ברכת השכיבנו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף השכיבנו)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ברכת השכיבנו היא אחת מברכות קריאת שמע הנאמרת לאחר קריאת שמע בתפילת ערבית.

זמן אמירתה

ברכה זו נאמרת רק בערבית, משום שהיא עוסקת בבקשת הגנה בשעות הלילה.

נוסח הברכה

הברכה מתחילה במילים "השכיבנו ה' אלוקינו (הספרדים אומרים: אבינו) לשלום והעמידנו מלכנו לחיים טובים ולשלום" ומסתיימת בימות החול במילים "ברוך אתה ה' שומר עמו ישראל לעד" ובשבתות וחגים במילים: "(ה)פורש סוכת שלום עלינו ועל כל עמו ישראל ועל ירושלים".

בספרות האמוראים

נוסח הברכה אינו מופיע בתלמוד, המתייחס אליו רק בשם "השכיבנו"[1], במה שנראה כמילה הפותחת את הברכה. חתימת הברכה מופיעה בספרות האמוראית בשני נוסחים שונים. במדרשים מופיע נוסח קצר: "פורס סוכת שלום"[2] ובתלמוד ירושלמי מופיע נוסח ארוך יותר: "פורס סוכת שלום על עמו ישראל מנחם ציון ובונה ירושלים"[3].

מהמקורות האמוראיים, שכולם ארצישראליים, נראה שנוסח חתימת הברכה הייתה קבועה בכל ימות השנה. שמעון פוגל ואורי ארליך טענו שהנוסח הקצר הוא קדום יותר, והנוסח הארוך התפתח ממנו מתוך רצון להוסיף את עם ישראל וירושלים לברכה. לטענתם, באותה תקופה היה הנוסח הארוך יותר רווח בקרב המתפללים[4].

בגניזה הקהירית

בגניזת קהיר נמצאו מעל 50 קטעי סידורים של נוסח הברכה המתחילה במילה "השכיבנו" ועוד מעל 30 קטעי סידורים בהם הברכה מתחילה במילה "נשכבה". קטעי סידורים אלו כוללים קטעים על פי נוסח ארץ ישראל וקטעים על פי מספר גרסאות של נוסח בבל. שמעון פוגל ואורי ארליך מסכמים את הנוסחים המתחילים בהשכיבנו כך[5]:

"לשון ברכת השכיבנו במנהג התפילה הבבלי מורכבת משני חלקים ברורים ומוגדרים. החלק הראשון, 'השכיבנו ... והעמידנו ... ופרוש עלינו', ממוקד בבקשות הקשורות ללילה ולשינה, לשונו מוצקה למדי, וסגנונו מוגבה ומוקפד. החלק השני לשונו נזילה, פרוזאית ומקיפה בקשות אקלקטיות להגנה בהיבטים רחבים בהרבה. ראוי לציין שבחלק השני של הברכה חוזרות מילים משורש שמ"ר, מעין החתימה 'שומר עמו ישראל לעד', שקיימת רק במנהג בבל, ולעומתו החלק הראשון מכיל רמיזה ברורה לחתימת 'הפורס', בלשון 'ופרוס עלינו סוכת שלומיך'. חלוקה ברורה למרכיבים מובחנים קיימת גם בברכת השכיבנו על פי מנהג ארץ ישראל, אך באופן אחר. החלק הראשון, 'השכיבנו ...', זהה בכל מאפייניו לחלק הראשון שבמנהג בבל, אך נוספה עליו תוספת מרחיבה ומכלילה, 'מזה היום ועד העולם'. החלק השני הוא שרשרת פסוקי מקרא."

מקורות עתיקים

בהתאם למגוון הנוסחים בגניזה משחזרים שמעון פוגל ואורי ארליך את נוסח ברכת השכיבנו המקורי כ[6]:

"השכיבנו יי אלוקינו לשלום
והעמידנו מלכנו לשלום
ופרוס עלינו סוכת שלומך
ברוך אתה ה' הפורס סוכת שלום"

להערכתם, נוסח "נשכבה" הקדום ביותר: "נשכבה לשלום ונקיצה לשלום ופחד בלילות אל ימשול בנו ברוך אתה ה' הפורס סוכת שלום", הוא עיבוד פייטני מאוחר של הברכה המקורית. לטענתם, הנוסח הקדום של הברכה תואם את פשט דברי המשנה "ובערב שתים לפניה ושתים לאחריה אחת ארוכה ואחת קצרה"[7], כפי שפורשו בין השאר על ידי רש"י, שברכת השכיבנו הייתה קצרה לעומת ברכת גאל ישראל.

