המכלול העברי מצפון צרפת הוא כתב יד מאויר ובו אוסף מגוון של טקסטים בעברית: ספרי קודש ותפילה, פירושים, מדרשים, ספרי הלכה, פיוטים, שירי חול, נוסחים של הסכמים וגימטריה. כתב היד נוצר בצרפת במאה ה-13. שם הסופר שהעתיק וערך אותו הוא בנימין. האיורים, העשירים בצבע, הם ככל הנראה, מעשה ידי אמנים נוצרים. יש בו כמעט 1,500 עמודים. זהו אחד מכתבי היד הגדולים שנשתיירו מהתקופה ואחד הנדירים מצרפת ששרדו מהמאה ה-13. הוא נמצא בספרייה הבריטית בלונדון וידוע גם בשם London Miscellany.[1]
יצירת המכלול
קולופון של בנימין הסופר עמ' 142 Facsimile Editions
מקורו ונסיבות יצירתו של המכלול לוטות בערפל. שם הכותב: בנימין הסופר מופיע שלש פעמים בקולופון מעוטר אך אין בו מידע נוסף כמו שם אביו של בנימין, המזמין של המכלול והמקום שבו נוצר. בהיעדר שמו של מזמין המכלול, מסיק מלאכי בית אריה שהסופר, בנימין, הכין את כתב היד לעצמו.[2] לדעתו הוא היה משכיל ופייטן, כפי שניתן להסיק מאחד הפיוטים במכלול שחיבר בעצמו.[3] על פי השערה אחרת שמו של מזמין המכלול הוא אהרון והוא נרמז במספר הרב יחסית של הציורים המתארים את אהרן הכהן. המכלול שימש מעין ספריה פרטית לבעליו, בין שהיה זה הסופר בנימין ובין מזמין לא ידוע, שהיה, ללא ספק, איש אמיד מאוד שיכול היה לממן את ההפקה היקרה של כתב היד והאיורים המרהיבים שבו.
את זמנו של כתב היד אפשר להסיק בוודאות מהנחיות לעריכת לוח שנה עברי (עמ' r 444) שמהן עולה שכתיבתו החלה בספטמבר 1276.[4] מקורו של כתב היד הוא מצפון צרפת ובנימין הסופר הוא כנראה מהעיר מץ. מעידה על כך הקינה שנכתבה על ידי בנימין עצמו לכבודו של יהודי ששמו שמשון שמת על קידוש השם. הקינה מוקדשת בדבר ההקדמה "על קדוש שהיה במייץ בשנת ל"ו לפרט" (1276) ומסתיימת ב-"אני בנימין הסופר כותב מחזור זה עשיתי זאת השירה על אותו שמשון הקדוש". שמשון, על פי הקינה הוא יהודי שהמיר את דתו וחזר אחר כך ליהדות ועל כך נענש. הקינה מתארת את העינויים שעבר לפני שעלה על המוקד.[5] הפיוט על שמשון הוא המקור היחיד הידוע לפרשה. הזיהוי עם מץ מתבסס גם על דימוי של נשר הדומה לסמל המייצג את הרובע היהודי במץ (עמ' 333 ו-348).[6]
תיבת נח חונה על הר האררט North French Hebrew Miscellany, British Libraryעמ 521
האיורים בסגנון הגותי הם עדות לשיתוף פעולה בין הסופר, בנימין, לבין אמנים נוצרים בצפון צרפת מאזור פיקרדי–ארטואה.
הזיהוי נסמך על לוח השנה המאויר (עמוד 542v) המזכיר ימי חג של "קדושים" נוצריים שנחוגו בימי ה־marchèque, עליה לרגל שנתית שנערכה באזור, בימים שבין חג המולד ויום המלאך גבריאל[7] לימים אלה הייתה משמעות כלכלית עבור היהודים בשל הירידים שנערכו בהם.
