ספרות ההיכלות והמרכבה

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סמל.PNG חסר בערך זה אספקלריה תורנית. המידע המצוי בערך זה כתוב מנקודת מבט של חול ללא האספקלריה תורנית מספקת.
ניתן להיעזר בשכתוב ערך זה במדריך לעריכה באספקלריה תורנית. נא להמתין לשלב הסינון השני. אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

ספרות ההיכלות והמרכבה הוא שם כולל לכ־25 חיבורים שחוברו כנראה בין המאה השנייה למאה החמישית לספירה בארץ ישראל. זהו התארוך המקובל; אך יש הסוברים כי על אף שהמסורת בנושא אכן קדומה, החיבורים בכתב נערכו רק במאה השביעית או השמינית.[1]

אספקלריה תורנית

ספרות זו כבר נזכרה בדברי הגאונים והראשונים, כספר אמין ומוסמך שיש בו משלים ורמזים לכוונות נסתרות ועמוקות. מאידך יש מהראשונים שהכחיש את ברייתא דשיעור קומה, כמו רבינו משה תקו. אם כי בהחלט גם לדעות המסכימים, יש לציין כי לא כל מה שמיוחס מבחינה מחקרית כיום לספרות היכלות ומרכבה אכן היה מוכר כמו ספר שבא מבית מדרשם של חז"ל, ולדוגמא יש שרידי היכלות שנמצאו בתוך מערות קומראן הידועה בהחלט כמקור גם של כתבי מינות. כמו כן יש ספר כשפים מתקופת התלמוד שהוציא לאור מרגליות. החוקרים שאינם שייכים לבית המדרש נוטים להכליל חיבורים רבים עם ספרות זאת. אמנם, חובה לציין כי אי אפשר להכליל מבחינה תורנית את כל סדרת הספרים כמיוחסים כולם לחז"ל, או לחלופין כשאינם מיוחסים, אלא יש לחקור על כל אחד בנפרד.

שמותיהם ותוכנם

החיבורים נקראים בשם זה משום שבשמות רבים מהם מופיע המונח היכלות - כדוגמת "היכלות רבתי" ו"היכלות זוטרתי" - או מרכבה - כדוגמת "מרכבה רבה" ו"מעשה מרכבה". ספרות זו עוסקת בהתעלות המיסטית לעולם העליון, ובתיאור - לרוב באמצעות שירה, המנונים ותפילות - של מבנה העולמות העליונים, עולמות המרכבה והמלאכים לדרגותיהם (אנגלולוגיה).

לרוב נהוג לחלק את החיבורים לשלוש קבוצות:

בין ספרות חז"ל לבין ספרות ההיכלות והמרכבה יש קירבה רבה והשלמה הדדית, על אף השוני ביניהם. במשנה במסכת חגיגה בפתיחת הפרק השני מובאים האיסורים וההגבלות לדרוש במעשה בראשית ובמעשה מרכבה. התלמוד מרחיב את הסוגיה על משנה זו ומביא את המעשה המפורסם על ארבעה שנכנסו לפרדס. הדמויות המרכזיות בחוג יורדי המרכבה הם רבי ישמעאל כהן גדול, רבי עקיבא ורבי נחוניה בן הקנה. חוג יורדי המרכבה התפתח כחוג בעל נטייה כיתתית ואליטיסטית, אך שלא ככתות אחרות בהיסטוריה שתבעו לעצמן פטורים הלכתיים ופריקת עול המצוות, חוג יורדי המרכבה קיבל אותן ביתר הקפדה, דקדוק וטהרה.

השפעות מאוחרות יותר של ספרות זו ניתן למצוא אצל חוג חסידי אשכנז ואצל רבי אברהם אבולעפיה, רבי שלמה אבן גבירול בשירו "כתר מלכות", רבי יהודה הלוי, הבעש"ט ועוד.

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ראו: רחל אליאור, ספרות ההיכלות והמרכבה: זיקתה למקדש, למקדש השמימי ולמקדש מעט, בתוך: ישראל ל' לוין (עורך), רצף ותמורה – יהודים ויהדות בארץ ישראל הביזנטית-נוצרית, ירושלים:מרכז דינור לחקר תולדות ישראל, יד יצחק בן-צבי, תשס"ד


סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0