חברת הנעורים רעות
 | |
| מוסד חינוכי | |
|---|---|
| השתייכות |
מועצה אזורית מגידו המנהל לחינוך התיישבותי |
| תקופת הפעילות | 2003–הווה (כ־21 שנים) |
| מיקום | |
| מיקום | קמפוס בית הספר מגידו |
| קואורדינטות | 32°35′58″N 35°05′47″E / 32.599391°N 35.096386°E |
|
(למפת הכרמל רגילה)   חברת הנעורים רעות | |
חברת הנעורים רעות היא מוסד חינוכי חברתי-קהילתי לגילאי ז'-י"ב במועצה האזורית מגידו. רעות היא חברת נעורים ברוח החינוך הקיבוצי, השואפת להוות בית שני עבור חניכיה. השיטה החינוכית הנהוגה בה מאופיינת בפדגוגיה דמוקרטית ושיתופית, אשר באה לידי ביטוי במסגרות השונות הפועלות בתוכה. רעות מתייחדת בעולם החינוך החברתי-קהילתי בישראל בכך שפעילותה מובלת באופן וולונטרי ואוטונומי על ידי החניכים והחניכות, המלווים על ידי צוות חינוכי רחב. כיום נמנים ברעות מעל 200 חניכים בשנה, ו-14 אנשי צוות חינוכי[1].
היסטוריה
רעות הוקמה על יסודותיו של המוסד החינוכי הרי אפרים, שהוקם בשנת 1950. בהרי אפרים התחנכו בני ובנות קיבוצי השומר הצעיר של עין השופט, רמת השופט, דליה ורמות מנשה. המבנה הפדגוגי של רעות עוצב לראשונה ב-1996 כאשר הוקם בית הספר התיכון האזורי מגידו. לאחר הקמת התיכון האזורי, הופרדו שני בתי הספר הקיימים של קיבוצי המועצה מן מהמוסדות החינוכיים, שומריה והרי-אפרים, שהתנהלו כמסגרת אחת של לימודים וחברת נעורים עם לינה משותפת.
הפרדת החינוך הפורמלי מהרי אפרים יצרה הזדמנות עבור הצוות החינוכי להקים חברת נעורים דמוקרטית שאינה מוגבלת על ידי חוקים והגבלות של בית ספר[2]. גישת הצוות החינוכי של המוסד הייתה, שחינוך חברתי-קהילתי מושתת בבסיסו על התפיסה של יצירה עצמית של נוער: הנוער יכול להוביל את הזמן הפנוי שלו, וליצור חברת נעורים שהיא פלטפורמה לפיתוח אישי וקבוצתי[3]. השפעת החינוך הדמוקרטי ניכרה בשינוי שעבר על הרי אפרים. ביסודו, רואה החינוך הדמוקרטי את יצירתו של האדם כמעוגנת בתפיסת עולם דמוקרטית על בסיס בחירותיו החופשיות. החיבור בין החינוך הדמוקרטי לעקרונות החינוך החברתי-קהילתי יצרו את התשתית הרעיונית למבנה שרעות פועלת בו עד היום.
בצל התחזקות מגמת ההפרטה של התנועה הקיבוצית ב-2003, החליטו הקיבוצים השותפים להרי אפרים להפסיק לממן את המוסד במתכונת הישנה שלו, ולסגור אותו לאלתר. בצעד ייחודי למועצה אזורית בישראל, החליטה המועצה האזורית מגידו לקחת אחריות חינוכית וכלכלית על המוסד, ולהעביר אותו לרשותה. החניכים, שנערכו לסגירתו של הרי אפרים, גילו לשמחתם כי המוסד הולך לשנות את פניו אך לשמור על יסודותיו הערכיים. השינוי בא לידי ביטוי בהצבעה על שמה החדש של חברת הנעורים המועצתית, שפתחה כעת את שעריה לכלל יישובי המועצה, זולת שלושה קיבוצים מן העמק שנותרו חברים במוסד שומריה. השמות שעלו להצבעה היו 'צוקים', 'שחקים' ו'רעות', והשם הנבחר ברוב קולות היה 'רעות'.