יעל צירלין טוענת שהאילוסטרציות לכתב היד נעשו במספר שלבים ועל ידי אמנים שונים. תחילה בארטוא, בסנט אומר ואחר כך בפריז בשנים 1280–1320[8] גם אם הציורים והעיטורים נעשו בידי אמנים נוצרים אין ספק שיהודי, המזמין האלמוני או בנימין הסופר הנחה אותם וכיוון את הציורים לתכנים שבמכלול.
תיאור המכלול
חיות דמיוניות מעטרות פיוט במכלול העברי מצפון צרפת Facsimile Editions
מידות כתב היד הן 16.5 ×12.5ס"מ והוא מכיל 746 דפי קלף באיכות גבוהה. כדי שאפשר יהיה לכלול מספר כה גדול של דפים בכריכה אחת נעשה שימוש בקלף דק במיוחד. עיצוב הטקסט בעמודים הוא מיוחד: ברוב העמודים מוצג הטקסט המרכזי בשני טורים רחבים. טורים אלה מממוסגרים בטקסטים בטורים צרים יותר משני צידיהם ובתחתית העמוד, המכילים טקסט שונה או כמה טקסטים שונים. עימוד כזה נובע אולי מרצונו של הסופר לכלול מספר רב מאוד של טקסטים בקודקס אחד.
הטקסטים השונים מוצגים בטיפוגרפיה משתנה. כך למשל, בקונטרס (אסופת הדפים) של החומש מוצג הטקסט בשני טורים במרכז העמוד בכתב מרובע גדול והטקסט של תהילים מופיע בשוליים התחתונים בשתי שורות בכתב מרובע קטן יותר. שלושת המגילות: שיר השירים, איכה ואסתר כתובות בטור אחד רחב וכך גם ספרים אחרים מהתנ"ך. טקסט של תיקון סופרים נוסף בכתב סמי קורסיבי מעל תהילים בשורה דקורטיבית יחידה. ופרשנויות על התפילות במחזור כתובות בשוליהן. שם המעתיק: בנימין הסופר מופיע בשני מקומות שונים בטקסט, באותיות גדולות בכתב מרובע, מוזהבות ומעוטרות.
האיורים הרבים, בין ציור על עמוד שלם ובין עיטורים בשולי העמודים נעשו בידי אמנים שונים וצורפו למכלול בזמנים שונים.
הטקסטים
אהרון ככוהן הגדול מוריק שמן למנורת שבעת הקנים Facsimile Editions עמ' 114
הטקסטים, הסדורים ברובם במקבצים, משקפים את אורח החיים ותחומי ההתעניינות של יהודי משכיל בצרפת בימי הביניים. המכלול מתחיל בפרשות התורה ובהפטרות ובספרים מהתנ"ך, ונמשך בטקסטים ליטורגיים: פיוטים ותפילות. סדר הטקסטים במכלול אפשר זמינות למתפלל בימי חול ומועד. מספרם הרב של הפיוטים הופך אותם למקבץ נדיר בהיקפו הכולל גם פיוטים בלתי ידועים ופיוטים שמלווים בהכוונה למלודיה שבה, ככל הנראה, שרו את הפיוט בבית הכנסת. בכתב היד כלולים גם עניינים הלכתיים הקשורים לנושאים שונים מחיי היום יום ואף ענייני חולין מובהקים.
קובץ של 9 פיוטים הכוללים זמירות לשבת. אחד מהם נכתב על ידי בנימין הסופר לזכרו של שמעון, יהודי שמת על קידוש השם במץ בשנת 1276.
