מה נשתנה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מה נשתנה

מַה נִּשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת
שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין חָמֵץ וּמַצָּה, הַלַּיְלָה הַזֶּה כֻּלּוֹ מַצָּה?
שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין שְׁאָר יְרָקוֹת, הַלַּיְלָה הַזֶּה (כֻּלּוֹ) מָרוֹר?
שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אֵין אָנוּ מַטְבִּילִין אֲפִלּוּ פַּעַם אֶחָת, הַלַּיְלָה הַזֶּה שְׁתֵּי פְּעָמִים?
שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין בֵּין יוֹשְׁבִין וּבֵין מְסֻבִּין, הַלַּיְלָה הַזֶּה כֻּלָּנוּ מְסֻבִּין?

מה נשתנה מתוך הגדת שיק בעיצובו של ארתור שיק, לודז', 1935
מה נשתנה - ביידיש ובעברית לסירוגין, הוקלט ב-8 ביולי 1990, שר שנדור זלמנוביץ.

מה נשתנה הוא קטע בתחילת ההגדה של פסח הידוע כארבע קושיות[1]. קטע זה מתחיל את קיומה של מצוות ו"הגדת לבנך" - הנחלת סיפור יציאת מצרים לדור הבא, שבמוקד ליל הסדר, שיש לקיימו באמצעות שאלה ותשובה.

מקור הטקסט

הטקסט של מה נשתנה בהגדה של פסח - חלק 1, הגדת רוטשילד
הטקסט של מה נשתנה בהגדה של פסח - חלק 2

מקורו של מה נשתנה במשנה:

וכאן הבן שואל אביו 'מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות?'

הטקסט כולל שאלה אחת, המתפרטת לארבע שאלות: "מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות" שהרי "בְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין חָמֵץ וּמַצָּה, הַלַּיְלָה הַזֶּה כֻּלּוֹ מַצָּה" ? וכן הלאה.

הטקסט מהווה תמיהה מדוע שונה לילה זה מכל הלילות, והתשובה אליו ניתנת לדעת חלק מהפרשנים בקטע עבדים היינו, ולדעת חלקם חלק מן התשובות ניתנות בהמשך הסדר.

לעומת זאת בפירוש המיוחס לרשב"ם וכן ב'זבח פסח' לאברבנאל ביארו שהמילה 'מה' ב'מה נשתנה' משמשת כמילת התפעלות, כמו בביטויים 'מה רבו מעשיך' או 'מה טובו אהליך'. משמעות המשפט הוא 'מה גדול השינוי שנשתנה הלילה הזה', מצד אחד אנו עושים פעולות המורות לעבדות, ומצד שני פעולות המורות על חירות.

הגרסה הרווחת היא שלא מדובר בשאלה אחת "מה נשתנה" ובעקבותיה ארבע תשובות ("שבכל הלילות אנו אוכלין חמץ ומצה...", "שבכל הלילות אנו אוכלין שאר ירקות...", "שבכל הלילות אין אנו מטבילין...", "שבכל הלילות אנו אוכלין בין יושבין ובין מסובין"). אלא בשאלה אחת ארוכה המחולקת לארבע שאלות קצרות המתייחסות לארבעה אספקטים שונים שבהם הלילה הזה (ליל הסדר) שונה משאר הלילות.

בנוסח המקורי בזמן הבית, במקום השאלה על ההסיבה שהייתה דבר מקובל בימיהם, היו שואלים על קרבן פסח: "שבכל הלילות אנו אוכלין בשר צלי, שלוק, ומבשל, הלילה הזה כלו צלי". עם חורבן בית שני ושינוי המציאות החברתית השתנתה שאלה זו.

נהוג שהצעיר שבמשתתפי הסדר אומר את מה נשתנה. בגני הילדים מכינים את הילדים לדקלום "מה נשתנה" במנגינה מסורתית.

בסדר הקינות לתשעה באב כמנהג הספרדים ובהשפעתם בתכלאל נמצאת קינה שהפזמון שלה הוא "מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות" ומשווה בין ליל תשעה באב לליל הסדר[2].

גם בתרבות הכללית הקטע 'מה נשתנה' הוא אחד הקטעים המרכזיים והמפורסמים בהגדה בימינו.

הלחן

בתחילת שנות האלפיים העלתה משפחת המלחין האוסטרי אפרים אבילאה (1915-1994) טענה לפיה הלחן המוכר לארבע הקושיות איננו עתיק יומין כפי שנהוג לחשוב, אלא הוא נכתב במקור על ידו כחלק מ"אורטוריית חג החירות", יצירה שכללה לחנים למרבית ההגדה, בביצוע מקהלה ופסנתר[3][4].

קישורים חיצוניים


שגיאות פרמטריות בתבנית:פרופילים

פרמטרים [ מזהה ויקינתונים3, מזהה ויקינתונים5, מזהה ויקינתונים10, מזהה ויקינתונים2, מזהה ויקינתונים1, מזהה ויקינתונים9, מזהה ויקינתונים4, מזהה ויקינתונים7, מזהה ויקינתונים6, מזהה ויקינתונים8 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

הערות שוליים

  1. המונח קושיה בהקשר זה הוא בעברית החדשה במקורות הבן שואל ולא מקשה
  2. הקינה נדפסה במחזור כמנהג הספרדים, ונציה רע"ט, ולאחר מכן בכל המחזורים הספרדיים לתשעה באב
  3. מערכת וואלה‏, האם נמצא המלחין של "מה נשתנה"?, באתר וואלה! NEWS‏, 2 באפריל 2004
  4. אבילאה הלחין גם נעימות לחגים יהודים נוספים – "אורטוריית חג האורות", "אורטוריית הימים הנוראים", "שבע ברכות", "קל מלא רחמים" ועוד. כתבי היד המקוריים של כל היצירות הללו נמצאים כיום בארכיון הלאומי.