האוכל דג ביום דג ניצל מדג

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ביהדות אשכנז נהוג לאכול געפילטע פיש

האוכל דג ביום דג ניצל מדג הוא פתגם שמעודד אכילת דגים בשבת, לפי ההסבר: מי שיאכל דג ביום ד"ג כלומר, ביום שבת שהוא היום השביעי (ד"ג בגימטריה שבע), ינצל מד"ג שהוא ראשי תיבות של דין גיהנום.

יש שפירשו שניצל מד"ג הוא ראשי תיבות של מדורי גיהנום, ויש שכתבו שהכוונה ניצל מדין גלגול.

המפרשים שהכוונה שאכילת דגים מצילה מגלגול הסתמכו על דברי הרב חיים פלאג'י[1] שכתב בשם ספר גדי מקולס (דף ח:), שמי שלא אוכל דגים בשבת חוזר בגלגול.[2]

מקור

הזכור הראשון לאמרה הוא בספרו של רבי יעקב רקח "שולחן לחם הפנים" (סימן רמב):[3]

"ועל זה רמזו ז"ל, כל האוכל דג ביום ד"ג ניצול מד"ג, כי יום ד"ג רצונו לומר שבת, כי ד"ג עולה ז', ניצול מד"ג, מדין גהינם"

רבי יעקב רקח, שולחן לחם הפנים, סימן רמב ד"ה הרב עמ' ג

מקור נוסף הוא בספר ברוך אברהם מאת רבי ברוך אברהם מני (בנו של רבי אליהו מני) אשר הביא אף הוא את פתגם זה:

ואמרו האוכל דג ביום ד"ג (הוא שבת בגימטריא ד"ג שעולה שבעה) ניצול מד"ג ראשי תיבות דין גיהנם, כי הוא רומז לתנין של סעודת הצדיק לעתיד לבא שהוא מרמז ליום שבת קודש

הרב ברוך אברהם מני, ברוך אברהם, פרשת כי תשא, עמ' ריד

בשם חז"ל

מקובל בציבור לייחס את אמרה זו לחז"ל על אף שמימרא זו לא הוזכרה לא בגמרא, לא במדרש, ולא במקום אחר.

המתנגדים לאמרה

הרב יוסף משאש התבטא בצורה נחרצת נגד המנהג:

ורוב ההמון נתעו בשוא, והוליכם שולל החרוז שהולידו הפתיים, כל האוכל דג ביום ד"ג ניצול מד"ג וכו', והחרוז הזה נוסף גם הוא על שונאינו לשפוך עלינו בוז וקלון מפי בני הדור החדש, אשר אמונתם עומדת על בסיס רעוע, ולכן כל מי שיש בידו יכולת לעקור מנהג זה שלא יזכר עוד, עליו תבוא ברכת טוב מפי רז"ל הפשטנים והמקובלים זיע"א...

הרב יוסף משאש, מים חיים, סימן קיא, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)

אכילת דגים בשבת

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – אכילת דגים בשבת

המנהג בקהילות יהודיות רבות לאכול דגים בשבת, הסיבה המקורית היא מדין עונג שבת, וכפי שנכתב בגמרא:

במה מענגו? רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב אמר בתבשיל של תרדין ודגים גדולים וראשי שומין

דברים אלו מלמדין על אכילת דגים מדין עונג שבת ואינה רואה בדגים עניין סגולי מיוחד.[4]

אכילת דגים בשבת לא הובאה ברמב"ם ובשולחן ערוך, האזכור הראשון של מנהג זה בספרות ההלכתית הוא בספר מגן אברהם שהביא מנהג זה[5] וסייג ש"כל אחד לפי טבעו", דבריו הובאו בספרי האחרונים ונפסקו במשנה ברורה[6] ובבן איש חי.[7]

הרב משה הירץ כתב[8] שאכילת דגים בשבת היא מצווה מהתורה, דעתו לא התקבלה וכל האחרונים חלקו על דבריו.[9] טעמים רבים נוספים נאמרו בספרות הקבלית והמדרשית.[10]

בחסידות

יש שאכלו את הדגים עם שאריות לחם מימות השבוע, יש שנהגו לאכול את עין הדג בדווקא, בחסידות צאנז נהוג לאכול דגים חמוצים. מנהג רווח בחסידות הוא לאכול את הדגים בידיים, מספר נימוקים ניתנו למנהג זה.[11]

קישורים חיצוניים

על הפתגם

הערות שוליים

  1. ^ כף החיים, סימן לו אות נו, הובא גם אצל רבי אליעזר פאפו, דמשק אליעזר, מערכת ד אות יג
  2. ^ הרב יצחק קשאני, נהרות דמשק, על דמשק אליעזר הנ"ל, הרב
  3. ^ חלק ב ירושלים תשמ"ז
  4. ^ רבי אברהם אליעזר הירשוביץ, אוצר כל מנהגי ישרון, סימן נו
  5. ^ בשם רבי אברהם ברוכים הלוי, תיקוני שבת תיקון יב
  6. ^ רמב ב
  7. ^ שנה שניה וירא יח
  8. ^ הגהת בן המחבר בספר בית הלל, יורה דעה, ריח א
  9. ^ החיד"א, מחזיק ברכה, רמב; הרב שניאור זלמן מלאדי, שולחן ערוך הרב סימן רמב קונטרס אחרון ס"ק ד
  10. ^ ראו,רבי צבי אלימלך שפירא, בני יששכר חלק א, מאמר ג אות ט"ז; מספר טעמים בספר הרב אברהם יצחק שפרלינג, טעמי המנהגים, שבת, אות שו והלאה; רבי יוסף חיים מבגדאד, בן יהוידע חלק ה, סנהדרין קח.; רבי יוסף פצנובסקי, פרדס יוסף ויקרא, שמיני יא ט; רבי יוסף הכהן שוורץ, ויצבור יוסף, סימן לד; רבי יהודה וול מברזן, אמרי יהודה, פרשת שלח פג.; הרב יצחק ליפיץ, 'ספר מטעמים, מערכת ד' אות ב; רבי משה מפרמישלא, מטה משה, ירושלים תשל"ח, סימן תד, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים); עיני העדה לח"ב דף סז; רבי יוסף חיים מבגדאד, בן איש חי, שנה שניה וירא יח; רבי אברהם כלפון, חיי אברהם רלא; ר' אשר ישעיה הורוויץ, מעדני מלך; בכל אחד מן הספרים הובא טעם אחד, אסופה ראו בספרו של הרב יוסף רפול, חדות השבת, שבת סימן יג עמ' ריט-רלה
  11. ^ 5 דברים שאולי לא ידעת על שימוש במזלג ● "היו צדיקים שהקפידו שלא לאכול במזלג", באתר דרשו, ‏4 במאי 2018
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0