ישיבת תושיה
 | |
| ישיבה | |
|---|---|
| השתייכות | ישיבות ליטאיות |
| תקופת הפעילות | תשכ"ו–הווה |
| מייסדים | הרב יעקב יצחק פרידמן |
| בעלי תפקידים | |
| ראש הישיבה | הרב יעקב יצחק פרידמן, הרב אביעזר פילץ |
| תלמידים | |
| כ-1000 | |
| מיקום | |
| מיקום | תפרח |
ישיבת תושיה (מוכרת יותר בכינויה ישיבת תפרח) היא ישיבה גדולה חרדית-ליטאית השוכנת במושב תפרח. ראשי הישיבה הם הרב יעקב יצחק פרידמן והרב אביעזר פילץ.
היסטוריה
הישיבה נוסדה בחודש אלול ה'תשכ"ו על ידי הרב יעקב פרידמן ורבי משה שפירא במרכז החינוכי תושיה הסמוך לכפר מימון.[1] בעקבות חילוקי דעות עם תושבי המקום על רקע רצונם של רבני הישיבה ואנשי צוות נוספים בקריה החינוכית להעניק לבניהם חינוך חרדי בתלמוד תורה ועוד, עקרה הישיבה במהלך זמן קיץ ה'תשכ"ז למשכנה הנוכחי. השם "תושיה" נותר גם לאחר המעבר.[1]
בחודש אלול ה'תשכ"ח עקב הצטרפותו של רבי משה שפירא לישיבת בית התלמוד נקרא רבי נחום לסמן לשמש כראש הישיבה. לאחר פטירתו הפתאומית של רבי נחום לסמן באלול ה'תשכ"ט נותרה הישיבה ללא ראש ישיבה שיוכל למסור שיעורים מדי יום ביומו כאשר רבי רפאל טיקוצ'ינסקי משמש כממלא מקום זמני. אך לקראת זמן חורף ה'תש"ל בעקבות סגירתה של ישיבת תפארת נתניה הצטרפו לישיבה הרב צבי פרידמן והרב דן סגל אשר שימשו מעתה כראשי הישיבה כאשר אליהם מצטרפים קבוצת בחורים מישיבת תפארת נתניה שהיו גם הם חיזוק לישיבה שמספר הבחורים בה לא היה רב.
בשנותיה הראשונות שימשו בישיבה רבנים רבים מהם אשר נשאו בה תפקיד רשמי כמו רבי משה שפירא שהמשיך למסור שיעורים כלליים עד אמצע שנות ה'תש"ל, ואף לשבות בה לעתים. וכן הרב ברוך הקשר אשר שימש כר"מ בישיבה. ומהם אשר לא נשאו בתפקיד רשמי כמו הרב ברוך מרדכי אזרחי אשר היה מגיע למסור 'חבורות' בישיבה. ורבי שמשון דוד פינקוס שהיה מוסר שיחות בישיבה באופן קבוע ובמשך כמה שנים אף התגורר במושב תפרח. כמו כן אברכים צעירים היו מגיעים מירושלים ללמוד בישיבה או לערוך 'משמר' בלילות שישי. ביניהם נמנה גם הרב דוד כהן. לימים - ראש ישיבת חברון.
בשנת תשל"ג צורף לצוות הרב אביעזר פילץ כמשיב. תקופה קצרה לאחר מכן החליטו הר"מים לבסס את הישיבה ופתחו שיעור א' מסודר, כשהרב פילץ מסר בו שיעורים. בהמשך הפך הרב פילץ לראש הישיבה הדומיננטי. הרב פילץ שינה את אופייה של הישיבה והחלו ללמוד בה יותר צעירים ליטאיים. נכון ל-2021 לומדים בה כ-1000בחורים[2].
מאפיינים
הישיבה מתאפיינת בהתמדה, הקפדה בענייני הלכה וצניעות ובאווירה של הסתפקות במועט.
הישיבה בנויה בעיקר על משטר עצמי, עם כללי התנהגות המיושמים בעזרת האווירה החברתית במקום. ותפקידו של המשגיח הוא בעיקר מסירת שיחות בישיבה וכן לשמש ככתובת לבחורים המעוניינים בייעוץ רוחני או חברתי. כמשגיח הישיבה שימש בתקופתה הראשונה רבי יצחק אוברמייסטר, אחריו התמנה למשגיח הרב דן סגל שאף התגורר במושב תפרח, גם לאחר שהרב דן סגל עקר את מקום מגוריו ולא מגיע לישיבה כבעבר הוא מוסיף למסור בישיבה שיחה מדי שבועיים בימי שהותו בארץ ונושא בתואר משגיח הישיבה, בהמשך מונה גם הרב דניאל ארנפרוינד (חתנו של הרב דב יפה), למשגיח בישיבה. בנוסף, מדי שבת בסעודה שלישית מועברת שיחה על ידי ראש הישיבה הרב פילץ או המשגיח הרב ארנפרוינד, כאשר מפעם לפעם מוסר שיחה במסגרת זו גם הרב אליהו אליעזר יעקובזון, רב המושב. כמו כן, מתקיימים שיחות וועדים קבועים הנמסרים על ידי ראש הישיבה הרב פרידמן.