המעבר לרשות המועצה לא שינה באופן מהותי את אופיה של רעות. הקשר עם תנועת הנוער של השומר הצעיר נשמר, והקן של התנועה הפך לחלק אינטגרלי מחברת הנעורים. בשנת 2008 הוחלט בעצה אחת עם המנהל לחינוך התיישבותי, לשים קץ ללינה ברעות, מתוך הבנה כי הלינה חדלה לשרת את המטרות החינוכיות של המקום. בנוסף, תחזוקת מבנים ירודה וקיצוץ תקציבי לא איפשרו להחזיק מבנה לכל שכבת גיל וחדרי שינה ראויים למגורים. מאז ועד היום פועלת רעות כפנימיית יום אזורית גדולה, המהווה את הלב הפועם של החינוך החברתי-קהילתי של המועצה, ופעילותה הולכת ומתרחבת לנוכח הגידול שחל ביישובי מגידו[4].
חזון רעות
חזון חברת הנעורים נכתב במסגרת תהליך שנקרא "מהות רעות", אשר התקיים בקיץ 2007. בתהליך לקחו חלק חניכים, הורים, מחנכים ונציגי המועצה. החזון נועד לבטא את האקלים החינוכי אליו שואפים אנשי חברת הנעורים. הנוסח עליו הסכימו בסופו של התהליך תואר כך, כאשר לכל מילה במשפט יש משמעות מורחבת:
"רעות הינה חברת נעורים אזורית, יוצרת, אוטונומית, דמוקרטית, הומניסטית, המשלימה לחבריה הוויית חיים מלאה" .
אזורית: ביטוי לכך שבשונה מהרי אפרים, רעות פתוחה עבור כל חניך וחניכה הלומדים בתיכון האזורי מגידו או מתגוררים באחד מיישובי המועצה האזורית.
יצירה עצמית: חברת הנעורים מושתתת על יצירה עצמית של החברים בה; יצירה המתקיימת מתוך חופש בחירה, תרבות עצמאית והוויי חיים מקומי וישראלי. אנשי חברת הנעורים מכירים בעובדה שנוער מגידו, שלא בשונה מן הנוער במדינת ישראל, מוקף בתרבות הצריכה הכוללת מאפיינים תרבותיים שטחיים המעוגנים בכסף, במדדים של יופי ובצריכה מפרי ידם של אחרים. היצירה העצמית קוראת תיגר על תרבות הצריכה ומבקשת לתת אפשרות אחרת לחיים תרבותיים, בשאיפה לאותנטיות, ומתוך כוונה להביא לידי ביטוי את אישיותם הכנה של החניכים, יכולותיהם, שאיפותיהם ואהבותיהם.
אוטונומיה: חברת הנעורים שואפת לאוטונומיה ומתן מרחב כמה שיותר גדול לחניכים, לעצב את חייהם בתחומים רבים ככל הניתן[5]. עיקרון זה לא מתייחס רק לקבלת החלטות פורמליות, אלא לתחומים נוספים כמו נורמות קבוצתיות ומוסדיות, מסורות והתנהלות יום יומית.
דמוקרטיה: ההחלטות הגדולות ברעות מתקבלות בצורה של שיתוף כלל החברים בה. השיתוף בא לידי ביטוי בהתייעצות הצוות החינוכי עם החניכים בשורה של תחומים, שקיפות המידע והמניעים לשינוי, ופעמים רבות גם הצבעות בקלפי. האופי הדמוקרטי של חברת הנעורים שואב את המבנה הארגוני שלו מן הדמוקרטיה הפרלמנטרית בה לכל חבר יש קול שווה בהצבעה, אך מבקש להניח תשתית לפעולה של דמוקרטיה מהותית: החניכים נקראים למעורבות והשפעה על סדרי חייהם במטרה לגבשם להיות אדונים לעיצוב גורלם כאזרחים וחיזוק תחושת הערך העצמי של כל חניך וחניכה.
