יעל גרמן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פירוש נוסף ערך זה עוסק בשרת הבריאות וראשת עיריית הרצליה לשעבר. אם התכוונתם למוזיקאית ישראלית, ראו יעל גרמן (מוזיקאית).
יעל גרמן
מדינה ישראלישראל  ישראל
לידה 5 באוגוסט 1947 (73)
חיפה, פלשתינה (א"י)
השכלה מכללת לוינסקי לחינוך
אוניברסיטת תל אביב
המרכז הבינתחומי הרצליה
מפלגה יש עתיד
סיעה *מרצ (מועצת הרצליה)
שרת הבריאות ה-29
תקופת כהונה 18 במרץ 2013 - 4 בדצמבר 2014 (שנה ו־37 שבועות)
הקודם בתפקיד בנימין נתניהו
הבא בתפקיד בנימין נתניהו
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
חברת הכנסת
תקופת כהונה 5 בפברואר 2013 - 16 במרץ 2020 (7 שנים ו־5 שבועות)
כנסות 19–22
ראש עיריית הרצליה ה-6
תקופת כהונה 1998 - 2013 (כ־15 שנים)
הקודם בתפקיד אלי לנדאו
הבא בתפקיד יהונתן יסעור (מ"מ)

יעל גרמן (נולדה ב-5 באוגוסט 1947, י"ט באב ה'תש"ז) היא פוליטיקאית ישראלית. כיהנה כחברת הכנסת מטעם מפלגת "יש עתיד", וכחברת רשימת כחול לבן. כיהנה כראש עיריית הרצליה בשנים 1998–2013. לקדנציה הראשונה שלה בראשות העירייה נבחרה מטעם מפלגת מרצ ובבחירות בשנים 2003 ו-2008 התמודדה עם רשימה-בת של מרצ, "הרצליה שלנו". במרץ 2013 מונתה לשרת הבריאות, וכיהנה בתפקיד זה עד להתפטרותה בדצמבר 2014. במרץ 2020 התפטרה מן הכנסת עקב אירוע מוחי שעברה.

ביוגרפיה

גרמן נולדה בחיפה לבנימין, איש עסקים יליד רומניה, ולאדלה ארנר, מורה לשירה ילידת פולין, ולה אחות גדולה ממנה. בילדותה עברה משפחתה לרמת גן. כשהייתה בת תשע עברה לגור במשך שנה באיסטנבול, שם הקים אביה בית חרושת למכונות תפירה, ושם גם למדה במנזר, וחוותה אנטישמיות כילדה.[1] לאחר שובם לארץ, חזרה המשפחה להתגורר ברמת גן והיא סיימה את בית הספר התיכון בגבעתיים. היא נישאה בגיל 19 ולכן לא שירתה בצה"ל והחלה ללמוד במכללת לוינסקי לחינוך למורים והוסמכה למורה. היא בוגרת אוניברסיטת תל אביב בהיסטוריה כללית, בעלת תואר שני במנהל עסקים, בהתמחות במנהיגות ציבורית, מהמרכז הבינתחומי הרצליה (משנת 2007). תושבת הרצליה משנת 1979.

בשנת 1980 ייסדה את בית-הספר למבוגרים "תהיל"ה" בהרצליה, אותו ניהלה עד שנת 1987. על פעילותה בו הוענק לה פרס בשנת 1986. בין השנים 1987 ל-1994 ניהלה מפעל לאלקטרוניקה. בהמשך שימשה מנכ"ל משותף בחברת "יועצים לתקשורת המונים", לצד יריב בן אליעזר.