לפי כללי הישיבה אין לקיים חתונות אלא בימי שני וחמישי, וכן לא בתחילת "זמן" ולא בסופו. ב"זמן קיץ" ישנם כעשרה ימים בלבד שבהם מותר להתחתן. תלמידים צעירים אינם מורשים לנסוע לחתונות, אלא אם יש להם קשר מיוחד עם החתן (כגון חברותא או שהם חברים לחדר). קריאת עיתונים מכל סוג וכן הכנסת נגנים או פלאפונים אסורה באופן מוחלט, מכשירי הקלטה מותרים אם אין חיבור למחשב.
דרך הלימוד של הישיבה היא עיונית. הספק הלימוד בישיבה בסדרי העיון הוא איטי, בסדרי הצהרים והערב הרב פילץ הנהיג להספיק 5 דפי גמרא מידי שבוע, אך בשנים האחרונות הבחורים שהתרגלו ללימוד עיוני שינו את אופי הלימוד למתון ויסודי גם בסדרים אלו.
מבני חדרי הפנימייה נבנו באופן שהלובי הוא ללא קורת גג וכמו כן אין יותר מארבעה חדרים בכל מסדרון, כדי למנוע בילוי קבוצתי במבני הפנימיות.
את שיבוץ תלמידי הישיבה בחדרי הפנימייה קובעים המשגיח וראש הישיבה, תוך הקפדה שבחדר יהיו תלמידים משיעורים וגילאים מגוונים.
הישיבה מתאפיינת בהתרחקות מחדשנות. לפי כללי התנהגות שקובע הרב פילץ[3].
בהוראת הרב חיים קניבסקי, הישיבה אינה מפסיקה את סדרי הישיבה במקום, אף כאשר המצב הביטחוני באזור מסוכן, כגון בעת נפילות טילים באזור[4].
רבני הישיבה
- הרב אביעזר פילץ (ראש הישיבה) - ר"מ שיעור ג' ומעלה. מוסר שיעור כללי בימי ראשון, ושני שיעורים לקיבוץ במהלך השבוע.
- הרב יעקב יצחק פרידמן (ראש הישיבה) - מוסר שיעור כללי ביום חמישי, וועד מדי יום שישי ושיחה בליל שבת.
- הרב דניאל ארנפרוינד והרב יששכר ברנשטיין - משגיחים.
- הרב מנחם בן מנחם (גיסו של הרב פילץ) - ר"מ שיעור ב'. עד שנת תשע"ג כיהן לצידו הרב יצחק זיסמן, אז פסק ממסירת שיעורים עקב התגברות מחלתו[5].
- הרב יעקב שיינברג, הרב אברהם לנדא, הרב מתתיהו שווימר[6] והרב ברוך לוין - ר"מים שיעור א'.
- רבי חיים קמיל היה מוסר שיעור כללי פעם בשבועיים לסירוגין עם הרב אביעזר פילץ עד לפטירתו בט"ו באדר ב' תשס"ה.
רוב רבני הישיבה אינם מתגוררים ביישוב, אך שוהים בישיבה במשך השבוע ולנים בחדרים שהישיבה העמידה לרשותם.
בוגרים בולטים
- הרב אליעזר יהודה פינקל, ראש ישיבת מיר.
- הרב יעקב חיים סופר, ראש ישיבת כף החיים.
- הרב אברהם סטוארט[7], ראש ישיבת רינה של תורה בכרמיאל.
- הרב פנחס אבוחצירא.
- הרב יעקב שיינברג[8], ר"מ בישיבה.
- הרב דניאל ארנפרוינד, משגיח בישיבה.
- הרב חנניה יום טוב ליפא ליוש רב שכונת גרין פארק ואב"ד וראש כולל במודיעין עילית.
- הרב יששכר ברנשטיין, משגיח בישיבה.
- הרב יעקב גדליהו ולדנברג, רבה של שכונת עזרת תורה בירושלים.
קישורים חיצוניים
- שלמה קוק, קו עיתונות דתית, סיפורה של 'תפרח' - מעוז ה'פרומקייט' בארץ-הקודש, 30 במרץ 2008, באתר שטייגן.
- אבי רבינא, המעמדות, הדקויות ושיטת הלימוד הייחודית - ישיבת תפרח, באתר כיכר השבת, 31 בינואר 2019
- התקנות המחמירות של ישיבת 'תפרח', באתר בחדרי חרדים, 5 בינואר 2016
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 מוסף שבת קודש פרשת בהר תשע"ח עמוד 20 בכתבה לדמותו של רבי יצחק אוברמייסטר, אך במוסף שבת קודש פרשת בשלח ה'תשע"ח עמוד 20 בכתבה לדמותו של רבי משה שפירא נכתב כי הישיבה הוקמה באלול ה'תשכ"ז.
- ^ חנני ברייטקוף, מפת הרישום: כך יראו היכלי הישיבות הגדולות ב'זמן אלול', באתר כיכר השבת, ט"ז בתמוז תשפ"א
- ^ משה ויסברג, התקנות המחמירות של ישיבת 'תפרח', באתר בחדרי חרדים, 5 בינואר 2016
- ^ יעקב מלמד, תורה מגנא ומצלא: בישיבת שכר שכיר בנתיבות ממשיכים ללמוד כרגיל, באתר JDN
- ^ נפטר בי"ג אלול תש"פ.
- ^ חתנו של ראש הישיבה הרב פרידמן.
- ^ חתנו של הרב אליעזר דינר
- ^ חתנו של הרב אליעזר דינר
