רבי אברהם וינברג (השלישי)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
האדמו"ר רבי אברהם השלישי מסלונים

רבי אברהם וינברג ("ברכת אברהם". תרמ"ח - י"ב בסיוון תשמ"א), היה האדמו"ר מסלונים בישראל, חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, עסקן ואיש חינוך.

ביוגרפיה

נולד בשנת ה'תרמ"ח, כבן שני לרבי נח וינברג, אחיו של האדמו"ר השני מסלונים, רבי שמואל וינברג, ה"דברי שמואל". אביו, נשלח יחד עם עוד קבוצה של חסידים צעירים, שעלו בשלבים שונים לארץ ישראל על ידי סבו, רבי אברהם וינברג, בעל "יסוד העבודה", שעל שמו הוא קרוי. בגיל 12 וחצי התארס לבתו של רבי מרדכי לידר (ר' מאטקע) מטבריה, אחיינו של בעל "יסוד העבודה" שהיה ממונה על קופת כולל רייסין. נישא בגיל 13.

בגיל 17 נסע לאירופה כדי לשהות אצל רבו רבי שמואל וינברג במשך חצי שנה. בגיל 21 נסע שוב לרבו לסלונים. רבי שמואל, שהיה פעיל בנושאי הכלל, שלחו לרבנים כמו הרב חיים מבריסק, ה"חפץ חיים" ורבי ישראל מצ'ורטקוב, בין היתר בעניינים הקשורים להקמת אגודת ישראל.

היה מראשי החסידות בטבריה, יחד עם ידידו רבי מתתיהו לוריא, הקים את בית הספר 'בית יעקב' בטבריה, אשר היה בית הספר הראשון מסוג זה בארץ ישראל[1], שימש כנציג מפלגת אגודת ישראל בעיריית טבריה[2].

בשנת תשט"ו[3], בצעד תקדימי ככל הנראה בהיסטוריה החסידית, נערכו בחירות פנימיות[דרושה הבהרה] מי האיש המתאים לדעת רוב הקולות לכהן כאדמו"ר. בהם. נבחר רבי אברהם ברוב קולות. בשנת תש"כ עבר מטבריה לירושלים והתגורר בבניין ישיבת בית אברהם. באייר תשמ"א, חודש לפני פטירתו, הוכתר חתנו רבי שלום נח ברזובסקי לכהן כאדמו"ר. חלק מבני החסידות ראו במעשה זה פגיעה ברבי אברהם, והקימו את חסידות סלאנים בראשות נכדו (חתן בנו) וצאצא לאדמור"י סלונים - רבי אברהם ויינברג. ישיבת "באר אברהם" של חסידות זו נקראת על שמו.

בכל שטיבל שהקים דרש שלא ידברו כלל בשעת התפילה וקריאת התורה והיה נוזף חמורות במי שהיה משוחח אז, הוא ראה זאת בחומרה רבה, כעבירה גדולה ביותר, הראויה לנזיפה, והיה נוהג להפנות בשיחותיו לדברי הזוהר, הכותב על כך ביטויים חריפים. למרות שהגישה החסידית נוקטת בדרך כלל במידת סלחנות ורוך, הרי שכאן נהג כפי הכתוב בשולחן ערוך, שהמדבר בבית הכנסת בשעת קריאת התורה 'גוערים בו' ללא משוא פנים.

נפטר בגיל 93 בי"ב בסיוון תשמ"א כזקן האדמורי"ם, ונטמן בהר הזיתים בירושלים. רחוב ברכת אברהם ברמת שלמה בירושלים נקרא על שם ספרו. בחסידות סלונים הקדישו את שמות תלמודי התורה של החסידות ל'ברכת אברהם', על שמו.

היה מיודד מאד עם האדמו"ר הבית ישראל מגור ועם האדמו"ר מאמשינוב ועוד.

ספריו

  • ברכת אברהם - שני חלקים על חמישה חומשי תורה ומכתבים. בהוצאת מוסדות ישיבת "בית אברהם" - מכון אמונה ודעת תשנ"א.
  • נחל איתן - שני חלקים על חמישה חומשי תורה ומועדים, וכרך מכתבים. בהוצאת מוסדות חסידי סלאנים "באר אברהם" - מכון נחלי אמונה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. כך משתמע ממכתביו של רבי מתתיהו[דרושה הבהרה]
  2. ראו דבר, 19 אפריל 1973; דואר היום, 2 באוקטובר 1934.
  3. על פי דיווחים עיתונאיים מאותה תקופה[דרושה הבהרה]


הקודם:
רבי מרדכי חיים סלאנים
אדמו"רי סלונים הבא:
רבי שלום נח ברזובסקי,
רבי אברהם וינברג (הרביעי)