קריירה פוליטית

בשנת 1988, החלה את דרכה הפוליטית כאשר הצטרפה למפלגת "שינוי" של אמנון רובינשטיין. בשנת 1992, עם הקמת מרצ, שהייתה אז עדיין רשימה אחת לכנסת אך כקואליציה של שלוש מפלגות, הצטרפה גרמן למרצ וכאשר אנשי "שינוי" בראשות אברהם פורז פרשו ממרצ, נשארו גרמן ורובינשטין במפלגה, ועד מהרה היא נבחרה ליו"ר הסניף של המפלגה בהרצליה. ב-1993 נבחרה כחברת מועצת העיר מטעם מרצ. בשנת 1998 נבחרה לכהונה ראשונה כראשת עיר, בסיבוב שני. בכך הייתה גרמן לאישה הראשונה שכיהנה בתפקיד זה בהרצליה, ואחת מהנשים המעטות שכיהנו כראשי עיר בישראל. בשנת 2003 נבחרה לכהונה שנייה, בתמיכת 56% מהמצביעים.[2] בפברואר 2005 התמנתה ליו"ר ועדת החינוך במרכז השלטון המקומי.[3] בנובמבר 2008 נבחרה לכהונה שלישית בראשות העירייה, הפעם ברוב של 62%,[4] ורשימתה "הרצליה שלנו" זכתה בשבעה מושבים במועצת העיר.

ראש העיר הרצליה

גרמן כיהנה כראשת העירייה במהלך שלוש קדנציות. גרמן ניהלה תקציב של למעלה ממיליארד ש"ח בשנה, תוך שמירה על איזון תקציבי וניהול כספי יציב. הוכחה לכך ניתנה כשהעיר הרצליה קיבלה, בדומה לעיריית רעננה ועיריית תל אביב, דירוג אשראי של ilAAA/Stable (הדירוג הגבוה ביותר בסולם דירוג האשראי המקומי) מחברת דירוג האשראי S&P מעלות.[5]

גרמן עמדה בראש מאבק למניעת הרחבת פריסת האנטנות הסלולריות, מאבק שהביא אותה לעימות עם פורום החברות הסלולריות.[6] בעקבות המאבק, חוקק "חוק האנטנות הסלולריות", המחייב את החברות המפעילות רשתות סלולריות לקבל אישור מוועדת התכנון והבנייה המחוזית כדי להציב אנטנה.

בקדנציה הראשונה שלה הקימה את "תיאטרון אנסמבל הרצליה" ואת המרכז העירוני לתיאטרון, שפעלו תחילה באוהל שהוקם בסמוך לאצטדיון הכדורגל העירוני, ולאחר מכן עברו למשכן קבע בבית חיל האוויר שהוקם בעיר. עם זאת, עלויות תפעול גבוהות, קושי בגיוס חסויות והכנסות נמוכות מהצפוי ממכירת כרטיסים, קלעו את האנסמבל לגירעון תקציבי שהלך וגדל. גרמן שאפה לשפר את מצבו של האנסמבל באמצעות עמותה פרטית שבה כיהנה כיו"ר. עד 2004, אז הפכה העמותה לעירונית, הזרימה עיריית הרצליה 7.2 מיליון שקלים לעמותה. ב-2005 הגיש מבקר העירייה נתן לביא דוח בו נטען כי תמיכת העירייה באנסמבל הייתה בהיקפים חריגים ביחס לתמיכה לה זכו עמותות אחרות. כמו כן נטען בדוח כי לא בכל המקרים דווחו העברות הכספים.[7] זמן קצר לאחר סיום כהונתה נסגר "תיאטרון אנסמבל הרצליה".

גרמן הקימה את הספורטק העירוני ולאחר מכן את בית הנוער. בעת כהונתה הוקמו בעיר שני הקניונים הפועלים בה (קניון שבעת הכוכבים וקניון ארנה הרצליה), ונחנך בית חיל האוויר. בקדנציה השנייה שלה הובילה גרמן שיפוץ נרחב של מרכז העיר ובעיקרו רחוב סוקולוב, הרחוב הראשי של העיר, לשם הרחבה ניכרת של מדרכותיו, כחלק מפרויקט הידוע בשם "המרכז החדש של הרצליה". במסגרת הפרויקט נפתחו במרכז העיר סינמטק הרצליה, ובית האזרח, אליו עבר תיאטרון אנסמבל הרצליה. בקדנציה זו נפתח פארק הרצליה ובית משפט השלום עבר למבנה חדש, מרווח ומודרני.

גרמן פעלה לקידום סגירתו של שדה התעופה הרצליה, לאחר יותר מ-60 שנות פעילות, בנימוק שההמראות והנחיתות בו מסכנות את חיי התושבים בשכונת גן רש"ל הסמוכה לו. נכון ל-2018, השדה ממשיך לפעול.

