ובכן ויהי בחצי הלילה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה
מאת יניי

וּבְכֵן וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה
אָז רֹב נִסִּים הִפְלֵאתָ בַּלַּיְלָה
בְּרֹאשׁ אַשְׁמוּרוֹת זֶה הַלַּיְלָה
גֵּר צֶדֶק נִצַּחְתּוֹ כְּנֶחֱלַק לוֹ לַיְלָה

וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה

דַּנְתָּ מֶלֶךְ גְּרָר בַּחֲלוֹם הַלַּיְלָה
הִפְחַדְתָּ אֲרַמִּי בְּאֶמֶשׁ לַיְלָה
וְיִשְׂרָאֵל יָשַׂר לָאֵל וַיּוּכַל לוֹ לַיְלָה

וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה

זֶרַע בְּכוֹרֵי פַּתְרֹס מָחַצְתָּ בַּחֲצִי הַלַּיְלָה
חֵילָם לֹא מָצְאוּ בְּקוּמָם בַּלַּיְלָה. (נוסח הגניזה: חִלְחַלְתָּ מִדְיָן וַחֲבֵרָיו בִּצְלִיל לֶחֶם בַּחֲלוֹם לַיְלָה)
טִיסַת נְגִיד חֲרֹשֶׁת סִלִּיתָ בְּכוֹכְבֵי לַיְלָה

וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה

יָעַץ מְחָרֵף לְנוֹפֵף אִוּוּי הוֹבַשְׁתָּ פְגָרָיו בַּלַּיְלָה
כָּרַע בֵּל וּמַצָּבוֹ בְּאִישׁוֹן לַיְלָה
לְאִישׁ חֲמוּדוֹת נִגְלָה רָז חֲזוֹת לַיְלָה

וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה

מִשְׁתַּכֵּר בִּכְלֵי קֹדֶשׁ נֶהֱרַג בּוֹ בַּלַּיְלָה
נוֹשַׁע מִבּוֹר אֲרָיוֹת פּוֹתֵר בִּעֲתוּתֵי לַיְלָה
שִׂנְאָה נָטַר אֲגָגִי וְכָתַב סְפָרִים בַּלַּיְלָה

וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה

עוֹרַרְתָּ נִצְחֲךָ עָלָיו בְּנֶדֶד שְׁנַת לַיְלָה
פּוּרָה תִדְרֹךְ לְשׁוֹמֵר מַה מִּלַּיְלָה
צָרַח כַּשּׁוֹמֵר וְשָׂח אָתָא בֹקֶר וְגַם לַיְלָה

וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה

קָרֵב יוֹם אֲשֶׁר הוּא לֹא יוֹם וְלֹא לַיְלָה
רָם הוֹדַע כִּי לְךָ הַיּוֹם אַף לְךָ הַלַּיְלָה
שׁוֹמְרִים הַפְקֵד לְעִירְךָ כָּל הַיּוֹם וְכָל הַלַּיְלָה
תָּאִיר כְּאוֹר יוֹם חֶשְׁכַת לַיְלָה

וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה

ובכן ויהי בחצי הלילה (על שם הפזמון שלו) או אז רוב נסים הִפְלֵאתָ בלילה (על שם השורה הפותחת שלו) הוא פיוט, חלק מקדושתא, שחיבר יניי, פייטן ארצישראלי מהמאה החמישית או המאה השישית. הפיוט נאמר כיום בסיום ההגדה של פסח, ובחלק מהקהילות בתפילת שחרית בשבת הגדול. לפיוט מספר לחנים. הבית האחרון שלו, "קָרֵב יוֹם", זכה ללחן נפוץ.

תוכן הפיוט

הפייטן מונה נסים שנעשו לעם ישראל, ועל פי המדרש נעשו בחצות הלילה בליל הסדר (וייתכן שרק חלקם נעשו בליל הסדר).[1] המאורעות המופיעים בפיוט: רדיפת אברהם אחרי ארבעת המלכים (ויש מפרשים שמדובר בהשלכת אברהם לכבשן האש), התגלות ה' לאבימלך לאחר שלקח את שרה, התגלות ה' ללבן במרדף אחרי יעקב, מאבק יעקב והמלאך, מכת בכורות, ניצחון גדעון על מדין (על פי נוסח הגניזה), ניצחון ברק על סיסרא, מותם הניסי של חיילי סנחריב, הכתובת על הקיר במשתה בלשאצר ומות בלשאצר, דניאל בגוב האריות, גזירות המן, נדידת שנת אחשוורוש.