פיוט של יהודי אשכנז,"ברוך אל עליון" של ברוך בן שמואל, פיוט השבת "יצא דבר המלכה"מימין: דוד מנגן בנבל. משמאל: אברהם מקבל את פני המלאכים עמ' 117-118 Facsimile Editionsפיוט המכיל את האקרוכסטיכון "שלמה"
בכתב היד נכללים 49 ציורים על עמוד מלא. ועוד עשרות עיטורים בשולי הטקסטים ועל אותיות תחיליות. האיורים בסגנון גותי ברמה גבוהה במיוחד המופיעים כמעט בכל אחד מ-1494 העמודים של כתב היד נעשו בידי אמנים שונים וצורפו למכלול בזמנים שונים. יש באיורים מוטיבים שהיו מקובלים באמנות הנוצרית של התקופה, ורוב החוקרים מסכימים כי את האיורים עשו אמנים נוצרים. בכמה מהם ניכרת השפעה ברורה של האיקונוגרפיה הנוצרית. כך דוד המצויר מנגן בנבל, סיפור יהודית, הנמצא בספרות החיצונית ולא נכלל במקרא, שכיח באמנות הנוצרית ונעדר כמעט מהאיקונוגרפיה היהודית. בחלק מהציורים היה, כנראה, שימוש במודלים איקונוגרפיים קיימים. יעל צירלין מוצאת דמיון ניכר בינם ובין האיקונוגרפיה של ה(Bible moralisée) כתב יד מאוייר של התנ"ך - הברית הישנה והחדשה - שנוצר בצרפת במאה ה-13.[9] לדעתה, גם הבחירה בנושאים לציורים משקפת את ההשפעה הנוצרית ונבחרו נושאים שעוברים טוב יותר בעולם המושגים הנוצרי. העדרן של סצנות שכיחות מאוד בכתבי יד עבריים אחרים, בעיקר בגרמניה, שיש להם משמעות יהודית עמוקה, כמו משה המקבל את לוחות הברית על הר סיני, ומאידך, הייצוג הבוטה של עונשו של המן מזרע עמלק, משקפות את השפעות הפולמוס היהודי-נוצרי ואת העוינות הגוברת כנגד היהודים בצרפת לקראת סוף המאה ה-13.שאלת הימצאותם של תכנים נוצריים במכלול נתונה במחלוקת בין החוקרים.
משפט שלמה. Facsimile Edition עמ' 518a
עם זאת אין חולק על כך שיהודי, בנימין הסופר או אחר, היה מעורב בעבודת המאיירים וביצירת ההקשרים בין הטקסטים לאיורים. בין הציורים המתארים סצנות מקראיות בולטים סיפורים הקשורים להיחלצות לאומית ממצבי סכנה וניצחון על אויבי העם: חציית ים סוף, הניצחון על עמלק, אסתר בפני אחשוורוש, שמשון והאריה, הצלתם של דניאל ושל חנניה, מישאל ועזריה. ועוד. ריבוי הדימויים הקשורים למשכן ולבית המקדש, ודמותו של דוד המלך, משקפים אולי ציפיות אסכטולוגיות. את המעורבות היהודית באיורים אפשר לראות גם בציורים שמקורם בטקסטים חוץ מקראיים, כמו בשלשה דימויים של יצורים, הלוויתן, שור הבר ובר יוכני המופיעים בתלמוד ובמדרשים ומתארים את סעודת הצדיקים בגן העדן.[10] גם באיורים הנלווים להגדה של פסח המתארים את ליל הסדר במשפחה המשקפים את החיים היהודיים בימי הביניים.
הציורים על עמוד שלם המתארים ברובם סצנות מקראיות מופיעים על רקע כחול, מה שהיה מקובל בתקופה בתוך מסגרת בצורת מדליון או מלבן. אותיות תחיליות ושולי העמודים מעוטרים בתשליבים גאומטריים וצמחיים, ובשפע של חיות, דגים, ציפורים וחיות דמיוניות וגרוטסקיות. בדימויים אלה במכלול מצפון צרפת, כמו בכתבי יד עבריים אחרים, עשו המאיירים שימוש בספרי החיות שהיו מאוד פופולריים באירופה בימי הביניים.
