הואיל ואתעביד ביה מצוה חדא ליעביד ביה מצוה אחריתי
| תלמוד בבלי | תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ל"ט עמוד ב', תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קי"ז עמוד ב' |
|---|---|
הואיל ואתעביד ביה מצוה חדא ליעביד ביה מצוה אחריתי (מארמית: הואיל ונעשתה בו מצוה אחת תעשה בו מצוה נוספת, לעיתים נקרא בקיצור הואיל ואיתעביד.) הוא כלל הלכתי שמשמעו שיש העדפה שאדם יקיים מצוה בחפץ שכבר נעשתה בו מצוה אחת.
מקורות
כלל זה נלמד מהמעשה של רבי אמי ורבי אסי שנהגו לקחת את הפת שעשו בה עירוב (לדעת רש"י: עירוב חצרות[1]) ולקיים בה מצוה נוספת (לדעת רש"י ברכת המוציא[2] ולדעת המאירי לחם משנה וסעודת שבת[3]): ”רב אמי ורב אסי[4] כי הוה מתרמי[5] להו ריפתא דערובא, מברכין עליה "המוציא לחם מן הארץ"[6], אמרי: הואיל ואתעביד ביה מצוה חדא נעביד ביה מצוה אחריתי[7]”.[8]
הרמ"א[9] פסק את דברי הגמרא הללו להלכה: ”ויש לבצוע עליו [על העירוב] בשחרית בשבת”, ובט"ז[10] ביאר: ”הטעם, הואיל ואתעביד חדא מצוה נעשה בו מצוה אחרת”.
טעם הדין
מדברי הגר"א[11] משמע, שהטעם הוא משום שכבוד הוא לתשמיש המצוה שנעשית מצוה נוספת על ידה. ויש שביארו[דרוש מקור] שהוא משום חביבות המצוה.
דוגמאות
- בטור הזכיר מנהג לברך בכל מוצאי שבת על ההדסים שניענעו בהם בחג הסוכות[12].
- הב"ח[13] בהלכות חנוכה כתב, שיש להשתמש במוצאי שבת חנוכה בנר ההבדלה לצורך הדלקת נרות חנוכה[14].
- המשנה ברורה[15]כותב שטוב לשרוף את החמץ עם ההושענות.
- המהרי"ל[16] כתב, שהמנהג להשתמש בעצי ערבה להסקת התנור לאפיית המצות. ויש שנהגו לכבד עמם את התנור.
- התשב"ץ[17] כתב שעדי הנישואין יהיו העדים שהעידו על הקידושין.
- רבי חיים פלאג'י[18] כתב, שבליל הושענה רבה מדליקים נרות משיירי הנרות של יום הכיפורים.
הואיל ואיתעביד במקום
- בגמרא[19] נחלקו אמוראים במיקום הדלקת נר חנוכה: לפי רב אחא בריה דרבא מדליקים בצד ימין של הפתח, ואילו לדעת רב ירמיה מדיפתי מדליקים בשמאל. בשאילתות דרב אחאי כתב בביאור הדעה שמדליקים בימין, "”כי היכי דליהוו תרתי מצוותא בחד דוכתא”, ובעמק שאלה שם ביאר טעמו, משום הכלל של "הואיל ואיתעביד בה מצוה חדא". ומדבריו עולה שהכלל נאמר לא רק בחפץ שבו נעשית המצוה אלא גם לגבי המקום.
רבי יהודה לייב אלתר בספרו שפת אמת ביאר הטעם שבגמרא נפסק שמדליקים בשמאל למרות הכלל, שהכלל נאמר רק לאחר קיום המצוה ולא בעת שמקיימים את המצוה, וכיוון שבעת קיום מצות נר חנוכה מתקיימת עדיין מצות מזוזה, אין את המעלה של הואיל ואתעביד מצוה חדא.
קישורים חיצוניים
- אשכול הואיל ואתעביד ביה מצוה חדא ליעביד ביה מצוה אחריתי - דוגמאות ומקורות בפורום אוצר החכמה.
- אשכול הואיל ואתעביד ביה מצוה חדא ליעביד ביה מצוה אחריתי - חקירה דוגמאות ומקורות בפורום לתורה.
הערות שוליים
- ^ (ברכות לט: ד"ה ריפתא) ולדעת הרא"ה (שם ד"ה רב): מדובר או בעירוב חצרות או בעירובי תחומין, ולדעת המאירי (שם ד"ה מגדולי): עירוב תבשילין.
- ^ משום שלדעתו הפת נאכלה לאחר השבת.
- ^ מחלוקת זו תלויה במחלוקת הקודמת באיזו עירוב מדובר.
- ^ כך היא הגירסה במסכת ברכות, ואילו במסכת שבת הגירסה היא: 'רבי' בשניהם.
- ^ בשבת הגירסה: 'כי מקלע'.
- ^ בשבת הגירסה: 'שרו עילויה'.
- ^ בשבת הגירסה: 'הואיל ואיתעביד בה חדא מצוה ליתעביד בה מצוה אחרינא'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ל"ט עמוד ב' ותלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קי"ז עמוד ב'.
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן שצ"ד, סעיף ב'.
- ^ שם סק"א.
- ^ ביאור הגר"א, אורח חיים, סימן כ"א, סעיף א'
- ^ ארבעה טורים, אורח חיים, סימן רצ"ז.
- ^ אורח חיים, תחילת סימן תרפ"ח
- ^ לדעת הנוהגים להדליק נרות חנוכה לאחר ההבדלה.
- ^ משנה ברורה, סימן תמ"ה, סעיף קטן ז'.
- ^ מנהגי אפיית המצות סימן כ"ב בשם מהר"ח אור זרוע
- ^ חלק ב', סימן כ"ז
- ^ מועד לכל חי, סימן כ"ד
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף כ"ב עמוד א'
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.