הרב אליעזר דינר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
גאב"ד עדת ישראל
הרב אליעזר דינר
הרב אליעזר דינר
הרב אליעזר דינר
לידה 1939 (גיל: 85 בערך)
ה'תרצ"ט
לונדון
מדינה ישראל
למד ב ישיבת כנסת חזקיהו, ישיבת פוניבז'.
מקום מגורים בני ברק
מקום פעילות בני ברק
השתייכות הפלג הירושלמי
תחומי עיסוק ראש ישיבה ופוסק הלכה
רבותיו הרב אליהו לופיאן, הרב אלעזר מנחם שך והרב יוסף שלום אלישיב
חיבוריו מקדש אליעזר
בת זוג חנה גיטל
אב רבי יוסף צבי דונר
אם יוטא (לבית פרייהן)
צאצאים חתניו הרב יעקב שיינברג והרב אברהם סטוארט, בניו הרב מאיר והרב מרדכי
הרב אלישיב ממנה את הרב אליעזר דינר לשלוחו למכירת חמץ
הרב אליעזר דינר בלחיים במעונו לרגל הוצאת ספרו "מקדש אליעזר". שבט תשפ"ג
הרב אליעזר דינר (יושב) עם חתניו הרב יעקב שיינברג (בימין התמונה) והרב אברהם סטוארט (בשמאל התמונה)

הרב אליעזר הלוי דינר (נולד בתרצ"ט-1939) הוא ראש ישיבה ופוסק הלכה חרדי-ליטאי ישראלי. הרב דינר הוא רב בית הכנסת "עדת ישראל" השוכן במרכז הרפואי מעיני הישועה בבני ברק, מחבר ספר "מקדש אליעזר", נשיא רשת הכוללים "דעת שמואל" ובית החינוך "באר מרים" בבני ברק, ומהרבנים הבולטים בפלג הירושלמי. בעבר שימש כחבר בד"ץ "שארית ישראל", וכראש ישיבה בישיבת "תפארת ציון" ובישיבות נוספות.

ביוגרפיה

נולד באנגליה, לרבי יוסף צבי דינר, רב בקניגסברג ולאחר מכן אב בית דין בלונדון. למד בישיבת גייטסהד, ובשנת תש"כ-1960 עלה לישראל ולמד בישיבת פוניבז' ובישיבת כנסת חזקיהו בכפר חסידים, ובה התקרב מאוד לרבו המשגיח הרב אליהו לופיאן. בלומדו בישיבת פוניבז' כיהן כר"מ בישיבת רוז'ין, לצד הרב צבי איזנשטיין.

בשנת תשכ"ד-1964 נעצר יחד עם קבוצת בחורים מישיבת כנסת חזקיהו במהלך מחאה כנגד פעילות המסיון בחיפה[1]. כן פעל יחד עם חבירו הרב מתתיהו סלומון, לימים משגיח ישיבת ליקווד להשפיע על בחורים רבים בישיבה שהגיעו מרקע דתי לאומי לשנות את השקפתם להשקפה חרדית, ביניהם הרב עמוס טבצ'ניק, הרב מאיר שאר-ישוב ועוד.

בשנת תשכ"ה-1965 נישא לחנה גיטל, בתו של איש העסקים בנימין וואלף מלונדון. לאחר נישואיו הוא גר בבני ברק, ולמד בכולל פוניבז' והיה מקורב לרב אלעזר מנחם מן שך. בשנת תשכ"ו-1966 זכה בפרס משרד הדתות לחיבורים תורניים[2]. ביוזמת הרב יוסף שלמה כהנמן היה מקיים בביתו לימוד מיוחד מידי לילה עם צעירים עילויים מישיבת פוניבז' במסכתות שאינן נלמדות במחזור הישיבות, ביניהם הרב אשר דויטש, הרב יגאל רוזן, הרב אברהם יצחק ברזל ועוד.

לאחר מספר שנים עבר לכולל חזון איש, שם למד בחברותא למעלה מחמש עשרה שנה עם הרב גדליה נדל מראשי הכולל והרב נתן צבי שולמן ראש ישיבת סלבודקה, ובהשפעתם התקרב לחוג תלמידי החזון איש.

בשנת תשל"ב-1972 התמנה לראש ישיבה בישיבת תפארת ציון בבני ברק, בנוסף כיהן כר"מ בישיבת חמד בראשות הרב שלמה נח קרול רב מושב חמד. בשנת תשמ"ג-1983 הקים את ישיבת בית יחיאל בבני ברק, ועמד בראשותה יחד עם הרב עזרא נוביק והרב בנימין יוז'וק, עד לסגירתה בשנת תשנ"א-1991.

ברבנות

לאחר נישואיו למד הלכה ועשה שימוש חכמים אצל הרב שמואל וואזנר וקיבל ממנו היתר הוראה, ולאחר מכן אף למד אצל הרב יוסף שלום אלישיב, אליו היה קרוב ביותר, ושאלות רבות בהלכה מרחבי העולם הופנו דרכו לרב אלישיב.