גלגולי כתב היד
כלב נלחם בדרקון. עיטור של אות תחילית Facsimile Editions
מקורו של כתב היד הוא באלזס שבצפון צרפת. הוא נכתב בעיר מץ, והעיטורים נוספו לו בסדנאות באזור פיקרדי וארטוא ואחר כך, ככל הנראה, בפריז. קרוב לוודאי שכתב היד עזב את צרפת עם בעליו בעת גירוש צרפת הגדול ב-1306. על פי תעודה של אישור מכירה הוא נמכר על ידי שמואל בן חיים לאברהם בן משה מקובורג ב-1431.[11] הוא הגיע ב-1479 למסטר באיטליה וזמן קצר אחר כך לוונציה. ב-1480 היה בפדואה וב 1481 בלסי ליד אנקונה. בסוף המאה ה-15 כתב היד היה בצפון איטליה ונכרך מחדש במודנה במאה ה-16 כפי שמעיד סמל משפחת רוויגו על כריכת הקלף המהודרת. במאה ה-17 הגיע כתב היד לרשותה של משפחת ברבריני, פטרוני אמנות ואספנים של אמנות וכתבי יד, כפי שמעיד דימוי הדבורה שעל עטיפת המכלול, הלקוח מהשלט ההרלדי של המשפחה. לא ידוע היכן היה כתב היד במאה ה-18, אולם ב-1784 הגיע לפארמה, לידיו של, ג'ובאנו די רוסי, הבראיסט נוצרי, שאסף בספרייתו מאות כתבי יד עבריים וכלל אותו בעבודתו המקיפה Variae lectionis veteris testamenti. ב 1839 נקנה כתב היד על ידי המוזיאון הבריטי.
לקריאה נוספת
Sara Offenberg: "Mirroring Samson the Martyr: Reflections of Jewish-Christian Relations in the North French Hebrew Illuminated Miscellany," in: Jews and Christians in Thirteenth Century Europe, eds. Elisheva Baumgarten and Judah Galinsky, Palgrave Macmillan 2015, pp. 203–216
Yael Zirlin, The Decoration of the Miscellany, its Iconography and Style, Facsimile of The North French Hebrew miscellany pp,117–123
Jeremy Schonfield, The North French Hebrew miscellany: (British Library Add. MS 11639) : companion volume to an illuminated manuscript from thirteenth-century France in facsimile, Facsimile Editions Limited, 2003
Malachi Beit Arie The Making of the Miscellany, in The North French Hebrew Miscellany Companion Volume to an Illuminated Manuscript from the Thirteenth Century France in Facsimile, ed. J. Schonfield, London: Facsimile Editions, 2003, pp. 47–73
Offenberg Sara, Illuminated Piety:Pietistic Texts and Images in the North French Hebrew Miscellany (Los Angeles: Cherub Press, 2013). ISBN 1933379391.
↑London Miscellany" (British Library Add. MS 11639
↑: Companion Volume to an Illuminated Manuscript from the Thirteenth Century France in Facsimile, ed. J. Schonfield, London: Facsimile Editions, 2003, pp. 47-73
↑Encyclopedia of Jewish Book Cultures Online
North French Hebrew Miscellany
North_French_Hebrew_Miscellany_in_Encyc.pdf
↑Jermy Schonfield, Introduction, North French Hebrew Miscellany « Facsimile edition, London: British Library
↑eds. Elisheva Baumgarten and Judah Galinsky, Palgrave Macmillan, .Mirroring Samson the Martyr: Reflections of Jewish-Christian Relations in the North French Hebrew Illuminated Miscellany, Jews and Christians in Thirteenth Century Europe,, 2015
↑On the Jurue see: Pierre Mendel, “Les Juifs àMetz,” Annales de l’Est 31 (1979), 239–57, esp. 243–44; Pierre Mendel, “Les Juifs àMetz avant 1552,” M é moires de l’academie nationale de Metz 15 (1971–1972), 77–93, esp. 85–86. 17. Garel, “Provenance of the Manuscript,” 34–37. More on Jewish seals from Metz see Daniel M. Friedenberg, Medieval Jewish Seals from Europe (Detroit, 1987), 111–114.
↑Encyclopedia of Jewish Book Cultures Online North French Hebrew Miscellany North_French_Hebrew_Miscellany_in_Encyc.pdf
↑Yael Zirlin, The Decoration of the Miscellany, its Iconography and Style, Facsimile of The North French Hebrew miscellany, Facsimile Editions
↑Yael Zirlin, The Decoration of the Miscellany, its Iconography and Style, Facsimile of The North French Hebrew miscellany pp,117 - 123