בתפקידה זה נמתחה על גרמן ביקורת על שפעלה לקידום מינויו של מקורבה שרגא אלקלעי לתפקיד מנכ"ל החברה הכלכלית, על אף העובדה שוועדת איתור לבחירת מנכ"ל בחרה בחן סאלטי. גרמן גנזה את מסקנות הוועדה ומינתה לתפקיד את אלקלעי "לאור היכרותו עם המערכת המוניציפלית בכלל, והמערכת בהרצליה בפרט, ולנוכח יחסי האמון השוררים בינו ובינה". בתגובה התפטרו ארבעה חברי דירקטוריון החברה הכלכלית, בהם שני חברי ועדת האיתור.[7] עד עזיבת ראשות העיר, שימשה גרמן יו"ר החברה הכלכלית לפיתוח הרצליה, יו"ר תאגיד התרבות, יו"ר תיאטרון אנסמבל הרצליה ויו"ר צוות ההיגוי של הביאנלה בהרצליה. גרמן הוצבה במקום השלישי ברשימת "יש עתיד" ונבחרה לכנסת.

פוליטיקה ארצית

לקראת הבחירות לכנסת ה-19 הודיעה גרמן על הצטרפותה למפלגת "יש עתיד".[8] זמן קצר לאחר הצטרפותה ל"יש עתיד" הודיעה על התפטרותה מתפקידה בראשות העיר, כדי שתוכל להקדיש מזמנה למערכת הבחירות[9] והוצבה במקום השלישי ברשימת המפלגה לכנסת, שזכתה ב-19 מנדטים.

גרמן פועלת לקרוב לבבות עם האוכלוסייה הלא יהודית בישראל ואף מגלה יחס ליברלי לנישואים בין-דתיים. היא נתנה דגש לכך בשיאו של מבצע צוק איתן כשבאה לתמוך ביהודיה שהתאסלמה ובן זוגה, שחוגי הימין הקיצוני הפגינו נגדם וניסו למנוע את חתונתם.[10] כמו כן היא דוגלת בגישה שמקלה על איחוד משפחות בין אזרחי ישראל לבין תושבי רצועת עזה ויו"ש שאינם אזרחי ישראל.[11]

שרת הבריאות

ב-18 במרץ 2013 הושבעה גרמן לכהונה כשרת הבריאות. שימשה כחברה בוועדת השרים לענייני חקיקה. אחת ההחלטות הראשונות שקיבלה הייתה בנוגע להפסקת ההפלרה הגורפת של מי שתייה בישראל; משנת 2002 חייב משרד הבריאות את כל ספקי המים בישראל להוסיף פלואוריד למי השתייה בכל יישוב המונה מעל 5,000 איש. בעקבות החלטתה של גרמן, הופסקה ההפלרה בראשית 2014.[12][13]

בתקופתה של גרמן כשרה, הוסכם גם על ביטול הרחבת טיפולי השיניים לילדים, שהייתה אמורה להיכנס לתוקף ביולי 2013; למשרד הבריאות הובטח תקציב של 80 מיליון ש"ח לצורך הרחבת טיפולי שיניים לילדים עד גיל 14, אולם על רקע גירעון של 40 מיליארד ש"ח בתקציב המדינה שנוצר בשנת 2012, בוטלה ההרחבה במסגרת חוק ההסדרים.[14]

בנובמבר 2013 פורסם דבר הקמת מועצה לאומית למניעת התאבדויות. המועצה תפעל להקטנת הנגישות לאמצעי התאבדות, לפיקוח על מקומות המועדים לפורענות, ולהכשרת 'שומרי סף' שיאתרו תושבים בסיכון להתאבדות ויפנו אותם לאבחון מקצועי במרפאות הציבוריות לבריאות הנפש של משרד הבריאות בהליך הפניה מהיר. המועצה מתוקצבת בכ-40 מיליון ש"ח בשנה. גרמן פעלה לפתיחת מרפאה פסיכיאטרית למסתננים מאפריקה, כמו גם לקידום הוצאתו לדרך של מיזם לסבסוד הטיפול התרופתי במסתננים נשאי HIV וחולי איידס.[15]

