומניה באותה תקופה, ובשיאה מנתה כ-400 תלמידים. לאחר פטירת אביו בשנת ה'תרצ"ו (1936), החל נוהג באדמורו"ת וכונה האדמו"ר מוישאווא. גם לאחר ששימש כאדמו"ר המשיך לעמוד בראשות הישיבה ולמסור בה שיעורים. כן היה פעיל מאוד בחיזוק הדת בכל חבל מרמרוש.

בשנת ה'תש"א חלה, בחודש טבת הוא נלקח לרופאים בקלויזנבורג, שם נותח, אך נפטר במוצאי שבת, אור לי"ג בטבת לפנות בוקר. עצמותיו הועלו לקבורה לארץ ישראל והוא נקבר באוהל אדמו"רי ויז'ניץ, בבית הקברות שומרי שבת בבני ברק. על שמו רחוב האדמו"ר מווישווה בקריית ויז'ניץ בבני ברק, וברובע א' באשדוד.

בניו

החסידות כיום

בי"ט באייר ה'תשמ"ד (21 במאי 1984) הקימו צאצאי הרב הגר את: "אגודת בית מדרש גבוה לתורה תפארת מנחם ואהל מאיר וישווא - ויז'ניץ"[1]. העמותה ייסדה ברחוב רש"י 30 בבני ברק, בית כנסת לחסידי ווישווא, ובתקופה שהרב ישראל הגר (כיום האדמו"ר מויז'ניץ) התגורר מחוץ לקריית ויז'ניץ, עקב הרחקתו מהחסידות, הוא קבע בו את מקום תפילתו.

סמוך למותו של רבי נפתלי צבי, בשנת ה'תש"ס, הקימו שרידי חסידי ווישווא את מרכז החסידות מחדש ברחוב מינץ שבשכונת רמות ד' בירושלים, ומינו לאדמו"ר את רבי ברוך הגר, נינו של רבי מנחם מנדל. בית המדרש מכונה "ישועות ישראל", פועל בו כולל אברכים, מכון להוצאת כתבי החסידות, וכן יוצא לאור עלון שבועי "תפארת ווישווא"[2].

שני אחיו של רבי ברוך מכהנים אף הם באדמו"רות בארצות הברית, רבי מנחם מנדל הגר במונסי[3], ובית מדרשו נקרא "שארית מנחם ווישווא", ורבי יצחק הגר בבורו פארק.

ספרו

  • שארית מנחם - על התורה

לקריאה נוספת

  • אברהם פוקס, ישיבות הונגריה בגדולתן ובחורבנן, עמודים 524-536, ירושלים, ה'תשל"ט
  • אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, חלק ה, בני ברק, ה'תשמ"ח, עמודים לא-מז
  • נתן אליהו רוט, הגאון הקדוש מוישאווא, שני חלקים, בני ברק, ה'תשס"ט

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0