הומניזם: עקרונות ההומניזם רואים את אושרו של האדם ושלמותו הרוחנית כתכלית החינוך[6]. רעות שואפת ליצור מרחב בטוח ומצמיח עבור כל חבריה, בתוכו הם מוזמנים 'להיות מי שהם עצמם', ללא כל מסכות ומסננים. חברת הנעורים שואפת לגדל בחניכיה את דמותם הרוחנית, האינטלקטואלית, הרגשית והחברתית. החינוך ההומניסטי ברעות גוזר השקפת עולם חינוכית המניחה בבסיסה את שוויון ערך האדם, ומציידת את בוגרי חברת הנעורים בהשקפה פוליטית וביקורתית הנאבקת למען ההומניזם בחברה הישראלית.
הווית חיים מלאה (כוליות): חברת הנעורים שואפת להיות מסגרת חיים שלמה עבור החברים בה, החניכים והמחנכים כאחד. בניגוד לחוג אחר הצהריים, השם דגש על תחביב ספציפי וההתמקצעות בו, רעות מהווה מכלול חיים שלם, בתוכו יכולים החניכים והמחנכים לבטא פנים שונות ומגוונות של אישיותם וצרכיהם. כבית, שואפת ראות להעניק לחבריה מענה רגשי, חברתי ורעיוני מקבוצת השווים ומן הצוות החינוכי המלווה אותם בתהליך רב-שנתי.
חזון רעות משמש בתור מצפן חינוכי וערכי, ומבטא את רוח המקום. ממנו נגזר ומנוסח ההסכם השנתי אותו מגבשים החניכים, הצוות החינוכי וההורים. ההסכם מבטא את דמותו של המקום ומבקש לתת מענה לשאלה, מיהו הבוגר הראוי של רעות.
פדגוגיה ועקרונות
מקורות רעיוניים
חברת הנעורים רעות התפתחה מתוך יסודותיו של המוסד החינוכי של השומר הצעיר, ושימרה חלק משמעותי מן הצביון השיתופי של החינוך הקיבוצי. החינוך לחיי שיתוף וצוותא של חברי הקבוצה, יצירת תרבות עצמית ומקורית, התנסות במגוון רחב של מלאכות ותחומי עניין ומעורבותם של החניכים בקהילת חיים בוגרת המהווה דוגמה לחברת הנעורים, הם יסודות הטבועים בתוך אופייה של רעות[7].
מקור נוסף ממנו שואבת רעות את המבנה שלה הוא החינוך חברתי- קהילתי (חינוך בלתי פורמלי) בכללו. גישה חינוכית זו מבוססת על ההנחה, כי ההשתתפות בפעילות ברעות היא וולנטרית ומהווה מסגרת מקבילה לחינוך הפורמלי, שלא באה רק על מנת להוות מסגרת משלימה[8]. החינוך החברתי- קהילתי מהווה גורם קריטי בהתפתחות האישית הבריאה של החניכים, מעצים את אישיותם וכישוריהם החברתיים. החינוך החברתי- קהילתי שם דגש על פיתוח אינטליגנציה רגשית ויכולות חברתיות, מתוך תפיסה שאינן נופלות בערכן מיכולות דידקטיות.
המבנה של רעות מבוסס על עקרונות החינוך הדמוקרטי, לפיו מתקיימות בתוך חברת הנעורים ועדות וצוותים האמונים על קבלת החלטות ומימושן. מבנה זה מבוסס על התפיסה הרואה בחיים דמוקרטיים מסגרת ראויה להתבגרות עבור ילדים ובני נוער, כהכנה לחיים הבוגרים במדינה דמוקרטית, וכתפיסה שמעצימה את חירותו של הפרט ואת מקומה של ההתארגנות הקולקטיבית. החינוך הדמוקרטי מניח שמפגש של אדם בשלב מוקדם ככל האפשר של חייו עם מסגרת דמוקרטית, מגדל פרטים וקבוצות הצומחים לתוך מציאות בה הם מאמינים שבאפשרותם לשנות ולעצב את המציאות. אדם הגדל בחינוך הדמוקרטי שואף להרחיב את החוויה הדמוקרטית המהותית ברמת המדינה, ובממדים נוספים של חיי האדם, כמו עבודה, קהילה, פנאי, תרבות ועוד[9].