בשנת תשנ"ג-1993 נקרא בעידודו של רבו הרב אלעזר מנחם מן שך לכהן כרב ואב בית דין של קהילות "עדת ישראל" בישראל[3], שבהן נוהגים לפי מנהגי מסורת אשכנז של יוצאי יהדות גרמניה ("יקים"). מרכז הקהילה שוכן בבני ברק, ופועל במרכז הרפואי "מעייני הישועה"[4], לקהילה שלוחות נוספות הפועלות במודיעין עילית ובירושלים. הרב דינר נחשב לבר סמכא בעניין מנהגי יהדות אשכנז, כאשר מסורות רבות של מנהגי אשכנז קיבל מאביו, יליד קלן. בשנת תשנ"ט-1999 הקים מכון להוצאת ספרי מסורת אשכנז, בראשות בנו הרב רפאל זאב.

עם הקמת בד"ץ שארית ישראל כיהן כמו"ץ מטעמו. ובשנת תשנ"ו-1996 התמנה על ידי הרב יוסף שלום אלישיב לכהן כחבר הבד"ץ, והיה פעיל ומעורה היטב בכל ענייני מערכת הכשרות. בתפקיד זה החזיק עד לשנת תשע"ד-2015, אז פרש מתפקידו יחד עם חבר הבד"ץ הרב מרדכי גרוס בעקבות המהפך בכשרות בתקופת הפילוג בציבור הליטאי, והמעבר של בד"ץ שארית ישראל לשליטת אנשי הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן.

הרב דינר מכהן גם כרב קהילת חניכי הישיבות "ימין צדק" בבני ברק, ועומד בנשיאות כמה מוסדות תורניים, ביניהם רשת הכוללים "דעת שמואל" העומדת בראשות בנו הרב מרדכי, וכן בנשיאות בית החינוך לבנות "באר מרים" בבני ברק, אשר הוקם בשנת תש"ל-1970 ביוזמתו ובפעילותו יחד עם הרב דוד מנחם שניידר משגיח ישיבת גרודנא באר-יעקב, ובתמיכת הרב יעקב ישראל קנייבסקי (הסטייפלר).

דרכו הלימודית

סגנון שיעוריו ושיחותיו מתאפיין בשילוב של שיטת הלימוד הישיבתית בחקירות ופלפולים, וכן דרך המוסר הישיבתית, יחד עם אוצר ידיעות מעולם ההלכה והפסק, ומאגדות הש"ס והמדרשים, כאשר בכל שיעור הוא מצטט עשרות מובאות ממרחבי הש"ס והפוסקים, ומבארם וקושרם זה בזה.

שיעוריו נמסרים מדי שבוע בבית מדרשו עדת ישראל ובמקומות תורה נוספים, ומועברים למאות מאזינים בקו טלפון ייעודי, וכן במערכת קול הלשון. דברי תורתו מפורסמים בעלון "עדות לישראל" היוצא לאור על ידי קהילתו, וכן בקבצים תורניים שונים. תלמידיו עמלים על הוצאת כתביו הרבים, בסדרת ספרים תחת השם "מקדש אליעזר".

ספריו

עמדותיו

נחשב לנאמנו ועושה דברו של רבו הרב אלעזר מנחם מן שך, ונמנה בין תלמידיו ממשיכי דרכו והשקפתו. שליחויות רבות עברו דרכו בין הרב שך לאביו בלונדון.

הרב דינר מזוהה עם הפלג הירושלמי, ונמנה בין הרבנים הבולטים בו.

משפחתו

לרב דינר ורעייתו חנה 16 ילדים, ביניהם כמה רבנים בישראל:

בניו:

  • הרב מאיר, מו"צ בבד"ץ חניכי הישיבות.
  • הרב רפאל זאב, ראש מכון ספרי מסורת אשכנז ומחבר ספרי מנהג רבים
  • הרב אליהו, ר"מ בישיבת תורת חיים בית שמש
  • הרב מרדכי, ראש רשת הכוללים דעת שמואל בישראל
  • הרב ברוך חיים, משגיח בישיבת שערי תבונה אלעד.

חתניו:

אחיו הוא הרב יהודה אריה דינר, רב מרכז בני ברק ודיין בבית דין צדק בני ברק. גיסיו הם הרב דוד מינצר, ר"מ בישיבת כנסת יצחק-חדרה והרב ישראל דב ויזל רב שכונת אילת השחר ב"ב.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ עיתון "הבוקר" 12/11/1963
  2. ^ "הצופה" 3/4/1966
  3. ^ מנהגי מהרי"צ הלוי, עמ' 12
  4. ^ קהל עדת ישראל, באתר מכון מורשת אשכנז.
  5. ^ משה ויסברג, לחיים: ספר ראשון משיעוריו הנודעים של הגאב"ד הגר"א דינר, באתר בחדרי חרדים, ‏18.2.23
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0