בית הכנסת בכפר נחום

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בית הכנסת בכפר נחום
תקופת הבנייה המאה הרביעית לספירה–הווה
בית הכנסת
ואצינגר וקוהל בעת חפירותיהם בשנת 1905 בבית הכנסת בכפר נחום
חורבות בית הכנסת
כותרת בבית הכנסת

בית הכנסת בכפר נחום הוא בית כנסת עתיק ששוכן בכפר נחום, יישוב קדום בחופה הצפוני של הכנרת, לא הרחק מכורזים, בבקעת עין שבע. כיום מתחם בית הכנסת הוא גן לאומי. בסמוך לרובעי המגורים הבנויים מאבני בזלת שחורות, מתנשא מבנה בית הכנסת שנבנה ברובו משיש ואבני גיר לבנות.

היסטוריה

בית הכנסת נבנה במאה הרביעית לספירה.

בשנת 1866 חפרו את בית הכנסת קייל יאהנזאן[1] ומשלחת של הקרן לחקר ארץ ישראל. בית הכנסת של כפר נחום נחקר באופן יסודי בידי היינריך קוהל וקרל ואצינגר בשנת 1905[2]. קוהל וואצינגר פרסמו על אודות בית הכנסת ספר מונומנטלי[3].

ב-1894 נרכש המקום בידי הפרנציסקנים, השוקדים מאז על אחזקת האתר וחפירתו[4]. ב-1921 החלו חפירות ועבודות שיקום של בית הכנסת בידי הנזיר הפרנציסקני גאודנציו אורפלי. שמו ופועלו מונצחים על אחד מעמודי בית הכנסת.

הארכאולוגים הפרנציסקנים וירגיליו קורבו (אנ') וסטניסלאו לופרדה (אנ'), אשר חפרו בכפר נחום ובבית הכנסת בשנות ה-70 של המאה ה-20, טוענים כי בית הכנסת הלבן המתוארך למאה ה-4 נבנה על גבי שכבה מוקדמת יותר, עשויה בזלת, של מבנה מהמאה ה-1 לספירה. לטענתם, זהו בית הכנסת המוקדם של כפר נחום, המוזכר בברית החדשה כבית הכנסת אשר שר המאה הרומי בנה לקהילה היהודית במקום (לוקס ז: 5), ובו התפלל אןץן האיש פעמים אחדות.

מבנה בית הכנסת

בית הכנסת בנוי משלושה חלקים:

  1. אולם תפילה
  2. חזית
  3. רחבה

בית הכנסת עשוי מאבני גיר מסותתות היטב. בית הכנסת הוקם על בית כנסת קדום יותר. לבית הכנסת צורת בזיליקה (ביוונית: Basiliké Stoà).[5] לאורך הקירות ספסלי אבן. ריצפת האולם הייתה עשויה אבן גיר לא מקומית.

על אבני קירות החזית של בית הכנסת גולפו עיטורים ססגוניים רבים, הכוללים דימויים גאומטריים, כגון מחומש ומשושה, ולצדם דימויי צמחים, ובעלי חיים, למשל, מדליונים מעוטרים וכרכובים שבהם חרוטים סוסוני ים ונשרים. תבליט מיוחד במינו הוא מרכבה הנושאת מבנה כלשהו, דמוי מקדש. חלק מהציורים קשורים ליהדות כגון מנורה בת שבעה קנים, שופר ומחתה.

יש הסוברים שאחד הדימויים מתאר את ארון הברית שנישא משדה המערכה נגד הפלשתים המוזכר בתנ"ך. בבית הכנסת נמצאו כתובות ביוונית עתיקה ובארמית, לכבודם של התורמים להקמת עמודי בית הכנסת.

חזית המבנה פונה דרומה לעבר ירושלים, וככל הנראה בכותל מזרח גם עמד ארון הקודש. אולם ייתכן שארון הקודש היה נייד או שעמד ליד הכניסה.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • Heinrich Kohl und Carl Watzinger, Antike Synagogen in Galilaea, Leipzig, 1916, pp. III-V, 1-3

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף ראו בית הכנסת בכפר נחום בוויקישיתוף.

הערות שוליים

  1. ^ שוועדען, המגיד, 9 בינואר 1867
  2. ^ טבריא, השקפה, 4 ביולי 1905
  3. ^ בתי כנסת עתיקים בגליל, הצפירה, 9 בפברואר 1916
  4. ^ אליעזר בן יהודה, קרדום של מי?, דואר היום, 18 באוגוסט 1920
  5. ^ צורת מבנה מקובלת באדריכלות יוון ורומא המורכבת ממבנה מלבני שבו שלושה חלקי אורך המופרדים זה מזה באמצעות שורות עמודים.


סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0