מקור הפיוט

מנהג ארץ ישראל הקדום היה לסיים את קריאת התורה בשלוש שנים ולא בשנה כפי שנהוג היום (על פי מנהג בבל). בכל שבת קראו פרשה קצרה הנקראת סדר או סדרה. הפיוט חובר כחלק מקרובה (קרובה – מערכת פיוטים לחזרת הש"ץ) לשבת שבה קראו את הסדר הפותח "ויהי בחצי הלילה" והכולל את מכת בכורות ויציאת מצרים.[2] הקרובה פותחת במילים "אוני פתחי רחמתיים" ו"ויהי בחצי הלילה" הוא הפיוט השביעי[3] בקרובה ("רהיט").[4]

בארץ ישראל הקדומה נהגה קריאה בתורה מיוחדת לשבת הגדול, בפרשה "ויהי בחצי הלילה", ונכתבו גם קרובות לשבת זו המבוססות על פרשה זו בתורה.[5] אך טבעי הוא, אם כן, שגם קרובתו של יניי לשבת שבה הקריאה הרגילה היא בפרשה זו, החלה לשמש כקרובה לשבת הגדול במקומות שנהגו בקריאה זו. סביר שכבר בארץ ישראל החליפה הקרובה את ייעודה, ובדרך זה התגלגלה לאירופה.[6] ככל הנראה, בדרום איטליה גם נהגה הקרובה "אוני פטרי רחמתיים" בשבת הגדול, ומשם הועתקה הקרובה גם למחזור אשכנז המערבי, שם היא נאמרת כקרובה לשבת הגדול עד היום.[7] במחזור אשכנז המזרחי (הנפוץ יותר), אומרים בשבת הגדול קרובה אחרת "אלהים בצעדך משדה פתרוס", שחיבר ר' יוסף טוב עלם, אך באופן מפתיע הפיוט "ויהי בחצי הלילה" הועתק גם לתוך קרובה זו.

בנוסף, הפיוט הועתק לסוף ההגדה של פסח, במסגרת הפיוטים הנאמרים בסיום ליל הסדר. בחו"ל, שם עושים שני לילות סדר, יש נוהגים לומר את הפיוט רק בלילה הראשון,[8] אך יש נוהגים לאומרו בשני הלילות.[9]

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ראו לדוגמה שמות רבה, פרשה י"ח, פסקה ה', במדבר רבה, פרשה כ', פסקה י"ב
  2. ^ שמות, י"ב, כ"טי"ג, ב'.
  3. ^ על פי המבנה הקבוע של קרובות יניי, הרהיט הוא הפיוט השביעי במערכת. אמנם, בקרובה זו פיוט ו' חסר בכל כתבי היד הידועים. ראו מחזור שבחי ישורון, נוא יארק תשע"ו, עמ' 477.
  4. ^ מנחם זולאי, פיוטי יניי, הוצאת שוקן, ברלין תחר"ץ, הקדמה, עמ' X.
  5. ^ למשל, רבי שלמה סולימאן אלסנג'ארי, פייטן עלום בשם שמואל, ופייטן איטלקי בשם רבי חננאל בר אמנון.
  6. ^ עזרא פליישר, "פיוט ותפילה במחזור ארץ ישראל–קודקס הגניזה", קרית ספר סג [א] (תש"ן), עמ' 240–242 (נדפס שנית בתוך עזרא פליישר, תפילת הקבע בהתפתחותן והתגבשותן (עורכות: שולמית אליצור וטובה בארי), הוצאת מאגנס תשע"ב, עמ' 1050–1052);
    נתן פריד, ‏"הפטרות אלטרנטיביות בפיוטי יניי", סיני סב (ה'תשכ"ח), עמ' קלא–קלג, באתר אוצר החכמה;
    אברהם פרנקל, ‏"קדושתא לשבת הגדול לר' חננאל בר אמנון", קבץ על יד טז [כו] (ה'תשס"ב), עמ' 17–18, באתר אוצר החכמה.
  7. ^ אברהם פרנקל, ‏"קדושתא לשבת הגדול לר' חננאל בר אמנון", עמ' 14–15.
  8. ^ מגן אברהם, תפ, ס"ק ב, בשם מטה משה.
  9. ^ משנה ברורה, סימן ת"פ, סעיף קטן ו'


Logo hamichlol.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0