עקרונות הקבוצה החינוכית
ברעות מתקיימות שש קבוצות חינוך משכבת ז' ועד יב', המחולקות לפי שכבת הגיל בבית הספר. לכל קבוצה שני מחנכים, לרוב מחנך ומחנכת. הקבוצה נפגשת לפחות פעם בשבוע לערב קבוצה, בו מתקיימת פעילות חינוכית אותה מובילים מחנכי הקבוצה. ככל שהיא עולה בגיל, מתעצמת האחריות של הקבוצה\שכבה, והיא הופכת עם הזמן לאחראית על יותר ויותר פעילויות ואירועים שונים במהלך השנה החינוכית. המתודה העיקרית ליצירת קבוצה חינוכית ברעות היא האחריות המשותפת שיש לקבוצה על אותם אירועים, והחיבור הנוצר במסגרת ערבי הקבוצה והזיקות השונות המתקיימות בין חבריה (בלימודיהם בבית הספר, ביישובי מגוריהם, בחוגים המועצתיים וכו').
מעגלים מתרחבים של שייכות והשפעה
חברת הנעורים מורכבת מקבוצות חינוכיות, מתוך התפיסה כי על מנת להשפיע, זקוק האדם למעגל חברתי מוגדר המקנה לו תחושת שייכות, ואשר בתוכו הוא יכול לפעול ולממש את עצמו. ככל שהמעגל קטן יותר, כך מתאפשרת היכרות אינטימית וקרובה בין החברות והחברים בו. באופן הזה מנווט כל חבר וחברה בקבוצה, בניסיון למצוא את מקומם החברתי, ובמטרה להשפיע על מקומם ועל דמותה של הקבוצה. המעגל הקבוצתי המצומצם לעומת חברת הנעורים, מאפשר לחניכים לשאוב כוח ותמיכה ולהשפיע על מעגלים גדולים יותר מן הקבוצה עצמה: הוועדות, הקבוצות הצעירות מהם, ולבסוף על חברת הנעורים כולה, על היישוב, המועצה והחברה בכללה.
אוטונומיה מודרכת
חברת הנעורים מדמה מודל של עולם המבוגרים, אך היא אינה כזו, ואינה שואפת להיות כזו במובן זה שהיא מודרכת ומתקיים בה מורטוריום חינוכי. צוות המחנכות והמחנכים אחראי באופן בלעדי על ביטחונם, בטיחותם, ובריאותם הפיזית והנפשית של החניכים. בנוסף, כל פורום המתקיים ברעות מלוּוה על ידי הצוות החינוכי, שגם אחראי על הגדרת גבולותיו. הצוות שואף להגדיר את הגבולות באופן משותף עם החניכים ובדיאלוג מתמיד איתם, אך מערכת היחסים בין החניכים למחנכים אינה שוויונית. המחנכים והחניכים נדרשים באופן מתמיד ויום-יומי לעמוד על המתח העדין, שבין אוטונומיה ובין הדרכה, ולהחליט בכל צומת מחדש, מהם גבולות הריבונות של החניכים, ומה מקומו של הצוות החינוכי לפסוק בעניין.
ניהול עצמי
אחד העקרונות החשובים של חברת הנעורים הוא הפיכת החניכים למנהלים של עצמם: הם אחראים על הזמן שלהם, על התקדמות המטלות שלהם, ועל עיצוב הנורמות הקבוצתיות. התפיסה החינוכית גורסת כי יד ביד עם האוטונומיה המוענקת לחניכים, הם מקבלים על עצמם את האחריות הנגזרת מכך, בצורה זו לא תינתן אוטונומיה במקומות בהם החניכים בוחרים שלא לקחת אחריות. על הקבוצה להתמודד עם הקשיים הנוצרים בעבודה המשותפת, בעקבות השונות בין חבריה וההרגלים שהם מביאים איתם. ברוב המקרים, יבחרו המחנכים את מידת מעורבותם בקבוצה, ביחס למידת היכולת שלה לנהל את עצמה. על המחנכים לשאוף באופן מתמיד להגדיל את מידת עצמאותם של חברי וחברות הקבוצה, ולטפח בהם את היכולת להסתדר בכוחות עצמם, בדרך מכבדת ומשותפת.
