רבי אברהם וינברג (השלישי)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי אברהם וינברג מסלונים
האדמו"ר רבי אברהם וינברג השלישי מסלונים
לידה 1888
תרמ"ח
טבריה
פטירה יוני 1981 (בגיל 93 בערך)
י"ב בסיוון תשמ"א
ירושלים
חיבוריו ברכת אברהם, נחל איתן
אדמו"ר מסלונים ה־שלישי
תשט"ותשמ"א

רבי אברהם וינברג ("ברכת אברהם". כ"ט בסיוון תרמ"ט - י"ב בסיוון תשמ"א), היה האדמו"ר מסלונים בישראל, חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, עסקן ואיש חינוך.

ביוגרפיה

נולד בשנת ה'תרמ"ח, כבן שני לרבי נח וינברג, אחיו של האדמו"ר השני מסלונים, רבי שמואל וינברג, ה"דברי שמואל". אביו, נשלח יחד עם עוד קבוצה של חסידים צעירים, שעלו בשלבים שונים לארץ ישראל על ידי סבו, רבי אברהם וינברג, בעל "יסוד העבודה", שעל שמו הוא קרוי. בגיל 12 וחצי התארס לבתו של רבי מרדכי לידר (ר' מאטקע) מטבריה, אחיינו של בעל "יסוד העבודה" שהיה ממונה על קופת כולל רייסין. נישא בגיל 14.

בגיל 17 נסע לאירופה כדי לשהות אצל רבו רבי שמואל וינברג במשך חצי שנה. בגיל 21 נסע שוב לרבו לסלונים. רבי שמואל, שהיה פעיל בנושאי הכלל, שלחו לרבנים כמו הרב חיים מבריסק, ה"חפץ חיים" ורבי ישראל מצ'ורטקוב, בין היתר בעניינים הקשורים להקמת אגודת ישראל.

התגורר בטבריה והיה מראשי חסידות סלונים בעיר. היה חבר המועצה המרכזית של אגודת ישראל העולמית, גבאי ישיבת אור תורה ומנהל התלמוד תורה בעיר[1]. כמו כן הקים, יחד עם ידידו רבי מתתיהו לוריא, את בית הספר 'בית יעקב' בטבריה, אשר היה בית הספר הראשון מסוג זה בארץ ישראל[2]. בבחירות למועצת העיר שנערכו בשנת תרצ"ה, נבחר למועצת העיר והיה יושב ראש מפלגת אגודת ישראל[3].

בשנת תשט"ו[4], בצעד תקדימי ככל הנראה בהיסטוריה החסידית, נערכו בחירות פנימיות בין חסידי סלונים מי האיש המתאים לדעת רוב הקולות לכהן כאדמו"ר הקהילה אשר נותרה ללא מנהיג מאז פטירתו של רבי מרדכי חיים סלאנים בשנת תשי"ד. בבחירות נבחר רבי אברהם ברוב קולות. בשנת תש"כ עבר מטבריה לירושלים והתגורר בבניין ישיבת בית אברהם.

התייחד במידת שפלותו ובהתמדתו. נהג לסיים את הש"ס פעמיים בשנה, ביום היארצייט של אביו ושל אמו[2].

בכל שטיבל שהקים דרש שלא ידברו כלל בשעת התפילה וקריאת התורה והיה נוזף חמורות במי שהיה משוחח אז, הוא ראה זאת בחומרה רבה, כעבירה גדולה ביותר, הראויה לנזיפה, והיה נוהג להפנות בשיחותיו לדברי הזוהר, הכותב על כך ביטויים חריפים. למרות שהגישה החסידית נוקטת בדרך כלל במידת סלחנות ורוך, הרי שכאן נהג כפי הכתוב בשולחן ערוך, שהמדבר בבית הכנסת בשעת קריאת התורה 'גוערים בו' ללא משוא פנים.

באייר תשמ"א, חודש לפני פטירתו, הוכתר חתנו רבי שלום נח ברזובסקי לכהן כאדמו"ר. חלק מבני החסידות ראו במעשה זה פגיעה ברבי אברהם, והקימו את חסידות סלאנים בראשות נכדו (חתן בנו) וצאצא לאדמור"י סלונים - רבי אברהם ויינברג. ישיבת "באר אברהם" של חסידות זו נקראת על שמו.

נפטר בגיל 93 בי"ב בסיוון תשמ"א כזקן האדמורי"ם, ונטמן בהר הזיתים בירושלים. רחוב ברכת אברהם ברמת שלמה בירושלים נקרא על שם ספרו. בחסידות סלונים הקדישו את שמות תלמודי התורה של החסידות ל'ברכת אברהם', על שמו.

היה מיודד מאד עם האדמו"ר הבית ישראל מגור ועם האדמו"ר רבי מאיר מאמשינוב ועוד.

ספריו

  • ברכת אברהם - שני חלקים על חמישה חומשי תורה ומכתבים. בהוצאת מוסדות ישיבת "בית אברהם" - מכון אמונה ודעת תשנ"א.
  • נחל איתן - שני חלקים על חמישה חומשי תורה ומועדים, וכרך מכתבים. בהוצאת מוסדות חסידי סלאנים "באר אברהם" - מכון נחלי אמונה.

לקריאה נוספת

  • הרבי הקדוש מסלאנים, פרקי חייו של רבי אברהם וינברג מסלאנים, בהוצאת יעקב ה' ואברהם א', ירושלים תשס"ג.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ קול ישראל, י"ד בכסלו תרצ"ח.
  2. ^ 2.0 2.1 לאורם נלך, בעלון "משכן שילה" פרשת נשא תשפ"א.
  3. ^ ראו דבר, 19 אפריל 1973; דואר היום, 2 באוקטובר 1934.
  4. ^ על פי דיווחים עיתונאיים מאותה תקופה[דרושה הבהרה]