מצה שמורה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מצה שמורה בעבודת יד

מצה שמורה היא מצה שבמהלך הכנתה נעשתה שמירה מיוחדת על מנת שלא תחמיץ ותהא ראויה למצוות אכילת מצה בליל הסדר. ישנן דעות שונות בגמרא ובפוסקים בשאלה מאיזה שלב בהכנת המצה יש לשמור עליה כדי שתחשב "מצה שמורה". כיום מקובל להגדיר כמצה שמורה רק מצה שנאפתה מחיטים השמורות ממגע מים משעת הקצירה.  

המצה שאוכלים בליל הסדר לשם קיום מצוות אכילת מצה, צריכה להיות שמורה שלא תחמיץ, שנאמר (שמות, י"ב, י"ז): ”ושמרתם את המצות”, ופירשו חז"ל שהמצווה היא לשמור את המצות שלא יבואו לידי חימוץ. הראשונים נחלקו מאיזה שלב יש לשמור את הקמח ממגע עם מים. יש אומרים שהחיטים צריכות להיות שמורות משעת קצירתן, יש המסתפקים בשמירה משעת הטחינה, ויש הסוברים שדי בשימור משעת לישת הבצק. להלכה נפסק שטוב להחמיר שיהיה שימור משעת הקצירה, אך די גם בשימור משעת הטחינה, ובשעת הדחק ניתן אף לסמוך על הדעה השלישית ולקנות קמח מן השוק, ולשומרו משעת הלישה. הפוסקים כתבו, שאף על פי שמן הדין מצוות השימור היא רק במצות בהן מקיימים את מצוות אכילת המצה, "ישראל קדושים הם", והם נוהגים שבכל המצות יהיה שימור משעת הטחינה, או לפחות משעת הלישה. יש המהדרים אף לאכול כל הפסח מצות שמורות משעת הקצירה.

המנהג הרווח בימינו הוא לאכול מצות שמורות במשך החג כולו[1], ויש שמקלים בשאר ימי החג ו/או בליל הסדר ואוכלים מצות שלא נשמרו משעת הקציר אלא משעת הטחינה (או הלישה) בלבד, לפי הדעות המקלות בראשונים.

כמה מהראשונים סברו שבזמן שמקריבים קרבן פסח וחיוב אכילת מצה ומרור יחד עם כזית מקרבן הפסח הוא מדאורייתא לקיים "על מצות ומרורים יאכלוהו", ומצוותו בסוף הסעודה (נאכל על השובע), נמנעים מלאכול מצה שמורה בתחילת הסדר כדי שיוכלו לברך "על אכילת מצה" על מצת המצווה, ומצות הסעודה שנאכלו קודם היו נעשים דווקא שלא מקמח שמור[2].

ישנן מסורות שונות באפיית מצה שמורה, ומלבד זו הנפוצה היום, המופיעה בתמונה לעיל, יש גם את מסורת יהודי תימן, מסורת יהודי אתיופיה, מסורת יהודי ג'רבה, ועוד. מסורות אלה קדומות מאוד, והן משמרות את שהיה נהוג בעבר.

בנוסף, בדור האחרון מיוצרות מצות שמורות גם באמצעות מכונות - 'מצות שמורות מכונה', שצורתן רבועה כמו זו של מצות רגילות, אבל בתהליך ייצורן נשמרים כללי 'שמורה'.

בשעת הקציר עצמה של החיטים מצוי משגיח עם נהג הקומביין, הבודק שאין בעיות העלולים לפגוע בכשרות[3].

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


First page of the first tractate of the Talmud (Daf Beis of Maseches Brachos).jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא הלכה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0