מבנה מחנך
הנחת העבודה של רעות היא שכל מסגרת חינוכית המתקיימת בעולם, מחויבת בשלב ראשון להגדיר במפורש את מטרת החינוך שלה. מתוך מטרותיה יהיה ניתן להחליט כיצד תעוצב מסגרתה החינוכית. עצמאות הנוער כמטרה, מחייבת את המסגרת ליצור פלטפורמה לפעולה עצמאית, שבה מסוגלים החניכים לפעול בכוחות עצמם, להצליח או להיכשל, בלי שמתקיימת בהם התערבות אינטנסיבית של הצוות החינוכי. הפדגוגים של החינוך המשותף גזרו את מטרותיהם מתוך שייכותם לתנועה אידאולוגית ומשימתית, שמטרותיה היו ברורות ואיתנות. תהליך החינוך כוון באופן טבעי כלפי אותן מטרות, והכשיר את הדור הבא של חברי הקיבוץ – כבוגרים המחוברים למסגרת הקהילתית, רחבי אופקים, ובעלי מוסר עבודה. את המושג מסגרת מחנכת טבע שמואל גולן בספרו 'החינוך המשותף'[10]. גולן התייחס לכל אותן צורות המתקיימות במסגרת חינוכית, המבקשת להשיג דרכן את המטרות החינוכיות שהוצבו בפניה. הצורות הקיימות ברעות משקפות את מטרותיה אך גם מעוצבות באופן דינמי לנוכח המציאות המשתנה.
צוות קבוצה
צוות הקבוצה מונה כ-4-5 חניכים, הנבחרים על ידי המחנכים (בשכבות הצעירות) או הקבוצה (בשכבות היותר בוגרות). צוות הקבוצה נפגש אחת לפרק זמן קבוע, לרוב בליווי המחנכים, על מנת לדון בתהליכים השונים שעוברת הקבוצה, לקיים רפלקציה על החוזקות והחולשות שבה, ולקדם תהליכי יצירה והנעה עצמית. מטרת צוות הקבוצה היא להגדיל את השפעתם ומעורבותם של החניכים בחיי הקבוצה שלהם, מתוך תפיסה שהקבוצה היא קודם עבור החברים בה, ותפקידם של המחנכים הוא לסייע להם להוביל את עצמם. צוות קבוצה יכול להוביל בעצמו פעילות קבוצה, רשאי לבחור נושאים בהם מבקשים חברי הקבוצה לעסוק, ולוקח חלק בהובלתה ובעיצובה של הקבוצה, מתוך כוונה לגבור על קיבעונות והרגלים, וכל זאת בהכוונה ובסיוע של המחנכים.
ועדות וענפים
ברעות ישנן שבע מסגרות של וועדות וענפים אותן מרכזים חניכי קבוצת י"א, המובילה באופן מסורתי את פעילות חברת הנעורים. כל צוות רכזים ורכזות מקבל ליווי מחבר צוות המחנכים. הוועדות והענפים נפגשים אחת לשבוע, ומהווים את אחד מעמודי התווך של הפעילות החברתית ברעות.
את פגישות הוועדה והענף מנהלים הרכזים, והם אחראים ומעצבים את סדר היום ומטרות הפעולה. הוועדות והענפים עוסקים בתחומי עניין ויצירה מגוונים, המאפשרים לחניכי חברת הנעורים להתנסות בשורה של כישורים ויכולות חדשים, על מנת לפתח בהם אינטליגנציות מרובות. הוועדות שמות דגש על יצירת פעילות חברתית. הענפים לעומתן, מכוונים לעשייה הקשורה בתוצר, ובחלק מן המקרים אף בניהול מוצר שניתן למכור ולקבל רווח כספי תמורתו, המושקע על ידי חברי הענף באופן חוזר בפעילות ובציוד. חברי הענף מנהלים אותו יחד ומקבלים החלטות באופן משותף על כיוון הפעולה שלהם. הם מתנסים בניהול תקציב ועבודה הדומים למפעל קואופרטיבי, כאשר הרווחים מחולקים יחד ואינם מוזרמים לכיסו הפרטי של איש[11].