ב-30 במרץ 2014 פיזרה גרמן את דירקטוריון קופת חולים מאוחדת וביטלה את תקנון הקופה. ברקע המהלך עמדה שורת חשדות לפיהן הבחירות לדירקטוריון התנהלו בצורה לא כשרה וכי אופן הפעולה לקראת איתור המועמדים לבחירות "נועד לסמן מראש את זהות המתמנים או להבטיח השפעה מהותית של גורמים מוגדרים בקופה על קביעת זהותם, בדרך אחרת, בבחינת 'אותה גברת בשינוי אדרת'". במקום הדירקטוריון שפוזר מינתה גרמן דירקטוריון זמני ובראשו עורך הדין יעקב כהן.[16][17]

ב-3 באפריל 2014 פורסם כי גרמן החליטה שלא לאפשר כל סוג של כריית פוספטים בשדה בריר הסמוך לערד, זאת, לאור חוות דעתו של המומחה שנשכר בעניין על ידי משרד הבריאות.[18]

כחלק מהמלצות ועדת גרמן לחיזוק הרפואה הציבורית בישראל, הקימה גרמן את רשות בתי החולים הממשלתיים, אשר תפקידה לנהל את בתי החולים בנפרד ממשרד הבריאות. בדצמבר 2014 פרשה גרמן מהממשלה, יחד עם יתר שרי יש עתיד, בעקבות פיטוריו של ראש המפלגה ממשרת שר האוצר.

חברת הכנסת

לקראת הבחירות לכנסת ה-20, הוצבה בשנית במקום השלישי ברשימת יש עתיד ונבחרה לכהונה נוספת לאחר שמפלגתה זכתה ב-11 מנדטים. כיהנה כחברה בוועדת הפנים והגנת הסביבה ובוועדת חוק, חוקה ומשפט. עמדה בראש השדולה לבריאות ציבורית והשדולה למען זכויות בעלי החיים. שימשה כחברה בשדולה לחיזוק ופיתוח הכלכלה הערבית.

לקראת הבחירות לכנסת ה-21 הוצבה במקום החמישי ברשימת יש עתיד. לאחר האיחוד עם מפלגות "חוסן לישראל" בראשות בני גנץ ו-"תל"ם - תנועה לאומית ממלכתית" בראשות משה יעלון, הוצבה במקום השלושה עשר ברשימת כחול לבן המאוחדת.

בתחילת כהונתה של הכנסת ה-21 קיבלה את התואר "זקנת חברי הכנסת". ב-15 במרץ 2020 נודע כי גרמן עתידה להתפטר עם השבעת הכנסת העשרים ושלוש, זאת בשל אירוע מוחי קל שעברה[19].

חיים אישיים

גרמן הייתה נשואה ליוסי, מנהל ובעלים של מפעל אלקטרוניקה, והתאלמנה ממנו במאי 2020.[20] לגרמן בן ובת, וארבעה נכדים. איל, בן נוסף שלה, נהרג בתאונת אימונים ב-11 בנובמבר 1987, במהלך שירותו הצבאי.[21]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים

  1. ↑ דיאנה בחור-ניר, אבא תמיד אמר: "הפתרון נולד לפני הבעיה. תאמיני בזה, ועכשיו תמצאי אותו", באתר כלכליסט, 25 במרץ 2010
  2. ↑ ברכות חמות ליעל גרמן, באתר "הרצליה שלנו"
  3. ↑ מירב לוי, יעל גרמן תכהן כיו"ר ועדת חינוך של השלטון המקומי, באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 7 בפברואר 2005
  4. ↑ נטע-לי בינשטוק, הרצליה: יעל גרמן, ובגדול, באתר mynet‏ הרצליה, 12 בנובמבר 2008
  5. ↑ עיריית הרצליה, באתר של S&P מעלות
  6. ↑ "בג"ץ 5211/14 הפורום לסלולריות שפויה נ. שר הפנים | אמיר עמר - עורך דין". אמיר עמר - עורך דין (בעברית). בדיקה אחרונה ב-3 במאי 2017. 
  7. ↑ 7.0 7.1 הילו גלזר, האם יעל גרמן תצליח לעמוד במשימה ולתקן את מערכת הבריאות, באתר הארץ, 13 במרץ 2014
  8. ↑ לילך ויסמן, ‏יעל גרמן ומאיר כהן מצטרפים למפלגת "יש עתיד", באתר גלובס, 22 באוקטובר 2012
  9. ↑ תם עידן בהרצליה: יעל גרמן התפטרה מתפקידה, באתר nrg‏, 6 בינואר 2013
  10. ↑ אילן ליאור, הפגנות מחאה ותמיכה בחגיגת נישואי בני הזוג מחמוד ומורל; ארבעה מפגינים נעצרו, באתר הארץ, 17 באוגוסט 2014
  11. ↑ יהונתן ליס, חוק ביטוח בריאות יוחל לראשונה על בני זוג חסרי מעמד של ישראלים, באתר הארץ, 24 במרץ 2014
  12. ↑ איתי גל, שרת הבריאות הכריעה: תופסק הפלרת מי השתייה, באתר ynet, 11 באפריל 2013
  13. ↑ דן אבן, גרמן הכריעה: תוך שנה תופסק החובה להחדיר פלואור למים, באתר הארץ, 11 באפריל 2013
  14. ↑ רוני לינדר-גנץ, דן אבן, ההשתתפות העצמית בבריאות תעלה: הקופות יגבו תשלום על רופאי ילדים, נשים ומשפחה, באתר TheMarker‏, 7 במאי 2013
  15. ↑ הילו גלזר, האם יעל גרמן תצליח לעמוד במשימה ולתקן את מערכת הבריאות, באתר הארץ, 13 במרץ 2014.
  16. ↑ רוני לינדר-גנץ, גרמן פיזרה את דירקטוריון קופ"ח מאוחדת וביטלה את תקנון הקופה, באתר TheMarker‏, 30 במרץ 2014
  17. ↑ מיקי פלד, השרה גרמן פיזרה את דירקטוריון קופת חולים מאוחדת, באתר כלכליסט, 30 במרץ 2014
  18. ↑ רוני לינדר-גנץ, חדשות רעות לכיל: גרמן החליטה לא לאשר כל סוג של כריית פוספטים בשדה בריר, באתר TheMarker‏, 3 באפריל 2014
  19. ↑ טל שניידר, ‏ח"כ יעל גרמן החליטה להתפטר מהכנסת ה-23, באתר גלובס, 15 במרץ 2020
  20. ↑ אריה אברמזון, יוסף גרמן, בעלה של יעל גרמן, הלך לעולמו. "האדם הכי טוב שאי פעם הכרתי", ספדה לו גיסתו, "צומת השרון", 11 במאי 2020
  21. ↑ ניצן היימן, "אתה שלא התחלת לחיות, חיית כדי למות", באתר mynet‏ הרצליה, 18 באפריל 2010


שרי הבריאות בממשלות ישראל
חיים משה שפירא • יוסף בורג • יוסף ספיר • יוסף סרלין • דב יוסף • ישראל ברזילי • חיים גבתי • ויקטור שם-טוב • אליעזר שוסטק • מרדכי גור • שושנה ארבלי-אלמוזלינו • יעקב צור • אהוד אולמרט • חיים רמון • יצחק רבין • אפרים סנה • צחי הנגבי • יהושע מצא • שלמה בניזרי • רוני מילוא • נסים דהן • דני נוה • יעקב אדרי • יעקב בן יזרי • בנימין נתניהו • יעל גרמן • יעקב ליצמן • בנימין נתניהו • יעקב ליצמן • יולי אדלשטיין Israeli Ministry of Health logo.png
ראשי מועצת ועיריית הרצליה
אברהם הירש שמעון זאב לוין בן ציון מיכאלי פסח יפהר נתן רוזנטל משולם לנגרמן
(ועדה קרואה) 		יוסף נבו אלי לנדאו יעל גרמן יהונתן יסעור משה פדלון
מ-1937 מ-1938 מ-1943 מ-1959 מ-1966 מ-1967 מ-1969 מ-1983 מ-1998 2013 מ-2013
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0


אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=יעל_גרמן&oldid=1181634"