היו שמצאו דמיון בין נוסחאות אחרים של הברכה ומקורות עתיקים. ח"י גרינפלד ומ. סטון מצביעים על דמיון בין הנוסח: "ופרוס עלינו סוכת שלומך ותקננו בעצה טובה מלפניך והגן בעדנו ... והסר מעלינו ... ושבור שטן מלפנינו ומאחרינו ובצל כנפיך תסתירנו" לטקסטים במגילת מקצת מעשי התורה וב"תפילת לוי" שבצוואות השבטים[8].

ברכת השכיבנו בשבת

בנוסח אשכנז ואף בנוסח איטליא (שאומרים שאר ברכות ק"ש בנוסח מיוחד) נוסח ברכה זו הוא כמעט כמו בימות החול אלא שמוספים לומר "ופרושׂ עלינו סוכת שלומך" ובמקום לסיים "ברוך אתה ה' שומר עמו ישראל לעד", מסיימים "ברוך אתה ה' פורש סוכת שלום עלינו ועל כל עמו ישראל ועל ירושלים".

הנוסח דומה לנוסח ארץ ישראל (גם בחול), "בָּרוּךְ אַתָּה יי פּוֹרֵשׂ סֻכַּת שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל מְנַחֵם צִיּוֹן וּבוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם".
אצל הספרדים והתימנים משמיטים מנוסח הברכה את הבקשה להצלה "והסר מעלינו מכת אויב, דבר, חרב..." וכו' ואומרים במקום "ופרוס עלינו סוכת (רחמים ו)שלום", וחותמים "הפורש סוכת שלום עלינו ועל כל עמו ישראל ועל ירושלים (יש מוסיפים: עיר הקודש) אמן".

רבי דוד אבודרהם מביא מנהג שהיה נהוג בזמנו בערים איסביליא (היא סביליה) וטליטלא (טולדו) לומר ברכת השכיבנו בשבתות כמו בימות החול ורק בימים טובים היו אומרים "ופרוס עלינו" וכו', אך לדעתו אין מנהג זה נכון. יש מן הספרדים שבמקום הנוסח "ופרוס עלינו סוכת (רחמים ו) שלום" גורסים "ופרוס סוכת שלומך עלינו ועל ישראל עמך ועל ירושלים עיר קדשך".

עניית אמן אחר הברכה

לדעת הרמב"ם[9] והשולחן ערוך יש לחתום את ברכת השכיבנו בעניית אמן אחר הברכה של עצמו, ואילו לדעת הרמ"א אין לענות אמן אלא כששמעה מאחרים.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ד' עמוד ב'
  2. ^ מדרש תנחומא, פנחס, ויקיטקסט
  3. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ד', הלכה ה'
  4. ^ שמעון פוגל ואורי ארליך, לתולדות נוסחּה הקדום של ברכת השכיבנו, תרביץ – רבעון למדעי היהדות, שנה פד, חוברת א־ב (תשע"ו), עמ' 78
  5. ^ שמעון פוגל ואורי ארליך, לתולדות נוסחּה הקדום של ברכת השכיבנו, תרביץ – רבעון למדעי היהדות, שנה פד, חוברת א־ב (תשע"ו), עמ' 84
  6. ^ שמעון פוגל ואורי ארליך, לתולדות נוסחּה הקדום של ברכת השכיבנו, תרביץ – רבעון למדעי היהדות, שנה פד, חוברת א־ב (תשע"ו), עמ' 91-92
  7. ^ משנה, מסכת ברכות, פרק א', משנה ד'
  8. ^ מנחם קיסטר, "עיונים במגילת מקצת מעשי התורה ועולמה: הלכה, תאולוגיה, לשון ולוח." תרביץ, סח, ג, 1999, עמ' 353-354
  9. ^ הלכות קריית שמע פרק א הלכה טז


הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25780182ברכת השכיבנו