בתחילת כל שנה חינוכית מחליטים חניכי רעות איזה ועדות וענפים ברצונם לקיים במהלך השנה. על פי רוב, נמשכת עבודת הוועדות והענפים משנה שעברה, אך לעיתים מחליטים לערוך שינויים בהתאם לצרכים ולרצונות של חבריהן. כפי שניתן להבחין, למסורות הקיימות ברעות משקל רב בסדר הקיום שלה.
כיום פועלות הוועדות הבאות: ועדת תרבות, ועדת תקשורת, ועדה צופית, ועדת אמצ"ש (פעילות אמצע שבוע).
הענפים הפועלים הם: ענף מאפייה, ענף הגברה-תאורה וענף פרויקטים.
פורומים דמוקרטים
בהתאם לעיקרון הפרדת שלוש הרשויות בדמוקרטיה פרלמנטרית, מתקיימות ברעות שלוש רשויות, הקרויות 'צוותים', ובכל אחת מהן מתקיים עיקרון אחר מתוך אחת הרשויות, המובילות את תהליך קבלת ההחלטות וההתנהלות השוטפת בחברת הנעורים. את שלושת הצוותים מרכזים חניכים משכבת הגיל הבוגרת ביותר, קבוצת י"ב.
צוות הסכם
מורכב משני נציגים מכל קבוצה משכבות י' עד יב'. צוות הסכם אמון על כתיבת ההסכם הנחתם בתחילת כל שנה בין שלושת הגורמים: החניכים, המחנכים והקהילה, המיוצגת בדרך כלל על ידי ההורים. בהסכם מוגדרות הנורמות ונקבעים החוקים המוסכמים על מי שנכנס בשערי רעות. חתימה על ההסכם מהווה אישור לכך שכל הצדדים מכירים ומקבלים על עצמם את עקרונותיו. התפיסה החינוכית גורסת, כי כאשר חניך או חניכה עוברים על ההסכם, הם מוציאים עצמם מפעילות בחברת הנעורים. על מנת לחזור לפעילות ברעות עליהם להפגש עם צוות הסכם, החושב יחד איתם על האופן ההולם בו הם יכולים לחזור. צוות הסכם יכול להוות גם צוות גישור כאשר נוצרים סכסוך או מתיחות בין חניכים או קבוצות של חניכים[12].
הפרלמנט
הפרלמנט הוא צוות נציגותי המורכב משני חניכים מכל קבוצה, ואמון על קבלת החלטות השוטפת, הנוגעת לחברת הנעורים. כאשר הפרלמנט מתכנס, יכולים חבריו לבחור את הנושאים שיעלו על סדר היום של 'מועצת חכמים'- מליאה כללית של כל חניכי חברת הנעורים. ב'מועצת החכמים' מקיימים הצבעה בקלפי על החלטה מסוימת. לקראת כל הצבעה מתקיים דיון בנושא בקבוצות מעורבות, אשר בו מוצגות (לרוב) שתי חלופות, עליהן מצביעים בקלפי. למשל, בתחילת שנה חינוכית, מכנס הפרלמנט את מועצת החכמים על מנת להחליט האם להאריך את ימי הפעילות או ליצור יותר הפרדה בפעילויות של הגו"צ ('גוף צעיר': ז'-ט') או הגו"ב ('גוף בוגר': י'-יב')[13].
פורום רכזים
פורום בו יושבים כל רכזי הוועדות והענפים ברעות, מורכב בעיקר מחברי קבוצת י"א. פורום רכזים אחראי על הפעילות השוטפת והיומיומית ברעות. הוא נפגש על מנת לקיים שיתוף עמיתים- לחלוק יחד בחוויית ההובלה, לחשוב במשותף איך ניתן לשפר אותה, ולתמוך בשותפים בהתמודדות עם שינויים וצרכים העולים מתוך המציאות של חברת הנעורים. למשל, קבוצה מסוימת החליטה ביום רביעי, שהיא לא מארגנת פעילות לערב שישי הקרוב. במקרה כזה על פורום רכזים להתכנס ולהחליט יחד על פתרון לעניין, ולהוציאו לפועל[14].
מקום הצוות בתוך חברת הנעורים
הצוות החינוכי ברעות מורכב ממחנכי הקבוצות, 12 במספר, ושלושה בעלי תפקידים: מנהלת, רכזת חברתית, ורכזת ארגונית. משימתו של הצוות החינוכי היא לתת מענה חינוכי לשאלות ולדילמות העולות בכל עת לגביי מידת האוטונומיה של החניכים, ולהוביל את הקו החינוכי והתפעולי של חברת הנעורים. הצוות נדרש לגבש עמדה משותפת בנוגע להצבת גבולות, שהיא אחד מנקודות ההתמודדות העיקריות שלו עם החניכים. כל דילמה חינוכית ומענה לה, יוצרים רובד נוסף בבניית מערך התגובות והמענים שהצוות לומד לתת לסוגיות שעולות מתוך החיים ברעות. בדומה למתכונת בקרב החניכים, שואפת התנהלות הצוות לאופי דמוקרטי ככל האפשר, על ידי קבלת החלטות משותפת ומיעוט 'הנחתות' מלמעלה, ייעוץ ושיקוף של המציאות והיחסים בתוך צוותי השכבות והצוות ככלל. את הצוות מובילים המנהלת, הרכזת החברתית, והרכזת הארגונית. חלוקת האחריות ביניהם מתבססת על כך, שהמנהלת מובילה את האקלים הארגוני ואת אופן קבלת ההחלטות, הרכזת החברתית בונה את התהליכים החינוכיים ומלווה את הצוותים השונים של המחנכים, והרכזת הארגונית מנחה ומקדמת ענייני בירוקרטיה, אדמיניסטרציה ותפעול שוטף.
הקשר לקהילה
הורים
ההורים הם האחראים הבלעדיים על ילדיהם גם כאשר הם מחוץ לבית. מתוך ראייה זו, רעות מעודדת את ההורים להיות מעורבים בחיי ילדיהם ולהיות מעורבים בנעשה בה. חברת הנעורים מאמינה בחשיבות עקרון אחדות גורמי החינוך[15], הנשען על שיטת החינוך של השומר הצעיר. חיים עומר ניסח אותו בספרו "הסמכות החדשה"[16], בתארו את משולש היחסים ההכרחי בקשר שבין הורים, מורים ותלמידים. שיתוף הפעולה עם ההורים וצוות בית הספר מהווה עוגן משמעותי עבור תחושת הביטחון של החניכים, היכולת שלהם לתת אמון בעולם המבוגרים, והזכות שלהם לקבל מסר אחיד כלפיי הגבולות שישנם למעשיהם. זאת לעומת מצב שגורמי החינוך זורעים תחושת בלבול ופירוד, כאשר כל מסגרת מעבירה מסר סותר לזה של רעותה. שיתוף פעולה בין מחנכים, מורים והורים מסוגל להטמיע בקרב החניכים את תחושה כי הם חשובים ונחשבים, בעלי ערך ומוגנים, וזאת על מנת לחזק אצלם את האמון בגורמי החינוך וחבריהם לקבוצת השווים.
הקשר בין רעות למועדון הנעורים בקיבוץ ולתנועות הנוער
חברת הנעורים פועלת במקביל למסגרות חברתיות-קהילתיות נוספות במועצה: מועדוני הנעורים בקיבוצים וביישובים, ותנועות הנוער. רעות רואה עצמה שותפה של אותן מסגרות ומבקשת להיות מתואמת איתן. מועדוני הנעורים מהווים את הקשר של החניכים לקיבוציהם ולקהילות ביישובים, ופעילותם ניכרת במיוחד בתקופת החופשים. שלוש תנועות נוער פעולות במועצה האזורית מגידו: השומר הצעיר, בני עקיבא והצופים. תנועות הנוער מהוות את עמוד השדרה הערכי, הפוליטי והזהותי של מערכת החינוך. חברת הנעורים רואה חשיבות רבה בפעילותן, ומעודדת את חניכיה לקחת חלק בפעילות, אשר לא פעם מסוגלת להעניק מרכיבים שרעות איננה נותנת להם מענה, כמו מסגרת העברת פעולות של 'נוער מחנך נוער', מחנות וטיולים ארציים ויציאה למסגרות של הגשמה. כמסגרת מועצתית, פתוחה רעות לשיתופי פעולה ומעודדת את תנועות הנוער לקחת חלק בפעילות השוטפת בחברת הנעורים ולהשתמש במתקניה.
ראו גם
- מועצה אזורית מגידו
- חינוך משותף
- השומר הצעיר
- מוסד חינוכי הרי אפריים
- מוסד חינוכי שומריה
- התנועה הקיבוצית
- הקיבוץ הארצי
לקריאה נוספת
- שמואל גולן, החינוך המשותף, הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, 1961
- נמרוד אלוני, להיות אדם: דרכים בחינוך ההומניסטי, הקיבוץ המאוחד, 2006
- ראובן כהנא, נעורים והקוד הבלתי פורמלי: תנועות הנוער במאה העשרים ומקורות הנעורים הפוסטמודרניים, מוסד ביאליק, 2007
- א.ס. ניל, סאמרהיל: גישה רדיקלית לגידול ילדים, י' צ'צ'ניק, 1970
- חיים עומר, הסמכות החדשה: במשפחה, בבית הספר, בקהילה, מודן, 2008
קישורים חיצוניים
- חברת הנעורים רעות, באתר מועצה אזורית מגידו
- המוסדות החינוכיים של השומר הצעיר(הקישור אינו פעיל), באתר השומר הצעיר
- חברת הנעורים רעות בפייסבוק
הערות שוליים
- ^ https://www.facebook.com/groups/257099189315/
- ^ שיחה של צוות רעות עם יניב שגיא 29.5.17 (ראו בדף השיחה)
- ^ ראובן כהנא, נעורים והקוד הבלתי פורמלי: תנועות הנוער במאה ה-20 ומקורות הנעורים הפוסט מודרניים, הוצאת מוסד ביאליק 2007, עמ' 2-6
- ^ חברת הנעורים רעות באתר המועצה האזורית מגידו
- ^ שיחה בצוות החינוכי בעקבות המפגש עם יניב שגיא, 5.6.17 (ראו בדף השיחה)
- ^ נמרוד אלוני, להיות אדם: דרכים בחינוך ההומניסטי, הקיבוץ המאוחד, 2006, עמ' 15
- ^ שמואל גולן, החינוך המשותף, הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, 1961, עמ' 117
- ^ ראובן כהנא, נעורים והקוד הבלתי פורמלי: תנועות נוער במאה ה-20 ומקורות הנעורים הפוסט מודרניים, מוסד ביאליק, 2007, עמ' 7-11
- ^ א.ס. ניל, סאמרהיל: גישה רדיקלית לגידול ילדים, י' צ'צ'יק, 1970, עמ' 10-16
- ^ גולן. החינוך המשותף. p. 177.
- ^ סיכום שנה עם רכזי ועדה צופית 2017 (ראו בדף השיחה)
- ^ סיכום שנה עם צוות הסכם, 2017 (ראו בדף השיחה)
- ^ מצגת לכינוס מוסד על מודל הפעילות ברעות בשנה הקרובה, 2016 (ראו בדף השיחה)
- ^ מסקנות של פורום רכזים, 9.5.2017 (ראו בדף השיחה)
- ^ גולן. החינוך המשותף. p. 89.
- ^ חיים עומר, הסמכות החדשה: במשפחה, בבית הספר, בקהילה, מודן, 2008, עמ' 136
